1 / 19

בעיית המיסוי והקצאת עובדים זרים בחקלאות

בעיית המיסוי והקצאת עובדים זרים בחקלאות. מוגש לח"כ מאיר שטרית, שר במשרד האוצר. נערך על ידי: רחל בורושק, התאחדות חקלאי ישראל. יוני 2004. מה מביא את החקלאים – שוב ושוב – לעזוב ליום את עבודת יומם ולהפגין מחאה על סף דלתו של השלטון? או הגדרת הבעיה. מחסור בידיים עובדות. נטל מס מכביד ולא מוצדק.

shada
Download Presentation

בעיית המיסוי והקצאת עובדים זרים בחקלאות

An Image/Link below is provided (as is) to download presentation Download Policy: Content on the Website is provided to you AS IS for your information and personal use and may not be sold / licensed / shared on other websites without getting consent from its author. Content is provided to you AS IS for your information and personal use only. Download presentation by click this link. While downloading, if for some reason you are not able to download a presentation, the publisher may have deleted the file from their server. During download, if you can't get a presentation, the file might be deleted by the publisher.

E N D

Presentation Transcript


  1. בעיית המיסוי והקצאת עובדים זרים בחקלאות מוגש לח"כ מאיר שטרית, שר במשרד האוצר נערך על ידי: רחל בורושק, התאחדות חקלאי ישראל יוני 2004

  2. מה מביא את החקלאים – שוב ושוב –לעזוב ליום את עבודת יומם ולהפגין מחאה על סף דלתו של השלטון?אוהגדרת הבעיה • מחסור בידיים עובדות. • נטל מס מכביד ולא מוצדק.

  3. מבנה התעסוקה של ענף החקלאות - 2003

  4. הקצאת עובדים מנהלית ב- 2003:28,000 • הפער נובע: • במרביתו – מכשולים מנהליים במימוש הזכאות. העסקה בפועל ב- 2003:23,300

  5. צורכי העבודה של החקלאות • סה"כ 73 אלף • מזה: • החקלאים 19 אלף • שכירים 54 אלף • מזה: • ישראלים 16 אלף • פלשתינאים 3 אלף • השלמה נדרשת ע"י עובדים זרים 35 אלף

  6. לכן: המחסור בעובדים • בפועל בשנת 2003: • 12 אלף • ביחס להקצאת 2004 של 26 אלף עובדים זרים: • 9 אלף

  7. משמעות המחסור • תוצרת שאיננה נקטפת ואיננה משווקת לשוק המקומי וליצוא. • עומס עבודה לא סביר על החקלאי ומשפחתו. • הפסדים כבדים בגין הפסד התפוקה. ובתחום העובדות: • ירידה כמותית של סך התוצרת הצמחית בשנת 2003 של 7%. • ירידה כמותית של יצוא התוצרת הצמחית של 20%. • סקר כוח אדם של הל.מ.ס לשנת 2003: • מועסק עצמאי בחקלאות עובד בממוצע 47 שעות שבועיות, לעומת 37 שעות בממוצע לכלל המועסקים בישראל.

  8. תוספת הקצאה נדרשת: • 35,000 עובדים זרים. • תוספת לעומת הקצאה נוכחית: 9,000 עובדים.

  9. נטל המס • המעסיקים החקלאיים נושאים כבר במיסוי של • אגרת מעסיק שנתית של 1,000 שקלים לעובד. • אגרת רישום של 500 שקלים לעובד. • השתת מיסוי נוסף: • 8% על השכר ברוטו – ללא קשר למצב ההכנסות והרווחים של המעסיק. • סוגיית ביטול 21/4 נקודות זיכוי.

  10. הדגמת עומס המס על חקלאי "ממוצע" • כמות עובדים זרים: 4 עובדים • עלות שכר עובדים זרים לשנה 182.4 אלפי שקלים • מיסוי קיים 5.0 אלפי שקלים • מס מעסיקים – 8% 14.6 אלפי שקלים • סה"כ מס ישיר 19.6 אלפי שקלים • גילום נק זיכוי 19.5 אלפי שקלים • סה"כ 39.1 אלפי שקלים

  11. הדגמת עומס המס על חקלאי "ממוצע" • אומדן הכנסה ממוצעת לחקלאי בענפי הצומח - לאחר תשלומי שכר השכירים - 2003 – אלפי שקלים • 155 אלף שקל בשנה • נטל המס ללא גילום נק' זיכוי 25%

  12. נטל המס לכלל החקלאות * לפני הפרשת שכר החקלאים והוצאות מימון ומס. ** לפי 26 אלף עובדים, ללא גילום נק' זיכוי.

  13. הצעה למס מעסיקים מדורג • ההצעה נותנת מענה לבעלי משקים קטנים יחסית שבשום אופן לא יכולים לעמוד בנטל המס. • המיסוי ידורג על פי כמות העובדים. • ההצעה: • הטלת מס מדורג של 1% על העובד הראשון, ומדרגת 1% על כל עובד נוסף, עד תקרת מיסוי של 5% על העובד החמישי והלאה.

  14. הצעה למס מעסיקים מדורג

  15. התפתחות מבנה התעסוקה בחקלאות

  16. התפתחות מבנה תעסוקת השכירים בחקלאות

  17. הצעת מדיניות עקרונית: • הממשלה מעוניינת מצידה לצמצם את העסקת העובדים הזרים ולעודד עבודת ישראלים. • החקלאים מצידם נזקקים, בטכנולוגיות הקיימות ובדרישות שווקי היצוא המחמירות, לעמוד בעומסי עבודה, הדורשים היצע יציב שלה ובעלויות סבירות. • הסכמה בסיסית נדרשת: • פעולת עידוד כניסת ישראלים לעבודה בחקלאות, תתבצע כך שלא תגרום לחוסר יציבות ונזקים בלתי הפיכים. • מכיוון שעילת המיסוי היא צמצום העסקת העובדים הזרים – כספי המס יקבלו יעוד המחזיר אותם לחקלאות למימוש המטרות. • המדיניות תופעל לשני אפיקים: האחד יחתור לצמצום התלות של ענף החקלאות בכוח אדם, והשני יחתור לשיפור תנאי העבודה כך שהיא תהיה אטרקטיבית יותר לעובד הישראלי.

  18. הגדרת יעדי המדיניות: • שיפור התשתיות הטכנולוגיות בחקלאות בתחומים של אוטומציה ורובוטיקה – טכנולוגיות חוסכות עבודה. • השכלולים הטכנולוגיים יתרכזו באפשרויות הקטיף, המיון והאריזה בכל רמה – ובעיקר במערכי המשק המשפחתי. • איתור תחומי פעולה של הזמן הקצר, בהם ניתן לעודד עבודת ישראלים - כגון הסעות וכדומה.

  19. הפעלת המדיניות: • אנו מציעים להקים "קרן לעידוד ופיתוח של המשק החקלאי" תחת הגדרת המטרה של הפחתת תלותו בידיים עובדות. • תשלומי המס, על ידי המעסיקים החקלאיים, יהוו את הבסיס הכספי להפעלת הקרן, והממשלה תקציב במקביל ממקורותיה. • הקרן, לכשתוקם, תופעל על ידי וועדה משותפת למשרדי האוצר והחקלאות, בהשתתפות נציגי החקלאים. • הוועדה, עם הקמתה ובהתאם למקורות הכספיים, תגיש תוכנית עבודה לחמש שנים.

More Related