שנה מעוברת – למה?

1. שנה מעוברת – למה?

2. קידוש החודש ועיבור השנה – מהדברים המאפיינים ביותר את החכמה של עם ישראל וּשְׁמַרְתֶּם, וַעֲשִׂיתֶם כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם, לְעֵינֵי הָעַמִּים:  אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן, אֵת כָּל-הַחֻקִּים הָאֵלֶּה, וְאָמְרוּ רַק עַם-חָכָם וְנָבוֹן, הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה.  (דברים ד, ו) איזו חכמה ובינה שהיא לעיני העמים? הוי אומר זה חישוב תקופות ומזלות. (שבת עה, א) ר' לוי פתח: 'והייתם לי קדושים', 'ואבדיל אתכם מן העמים' וכו' - בכל מעשיהם ישראל משונין מן אומות העולם, בחרישתן ובזריעתן ובקצירתן, במניינן ובחשבונן, שאומות העולם מונין לחמה וישראל ללבנה, שנאמר: 'החדש הזה לכם ראש חדשים'". (פסיקתא דר' כהנא, פ"ה)

3. א. החודשים – על פי הירח, עונות השנה – על פי השמש א. נאמר בתורה: "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁיהַשָּׁנָה" (שמות יב, ב). הקב"ה לימד את משה רבנו עוד במצרים על אופן קידוש החודש, כפי שרש"י מבאר שם: "'החדש הזה' - הראהו לבנה בחידושה ואמר לו כשהירח מתחדש יהיה לך ראש חודש...על חדש ניסן אמר לו, זה יהיה ראש לסדר מנין החדשים. 'הזה' - נתקשה משה על מולד הלבנה באיזו שיעור תראה ותהיה ראויה לקדש, והראה לו באצבע את הלבנה ברקיע, ואמר לו: כזה ראה וקדש". מידע זה, שכלל פרטים גם על עיבור השנה, עבר לחכמים, בסודיות, במסורת מדור לדור (וזה נקרא – 'סוד העיבור'). מכאן, שהחודש העברי תלוי במהלך הירח. נשיא בית הדין הגדול מכריז על קידוש החודש (מכון המקדש) קידוש החודש – בדיקת העדים ע"פ צורת הירח (מכון המקדש)

4. ב. מאידך גיסא, מצווה התורה: "אֶת-חַג הַמַּצּוֹתתִּשְׁמֹר... לְמוֹעֵד חֹדֶשׁהָאָבִיבכִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם...וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים וְחַג הָאָסִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָה" (שמות לד, יח, כב). ועוד: "שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב וְעָשִׂיתָ פֶּסַח לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב הוֹצִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִמִּצְרַיִם לָיְלָה" (דברים טז, א). כלומר: יש להקפיד במיוחד שפסח יחול תמיד בתקופת האביב, מועד יציאת מצרים. מכאן, שהשנה היהודית תלויהבשנה השמשית, כי 4 עונות השנה נקבעות על פי המהלך של כדור הארץ המקיף את השמש. הלוח העברי הוא היחידי שמתחשב, גם במהלך הירח – לצורך קביעת ראשי חודשים, וגם במהלך השמש - הקובע את עונות השנה בהן חלים שלש הרגלים. שילוב זה כבר נרמז כבר בבריאת העולם, כמו שנאמר: "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת (השמש והירח) בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה, וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים" (בראשית א, יד). אך בשילוב הזה יש בעיה קשה – מה היא, ומה הפתרון שניתן לה?

5. הירח, כדור הארץ והשמש– מידע, מהלכים והקשר ביניהם על פי המרחק הממוצע בין מרכז הירח למרכז כדור הארץ הוא - כ-384,403 ק"מ המרחק של כדור הארץ מהשמש הוא – 15.000.000 ק"מ

6. סיבוב כדור הארץ מול קרני השמש קו ההארה סיבוב כדור הארץ סביב צירו סיבוב כדור הארץ סביב השמש

7. נטיית כדור הארץ

8. ב. הפער בין 'שנת לבנה' לבין 'שנת חמה' – עיבור השנה חודש ירחי - החודש הנקבע על פי מהלך הירח (סביב כדור הארץ). הוא נמשך מרגע מולד הירח (הרגע בו הירח נמצא בדיוק בין כדור הארץ לבין השמש.ברגע זה הוא מתחיל להאיר לאחר שהיה אפל לחלוטין בסוף החודש הקודם. על פי רוב הירח יראה לנו רק למחרת לאחר שקיעת השמש), ועד המולד הבא שלו. חודש - הוא בממוצע בן 29.5ימים. כאשר נכפיל זאת ב- 12 (חודשי השנה), נקבל: 'שנת לבנה' = 354 ימים (ועוד כשליש יממה = 8 שעות, 48 דקות ו-40 שניות). כלומר, הירח מקיף את כדור הארץ במשך חודש = כ-30 ימים (כדור הארץ עושה בזמן זה כ-30 סיבובים סביב צירו). כעבור 12 סיבובים (חודשים) כאלה, הירח מסיים שנה בה הוא מקיף (יחד עם כדור הארץ) הקפה שלימה את השמש. כדור הארץ (יחד עם הירח) מקיף את השמש

9. צורות הירח בין מולד למולד

10. לעומת 'שנת לבנה', 'שנת חמה' ארוכה יותר: שנת חמה = 365 ימים (ועוד כרבע יממה = 5 שעות, 48 דקות ו-46 שניות). כלומר, בשנה שלימה כדור הארץ עושה כ-365 סיבובים (סיבוב אחד נקרא יממה = 24 שעות), סביב צירו (הנטוי ב-23.3 מעלות, נטיה זו קובעת את עונות השנה), ובו זמנית הוא מקיף (יחד עם הירח) הקפה שלימה (בצורת אליפסה) את השמש. מערכת השמש וכוכבי הלכת שלה

11. 4 עונות השנה סיבוב כדור הארץ סביב השמש בצורת אליפסה

12. ליקוי לבנה וחמה כֹּה אָמַר יְהוָה אֶל דֶּרֶךְ הַגּוֹיִם אַל תִּלְמָדוּ וּמֵאֹתוֹת הַשָּׁמַיִם אַל תֵּחָתּוּ כִּי יֵחַתּוּ הַגּוֹיִםמֵהֵמָּה. (ירמיהו י, ב) (רש"י: • אל דרך הגוים אל תלמדו - ואז מאותות השמים אל תחתו מחמה לוקה וממאורות לוקין

13. מכאן, ש'שנת לבנה' קצרה מ'שנת חמה' בכמעט 11 ימים! [ליתר דיוק: 10 ימים, 21 שעות, 11 דקות ו-20 שניות]. 11 = 354 - 356 זו הבעיה - כי לאחר 3 שנים הפער בין 'שנת לבנה' ל'שנת חמה' יהיה כבר בן 33 ימים (3x11), כלומר, יותר מחודש! וזה בלתי אפשרי. [העולם המוסלמי - נוהג רק על פי הלוח הירחי, לכן החגים שלהם זזים לאורך השנה!, העולם הנוצרי - נהוג רק על פי הלוח השמשי, להם יש בעיות אחרות.] הפתרון - ששלש הרגלים לא יזוזו בכל שנה ב-11 ימים, אלא תמיד הם יחולו בעונה שקבעה התורה, הוא – לעבר את השנה, כלומר, להוסיף חודש ל'שנת לבנה', כך שיהיו 13 חודשים, בכל 3 שנים או שנתיים (תלוי במספר הימים שהצטברו), כדי להשוות אותה ל'שנת חמה'. אי אפשר להוסיף ימים לשנה אלא רק חודשים, כי נאמר (במדבר כח, יד): "זֹאת עֹלַת חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ לְחָדְשֵׁיהַשָּׁנָה" (מגילה ה, א).

14. ג. השנים המעוברות חכמים חישבו ומצאו: שבכל מחזור של 19 שנים יש 228 חודשי לבנה (=19x12 חודשים). אם יוסיפו להם (יעברו) 7 חודשים ב-7 שנים קבועות, אז יהיו במחזור זה 235 חודשים, שהם בדיוק 19 שנות חמה! הם קבעו, שתמיד במחזור זה (הנקרא: 'מחזור הלבנה', 'מחזור י"ט' או 'המחזור הקטן'), יהיו 12 שנים רגילות (פשוטות) ו-7 שנים מעוברות קבועות. השנים המעוברות במחזור של 19 שנים, הן: 8,6,3 - 19,17,14,11, או באותיות: ג, ו, ח – יא, יד, יז, יט, ובקיצור (הורידו את האות י' = העשרות, כדי שיהיה ניתן לבטא זאת בקלות): ['מחזור החמה' ('המזור הגדול') – מהלך של השמש במשך 28 שנים, שבסופן היא מגיעה, באותה שעה ובאותו יום, למקום בו היא היתה בזמן בריאת העולם. נהוג לברך ברכה מיוחדת, 'ברכת החמה', ברוב עם בשעה הזו.] גו"ח - אדז"ט

15. למה עיברו דווקא את חודש אדר? ומי עיבר את השנה? העיבור היה מתבצע דווקא בחודש אדר (כלומר, החודש הנוסף לשנה הוא אדר), כך שיש אדר א' (או 'ראשון') ואדר ב' (או 'שני'), כי הוא הקרוב ביותר לניסן – חודש האביב, ורק בו היו בידי החכמים את מירב הנתונים (על פי הסימנים בטבע), כדי לקבוע אם יש צורך לעבר את השנה. מה הן הסיבות שבגללן עיברו את השנה? ומי עיבר אותה? 3 סיבות עיקריות גרמו לעיבור השנה: א. על התקופה – אם תקופת ניסן אמורה להתחיל באיחור, לאחר ט"ו בניסן, ואז פסח לא יחול באביב [בשנה יש 4 תקופת (עונות), כל אחת בת 91 ימים]. זו סיבה מספקת לעיבור השנה. ב. על האביב – אם השעורה עדיין לא הבשילה, היה צורך בה לקורבן העומר בט"ז ניסן. ג. על פירות האילן – אם נראה שהפירות לא יבשילו בסמוך לחג השבועות, ולא יהיה ניתן להביא ביכורים. היו סיבות נוספות שבגללן ניתן היה לעבר את השנה, בעיקר התחשבות בעולים לרגל מהגולה לירושלים לקראת חג הפסח: דרכים משובשות, גשרים הרוסים, תנורים לצליית קורבן הפסח שהתקלקלו בגשמים, קבוצות של עולים לרגל שנתקעו בדרכם. את השנה עיבר נשיא הסנהדרין או חכמים בהסכמתו, ורק בארץ ישראל.

16. מי תיקן את לוח השנה המקובל כיום? נשיא ישראל האחרון, רבי הלל (נכדו של רבי יהודה הנשיא), ראה שקיימת סכנה גדולה לאחדות עם ישראל, לאחר שהרומאים, ששלטו אז בארץ, פיזרו אותו בגלויות השונות. הוא ובית דינו החליטו, בשנת ד' קיט (359 לסה"נ), להפסיק לקדש את החודשים על פי ראיית הירח, ולעבר את השנה על פי התבוננות בטבע אם פסח יחול באביב. מאותה שנה הדבר נעשה רק ע"י חשבון. הם מסרו הלאה את הכללים ויסודות החשבון על פיהם הם בנו את הלוח (כגון: 1. לא אד"ו ראש = היום הראשון של ראש השנה לעולם לא יחול בימים א, ד, ו. 2. לא בד"ו פסח = היום הראשון של פסח לעולם לא יחול בימים ב, ד, ו, ועוד). בדורות הבאים המשיכו לשכלל את לוח השנה, עד שהוא נחתם כפי שהוא מקובל כיום.

17. ד. כיצד ניתן לדעת מראש מתי תהיה השנה המעוברת הבאה? ניתן לדעת מראש מתי תהיה שנה מעוברת, ומה מספרה מתוך 7 השנים הנזכרות לעיל, בעזרת פעולת חשבון פשוטה. מחלקים את הערך הגיאומטרי של השנה מבריאת העולם (כולל האלפים) ב-19; מנת החילוק המתקבלת – היא מספר המחזורים, בני 19 שנים, שהיו מאז בריאת העולם, והשארית המתקבלת - היא מספר השנה בתוך המחזור של 19 שנים! לדוגמא: נקחאת שנת תשע"ד, נחלק ה'תשע"ד (= 5774), ב-19, השארית היא - 17, ואכן היתה זו שנה מעוברת (היא האות זבגו"ח-אדז"ט, הנזכר לעיל). עיבור השנה בלשכת הגזית שבבית המקדש (מכון המקדש) קבלת עדות לקראת עיבור השנה (מכון המקדש)

18. כבר אז היה ניתן לדעת: כעבור שנתיים, בתשע"ו, תהיה שנה מעוברת. ואכן, אם נחלק ה'תשע"ו (= 5776), ב-19, השארית היא - 0, כלומר, זו היתה השנה האחרונה, ה-19, במחזור של 19 שנים (היא האות ט,בגו"ח–אדז"ט, הנזכר לעיל). כעבור 3 שנים משנה זו, תשע"ט [השנה בה אנו נמצאים כעת], גם היא תהיה שנה מעוברת. ואכן, אם נחלק ה' תשע"ט (= 5779) ב-19, השארית היא - 3 (היא האות הראשונה, ג, בגו"ח-אדז"ט, הנזכר לעיל). לפי קוד זה אנו יכולים לדעת בקלות, שהשנים המעוברות הבאות תהיינה בשנים: תשפ"ב (האות ו, בגו"ח-אדז"ט, מוסיפים 3 שנים), תשפ"ד (האות ח, כנ"ל, מוסיפים שנתיים), תשפ"ז (האות א, כנ"ל, מוסיפים 3 שנים), וכן הלאה.

19. ה. איך יתכן ששמעון, שנולד אחרי חברו ראובן, יחגוג את בר-המצוה שלו לפניו? שניהם נולדו בשנה מעוברת. ראובן בכ"ד באדר א' ושמעון בד' באדר ב'. אם שנת בר-המצווה שלהם תחול בשנה רגילה (בה יש אדר אחד), שניהם יחגגו לפי התאריך בו הם נולדו - שמעון יחגוג בר-מצווה בד' באדר, ואילו ראובן רק בכ"ח בו! שמעון ראובן יום ההולדת יום ההולדת כ"ד בשנת הלידה ד' אדר ב' אדר א' יום בר-מצוה יום בר-המצוה ד' כ"ד בשנת בר-המצוה אדר (בשנה פשוטה)

20. ו. ה'חלקים' הנזכרים ב'ברכת החודש' מהם ה'חלקים' הנזכרים ב'ברכת החודש', בעת הכרזה על ה'מולד' של כל חודש? בגמרא מובאת אמירתו של רבן גמליאל, נשיא הסנהדרין: "כך מקובלני מבית אבי אבא - אין חידושה של הלבנה (הזמן הממוצעשבין מולד למולד) פחותה מעשרים ותשעה יום, ומחצה, ושני שליש שעה, וע"ג חלקים" (ראש השנה כה, א). חכמינו חילקו את השעה ל- 1080חלקים (ולא לשניות), כדי להקל את החישובים המסובכים הקשורים לנושא זה. אם נחלק את השעה שלנו, השווה ל-3600 שניות, ב-1080 חלקים אלו, נקבל: כל'חלק' = 1/3 3 שניות. מכאן, שאורך ממוצעשל חודש הוא: כ"ט ימים, חצי יממה, ועוד שני שליש שעה [של חז"ל, כלומר: 2/3 מ-1080 = 720 חלקים], ועוד 73 חלקים [סכ"ה החלקים הוא: 73+720= 793 (תשצ"ג)].

21. על פי חלוקת הזמן המקובלת היום, אורכו של חודש בממוצע הוא: 29 ימים + 12 שעות + 44 דקות + 1/3 3 שניות [הדקות והשניות = 793 חלקים x1/3 3 שניות]. אם נהפוך זאת למספר עשרוני נקבל את המספר הבא: 29.530590יממות. הדבר המדהים הוא: שמינהל החלל האמריקאי, NASA, ערך מדידות מדויקות באמצעות מכשירים מדויקים, מהו אורכו של החודש ממולד למולד, הוא הגיע למסקנה דומה. גם מחקר מתקדם יותר שנערך בברלין-גרמניה אישר זאת! בשני המקרים האלו התוצאה שהתקבלה הייתה בהפרש זעיר ממה שידעו נשיאי ישראל, לפני אלפי שנים, על פי מידע שהם קיבלו במסורת וקבלה ממשה רבנו שקיבל זאת מהקב"ה. המספרים שהתקבלו הם: לפי הידע של רבן גמליאל - 29.530590 לפי המידע שהתקבל בארה"ב - 29.530588 לפי המידע שהתקבל בגרמניה - 29.530589

22. שולחן ערוך או"ח סי' תרצז סע' א - פורים קטן "יום י"ד וט"ו שבאדר ראשון אין נופלים על פניהם ואין אומרים מזמור יענך ה' ביום צרה. ואסורים בהספד ותענית. אבל שאר דברים אין נוהגים בהם וי"א דאף בהספד ותענית מותרים: הגה (רמ"א): והמנהג כסברא ראשונה. י"א שחייב להרבות במשתה ושמחה בי"ד שבאדר ראשון (טור בשם הרי"ף) ואין נוהגין כן, מ"מ ירבה קצת בסעודה כדי לצאת ידי המחמירים (הג"מ בשם סמ"ק) וטוב לב משתה תמיד". [זו ההלכה האחרונה בחלק אורח חיים!] ההלכה הראשונה בחלק זה: [רמ"אאו"ח סי' א סע' א: "'שויתי ה' לנגדי תמיד' - הוא כלל גדול בתורה ומעלות הצדיקים אשר הולכים לפני האלהים".][ שערי תשובה שם – השמחה האמתית בפורים ע"פ שני התמידין שהזכיר הרמ"א לעיל

24. בהצלחה "בנה ביתך כבתחילה וכונן מקדשך על מכונו, והראנו בבנינו ושמחנו בתקונו". ערך: שמואל כ"ץ, רב בתי ספר בירושלים וחוקר תולדות הרבנות הראשית