תהליכים בבית הגידול: יחסי גומלין בן האורגניזם, שיווי משקל דינמי והשפעת האדם

1. תהליכים בבית הגידול: יחסי גומלין בן האורגניזם, שיווי משקל דינמי והשפעת האדם

2. אי בודד (בית גידול מבודד) כמעבדה אקולוגית... יחסי גומלין בן האורגניזם, שיווי משקל דינמי והשפעת האדם. איי אוקלנד - עד 120

3. אי בודד (בית גידול מבודד) כמעבדה אקולוגית... יחסי גומלין בן האורגניזם, שיווי משקל דינמי והשפעת האדם. איי אוקלנד 1885

4. אי בודד (בית גידול מבודד) כמעבדה אקולוגית... יחסי גומלין בן האורגניזם, שיווי משקל דינמי והשפעת האדם. איי אנג’ל - מול חופי קליפורניה מוסר השכל : גודל האוכלסיה תלוי במזון בבית הגידול, מחלות, וטורפים, נסיון לגבור על הטבע ולשנות את התוצאות האכזריות לא יכולות לדחות את הבלתי נמנע.

5. איפה אנחנו נמצאים? סוף מעשה בכוונת תחילה ?

6. יבוש ימת החולה 1951 מטרות מבצע יבוש אגם החולה: * חיסול מקום הדגירה ליתושים מפיצי מחלת הקדחת. * הפיכת אדמות הביצה לאדמות חקלאיות פוריות.

7. האם המטרות הושגו? מטרה 1 -הושגה! חוסלה מחלת הקדחת! מטרה 2 - לא הושגה! אדמות הביצה לא הפכו לאדמות פוריות, אלא נשרפו.

8. נהר הירדן החולה כינרת

9. חוסלו מינים מיוחדים של צמחים ובעלי חיים מקומיים.

11. כלובי הדגים במפרץ אילת, היום חושבים רק אקולוגיה ?

12. תעלת הימים מאילת לים המלח, היום חושבים רק אקולוגיה ?

14. אז למה צריך את מדע האקולוגיה? *כדי ללמוד להכיר ולהבין את בית הגידול את יחסיהגומלין בין היצורים לסביבתם וביןהיצורים השונים , לא לעצור את הפיתוח אבל לנסות לחזות מראש מה יקרה אם… *יוקם מפעל, /*יסלל כביש 6, / *ייחפר אגם, /* ייבשו ביצות/ *ינטעו מטעים, *ישתלו פרחים/ *יעוקרו חתולים ....ועוד ועוד... ולקבל החלטות יותר חכמות של שימור משאבי הטבע ופיתוח בר קיימא

15. הורה נדלנים/ קובי אוז עוד נדהר על הכרמים עם טרקטורון ונגדע את הגפנים נשים בטון הורה הורה נדלנים הורה נצלנים הורה חמדנים

16. עוד נרוצה אל שדות של תעופה עוד נשוב אל המושב לעוד טיסה הורה הורה נתבגים הורה ג'טלגים הורה עסקים ואי אפשר לחזור אחורה או הורה

17. פרוספיריטי לנצח וזה הלב שמתרוצץ בתוך קניון וזה הראש שמתפוצץ בתוך שעון התקרנפה לי כבר כל החיבת ציון ואין un-do ואין un-do לחזור אחורה או הורה

18. כמו תמיד להפריט את הפרטים כמו תמיד להפריס את הפרסים הורה הורה זכיינים הורה עסקנים הורה בכיינים כל פרדס, חורשה הם גן של ארועים קול די ג'י וקול חתן על החופים

19. הורה הורה ועדים הורה זיקוקים כל שנותר לנזקקים לתמיד לתמיד לחיות בג'ורה אוו הורה

20. פרוספיריטי לנצח זה הלב שמתרוצץ בתוך קניון וזה הראש שמתפוצץ בתוך שעון התקרנפה לי כבר כל החיבת ציון ואין אנדו ואין אנדו לחזור אחורה אוו הורה

21. ואי אפשר לחזור אחורה, אוו הורה

22. אם אדם וסביבהאז רקפיתוח בר קיימאלמה זה קורה לנו?

23. את המצגת הזו קבלתי במייל ואין לי מושג מי הכין אותה. תודה רבה למי שעמל וטרח והכין מצגת כל כך אינפורמטיבית וברורה. על המצגת ערכתי שינויים והוספתי, אבל הכל - על בסיס המקור, ועל כך תודה וקרדיט למי שבנה את המצגת המקורית!גילת סיימון

24. בסוף המאה ה- 20 אוכלוסיית האדם בעולם מונה יותר מ-6 מיליארד בני אדם!! (6X109)

25. הגידול המואץ באוכלוסיית האדם הוא תוצאה של: 3 מהפכות: חקלאית, רפואית וטכנולוגית.. וה- 4 דיגטלית! יכולת טכנולוגית גבוהה של המין האנושי ולכן: • הגדלת ייצור המזון • ניצול משאבי אנרגיה ומים • שיפור רמת התברואה • שיפור רמת הבריאות • הפחתת שיעור התמותה • התיישבות במקומות נרחבים

26. האם כמות המשאבים וקצב התחדשותם יכולים לתמוך לאורך זמן בקצב גידול מואץ שכזה?

27. גרף: קצב גידול של אוכלוסיית האדם על פני כדור הארץ

28. מהם הגורמים המשפיעים על הגידול באוכלוסיית האדם ועל איכות החיים? • מהי השפעת הרדיפה אחר רמת חיים גבוהה ופיתוח תרבות צרכנית על איכות הסביבה ועל עתיד קיומנו על פני כדור הארץ?

29. דינמיקה של אוכלוסיות וכושר נשיאה • אוכלוסייה –קב' של פרטים המקיימים בניהם זיקה גנטית ברורה • מס' הפרטים באוכ' מושפע בבית הגידול מגורמים ביוטיים (למשל מינים נוספים) מזמינות המשאבים ומהשפעות סביבתיות. • האוכ' היא דינאמית ומשתנה כל הזמן ב: גודל, צפיפות, אופן פיזור במרחב והרכב הגילים באוכ'.

30. 4 משתנים קובעים את גודל האוכלוסייה: • שיעור הילודה • שיעור התמותה • הגירת פרטים ממנה • הגירת פרטים אליה Nt=No + B – D + I - E

31. עקום גידול של אוכלוסייה עקום גידול סיגמואידי בעל שלושה מאפיינים עיקריים: 1. קיים גבול עליון למס' הפרטים באוכ'. 2. הגידול במס' הפרטים פוחת בהדרגה ככל שמתקרבים לגבול העליון 3. חלוקת הגרף לשלושה מקטעים. בא לידי ביטוי כושר הנשיאה של מרחב המחייה של אוכ': מס' הפרטים המרבי באוכלוסיית מין מסוים שהמרחב יכול לשאת בסביבה נתונה.

32. מה קורה כאשר אוכ' גדלה מעבר לכושר הנשיאה שלה? גודל האוכלוסיה מווסת ע"י שני גורמים: • גורמים ללא תלות בצפיפותה: שיטפונות, סערות הוריקן, בצורת קשה, רעידות אדמה, שריפות והרס בתי גידול. • גורמים התלויים בצפיפותה: תחרות על משאבים, טריפה, הידבקות במחלות.

33. לפעמים אוכלוסיית גדלה מעבר לכושר הנשיאה שלה וסופה להתמוטט... • אוכלוסיית הצבאים באי המלכים בסן פרנסיסקו. • אוכלוסיית אי פסחא • הרעב באירלנד כתוצאה מפגיעת פטרייה בצמח התפוח אדמה. • המגפה השחורה

34. כושר נשיאה ואוכלוסיית האדם • דיון בסוגיה זו קשה – אינו דומה למונחים אקולוגיים מקובלים (גבולות מלאכותיים, פעילות משפיעה משוטפת) • המין האנושי, בשונה משאר האורגניזמים, פיתח יכולת טכנולוגית המגדילה את כושר הנשיאה הטבעי של הסביבה. • למעשה, בטבע כושר הנשיאה של אורגניזם מסוים מתייחס להישרדות ואילו אצל האדם כושר הנשיאה מתייחס גם לאספקת משאבים שיבטיחו לו איכות חיים נאותה. • לכן המדובר בכושר נשיאה תרבותי ולא בכושר נשיאה סביבתי וטבעי.

35. דמוגרפיה דמוגרפיה – ענף מדעי העוסק בקביעת מדדים סטטיסטיים של אוכלוסיות אדם ובהם: ילודה, תמותה והגירה.

36. דמוגרפיה וקביעת גודל אוכלוסיית האדם ההיבטים שנבחנים: • תוחלת החיים • מספר ילדים במשפחה • חתך גילאים באוכלוסייה • תדירות החלפת מקום מגורים/עבודה • מספר אנשים שסביבה מסוימת יכולה לקיים.

37. גורמים המשפיעים על איכות החיים של האדם • צפיפות האוכלוסייה • שיעור העיור • תוחלת החיים • שיעור תמותת תינוקות וילדים

38. שיעור העיור • אחד המדדים לגידול בצפיפות האוכלוסייה זו מידת העיור. • כיום ההערכות הן כי ½ מהאנושות תתקיים בערים עד שנת 2005 ואילו 605 ב 2025. • בשנת 2000 כ- 75% מהתושבים במדינות מפותחות חיים בעיר, ואילו במדינות מתפתחות שיעור הרבה יותר נמוך ורובם עדיין גרים בכפרים. • אך שיעור זה הולך וגדל: ניו-דלהי, כלכותה, ריו-דה- ג'נרו, מקסיקו סיטי...

39. שיעור העיור-המשך • הערים גורמות ללחץ סביבתי גדול בהרבה מאלה של הכפרים. ריכוז גבוה של אנשים---עלייה בזיהום---פגיעה ביכולת השיקומית הטבעית וגרימת נזקים בלתי הפיכים. • תושבי הכפרים מייצרים מזון ותושבי הערים צרכנים מובהקים. שני גורמים עיקריים לתהליך מואץ של עיור בימנו: • מיכון החקלאות, וקשיים העיבוד שטחים חקלאיים (בצורת, מיסים) • בעיות ביטחון ושירותי בריאות וחינוך משופרים בערים. חזרה

40. תוחלת החיים • הגדרה: משך החיים הצפוי לרך הנולד מים לידתו. • משקף בצורה מהמנה את איכות החיים. מושפע מ: • רמת התזונה (קניה ובוטסוואנה) • רמת התברואה (תפוצת מחלות, איידס) • ומקיומם של מאבקים בין מדינות. (אנגולה ומוזמביק) • במדינות מפותחות - 75 בממוצע • במדינות מתפתחות - 63 בממוצע חזרה

41. שיעור תמותת תינוקות וילדים • IMR(Infant Mortality Rate)- מוגדר כמספר התינוקות מתחת לגיל שנה הנפטרים בשנה מתוך 100,000. • שיעור תמותת ילדים מוגדר כמספר הילדים בגילאי 1-5 הנפטרים בשנה מתוך 100,000. • דוגמה: 1998 0.8% IMR במדינות מפותחות, לעומת 6.4% במדינות מתפתחות. • מה גורם לתמותה כה גבוהה בארצות מתפתחות?רעב ותזונה לקויה (בעיקר מחלות של דרכי המעיים) וכן תקופות מלחמה ארוכות. חזרה

42. גידול אוכלוסייה, תרבות צריכה ופיתוח בר-קיימא. שלושה גורמים עיקריים הגורמים לפגיעה בסביבה ע"י המין האנושי: • גידול באוכלוסייה • עלייה ברמת החיים • הרמה הטכנולוגית של האדם. חשוב לציין כי המשקל של שלושת הגורמים משתנה במקומות שונים בעולם ולאורך ההיסטוריה (מערב-קומינסטים-עולם שלישי)

43. איכות החיים ופיתוח בר-קיימא- סיכום ביניים עד עכשיו ראינו שאיכות החיים מושפעת מ: צפיפות אוכלוסיה, שיעור העיור, תוחלת החיים, ושיעור תמותת תינוקות וילדים. ראינו גם, שקיים הבדל גדול בין מדינות מפותחות מדינות מתפתחות. המפותחות- גורמות לדלדול משאבים ופגיעה וזיהום של הסביבה. המתפתחות – סובלות מריבוי אוכלוסייה בלתי מרוסן הגורם לעומס על כמות המשאבים המתכלים וזיהומם.

44. איכות החיים ופיתוח בר-קיימא אף אחד לא יודע בוודאות עד כמה ניתן להמשיך במהלך העניינים הנוכחי, רק ברור שהדורות הבאים ישלמו את המחיר!!

45. האם לא מוטלת עלינו החובה, היום, לאפשר להם זכות קיום הוגנת, בעתיד?האם אין זו האחריות שלנו לדאוג לדורות הבאים?

46. פיתוח בר-קיימא כלכלנים וחוקרים רבים סבורים שיש לאמץ גישה אחראית יותר הנקראת פיתוח בר-קיימא. הגישה מדברת על אחריות - הן מבחינת האחריות שעלינו להפגין כלפי הסביבה, והן מבחינת האחריות שלנו כלפי עתידו של המין האנושי. "סיפוק צורכי הדור האנושי הנוכחי, מבלי לפגוע ביכולתם של האדם ומיני אורגניזמים אחרים לספק את צורכיהם בעתיד"

47. פיתוח בר-קיימא פירושו: • שימוש במשאבים מתכלים (המצויים בכמות מוגבלת, דלק, מינרלים ומתכות) בכמות שתבטיח את יכולת התחדשותם. • מניעת זיהום של משאבים מתחדשים (אוויר ומים) או זיהומם בשיעור שיאפשר את טיהורם בתהליכים טבעיים. • צמצום הפער בין עשירים לעניים.

48. כיום. • לא יתכן ש 20% מאוכלוסיית האדם מנצלת את המשאבים ללא שליטה, בזמן ש – 20% מכלל האנושות אין לה מקום מגורים או מזון להמשך קיומם. • בנוסף, הפגיעה מתבטאת בתופעות גלובליות, כמו שינויים אקלימיים ודלדול שכבת האוזון. • פיתוח בר-קיימא מחייב מציאת איזון בין מדינות עשירות למדינות עניות, בין דור ההווה לדור המחר. • הוא מחייב שינויי ניכר לא רק באופן בו אנחנו מייצרים תוצרים הנחוצים לנו אל אגם באופן שבו אנחנו מטפלים בפסולת שאנחנו מייצרים.

49. רק מאמץ משותף והוגן של כולנו, המלווה בשינויים בגישה הכוללת של החברה האנושית כלפי הסביבה הטבעית, יכול להביא להשגת מטרה חשובה זו.