1 / 17

מות כוכבים

צפונות היקום. מות כוכבים. או סוף הוא תמיד התחלה של משהו אחר. דוד פולישוק החוג למדעים פלנטריים אוניברסיטת תל-אביב. 14/12/2005. סופו של כוכב. מסת הכוכב קובעת זמן חייו ככל שכוכב מסיבי יותר כך יחיה מעט יותר ככל שכוכב מסיבי יותר כך ימות באלימות רבה יותר. סופו של כוכב דמוי שמש.

Download Presentation

מות כוכבים

An Image/Link below is provided (as is) to download presentation Download Policy: Content on the Website is provided to you AS IS for your information and personal use and may not be sold / licensed / shared on other websites without getting consent from its author. Content is provided to you AS IS for your information and personal use only. Download presentation by click this link. While downloading, if for some reason you are not able to download a presentation, the publisher may have deleted the file from their server. During download, if you can't get a presentation, the file might be deleted by the publisher.

E N D

Presentation Transcript


  1. צפונות היקום מות כוכבים או סוף הוא תמיד התחלה של משהו אחר דוד פולישוק החוג למדעים פלנטריים אוניברסיטת תל-אביב 14/12/2005

  2. סופו של כוכב • מסת הכוכב קובעת זמן חייו • ככל שכוכב מסיבי יותר כך יחיה מעט יותר • ככל שכוכב מסיבי יותר כך ימות באלימות רבה יותר

  3. סופו של כוכב דמוי שמש • כאשר המימן נגמר – הכוכב מתקרב אל מותו • במהלך חייו הכוכב מתיך מימן להליום המצטבר בליבה -> • לחץ הקרינה (כתוצאה מההיתוך) מתנגד לכבידת הכוכב • נגמר המימן בליבה -> מסתיים ההיתוך -> אין לחץ קרינה -> • מתחילה קריסה כבידתית של הליבה -> • לחץ וטמפרטורות עולים בליבה -> • הקליפה סביב הליבה מתחממת ומתחילבה היתוך של מימן להליום H He

  4. סופו של כוכב דמוי שמש • יש היתוך בקליפה -> יש לחץ קרינה -> • מעטפת הכוכב מתרחבת ומתחיל להיווצר ענק אדום • ההליום בליבה מוצת (הבזק ההליום) • התכה יציבה בליבה של הליום לפחמן ולחמצן -> • יש עוד לחץ קרינה -> • מעטפת הכוכב גדלה עוד יותר -> • נוצר על ענק אדום

  5. ענק אדום • גודל: מאות מיליוני ק"מ -לכן הכוכב בהיר • טמפרטורה על פני השטח: כ- 3,000 מעלות -לכן צבע הכוכב אדום • הכוכב נע על דיאגרמת HR • סופו של הארץ

  6. ערפילית פלנטרית וננס לבן • נגמר ההליום -> שוב יש קריסה -> • אבל אין מספיק לחץ להתיך את הפחמן והחמצן -> • הכוכב נהיה לא יציב והמעטפת מתפזרת -> • נוצר ענן פלנטרי ובמרכזו נותר ננס לבן

  7. ערפילית פלנטרית וננס לבן • ענן פלנטרי שורד כ-10,000 שנה ומתנדף • בננס לבן, שגודלו כגודל הארץ ומסתו בין חצי למסת שמש אחת, אין היתוך גרעיני והוא מתקרר ומחוויר וגווע לאיטו • ננס לבן כל כך צפוף עד שכפית ממנו שוקלת כ-2 טון... סיריוס B הוא ננס לבן

  8. סופם של כוכבים כפולים • בני זוג: כוכב סדרה ראשית וננס לבן • הננס שואב חומר מבן הזוג ונוצרת דיסקת ספיחה • חומר רב שמצטבר על פני הננס ניתך ומתפוצץ – התלקחות מחזורית של נובה (CV). אונת רוש

  9. סופרנובה מסוג 1 • הננס הלבן שואב מספיק חומר מבן הזוג -> • שוב יש היתוך גרעיני -> • הפחמן והחמצן מותכים בליבת הננס -> • כל הננס איננו יציב -> • הננס מתפוצץ בסופרנובה מסוג I -> • בספקטרום אין סימני מימן

  10. סופו של כוכב מסיבי • חסם תחתון לכוכב מסיבי: מסת צ'נדרהסקר = 1.4 מסות שמש. • נגמר המימן -> ענק אדום -> היתוך הליום לפחמן • אבל, הפעם יש מספיק מסה כדי שההיתוך ימשיך -> • התכת פחמן -> לניאון -> לחמצן -> לצורן -> לברזל • מבנה של שכבות בצל שרפת מימן שרפת הליום שרפת פחמן שרפת נאון שרפת חמצן 1.4xMsun ליבת ברזל שרפת צורן

  11. סופרנובה מסוג 2 • הלחץ בליבה כל כך גדול שהברזל מתפרק להליום ואח"כ לניוטרונים -> הליבה קורסת והמעטפות קורסות אחריה -> • המעטפות נהדפות מפני הליבה החוצה בפיצוץ עצום – סופרנובה מסוג II • הגרעין קורס לכוכב ניוטרונים • חלקיקי ניטרינו יוצאים מהליבה ועוזרים לפזר את החומר שהתפוצץ

  12. סופרנובה מסוג 2 ערפילית הסרטן – סופרנובה בת 1000 שנים – ועדיין פעילה

  13. מחקר סופרנובות בהיסטוריה • הסינים צופים בסופרנובה של 1054 – ערפילית הסרטן

  14. מחקר סופרנובות בהיסטוריה • סופרנובה של טיכו ברהה(1572) • סופרנובה של יוהנס קפלר(1604) • מסקנתם: • השמים משתנים

  15. מחקר סופרנובות בהיסטוריה • סופרנובה בענן המגלני הגדול – 1987A • איתור פליטת ניטרינו (עיקר האנרגיה שבפיצוץ) • אישוש מודל הסינתזה הגרעינית בסופרנובות – ע"י קליטת קרינת גאמה

  16. סופו של כוכב • מסת הכוכב קובעת זמן חייו • ככל שכוכב מסיבי יותר כך יחיה מעט יותר • ככל שכוכב מסיבי יותר כך ימות באלימות רבה יותר

  17. כי מאפר באת ואל אפר תשוב • סופרנובות הן המקור ליסודות כבדים.האנרגיה המשתחררת בפיצוץ מאפשרת יצירת יסודות הכבדים מברזל כמו עופרת, אורניום ועוד. כוכבי הלכת, כדור הארץ ובני האדם בנויים מיסודות אלו – כולנו אבק כוכבים...

More Related