180 likes | 356 Views
יום שלישי י"ז תמוז תשע"א 1 באוגוסט 2011. תנועת "דרור ישראל". הדרך לחברה צודקת ושוויונית יותר עוברת בשינוי הנחות היסוד הכלכליות בישראל וקיומה של מדינת רווחה. מהותה של המדיניות הכלכלית הנוכחית בישראל. זבולון אורלב (שר הרווחה לשעבר) דיון מיוחד במליאת הכנסת על בעיית העוני, 19 באוקטובר 2010.
E N D
יום שלישי י"ז תמוז תשע"א 1 באוגוסט 2011 תנועת "דרור ישראל" הדרך לחברה צודקת ושוויונית יותר עוברת בשינוי הנחות היסוד הכלכליות בישראל וקיומה של מדינת רווחה
מהותה של המדיניות הכלכלית הנוכחית בישראל זבולון אורלב (שר הרווחה לשעבר) דיון מיוחד במליאת הכנסת על בעיית העוני, 19 באוקטובר 2010 "שיעורי העוני במדינת ישראל הם לא מכה משמים ולא גזירת גורל. הממצאים האלה, הנתונים האלה, הם פרי באושים של מדיניות של ממשלות ישראל – אני מדגיש: ממשלות ישראל – בעשורים האחרונים... ואני אומר דבר שלא אמרתי אותו מעולם: זוהי תוצאה מכוונת של המדיניות הכלכלית. "
מהותה של המדיניות הכלכלית הנוכחית בישראל זבולון אורלב (שר הרווחה לשעבר) דיון מיוחד במליאת הכנסת על בעיית העוני, 19 באוקטובר 2010 "כיוון שכל שרי הרווחה, כל אחד במשמרת שלו ... הזהרנו, התרענו, אמרנו שאלה יהיו התוצאות של המדיניות הכלכלית... זה לא בא במקרה. התוצאות של העוני הן לא הפתעה, הן תוצאה ידועה, ברורה ומכוונת של מדיניות ניאו-ליברלית, שהיא אידיאולוגיה."
המטרה – צמצום אי-השוויון בישראל מדינת ישראל כיום היא אחת מהמדינות הלא שוויוניות ביותר במערב! • הורדת מדד ג'יני - שיוויון • הורדת אבטלה וחתירה לתעסוקה מלאה במשק • ניהול ביקושים למניעת מיתון ועידוד צמיחה חברה לא שוויונית חברה שוויונית ישראל 2009 – 0.392 ישראל 1979– 0.318 ישראל 2000 – 0.35 אלג'יריה - 0.355 העשור האחרון גרמניה - 0.283 ירדן – 0.397 צרפת - 0.327 מרוקו – 0.395 יפאן - 0.249 ארה"ב - 0.408 מלאווי – 0.39 דנמרק- 0.247 מאוריטניה – 0.39 איראן - 0.445
מדיניות הממשלה • תוצאות מדיניות הממשלה בעשורים האחרונים: • פערים הולכים וגדלים בין מיעוט עשיר לרוב מתרושש • שחיקה של כל הזכויות החברתיות • הקטנת הצמיחה הכללית במשק
מדיניות הממשלה – חנק תקציבי • מדיניות של כללים פיסקאליים (תקציביים) מצמצמים • הגבלת הגידול התקציבי רק ל-2.66% - נובע מהנחת הבסיס של צמצום היחס בין חוב לתוצר כיעד מרכזי על ידי הקטנת החוב ל-60% • תוואי יורד לגודל הגירעון (עד 1% ב-2016) • תוואי מיסים • השילוב בין שלושת הכללים הללו מאלץ קיצוצים מתמידים בשירותים לאזרח. • כלל זה מחריף מצבים של גאות • ושפל כלכלי (מדיניות פרו מחזורית)
מדיניות הממשלה – חנק תקציבי אם כל השקרים הללו לא מספיקים... האם לא הייתה צמיחה ב- 2009, איפה הגידול הצפוי בהכנסות? עד שכבר קובעים גרעון – לא מנצלים אותו! גרף שהופיע בעיתונות הכלכלית ממוצע אמיתי ממוצע שקרי!
כמה עולה לאוצר להשקיע בחברה ? כלכליסט 28/7: 'האוצר: דרישות המחאה עומדות על כ-60 מיליארד שקל' גלובס 31/7: 'בכיר באוצר על "מסמך ה-60 מיליארד": "נתניהו דרש משהו מהיר" ' YNET 1/8 :'העם דורש 60 מיליארד שקל - לאוצר דווקא יש'
מיסים • מערכת המס הישראלית - רגרסיבית • המיסים הישירים בישראל נמוכים מאוד והמיסים העקיפים גבוהים. • מיסי ההכנסה מפלים לרעה הכנסה מעבודה לעומת כל הכנסה ממקור אחר. • מקבלי הכנסות גבוהות מופלים לטובה בתשלום דמי הביטוח הלאומי במדינת ישראל גובים יותר כסף דה פקטו ממע"מ מאשר ממס הכנסה זהו עידוד אקטיבי של הגדלת הפערים על ידי ממשלת ישראל ב-2009 הגענו לנקודה בה רוב כספי המיסים מגיעים ממס עקיף. זהו עידוד אקטיבי של הגדלת הפערים על ידי ממשלת ישראל
מיסים • כמה מס חייב אדם שהכנסתו החודשית היא 100 אלף ₪? • תלוי מהו מקור ההכנסה? • אם ההכנסה היא משכר – כ-37% • אם ההכנסה היא מריבית – 15% • המס על הכנסה מעל 73,000 ₪ מתחיל לרדת! • הדיונים על המס על הגז הטבעי הם "כסף קטן" לעומת הקלות המס לעשירים שקיימות כבר היום ועליהן אין דיון בשום מקום.
ספקולציה • המצב הנוכחי • ספקולציה בבורסה משתקפת בתנודתיות גבוהה והופכת את הבורסה לקזינו במקום שתמלא את יעודה הכלכלי. • הספקולציה בשקל החדש גורמת לתנודתיות גבוהה שלו הפוגעת בכלכלת ישראל • המשמעות – הערכה של אבדן 10,000 מקומות עבודה ופגיעה בתעשיית הייצוא הישראלית.
התוצאות של מדיניות זו: העלמות מעמד הביניים למעשה, מעמד הביניים נעלם לחלוטין בעקבות מדיניות ממשלות ישראל
התוצאות של מדיניות זו: סיכון אזרחי ישראל • בישראל יש 2.2 שוטרים לאלף נפש • לעומת ממוצע 3.25 ב-OECD • בישראל המצב הביטחוני מורכב יותר • בישראל יש 160 כבאים למיליון נפש • לעומת 640 כבאים למיליון נפש ב-OECD • 2.6 כבאיות למאה-אלף נפש לעומת ממוצע 5.5 ב-OECD • ישראל רחוקה מהממוצעים של ה-OECD בכמויות השוטרים והכבאים לנפש. זוהי פגיעה בביטחוננו האישי ויש להשוות את מצבנו לממוצע ה- OECD! אם רוצים בטחון אישי אז יש להשקיע עד להגעה לרמות נורמאליות של רופאים, כבאים, שוטרים ומיטות אשפוז. לא יזיק גם להשקיע בחינוך...
התוצאות של מדיניות זו: מחירי הדיור המצב הנוכחי • מאז ראשית שנת 2008 עלו מחירי הדירות בישראל בממוצע ב-43% ומחירי השכירות עלו ב-22%. כדי לרכוש דירה בשנת 2009 היו נחוצות לישראלי הממוצע 118 משכורות חודשיות, אך כיום דרושות לו כבר 129 משכורות חודשיות. • אגירת קרקעות בידי החברות הגדולות – החברות היזמיות הגדולות בתחום הבנייה אוגרות בידיהן שטחים גדולים המיועדים לבנייה למגורים. • חוסר השקעה בפיתוח – מיזמים מעוקבים בגלל שהמדינה אינה ממלאת את חלקה בהשקעה בתשתיות. • ריכוזיות בהחזקת המקרקעין בישראל • סחר ספקולטיבי – דירות להשקעה מספר המשכורות החציוניות הנדרשות לרכישת דירה במחיר החציוני בישראל שנת 2009
התוצאות של מדיניות זו: ספקולציה וריכוזיות בנדלן כך, לדוגמא, דיווחה לבורסה חברת שיכון ובינוי: • "הקבוצה מחזיקה בישראל במלאי קרקעות ליזום מגורים בהיקף של אלפי דונם, המורכב מקרקעות "ותיקות" אדר הזכויות בהן נרכשו או הוחכרו החל משנות ה-50', מפרטיים, ממינהל מקרקעי ישראל, או במסגרת מכרזים של ממשלת ישראל, באמצעות מינהל מקרקעי ישראל או משרד הבינוי והשיכון". • באותו דו"ח דיווחה החברה על מלאי קרקעות בבעלות בערך של קרוב ל-500 מלש"ח, ומלאי קרקעות בחכירה בערך של קרוב ל-200 מלש"ח. • וכך גם חברות הנדלן הגדולות האחרות.
דיור המצב הרצוי • לקיים בנייה מסיבית לדיור ציבורי, עד 30 אלף יח"ד בשנה; • לאכוף את חוזי הפיתוח + מיסוי על אגירת קרקע ללא בניה; • מיסוי דירות להשקעה גם למשקיעים מחו"ל ומוסדיים; • לתקן תקנות שמונעות ריכוזיות במקרקעין; • לעסוק בפיתוח תשתיות פיזיות ותרבותיות בפריפריה; • עידוד מגורים במקום דירות להשקעה ע"י פיקוח על שכר הדירה, כך שיעמוד על 95% מהמשכנתא; • האצץ התכנון: הוספת תקנים במקום הפרטה וקיצוצים • הגדלת תמריצים לדיירים בתהליכי פינוי בינוי ולתמ"א 35 במימון ממשלתי.
שינוי הפרדיגמה החברתית כלכלית • זניחת החוב כיעד מרכזי ומעבר למדיניות של פיתוח • ניהול מדיניות אנטי מחזורית לטובת תעסוקה מלאה • מיסוי פרוגרסיבי - הקטנת המיסים העקיפים והעלאת המיסים הישירים • השקעה גדולה בחינוך, בבריאות, בדיור ובביטחון אישי • הפסקת מדיניות ההפרטה בכלל ושל הקרקע בפרט • צמצום הספקולציה והבראת שווקי ההון, החוב והמטבע • דמוקרטיזציה של תהליך התקצוב