דיגום צומח בשטח

1. דיגום צומח בשטח שיטות, אפשרויות, התאמה לשאלות מחקר שונות (וגם: קשיים ובעיות..) ליאת הדר – פארק טבע רמת הנדיב

2. איך דוגמים צומח? הגדרת שאלה/מטרה –מה רוצים לבדוק? איזה סוג נתונים נרצה להפיק מהשטח? תהליכים במרחב השתנות מגוון והרכב העשבוניים בבתי גידול שונים: מתחת לאלון, על המצוק, במפנה צפוני לעומת דרומי.. תהליכים בזמן השתנות מגוון והרכב העשבוניים מתחת לעץ האלון, לאורך השנה זמן-מרחב אזורים/בתי גידול שונים-עונות שונות (מי נמצא איפה, ומתי?..)

3. איך דוגמים צומח? הגדרת שאלה/מטרה –מה רוצים לבדוק? איזה סוג נתונים נרצה להפיק מהשטח? השפעת פעולת ממשק/טיפול השפעת גורם א-ביוטי השפעת גורם ביוטי רעייה, כריתה, שריפה, ריסוס.. תנאי לחות, מפנה, מרחק מעץ, מרחק מערוץ נחל... טריפה, תחרות, טפילות..

4. איך דוגמים צומח? הגדרת שאלה/מטרה – מה רוצים לבדוק? איזה סוג נתונים נרצה להפיק מהשטח? חברה – מגוון מינים אוכלוסייה – מין יחיד פרט מסוים עושר מינים, מגוון, הרכב מינים, תכונות תפקודיות.. צפיפות, תמותה וילודה, הרכב גילאים.. גודל, מצב, יחסי טפילות/פונדקאות..

5. איך דוגמים צומח? הגדרת שאלה/מטרה – מה רוצים לבדוק? איזה סוג נתונים נרצה להפיק מהשטח? מנגנון כמות גודל וצורה האבקה והפצה עצמית/זרה, רוח/חרקים.. משקל (יצרנות), % כיסוי, צפיפות גובה, צורה, משקל, גיל (שלב במחזור החיים)..

6. דיגום צומח בשטח 1. נסקור מדדים מקובלים לקבלת נתוני צומח מסוגים שונים, ואת השיטות השונות למדידה שלהם בשטח 2. נבחן יתרונות, חסרונות ושיקולים שונים לבחירת כל שיטה

7. יצרנות על-אדמתית(ANPP, פרודוקטיביות, משקל יבש, 'ביומסה'...)מדד אוניברסאלי לכמות הצומח ליחידת שטח, השוואה בין בתי גידול ובין Biomes.

8. איך ניתן ביטוי כמותי לכמות הצומח ליחידת שטח? ריבועי דגימה • קציר, ייבוש ושקילה (צורך בחזרות, פגיעה בשטח) • מתן אומדנים וקציר רק של % קטן מהריבועים. כיול לפי מספר מצבים מייצגים (צורך בבניית עקומת כיול, סובייקטיביות האומדנים) • מתן אומדן לאחוזי כיסוי + מדידת גובה ממוצע והכפלה. (קל לביצוע עם תלמידים, סביר כמדד יחסי אך מאוד לא מדויק, לא מצריך התעסקות עם קציר, ייבוש ושקילה). • שאלות פתוחות: גודל הריבוע? (מקובל למערכות עשבוניות: 25X25ס"מ), מספר הריבועים? (צורך במספיק חזרות, שיקולי זמן, כוח אדם, תקציב) מה עושים עם מעוצים? (מוותרים, השיטה לא מתאימה), איך ממוקם הריבוע? (נזרק אקראית, מיקום נבחר?) רק בכתמים עשבוניים? (בד"כ כן) • בעיה מרכזית: המדד אינו נותן ביטוי למבנה השטח. עונה על שאלה ספציפית. • יתרון מרכזי: מדד השוואתי אוניברסאלי, נושא מעניין - קשר יצרנות-מגוון, קשר להפרעות)

9. מבנה הצומח בשטח • מדד השוואתי בסיסי • בוחן השפעת פעולות ממשק, כמו רעייה, כריתה, שריפה... • מנבא בתי גידול פוטנציאליים לבע"ח שונים • חשיבות תכנונית-נופית אחוזי כיסוי צומח כמה מהשטח מכוסה בצומח ומאיזה סוג? • % כיסוי כללי (צומח, קרקע חשופה/סלע/מחטי אורנים/נשר..) • % כיסוי של שכבות שונות: עצים, שיחים, עשבוניים, מין/קבוצה מסוימת. שיטות:אומדן בריבועים, נקודות לאורך חתך (point intercept), כיסוי לאורך חתך.

10. מתן אומדן ויזואלי לכיסוי צומחתרגיל 25% 40% 5%

12. מבנה הצומח בשטח • פיזור מרחבי (מבנה הכתמים) – מבנה במבט על (פיזור כתמי, אחיד) שיטות: • מיפוי בעזרת תצלום אוויר • שרטוט "חתך מעובה" (bulk transect) • פרופיל מבני – מבנה במבט מהצד (חללים, גודל, פרופורציות, קנה מידה ביחס לאורגניזמים שונים: חזיר? שפן סלע? חיפושית? בני אדם?) שיטות: • שרטוט פרופיל מבני בשטח וניתוח חללים

14. גובה נוף עליון כיסוי בחתך גובה נוף תחתון

16. דיגום חברת הצומחכמה מינים שונים יש בשטח, מה השפע היחסי שלהם, אילו מינים הם או לאילו קבוצות הם משתייכים? • עושר המינים • מגוון המינים • הרכב המינים • הרכב קבוצות תפקודיות (דגניים, קטניות, גיאופיטים, מינים מופצי רוח, בעלי שושנת, מטפסים...)

17. שיטות לדיגום עושר, מגוון והרכב הצומח • רגישות למינים נפוצים – נקודות לאורך חתך (point intercept) • רגישות למינים נדירים - ריבועים • רגישות כפולה - ריבועים לאורך חתך (יתרון נוסף: מאפשר עבודה עם תדירויות הופעה ללא ספירת פרטים, קל יותר, פוגע פחות בשטח). ריבועים לאורך חתך חתך ריבוע

18. שיטות לדיגום עושר, מגוון והרכב הצומח בדיגום מגוון המינים (Pi במדדי שאנון, סימפסון, היל 1,2..): שפע יחסי – מצריך ספירת פרטים תדירות הופעה – נרשמת הופעה אחת לכל ריבוע

19. קנה המידה ((scale • חלקה – באיזה גודל? • ריבוע – באיזה גודל? כמה ריבועים לדגום? • חתך – באיזה אורך? האם במיקום קבוע? • נקודות/ריבועים לאורך חתך – באילו מרווחים?

20. תלוי במטרה, באורגניזם, במבנה השטח וגם באילוצים טכניים...

21. "כללי אצבע" קנה המידה של הדיגום חייב להיות בקורלציה: • לגודל השטח • לקנה המידה של השאלה המחקרית • לאורגניזם עליו עובדים (חיפושית? פיל? עשבוני או עץ?) • למבנה השטח – דגם פיזור מרחבי, סדר הגודל של הכתמיות • לכוח האדם, התקציב, סיום העונה (לעשבוניים) – Trade off שיקולים נוספים: • אם הניסוי ארוך טווח – איך מתייחסים לשונות בין השנים ?(פחות רלוונטי לביוטופ) • מיקום בשטח – מכוון/אקראי, מייצג או מקרי? שיטות למיקום החתך או הריבוע (בחירת כתם רצוי, זריקה אקראית) • מה עושים עם גל אבנים/עץ שנפל על החתך?

22. דיגום מקונן ((nested כאשר שואלים לגבי הקשר שבין גודל השטח ומספר המינים בו.(מהו קצב העלייה במספר המינים עם הגדלת השטח? קצב ה"סינון" D)דוגמים שטחים בגדלים שונים, או מגדילים את מספר הריבועים הנדגמים עד שלא יתווספו יותר מינים חדשים. קצה העלייה (שיפוע הגרף) ישתנה בהתאם למבנה השטח, ממשק, אזורים שונים..)

23. עבודה ברמת האוכלוסייה/המין הבודד מעקב אחר משתנים ברמת הפרט/אוכלוסייה כפונקציה של תנאי סביבה, טיפולי ממשק וכד'. לדוגמא: עבודה בנושא יחסי טפיל-פונדקאי : דיבקון הזית ועץ השקד. בית הגידול: טרסות, מדרון מעל ערוץ נחל בהרי ירושלים. מה משפיע על המידה בה נגועה אוכלוסיית עצי השקד בטפיל? • צפיפות הפרטים – מדידת צפיפויות באוכלוסיות שונות. • מרחק ממקור מים - מדידה • גודל העץ – גובה, גיל, מספר הסתעפויות ראשיות... השפעת נגיעות בעפצים על מדדי הצלחה והישרדות באוכלוסייה: • מועד הפריחה - מעקב, תצפיות • אחוזי חנטה – סימון ענפים • מצב העץ לימוד הביולוגיה של הטפיל: • יחס הזוויגים – ספירת זכרים ונקבות • צורת ההאבקה - שימוש בשקיות או רשתות לכיוס פרחים: בודק קיום האבקה עצמית, רוח וחרקים. • מי המאביק – ע"י קיום תצפיות בשטח (זמן קבוע, למשל: 30 דקות X מס' חזרות). • בחירת הפרטים לדיגום.

24. אפשרויות נוספות בידוד השפעות שונות של אותו גורם: למשל: כאשר אנחנו משווים בין שטח מתחת לשיח/עץ ושטח פתוח: • השפעות רמת ההצללה– מתיחת רשת כיסוי בשטח • השפעת נשר עלים – גירוף חלק מהשטח • השפעת לחות – שינוי משטר הלחות חלק מהשטח • השפעת צפיפות – דילול פרטים לרמות צפיפות שונות. השפעת רעייה: אכילה, רמיסה, העשרה מינרלית שיטות למדידת צפיפות עצים: • סימון רדיוס סביב עץ מרכזי בשטח ובכל מעגל, ספירת כל העצים. • סימון מלבנים סביב כל חתך (למשל: 5 מ' מכל צד), ספירת העצים וחישוב הממוצע.

25. צילוםקבלת נתונים "איכותיים"

26. תכנון ניסוי בשטח • הגדרת שאלה/מטרה – מה רוצים לבדוק? • בחירת פרמטרים/אורגניזמים לבדיקה • בחירת שטח העבודה (התאמה, נוחות) • בחירת שיטה (ריבוע, חתך, פרופיל..) • החלטה על ייצוג שטח אקראי/מכוון • החלטה על קנה המידה (scale) • יחס תוצר למאמץ (שיקולי זמן, כסף, כוח אדם, התקדמות העונה..)

27. תודה רבה!