מחקר בנושא נשים באקדמיה ו"פוסט דוקטורט "

1. מחקר בנושא נשים באקדמיה ו"פוסט דוקטורט" ישיבת ועדת החינוך של הכנסת בנושא פערי ייצוג נשים במסלולי פוסט דוקטורט 27 במרץ 2011 ד"ר אמיר הורקין – מנהל המחקר מכון המחקר מאגר מוחות

2. סדר הדברים 1. יוזמי המחקר 2. עורכי המחקר 3. מטרות המחקר 4. מתודולוגיה 5. רקע תיאורטי ומחקרי 6. פוסט דוקטורט כחסם בפני נשים באקדמיה בישראל 7. ממצאי סקר בקרב נשים באקדמיה הישראלית 8. סיכום ומסקנות

3. 1. יוזמי המחקר ח"כ גילה גמליאל – סגנית השר לקידום צעירים, סטודנטים ונשים הגב' ורד סויד מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה במשרד ראש הממשלה

4. 2. עורכי המחקר • מאגר מוחות - מכון מחקר וייעוץ בינתחומי בע"מ בניהולם של: • פרופ' יצחק כ"ץ – מנכ"ל • פרופ' ברוך מבורך – מנהל מדעי • ד"ר אמיר הורקין – מנהל המחקר • למאגר מוחות ניסיון עשיר בעריכת סקרי דעת קהל, סקרי שביעות רצון לקוחות (חיצוניים ופנימיים), מחקרי שוק ובדיקות כדאיות, תכנון ויעוץ אסטרטגי ואבחון ארגוני, עבור מגוון רחב של מוסדות וארגונים בסקטורים הציבורי (ממשלתי ושלטון מקומי), העסקי והוולונטרי, ועבור אמצעי התקשורת.

5. 3. מטרות המחקר • לבחון את מעמדן של נשים בעלות תואר שלישי המועסקות באקדמיה הישראלית. • לעמוד על החסמים העומדים בפני נשים אלו במסלולי הקידום לקבלת קביעות ולהתקדמות לדרגות בכירות באקדמיה. • לבחון האם, הדרישה לצאת ל"פוסט דוקטורט" בחו"ל, מהווה חסם משמעותי בפני קידום נשים באקדמיה? (ובאיזו מידה?).

6. 4. מתודולוגיה • סקירת ספרות תיאורטית ומחקרית בנושא, בישראל ובעולם. • איסוף נתונים פורמאליים וגלויים ממגוון מקורות (הלמ"ס, מל"ג, נתוני מוסדות הלימוד, מחקרי מכון המחקר של הכנסת, ועוד). • ראיונות-מומחים: 12 ראיונות מובנים עם בעלי תפקידים (גברים ונשים), ועם חוקרות ומרצות בדרגות שונות באקדמיה הישראלית. • סקר-אינטרנטי בקרב 103 נשים המועסקות כחוקרות ומרצות בדרגות שונות באקדמיה הישראלית, על מוסדותיה. באוניברסיטאות, במכללות ציבוריות מתוקצבות ובמכללות פרטיות (להלן: אוכלוסיית המחקר).

7. 5. רקע תיאורטי ומחקרי א. המושג "תקרת הזכוכית" ב. מיפוי חסמים ג. דרכי התמודדות עם תקרת הזכוכית ד. מעמד הנשים באקדמיה בישראל (נתוני הלמ"סומל"ג)

8. א. תקרת הזכוכית • המונח נטבע לראשונה ע"י Nora Frenkiel ב-1984 במאמר במגזין האמריקאי Adweek. • 'תקרת הזכוכית' הינה כינוי לתופעה לפיה ישנו מחסוםבלתי נראה המונע מנשים להתקדם משלב מסוים בארגון. • מחסום זה מורכב מכלל החסמים המבוססים על דעות קדומות (אישיות או ארגוניות) המונעים מפרטים מוכשרים להתקדם בארגון לתפקידי ניהול. לרוב זו איננה אפליה מכוונת, אלא תוצאה של מערכת התנהגויות ונורמות אשר לא תמיד האדם מודע אליהן (רונית קרק, 1999).

9. ב. מיפוי החסמים

10. ג. התמודדות עם תקרת הזכוכית

11. ד. מעמד הנשים באקדמיה בישראל מקבלות תואר שלישי בישראל לפי שנה 1,302 מקבלים בשנה תואר שלישי, ומהם 51.4% (669) נשים. *ממוצעים לשנים 2004-2008

12. מקבלות תואר שלישי בישראל לפי פקולטה

13. אחוז נשים בסגל האקדמי זוטר ובכיר לפי סוג מוסד אחוז הנשים בסגל הזוטר גדול פי-1.7 מאחוז הנשים בסגל האקדמי הבכיר בישראל. פער של כ-22%. *ממוצעים לשנים 2004-2008

14. אחוז נשים בסגל האקדמי הבכיר לפי פקולטה *ב-2009 אחוז הנשים בסגל האקדמי הבכיר 26.7%. *2,922 מ-10,945. *שיעור הגברים גדול פי-3 לערך משיעור הנשים

15. אחוז נשים בסגל האקדמי הבכיר לפי פקולטה ודרגה *אחוז הנשים בסגל האקדמי הבכיר 26.7%. *מזה, 51.3% בדרגת מרצה ו-13.6% בדרגת פרופ' מן המניין. *שיעור נשים בדרג מרצה גדול פי-4 לערך, משיעור נשים בדרג פרופ' מן המניין *ממוצע פקולטות, נתוני 2009

16. ייצוג נשים בסגל האקדמי במדינות אירופה ובישראל לפי דרגה אקדמית ב-2004 (באחוזים) לפי מרכז המחקר של הכנסת

17. ככל שעולים בדרגה האקדמית, יורד שיעור הנשים *בהתייחס לאוניברסיטאות בישראל *ממוצע שנים 2004-2008

18. ככל שעולים בדרגה האקדמית, יורד שיעור הנשים, ישראל 2004 *בהתייחס לאוניברסיטאות בישראל *נתוני 2004. מרכז המחקר של הכנסת

19. 6. פוסט דוקטורט כחסם בפני נשים באקדמיה • פוסט דוקטורט - תקופת לימודים ומחקר עצמאית, לאחר קבלת תואר דוקטור, בדרך כלל במוסד אחר מאשר זה שבו הושלמו החובות לקבלת התואר השלישי (דוקטורט). • הדרישה לפוסט דוקטורט אינה דרישה פורמאליתשל המל"ג, אלא נהוגה על ידי המוסדות להשכלה גבוהה בארץ, במטרה לתרום ליצירת קשרי עבודה חדשים והפריה עתידית, כשלב מובנה בתהליכי הסוציאליזציה וההשתלבות בעולם ובקריירה האקדמית.

20. פוסט דוקטורט כחסם להתקדמות נשים באקדמיה רבקה כרמי, נשיאת אוניברסיטת בן גוריון בנגב (2006): "באקדמיה ישנם חסמים מובנים להתקדמות נשים: 1. שיטת הקביעות דורשת כמות מסוימת של מחקרים ופרסומים בתקופה של 5-6 שנים, מקשה על נשים, מכיוון שזו בדיוק התקופה בה 'השעון הביולוגי מתקתק'. 2. העדיפות שניתנת לבעלי פוסט-דוקטורט מאוניברסיטה בחו"ל: דבר זה מטיל על אישה נשואה עם ילדים, עומס רציני ובעיה, מכיוון שקשה לה יותר לעזוב את הארץ לכמה שנים".

21. פוסט דוקטורט כחסם להתקדמות נשים באקדמיה מיכל קרומר-נבו (2007): 3. חוסר הסכמה של הבעל לעזוב את עבודתו "כאשר נשים ‫מעוניינות להמשיך לפוסט-דוקטורט בחו״ל, במקרים רבים, הבעל לא מסכים לעזוב את עבודתו ואין נורמה-חברתית ‫שמעודדת אותו לכך. 4. סיכון כלכלי גבוה למשפחה בהתהוות מבחינה כלכלית, לעזוב ‫הכול ולנסוע לחוץ לארץ לעשות פוסט-דוקטורט נראה כמו ‫התאבדות למשפחה שנמצאת בשלב שהיא מקימה את עצמה". ‫

22. הצעות לפתרון בעיית הפוסט דוקטורט(ראיונות מומחים) • פוסט דוק בארץ: לאפשר לנשים לבצע פוסט-דוקטורט בארץ. • תמיכה כלכלית מיוחדת בנשים אימהות במסגרת לימודי הדוקטורט, הפוסט-דוקטורט והמשרות האקדמיות, לפני הענקת קביעות. • הכרה במסגרות פוסט-דוקטורט נוספות: באוניברסיטאות או בקבוצות מחקר מקומיות, בתחומים מסוימים, כמסגרות ראויות להשתלמות של פוסט דוקטורט. • הקמת רשת חונכות, תמיכה וייעוץ לקידום קריירה אקדמית לתלמידות תואר שלישי ובתר-דוקטור ולחברות הסגל האקדמי.

23. 7. ממצאי סקר מכון המחקר 'מאגר מוחות' בקרב נשים באקדמיה הישראלית (2010) *סקר אינטרנטי בקרב 103 נשים המועסקות כחוקרות ומרצות בדרגות שונות באקדמיה בישראל. *השאלון הופץ בקרב 517 חוקרות ומרצות כנ"ל. הושבו 103 שאלונים. שיעור השבה של 20%.

24. מאפייני רקע של המשיבות לסקר

25. יציאה לפוסט דוקטורט 75% (94% בעלות דעה) מאלו שלא יצאו לפוסט דוק או שיצאו לפוסט דוק בארץ טוענות: הסיבה העיקרית לכך הייתה אילוצים משפחתיים (תעסוקת בן הזוג, גיל הילדים ותמיכה בבני משפחה) מאלו שיצאו לפוסט דוק בחו"ל: 12% היו רווקות בעת היציאה לפוסט דוק 88% היו נשואות עם ילדים

26. הגורמים העיקריים לכך שככל שהדירוג האקדמי של נשים גבוה יותר, כך הולך ופוחת שיעורן בסגל האקדמי הבכיר מהם הגורמים העיקריים למצב שבו ככל שהדירוג האקדמי של נשים גבוה יותר, כך הולך ופוחת שיעורן בסגל האקדמי הבכיר? (שאלה פתוחה)

27. הדרישה הקיימת לצאת לפוסט דוק בחו"ל, תורמת ליצירת תקרת זכוכית המקשה על התקדמות נשים באקדמיה רוב גדול מבעלות הדעה (68%) מסכימות עם הטענה לפיה, הדרישה הקיימת לצאת ל'פוסט-דוקטורט' בחו"ל תורמת להיווצרות תקרת זכוכית המקשה על נשים להתקדם ולהשתלב באקדמיה. זה בולט במיוחד על רקע העובדה: 67% סיימו דוקטורט בארץ 33% סיימו דוקטורט בחו"ל לפי דו"ח הלמ"ס (2009). עד כמה את מסכימה או לא מסכימה לטענה לפיה, הדרישה הקיימת לצאת לפוסט דוקטורט בחו"ל תורמת להיווצרות תקרת זכוכית, המקשה על נשים להתקדם ולהשתלב באקדמיה?

28. קיימת התנגדות לדרישה הקיימת לצאת לפוסט דוק בחו"ל רוב בעלות הדעה (58%) נגד הדרישה לצאת לפוסט דוקטורט בחו"ל. מהן 43% מתנגדות בגלל אילוצים משפחתיים. (א) האם את בעד או נגד הדרישה מחוקרים וחוקרות ישראליים, לצאת לפוסט דוקטורט בחו"ל? (ב) שאלה פתוחה: מה הנימוקים העיקריים לכך?

29. 42% מבעלות הדעה תומכות בדרישה הקיימת לצאת לפוסט דוק בחו"ל מהן, 49% משום שפוסט דוק בחו"ל מרחיב קשרים אישיים ומקצועיים. (א) האם את בעד או נגד הדרישה מחוקרים וחוקרות ישראליים, לצאת לפוסט דוקטורט בחו"ל? (ב) שאלה פתוחה: מה הנימוקים העיקריים לכך?

30. מקרב התומכות בדרישה הקיימת לצאת לפוסט דוק בחו"ל 79% צריך לוותר על הדרישה לפוסט דוק בחו"ל לאלו שעשו דוקטורט בחו"ל 35% צריך לוותר על הדרישה לאלו שלמדו בחו"ל ועשו דוקטורט בארץ האם צריך או לא צריך לוותר על הדרישה הקיימת לצאת לפוסט דוקטורט בחו"ל, למי שהשלים דוקטורט בישראל, ולימודיו הקודמים היו בחו"ל? האם צריך או לא צריך לוותר על הדרישה הקיימת לצאת לפוסט דוקטורט בחו"ל, למי שהשלים דוקטורט בחו"ל, ומבקש להיקלט בישראל?

31. תחליפים לפוסט דוק בחו"ל יש הטוענים כי הדרישה מ-נשים, לצאת לפוסט דוקטורט בחו"ל, אינה אפשרית לגבי נשים רבות, ותורמת כאמור ליצירת תקרת זכוכית, ולכן יש לאמץ חלופות אחרות, לגבי חוקרות שלא יכולות לצאת לחו"ל. מה דעתך על כל אחת מהחלופות הבאות, האם את בעד או נגד?

32. העדפות לגבי תחליפים לפוסט דוק בחו"ל =חלופה =ביטול מעשי או פורמלי

33. החלופות המועדפות המאפשרות, לחוקרות שלא יכולות לצאת לחו"ל, לפרוץ את תקרת הזכוכית באקדמיה: *פוסט-דוקטורט בישראל (69% שהן 77% מבעלות הדעה) *החלטה והנחייה מעשית של ראשי המוסדות להשכלה גבוהה לא- לכלול יציאה ל"פוסט דוקטורט" בחו"ל כקריטריון לקידום (62% שהן 70% מבעלות הדעה). *הוספת דרישות אקדמיות (מס' וסוג מאמרים) כתחליף (53% שהן 64% מבעלות הדעה)

34. 8. סיכום ומסקנות 1. קיימת הסכמה רחבה אודות קיומה של "תקרת זכוכית", ביחס לקידומן והשתלבותן של נשים באקדמיה הישראלית. 2. תקרת זכוכית משמעה: תת-ייצוג של נשים באקדמיה ביחס לגברים, בסגל האקדמי הבכיר בכלל ומדרגת מרצה בכיר ואילך בפרט.

35. הסיבות העיקריות לתת-ייצוג של נשים בסגל האקדמי • שילוב קשה ובעייתי בין הדרישות וההתנהלות של המערכת האקדמית לבין אילוצי משפחה והורות. • דעות קדומות ודפוסי חשיבה ופעולה מסורתיים, אתוס גברי ודימויים, המנציחים העסקה מועדפת וקידום גברים על פני נשים. • דפוסי אפליה לא-מודעים בקרב גברים ונשים. • חוסר מודעות לתופעת אי-השוויון ולכן העדר התייחסות וטיפול. • הדרישה הקיימת לצאת לפוסט דוקטורט בחו"ל המאלצת לעיתים נשים לבחור (ולא לשלב) בין קריירה אקדמית לבין משפחה.

36. פתרונות וחלופות אפשריים • יציאה לפוסט דוקטורט במוסד ישראלי. • התערבות באמצעות חקיקה - ויצירת "העדפה מתקנת" לנשים. • השפעה לשינוי ולביטול הדרישה הנהוגה, ע"י העלאת הנושא לסדר היום הציבורי באקדמיה ובחברה בכלל. • פעולות להעצמת נשים במישורים פסיכולוגיים והסוציולוגיים. • תקצוב ממוקד וסיוע במענקי מחקר, תמיכה כלכלית ומלגות. • התחשבות בזמן המושקע ע"י נשים בלידה, הורות ונשיאה בנטל משפחתי במניין הזמן הרלוונטי לקידום. • יצירת קבוצות מחקר ומסגרות מחקר אחרות בארץ שיהיו מוכרים כחלופה הולמת, והקמת רשת או מרכזי תמיכה וסיוע.

37. תודה על ההקשבה