מצגת שנייה

1. אמני חיתוך העץ הצבעוני היפני אסכולת האוקיויה מצגת שנייה

2. אמני חיתוך העץ הצבעוני היפני המשתייכים לאסכולת האוקיויה לאחר הדיון בטכניקת הביצוע של חיתוכי העץ הצבעוניים היפניים, כפי שתואר במצגת הראשונה, מן הראוי לסקור בקצרה את ההתפתחות של אמנות מיוחדת זו. קבוצת אמני חיתוך העץ היפני נמנית על אסכולת ה"אוקיויה" ((UKIYO-E, שהיא אחת משלושת האסכולות העיקריות של הציור היפני שהיו קיימות במאות ה-17 עד ה-19 ביפן ( "קאנו" שדגלה בשיטות הציור הסיני הקלאסי, "טוסה" שאופיינה בהתאם לנורמות ציור יפני מקורי, ו "אוקיויה" שמטרתה הייתה "לתפוס את הרגע החולף"), כלומר לתת תמונה רגעית של מצב מסוים הראוי להנצחה. המונח "אוקיויה" משמעותו היא "העולם הצף" THE FLOATING WORLD)באנגלית), במובן של לכידה והנצחה של אירועים חולפים הראויים לתשומת לב - של "הרגע החולף". מרבית חיתוכי העץ היפנים בוצעו על ידי ציירים שהשתייכו לאסכולת האוקיויה.

3. האמן החשוב הראשון של חיתוך העץ הצבעוני היפני היה הצייר הישיקאווה מורונובו (1618 – 1694). למרות שקיימים חיתוכי עץ יפנים מוקדמים יותר מאלה של מורונובו הרי היו אלה בעיקר הדפסים בודדים, ששימשו בעיקר למטרות דתיות, ורק עותקים ספורים מהם נותרו כיום. להדפסים אלה הייתה השפעה מוגבלת בלבד על הציור היפני. בסמוך לשנת 1650 החלו להופיע בקיוטו, הבירה הישנה של יפן, ספרים אחדים ששובצו בתוכם תמונות בשחור לבן, אשר הודפסו מגלופות החתוכות בעץ, אך גם הם זכו לתפוצה מוגבלת בלבד. שינוי משמעותי התרחש כאשר מורונובו, שפעל בעיר הבירה אדו (טוקיו כיום) החל לעסוק בחיתוכי עץ. ייחודו של מורונובו הוא בכך שהוא פיתח את הטכניקה של חיתוך העץ שהייתה בחיתוליה ומיסד אותה על ידי כך שהוא השתמש בה הן להדפסת אלבומים וספרים מצוירים (לפחות כ-150 מהם ) והן להדפסת חיתוכי עץ בודדים. חלק מההדפסים בשחור לבן אף נצבעו ידנית בכמה וכמה צבעים והפכו בכך לחיתוכי העץ הצבעוניים היפנים הראשונים. מורונובו, שהיה צייר מחונן ובקי באמנות הציור היפני הקלאסי – כולל ציורים על משי ועל מגילות אופקיות (מקימונו) ואנכיות (קאקימונו) - העמיד אחריו שורה שלימה של תלמידים מוכשרים שהמשיכו לפתח את חיתוך העץ היפני עד שהגיע לשיא התפתחותו בשלהי המאה ה-18 עד אמצע המאה ה-19.

4. הישיקאווה מורונובו Hishikawa Moronobu תמונת השער, מתוך אלבום בן 12 תדפיסים בעלי רקע ארוטי. בתמונה נראה זוג בפוזה רומנטית, כאשר הגבר, סמוראי (אציל ממעמד הלוחמים), כורע ברך לפני האישה ומנסה להסיראת בגדיה. התמונה הודפסה בשחור בלבד, אך נוספו לה באופן ידני כמה צבעים, בעיקר ורוד, צהוב ואפור, מה שמוסיף ליופי של התמונה. בשלב זה, בערך סביב שנת 1680, עדיין לא פותחה ביפן השיטה של הדפסה במספר צבעים.

5. הישיקאווה מורונובו קטע מתוך מקימונו (מגילה הוריזונטלית) המתאר שיירה של הולכי רגל ובתוכם אציל מכובד הנישא בתוך אפיריון.

6. הישיקאווה מורונובו קטע מתוך מקימונו, בו מתוארות סצנות שונות מן המתרחש ברובע האורות האדומים (יושיווארה) ובתיאטרון היפני.

7. בתקופה שלאחר מורונובו בלטו במיוחד הציירים קיונובו(KIYONOBU) ו-קיומאסו (KIYOMASU) ,שהשתייכו לשושלת של ציירי קבוצת טוריי(TORII) ; אוקומורה מסנובו(MASANOBU); וציירי קבוצת קאיגטסודו(KAIGETSUDO). טורי קיונובו (1664 – 1729) ייסד את שושלת הציירים הנקראת "טורי", שציירה בעיקר את שחקני הקבוקי (התיאטרון העממי היפני, בו גילמו שחקנים גברים גם את תפקידי הנשים), הן על גבי שלטי חוצות והן כחיתוכי עץ. שושלת זו קיימת עד היום. טורי קיונובו (טורי הראשון) תמונה זו מיוחסת לצייר טורי קיונובו ומתארת שחקן של תיאטרון הקאבוקי, ששמו הוא "טאקי האנוסוקה", המגלם תפקיד של "וואקאשו" (נער נשי הלבוש בבגדי נשים ומתחפש לאישה) באחד מהמחזות המוצגות בתיאטרון הקבוקי

8. טורי קיונובו (טורי הראשון) מחול החרבות של טסוטסוי קיציזורו מתוך הספר "אוקיויה", טוקיו 1968 Torii Kiyonobu

9. טורי קיומאסו (פעל בין 1690-1720) השתייך לקבוצת שושלת טורי והצטיין בציור דמויות שחקני הקאבוקי. טורי קיומאסו: שחקן תיאטרון הקאבוקי "דנג'ורו הראשון" מגלם את דמותו של המתאבק האגדי "טאקנוקו גורו" כשהוא עוקר עץ במבוק מן השורש. אוסף המוזיאון הלאומי בטוקיו.

10. אוקומורה מסנובו. תיאטרון הקאבוקי "איצי-מורא-זה" בימיו המוקדמים (סוף המאה ה-17)

11. קטע מתוך התמונה הקודמת

12. אוקומורה מסנובו. ילדים יפנים מתחפשים לסינים. אוסף בוקינגהם, המוזיאון של שיקגו ((AIC

13. ציירים מקבוצת קאיגטסודו - "קורטיזנות" קאיגטסודו אנצ'י קאיגטסודו דוהאן

14. סוזוקי הארונובו השלב הבא בהתפתחות חיתוכי העץ היפנים היה גילוי שיטת ההדפסה הצבעונית ללא כל הגבלה על מספר הגלופות. האמן שלזכותו נזקף הישג זה הוא סוזוקי הארונובו (1724-1770). הארונובו נחשב לאחד מחצי תריסר גדולי ציירי חיתוך העץ היפני. בעקבות מסנובו, שפיתח את שיטת ההדפסה משתי גלופות, הצליח הארונובו למצוא את הדרך כיצד להדפיס על אותו גליון נייר תמונה צבעונית, ממספר רב של לוחות, החופפים זה את זה. בטכניקה זו כמעט ואין הגבלה על מספר הצבעים הכלולים בתמונה. ההדפסים הראשונים רבי-הצבעים הופיעו בשנת 1765 וזכו להצלחה רבתי. תמונות אלו הודפסו באמצעות לוחות מרובים, לעתים עד כמה עשרות "נגטיבים" כאלה, תוך שימוש במגוון נרחב של צבעים. תמונותיו של הארונובו מצטיינות בעדינותן וביופיין והן קוסמות הן לטעם היפני והן לטעם המערבי. נערה קוטפת פרחי דובדבן בלילה לאור מנורה יפנית

15. סוזוקי הארונובו נערה קוטפת פרח על שפת הנחל

16. סוזוקי הארונובו זוג אהובים תחת מטריה ביום חורף סגרירי לאחר מותו המוקדם של הארונובו המשיכו תלמידיו לפתח את חיתוך העץ היפני במגוון של תחומים. הנושאים העיקריים היו בתחילה סצנות מתוך תיאטרון הקאבוקי, תמונותיהן של הגיישות המפורסמות של היושיווארה, תמונות של גיבורים ואירועים היסטוריים, ומאוחר יותר – בעיקר במחצית הראשונה של המאה ה-19 – תמונות של נוף יפן.

17. איסודה קוריוסאי (פעל בין השנים 1765 – 1788) : תלמידו וממשיך דרכו של הארונובו. תמונותיו המוקדמות מזכירות את אלו של הארונובו, אך מאוחר יתר הוא פיתח סגנון עצמאי ומיוחד. לזכותו נזקפים הישגים טכניים רבים, כגון: המעבר והפופולאריזציה של השימוש בפורמאט הנייר הגדול יותר ( 10x15 אינץ') הנקרא או-באן OBAN)) ובפורמאט הצר והארוך (5x28 אינץ') הנקרא הדפס-עמוד ((PILLAR PRINT באנגלית או האשיראה ביפנית; שימוש במערכות צבעים ייחודיות; סידרה נרחבת של תמונות אופנה בהן מככבות גיישות מפורסמות הלבושות בקימונו מרהיבים, המהווים את "המילה האחרונה" בתחום האופנה - סידרה שהפכה לנושא חיקוי ע"י עשרות רבות של ציירים; תמונות של בעלי חיים, צפרים וצמחים; ומאות רבות של הדפסי-עמוד משובחים ביותר. מתחת למרפסת הדפס-עמוד (האשיראה, 68 X 13 ס"מ ) אוסף מוזיאון האמנויות היפות, בוסטון, ארה"ב

18. איסודה קוריוסאי הגיישה קאסוגנו לבית יוטסומייה צועדת ברחובות היושיווארה ביחד עם נערותיה פורמט או-בן, ( 10 X 15 אינץ ) - מתוך הסדרה HINAGATA WAKANA NO HATSU MOYO (מודלים של אופנה - דוגמאות חדישות, רעננות כמו העלים הצעירים) אוסף מוזיאון האמנויות היפות, בוסטון, ארה"ב

19. איסודה קוריוסאי הנץ הלבן חיתוך-עץ בסגנון סיני – אישיזוריאה ( 88 X 30 ס"מ) אוסף מוזיאון האמנות AIC בשיקגו

20. קטסוקאווה שונשו( 1726 - 1792 ) עמד בראש קבוצה של כמה עשרות ציירים, שעבודתם התרכזה בעיקר בתמונותיהם של שחקני תיאטרון הקאבוקי, והמכונה בשם "האסכולה של שונשו" או "אסכולת קטסוקאווה". כלולים כאן ציירים מפורסמים כמו – שוניי, שונצו, שונקו, שונמאן ו-בונצ'ו. קטסוקאווה שונשו : שחקן קאבוקי מבית דאנג'ורו בתפקיד של אציל סמוראי

21. קאטסוקאווה שוניי שחקן קאבוקי

22. איפיטסוסאי בונצ'ו שחקן קאבוקי

23. טוריי קיונאגה ( 1752-1815) : השתייך לקבוצת ציירי ה-טוריי והוא נחשב ע"י רבים ממבקרי האמנות לאמן "המושלם" של חיתוך העץ היפני. מגוון יצירותיו משתרע על פני תחומים רבים – תיאטרון הקאבוקי, תמונותיהן של הגישות המפורסמות מן היושיווארה, הנופים סביב המקדשים הכפריים, מראות נוף מרהיבים, וכיוצא בזה. דמויות הנשים שלו הינן מלכותיות – מעין אידיאליזאציה של דמות האישה היפהפייה, והיוו מקור של חיקוי ע"י ציירים מאוחרים יותר. טוריי קיונאגה : שלוש נערות ליד חלון אחת התמונות מתוך הסדרה "תריסר אירועים ברובע שינאגאווה" שבטוקיו. או-באן (25X39 ס"מ). אוסף AIC, מוזיאון האמנות בשיקגו.

24. קיטאגאווה אוטאמארו (1750-1806) : אחד מאמני האוקיויה האהובים ביותר. התמחה במיוחד בפורטרטים של הקורטיזנות המפורסמות של רובע הבידור והשעשועים – היושיווארה. תמונותיהן, המקובלות מאוד במערב, הפכו למעין סמל של האישה היפנית היפהפייה והן מעטרות אין ספור של מוצרים מיפן. בנוסף לכך, עבודותיו התפרשו על תחומים רבים, כולל תיאטרון, היסטוריה, ספרים מצוירים של צמחים, צפרים, קונכיות, גנים, דמויות ופעילויות המאפיינות את חיי היומיום, וכדומה... ציירים חשובים אחרים שפעלו באותה עת היו: קיטאו מאסאנובו; הוסודה איישי; צוקוסאי איישו; רקיסנטי איירי; ו- טושוסאי שאראקו. כמה מתמונותיהם מופיעות להלן: Kitagawa Utamaro אוטאמארו : שלוש יפהפיות

25. אוטאמארו יפהפייה קוראת מכתב

26. קיטאו מסנובו : הגיישות הינאזוו וצוזאן מן היושיווארה

27. הוסודה איישי יפהפיה מנגנת על קוטו

28. צוקוסאי איישו יפהפיה עם כלב

29. צוקוסאי איישו טריפטיכון: יפהפיות היושיווארה בתהלוכה

30. רקיסנטי איירי פורטרט של הסופר והצייר סנטו קיודן

31. טושושאי שאראקו ( פעל במשך כ-10 חודשים בשנים 1794-1795) : נחשב לגדול ציירי דמויותיהם של שחקני תיאטרון הקאבוקי. חיתוכי העץ שלו, כ-150 בלבד, מתארים את השחקנים בפוזות שונות מתוך מחזות הקאבוקי שהועלו בתקופה בה הוא פעל. דמויות השחקנים נראות כאילו נתפסו בעין המצלמה, שעדיין לא הומצאה, תוך תפיסה מדהימה של אותו הרגע. דמויותיהם של השחקנים גובלות עם הגרוטסקי ומהוות מעין קריקטורות של אותם השחקנים. העותקים הספורים והנדירים שנותרו עד היום מבוקשים ביותר וזוכים במחירי שיא במכירות פומביות, במידה ואחד מהפריטים שנותרו עד היום מוצע למכירה. שחקן הקאבוקי מאטסומוטו יוניסאבורו

32. טושוסאי שאראקו שני שחקני תיאטרון הקאבוקי בתפקיד דרמטי

33. טושוסאי שאראקו מטסומוטו קושירו ה-4 בתפקיד קאקוגאווה הונזו והשחקן מטסומוטו יוניסאבורו בתור קונמי. מניפה, 1975.

34. קאטסושיקה הוקוסאי (1760-1849) תלמידו של שונשו, שבתחילה התרכז בציור דמויות שחקני הקאבוקי, אך לאחר זמן קצר שינה את נושאי תמונותיו ולמעשה פעל כמעט בכל התחומים של חיתוכי העץ היפנים, הספרים המאוירים והתמונות הארוטיות (שונגה). עיקר פעילותו הוא בתחום ציורי הנוף. הוקוסאי, וממשיך דרכו אנדו הירושיגה הינם שני גדולי ציור הנוף היפני. מגוון ציוריו של הוקוסאי הוא עצום – לפי כמה הערכות הוא מגיע ל-40,000 פריטים. ידועות במיוחד תמונות הנוף מהסדרה "36 המראות של הר פוג'י" ( הפוג'יאמה הוא הר הגעש הקדוש של יפן ). אחת מתמונות סדרה זו "הגל הגדול של קאנאגאווה" מופיעה בהמשך. הוקוסאי העמיד עשרות רבות של תלמידים שהמשיכו את כיווני פעילותו, ובמיוחד בתחום ציורי הנוף.

35. Katsushika Hokusai הגל הגדול של קאנאגאווה

36. Katsushika Hokusai פרחים ופרפר

37. אנדו הירושיגה ( 1797 -- 1858) כאמור לעיל, אחד משני גדולי אמני ציורי הנוף של ההדפס היפני. אמן נערץ ואהוב ביותר הן במזרח והן במערב. בדומה להוקוסאי הוא התפרס על פני תחומים רבים, אך החשובות שביצירותיו הן סדרות נרחבות בנות עשרות תמונות כל אחת, בהן מופיעות תמונות נוף ותמונות אתרים מיוחדים של יפן. ידועה בעיקר היא הסדרה " 53 התחנות של הטוקאיידו" , המתארת את התחנות השונות לאורך דרך-המלך בין הבירה העתיקה קיוטו לבין הבירה החדשה אדו (או טוקיו כפי שהיא נקראת כיום) בהן היו עוצרים עולי הרגל. סדרה זו, שהופיעה בכמה וכמה מהדורות, וסדרות דומות לה, היו פופולאריות ביותר, הודפסו באלפי עותקים ונתנו לבני יפן תמונה מקיפה של יופייה של ארץ מולדתם.

38. Ando Hiroshige תחנת הדרכים "שונו" מתוך הסדרה: "53 התחנות של הטוקאידו"

39. Ando Hiroshige מתוך: "53 התחנות של טוקאידו"

40. אנדו הירושיגהעץ האלון הגדול של קאראסאקי בגשם

41. הציירים ה"דקדנטיים": מבין מאות הציירים שפעלו באמצע המאה ה-19 בולטים במיוחד הציירים קוניסדה, קוניושי ואייזן. במשך זמן רב חוקרי הציור יפני נטו לזלזל בתרומתם של האמנים המאוחרים שכונו על ידם בתואר "אמנים דקדנטיים". לאחרונה השתנו הדעות וכיום הוכרו חשיבותם ותרומתם של אמנים אלה. ציירים אלה העמידו תלמידים מרובים שחלקם הצטיינו ביותר. מבין אלה ראוי לציון הצייר קונימאסה, שהצטיין בציור פורטרטים של שחקני תיאטרון הקאבוקי. כמה מתמונותיו מופיעות להלן.

42. Utagawa Kunimasa שחקן קאבוקי

43. אוטאגאווה קונימאסה פורטרט של השחקן איציקאווה אביזו

44. Utagawa Kuniyoshi (1797 – 1861) The Artist’s Cat DeceivedOban tate-eMid-1840s

45. טסונודה קוניסאדה (1786-1864) טריפטיכון, אובן,1860. תהלוכת נשים.

46. מקורות הצילומים: www.ohmigallery.com/Sales/Bin/Sharaku-06.htm http://members.aol.com/art135b/ http://en.wikipedia.org/wiki/Sharaku http://www.metmuseum.org/toah/ho/09/eaj/hod_JP2822.htm תמונות מתוך כרך 17 "Ukiyo-e" של הסדרה היפנית " Genshoku Nippon no Bijutsu" קלריטה ואפרים עריכת טקסט הסבר – אלכס דונגי הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו: www.clarita-efraim.com נשמח לתגובות