ASP.NET

1. ASP.NET מעבדת DBMS הדס גרוסמן 2007

2. .NET Platform • הרעיון העומד מאחורי .NET של Microsoft הוא הסטת מוקד התכנות מעולם שבו התקנים יחידים ואתרי WEB מחוברים זה לזה באופן פשוט באמצעות האינטרנט, אל עולם שבו התקנים, שירותים ומחשבים פועלים יחד בכדי לספק פתרונות מלאים עבור משתמשים. • פלטפורמת .NET מספקת את כל הכלים והטכנולוגיות הנחוצים לבניית אפליקציות WEBיות מבוזרות. היא חושפת אי תלות בשפה ומתודולוגית תכנות עקבית על פני כל הנדבכים tiers)) של האפליקציה ובו בזמן מספקת אפשרות להפעלת והשמשת טכנולוגיות קיימות וכמו כן הגירה (migration) פשוטה מהן. • פלטפורמת .NET תומכת במלואה בטכנולוגיות אינטרנט קיימות. כולל: HTML, XML, SOAP, XSLT וכו'

3. The .NET Framework • פלטפורמת .NET מספקת מספר טכנולוגיות מרכזיות שהן לב ליבה של .NET , פלטפורמה זו מתייחסת לכל הטכנולוגיות המרכיבות את סביבת העבודה החדשה ליצירה ולהפעלה של יישומים בעלי עוצמה ומבוזרים, הניתנים להרחבה. החלק של .NET המאפשר לנו לפתח יישומים אלה היא סביבת העבודה .NET • סביבת העבודה (מסגרת) .NET מספקת את יסודות זמן הקומפילציה וזמן הריצה ההכרחיים לבנייה והרצה של אפליקציות מבוססות .NET • Platform substrate - סביבת העבודה .NET נבנתה לרוץ על מערכותהפעלה Microsoft win32. • Application Services - ניתן לפנות ולהשתמש בשירותים שונים של מערכת ההפעלה דרך מחלקות מובנות שמוגדרות ב – BCL(Base Class Library)

4. CLR – Common Language Runtimeה – CLR היא סביבת ריצה שבה יישומים שנכתבו בשפות שונות יכולים לפעול יחד ולהסתדר בצורה טובה. יכולת זו ידועה גם בשם תפעוליות שיתופית בין שפות (cross language interoperability).CLR מספקת סביבה נוחה זו עבור יישומים משפות שונות בעזרת אוסף חוקים הנקרא CLS(Common Language Specifications).כל מהדר שפה חייב לציית לחוקים אלה כדי שיוכל ליצור יישומי .NET הפועלים ב – CLR. כלומר, לפעול בצורה תקינה לצד כל יישום .NET אחר ובאותה מידה של שיתופיות.ה – CLR מפשטת פיתוח אפליקציות, מספקת סביבת ריצה איתנה ומאובטחת, תומכת במס' שפות ומפשטת פריסה וניהול של אפליקציות.ה- CLR מיוחסת גם כסביבה מנוהלת (managed environment) שבה שירותים משותפים שמסופקים אוטומטית , כמו: garbage collection ושירותי אבטחה.בסביבת קוד מנוהל נקבעו מספר חוקים בכדי להבטיח שכל היישומים יתנהגו באופן אחיד ברמה הגלובלית, בלי להתחשב בשפות שבהן הם נכתבו. חוקים גלובליים אלו משפיעים בעיקר על כותבי המהדרים.

5. .NET Framework Class Library – ספריות המחלקה בסביבת העבודה .NET חשובות מאד ליכולת השיתופיות בין יישומים, כי הן מאפשרות להשתמש בממשק תכנות יחיד לכל הפונקציונאליות ש- CLR חושפת.אוסף ספריות משותף פירושו שמבחינה תיאורטית, כל השפות הן בעלות יכולות זהות כי כולן חייבות להשתמש בספריות מחלקה אלו כדי לבצע כל משימה, חוץ מהצהרה על משתנים. • System Namespaces – מכיל מחלקות בסיסיות לשימוש ע"י המפתח. כמו מחלקות להגדרת reference or value data types, מחלקות להגדרה וטיפול באירועים, מחלקות למניפולציות מתמטיות, חריגות, מאפיינים, המרות. • System.collection – רשימות ממוינות , טבלאות גיבוב ודרכים נוספות לאסוף מידע • System.io – input ו- output • System.net – מספקת מתודות להעברת מידע דרך פרוטוקולי אינטרנט (tcp/ip)

6. ADO.NET – הדור הבא של טכנולוגיית Microsoft ActiveX Data Object. מספקת תמיכה משופרת למודלי תכנות לא מקושרים ותמיכה נרחבת ב – XML. • System.data – מכיל מחלקות להגדרת אובייקטים עבור ה- ADO.NET כמו DataSet אשר מציג מס' רב של טבלאות וקשרים בינהם. • System.xml – מספק תמיכה עבור XML. • XML Web Services – אלו הם רכיבי תכנות WEBים שיכולים להיות משותפים על פני אפליקציות באינטרנט או באינטראנט .סביבת העבודה .NET מספקת כלים ומחלקות לבנייה, בדיקה וביזור של שירותי XMLWEBים.

7. ASP.NET – סביבת עבודה תכנותית שבנויה על ה – CLR . ניתנת לשימוש בשרת עבור בניית אפליקציות WEBיות בעלות עוצמה.ASP.NET Web Forms מספקת דרך קלה ובעלת עוצמה לבניית ממשקים WEBים דינאמיים למשתמשים. • System. web – ב- namespace זה יש שירותים ברמה בסיסית כמו: caching, security, configuration ואחרים שמשותפים ל – XML Web Servicesו – Web User Interface. * system.web.services - מחלקות וממשקים שמאפשרים תקשורת בין שרתים ודפדפנים.* system.web.ui – מחלקות וממשקים שמאפשרים יצירת controls ו – pages שיופיעו באפליקציה WEBית כממשק המשתמש. • User Interfaces – סביבת העבודה .NET תומכת ב-3 סוגים של ממשקים למשתמש: • Web Forms – טפסים שעובדים דרך ASP.NET • Windows Forms – טפסים שרצים על מחשבי לקוחות (win32) • Console Applications • System.windows.forms – מחלקות לבניית ממשק המשתמש • System.drawing – מחלקות לבניית פונקציונליות גרפיות.

8. Languages – כל שפה שמתאימה לחוקים שנקבעו ב – CLS יכולה לרוץ ב- CLR.Microsoft סיפקה לסביבת העבודה .NET את השפות הבאות: • C# - עוצבה ופותחה עבור פלטפורמת ה - .NET והיא השפה החדשה הראשונה שהיא component oriented במשפחת השפות C ו- C++.היא יכולה להיות משולבת בדפי ASP.NET. • C++ - Managed Extensions to C++ , הרחבה זו מספקת גישה לסביבת העבודה של .NET • VB.NET – חידושים לשפת VB , כמו תמיכה בהורשה , בנאים, רב צורתיות, חריגות וכו' • Jscript.NET • Visual J#.NET – כלי פיתוח עבור מפתחים בשפת Java שרוצים לבנות אפליקציות ושירותים בסביבת העבודה .NET • Third – party languages – מספר שפות צד שלישי נתמכות בפלטפורמת .NET כמו: APL, COBOL, Pascal, Perl, Scheme .

9. Benefits of the .NET Framework • Based on web standards and practices – סביבת העבודה .NET תומכת במלואה בטכנולוגיות אינטרנט קיימות. • Designed using unified application models – הפונקציונאליות של מחלקות .NET זמינה מכל שפה שתואמת את אוסף החוקים ב – CLS. • Easy for developers to use – בסביבה זו, הקוד אורגן באופן היררכי של namespaces ו – classes.אחת מתכונות המפתח של כל סביבת פיתוח היא מערכת סוגי הנתונים שלה. ה – CLR של .NET נותנת יותר מאשר מערכת סוגים יחידה ואחידה הניתנת לשימוש בכל השפות התואמות CLS, היא גם מאפשרת למפתחי שפות להרחיב את מערכת הסוגים ע"י הוספת סוגים חדשים הנראים והפועלים כמו הסוגים המובנים במערכת.הסוגים החדשים ניתנים לשימוש כמו הסוגים המובנים  שימוש בכל סוגי הנתונים באופן אחיד. • Extensible classes – ההיררכיה של סביבת העבודה .NET לא מוסתרת מהמפתחים, ניתן לגשת ולהרחיב את מחלקות .NET ע"י הורשה. בנוסף ניתן גם לממש הורשה בין שפות שונות.

10. הקדמה כיצד פועלים דפי האינטרנט (WEB)? • אתרי Web היו פשוטים מאד במקור. הם היו מבוססים על דפי HTML שהיו קיימיםכמעט בכל נושא שניתן להעלות על הדעת. דפים אלו היו סטטיים והניגשים אליהם לא יכלו לפעול עליהם באופן אינטרקטיבי בכל דרך שהיא – דבר שהיווה מגבלה חמורה על סוגי האתרים השונים.על פי שיטה זו כל הקוד היה כתוב ב- HTML או סקריפטים והיה מעובד רק בצד הלקוח. • האינטרנט פועל לפי מודל שרת/לקוח: שני מחשבים פועלים יחדיו ושולחים הודעות זה לזה. מחשב לקוח שולח בקשה למידע אל מחשב השרת, מחשב השרת מגיב לבקשה זו על ידי סיפוק המידע שנדרש (תבנית בקשה/תגובה). • שרת Web (Web Server) – הוא מחשב המכיל תוכנת ניהול מתאימה לתוכן האתר: דפי HTML , תמונות ועוד. הלקוח הוא המבקר באתר (הכוונה היא לדפדפן).

11. REQUEST Server RESPONSE Browser מודלבקשה/תגובה למרות שזו דרך נפלאה לתקשר ולהפיץ מידע, עדיין היא סטטית ופשוטה למדי ואינה מסוגלת לספק כל מידע או עיבוד דינאמי. השרת ממתין שהלקוח יבקש נתונים או מידע, וכשמגיעה הבקשה הוא שולח את הנתונים שבדיסק מבלי להתבונן או לחקור אותם.

12. באופן כללי, בקשת Web סטטית מורכבת מ- 4 שלבי פעולה: • הלקוח (דפדפן web) מאתר את שרת ה- web באמצעות ה- URL (כתובת אינטרנט) שלו. • הלקוח מבקש דף (לדוגמא index.html) • השרת שולח את המסמך המבוקש. • הלקוח מקבל את המסמך ומציג אותו. • ברגע שהלקוח קיבל את המידע, הסתיים התהליך. לשרת אין כל מושג על מה שמתרחש במחשב הלקוח לאחר קבלת הנתונים. הם מקושרים ביניהם רק בזמן תהליך בקשה/תגובה וברגע שהדף הועבר ליעד, השרת אינו עוקב יותר אחרי המתרחש.

13. עיבוד שרת (Server Processing) – נעשה בדרכים שונות, ביניהן ממשק שער משותף CGI(Common Gateway Interface) והתוכנה ASP(Active Sever Pages) של Microsoft שכעת מייחסים לה את השם ASP הקלאסית. • בתסריט זה השרת בוחן את מה שהוא שולח לפני שהוא שולח אותו בפועל והוא גם מסוגל לקבל פקודות מהלקוח. שרת מסוגל לספק מידע דינמי וכל בקשה מהלקוח. • הפעולות מבוצעות בסדר הבא: • הלקוח (דפדפן web) מאתר את שרת ה- web באמצעות ה- URL (כתובת אינטרנט) שלו. • הלקוח מבקש דף (לדוגמא index.html) • השרת בוחן את הקובץ המבוקש ומבצע את הקוד שקובץ זה מכיל. • השרת מתרגם את תוצאות העיבוד ל- HTML (במידת הצורך) ושולח את המסמך המבוקש ללקוח. • הלקוח מקבל את המסמך ומציג אותו. • גם בתסריט זה מסתיים התהליך ברגע שהלקוח מקבל את הדף. השרת אינו מודע למעשי הלקוח אלא אם הלקוח מגיש בקשה נוספת.

14. ואיך זה מתבצע ב- ASP.NET? קיים מודל אחר לתקשורת בין שרתים ולקוחות, שנקרא מודל מונחה אירועים(Event-Driven Model). השרת ממתין שמשהו יתרחש במחשב הלקוח. ברגע שיש התרחשות במחשב הלקוח, השרת מבצע פעולות מסוימות. מודל זה פשוט בהרבה לבניית יישומים מאשר שימוש בתסריט של בקשה/תגובה המקובל. ASP.NET פועלת בשיטה זו – היא מתארת פעולות ומגיבה עליהן. היא מסתמכת על עיבוד לקוח פיקח (clever client processing) כדי לחקות מודל מונחה אירועים

15. עיבוד בצד הלקוח • עיבוד בצד הלקוח יתרחש ברגע שנוסיף לדף HTML קוד תכנות שהלקוח מסוגל להבין. זהו למעשה תסריט HTML(script) שהדפדפן מסוגל להפעיל. • קוד בצד הלקוח מופעל בדר"כ באמצעות JavaScript. • דוגמא: • <html> • <head> • <script language=“JavaScript”> • <!-- • alert(“Hello World”); • //--> • </script> • </head> • <body> • Welcome To My First Page • </body> • </html>

16. כעת ניתן להפעיל פקודות בשני מקומות: בשרת, כאשר הכל מוחזר ללקוח כ – HTML , או בלקוח. עם זאת, שני מקומות אלו נפרדים ואינם מסוגלים לתקשר זה עם זה. • תיאור ההבדלים הין צד הלקוח לצד השרת:

17. כיצד ASP.NET משלבת הכל יחד? • הדרך היחידה בה יכול לקוח לתקשר עם השרת היא באמצעות בקשה(Request) . הבקשה יכולה להיות בקשה יזומה – כמו לחיצת לחצן , או יוזמה של המערכת. • במקרה של יוזמת המערכת הדפדפן מבצע קוד תסריט בצד הלקוח ושולח הודעה שהיא בקשה לשרת. פעולה זו מתבצעת ע"י סוכנים. • הסוכנים של ASP.NET הם תסריטים בצד הלקוח. בכל פעם שקורה משהו בצד הלקוח, מופעל בו תסריט ושולח מידע לשרת (כמו שמשלוח טופס מעביר מידע לשרת). הדפדפן הוא שותף לא מודע לפעולה זו – התסריט בצד הלקוח אינו יכול לתקשר עם השרת אך הוא יכול לשלוח לו הודעות באמצעות הרשת. • לכן, ASP.NET מחברת יחדיו את השרת והלקוח , וכך המפתחים יכולים לבצע בדפי Web פעולות שלא התאפשרו בעבר. קיימת אפשרות להגיב לארועים מצד המשתמש באופן מיידי ולא לחכות למשלוח טפסים.

18. מאפייני טכנולוגיית .Net: • CLR (Common Language Runtime):ב-NET. ניתן לכתוב בכל שפה, כל עוד היא נתמכת ב-NET.. כל התוכנות ב-NET. רצות תחת אותה סביבה (ששמה CLR). ב-CLR מוגדרים, לדוגמא, טיפוסי נתונים בסיסיים, ש NET. דורש שכל השפות יתמכו בהם. ה-CLR כולל בתוכו גם את ה-Garbage Collector, ואחראי על הרצת ה-MSIL . • Managed Code:קוד שבו יש אובייקטים (כלומר, OOP), אבל אין צורך ל"נקות" בו את האובייקטים. עד עכשיו, ב-VB או ב-++C, היינו חייבים לנקות כל אובייקט שהיינו יוצרים, כדי לחסוך במשאבים יקרים. פקודות "ניקיון" אופייניות הן delete או set obj = nothing- לעומת הNET., בו לא קיים הצורך לסגור את האובייקטים. הניקיון מתבצע ע"י ה"Garbage Collector" - מודול של ה-CLR, שאחראי לניקוי כל האובייקטים שתוכניות רצות יוצרות.

19. Intermediate Language:הידור קוד בNET. איננו מתבצע לשפת מכונה אלא ל"שפת ביניים". שפת ביניים זו נקראת Intermediate Language, או בקיצור, MSIL. לאחר מכן, הקוד של שפת הביניים הזאת עובד הידור בזמן ריצה לשפת מכונה ע"י מנגנון שנקרא Just In Time compiler, או בקיצור - JIT. תכונה זו מאפשרת לכתוב את הקוד בכל שפה שהיא, וגם מאפשרת ל"ערבב" שפות. ניתן, למעשה, להשתמש בNET. בכל שפה שהיא, כל עוד היא עונה על דרישותיה של ה-Common Language Specification, או בקיצור CLS. ה-CLS היא בעצם מערכת חוקים שעל כל שפת NET. לעמוד בה. תכונה זו גם מאפשרת שקוד מסוים יוכל להיות מתאים ליותר ממערכת הפעלה אחת. לדוגמא - כיום יש פרויקט שנקרא mono, אשר פועל להרצת NET. בלינוקס. כמו כן, כך ניתן לכתוב בכל שפה שהיא ללא איבוד ביצועים ביחס לשפה אחרת. • Class Library:ספרייה עצומה של פונקציות ומחלקות מערכת. לכל תוכנית בNET. יש גישה אליה, ובכל תוכנית ניתן להשתמש בה. בתוך הספרייה נמצא את ADO.NET (שאחראית על גישה למסדי נתונים), את האובייקטים של ASP.NET (לבניית אתרי Web), את הספרייה Windows.Forms השומרת בתוכה את כל הפונקציות הבסיסיות של חלונות, ואת System.Net, האחראית על תקשורת. אלו היו דוגמאות בודדות בלבד, וככל שאדם ירבה להתעמק בNET., הוא יגלה עד כמה אינסופית ועשירה היא הספריה הזאת.

20. תכונות נוספות הן תמיכה מובנית ב-XML, Web Services, ועוד.לכל הרכיבים האלו ביחד קוראים ה-".NET Framework".ניתן לסכם את המבנה של הFramework בתרשים הבא: בתחתית התרשים, נמצאת מערכת ההפעלה, שלמען האמת, יכולה להיות כל מערכת הפעלה. מעליה, יש את ה-CLR. כאמור, שכבה זו אחראית על ה"תקשורת" עם מערכת ההפעלה. במילים אחרות, היא החוליה המקשרת בין תוכנת הNET. שלנו, לבין מערכת ההפעלה. מעליה, באדום, נמצאים כל הרכיבים של ה-Class Library - ביניהם ASP.NET ו-ADO.NET. לאחר מכן, בכחול, נמצאות השפות שאיתן אנחנו כותבים את האפליקציות שלנו. שפות אלו חייבות לענות על דרישותיה של ה-CLR. דרישות אלו נקראות ה-CLS, כמובא למעלה.

21. הקדמה ל-ASP.NET • ניתן לראות ב-ASP.NET כמעין ממשיכה של ASP הקלאסי. אולם, הדבר היחיד המשותף שיש לשתי הטכנולוגיות הללו, הוא המטרה - שתיהן טכנולוגיות צד שרת שמייצרות HTML ללקוח. אבל פה בערך נגמר הדמיון, ומתחיל השוני. • ASP.NET מציגה קונספציה ומודל שונה לגמרי מזה של ASP קלאסית. למודל קוראים WebForms, והוא מציג גישה שלפיה השרת בעצם מודע לפקדים שעד עתה טופלו ע"י הלקוח. לדוגמא, ב-ASP קלאסית השרת לא היה מודע כלל וכלל לקיומו של תיבת-טקסט מסוימת, וה"תקשורת" עמה הייתה רק דרך משתני form (או QueryString). ב-ASP.NET השרת מודע לקיומו של תיבת-הטקסט הנ"ל, והוא זה שדואג לתרגם אותה ל-HTML בהתאם. השרת הפך להיות ל"שרת חכם", שיודע מה יש בלקוח, לעומת "שרת עיוור" שאין לו מושג מה קורה בלקוח. מודל זה אולי ייראה קצת מעוות ולא-נכון בתחילה, אך עם הזמן, ולאחר לימוד של המודל, ניתן יהיה להבין את הרעיון שעומד מאחורי התפיסה הזאת. • ASP.NET היא חלק מה-net Framework. - וזה אומר שיש לה מאחוריה את כל ה-Class Library של NET., ניתן לכתוב אותה בכל שפה שמתאימה לNET. (VisualBasic.net, C#, C++, JScript.net ועוד), והיא עוברת הידור לפני הפעלתה (כלומר המחשב צריך לתרגם אותה ל-IL, ולאחר מכן לשפת מכונה), בניגוד ל-ASP קלאסית, שבה השתמשנו בשפות סקריפט שאינן מתהדרות. זה יתרון עצום, כיוון שעכשיו ניתן לכתוב גם אפליקציות "כבדות" יחסית, והן מורצות ממש על ה-CLR, במקום אינטרפרטציה על מנוע ה-ASP הרגיל.

22. המשך ASP.NET... • ASP.NET היא לא שפת תכנות אלא טכנולוגיה שמשתמשת בשפות תכנות קיימות. זוהי סביבת עבודה שבנויה על ה - .NET ומשמשת לבניית אפליקציות Webיות. • בטכנולוגיה זו כל דבר הוא אובייקט . כאשר אובייקט הוא מופע של מחלקה כלשהי המאגדת תחתיה משתנים, מאפיינים ופונקציות המשמשים להפעלת והשמשת האובייקט. • טכנולוגיה זו מכילה אובייקטים מוכנים שמכילים מתודות המאפשרות את הפונקציונאליות שלהם.בדומה ל- ASP ששם היו אובייקטים:Response ו – Request לדוגמא שאפשרו העברת אינפורמציה מהשרת ללקוח או מהלקוח לשרת בעזרת מתודות שהם מכילים. כמו: ( תוכן שמועבר ללקוח Response.Write(

23. יתרונות ASP.NET : • פחות קוד – יש פקדים מובנים המקצרים את תהליך הכתיבה. • הקוד מקומפל (מהודר), לאחר שהוא קומפל פעם אחת הוא נשמר במאגר, כך שבפעם הבאה שיקראו לדף הוא יילקח מהמאגר. (ביצועים טובים יותר) • הפעלת אירועים בצד השרת. • שימוש קל יותר ברכיבים – ניתן לכתוב בשפות שונות תומכות .NET ועל כן הכתיבה עשירה ופשוטה יותר מאשר שימוש בשפות סקריפטים. • קיימת הפרדה של קוד HTML מקוד ASP – המסמך הופך להיות מובנה יותר – וניתן לעבוד במקביל על הדברים: עיצוב (UI) ותכנות(Code Behind). • לא מתבססת על סקריפטים בצד הלקוח ולכן לא תלויה בסוג הדפדפן או בפלטפורמה. ולכן ניתן לפתח Web Form אחד שיכול להיות מוצג בכל רכיב שיש לו גישה לאינטרנט ודפדפן Web. • קיימת התאמה אישית ללקוח – יש פקדי שרת (Web Controls) אשר כותבים קוד מותאם לדפדפן שקרא להם. • שילוב טוב יותר עם XML. ADO.NET תומך ב- XML ועל כן לא רק רכיבי com יוכלו לקרוא את המידע המועבר. • תכונות ניהול ואבטחה. • איתור באגים קל יותר.

24. שחקנים ראשיים: • IIS (PWS) – קונפיגורציה של שרת אינטרנט, המכיל קובץ aspx.dll שהוא המנוע שמריץ אפליקציות Webיות.IIS 5.0 ומעלה יש תמיכה ב- .NET • TCP/IP פרוטוקול ההתקשרות. • HTTP- פרוטוקול המגדיר את סוג החבילות שעוברות ברשת. • קוד בצד לקוח - JavaScript – בדיקות בצד הלקוח, נתמך בכל הדפדפנים.Jscript של MS, VBScript – לא נתמך ב- Netscape • קוד בצד שרת – VBScript כי האינטראקציה יותר טובה עם ה- IIS (גם JavaScript) . בכל שפה שהיא .NET • כתובת IP של שרת מקומי – 127.0.0.1 localhostשרת ה- IIS מכיר את כל מה שנמצא בתיקייה Inetpub/wwwroot ולכן ניתן לפנות אליהם דרך ה- localhost.ניתן גם לפנות לתיקיות שלא נמצאות בתיקיה זו אם בוצע להן מיפוי לתיקיות וירטואליות – מה שיוצר עותק בשרת ה- IIS , אבל הכתובת שתוקלד תהא אחרת. • ASP.NET Web Forms – חלק מה – Web Application , מספקים דרך קלה לבניית אתרי Web דינמיים.

25. איך מריצים קבצי ASP.NET? כדי שניתן יהיה להריץ דפי ASP.NET, חובה להתקין את ה-.NET Framework. כמו כן, יש צורך בשרת HTTP - עדיף IIS. קרוב לוודאי ש-ASP.NET לא ירוץ על PWS . באמצעות אילו כלים כותבים ב-ASP.NET? ניתן לכתוב ASP.NET (או כל תוכנית אחרת של NET.) בעזרת כל עורך טקסט פשוט . אולם, ניתן לכתוב גם ב-ASP.NET Webmatrix - כלי חינמי מבית היוצר של מיקרוסופט. כמו כן, בשביל מקצוענות של ממש, מומלץ להשתמש ב-Visual Studio.NET.

26. Visual Studio .NET IDE IDE = Integrated Development Environment • Microsoft מספקת IDE יחיד ללא תלות בשפה או בסוג האפליקציה שמפתחים. • היררכית תיקיות וקבצים: • Solution • Project… • Project • Web Form • Web Form • קומפוננטות ב- IDE: • Editor/Browser (Design או HTML) • Solution Explorer • Properties • Dynamic Help • Task List • Server Explorer • Toolbox • Object Browser

27. Web Application Files • Solution Files – • .sln – מגדיר את כל הפרוייקטים ב- solution ומגדיר אינפורמציה גלובלית לכולם. • .suo – (Solution User Option) שומר הגדרות שביצע המשתמש – כמו breakpoints, tast • Project Files – • .aspx – ASP.NET Web Form • .aspx.cs – code behind page – פונקציונליות • .asmx – Web Service • Global.asax – קובץ שמכיל את כל המשתנים הגלובליים וה- eventים , כמו מה לעשות כשהאפליקציה עולה או יורדת. • ApplicationOnStart: ליצור connection ל- DB, לטעון ערכים מקובץ,... • ApplicationOnEnd – לכתוב מונה מס' כניסות לקובץ. • Web.config – הגדרות קונפיגורציה שה – CLR קוראת והגדרות שהאפליקציה קוראת. • דוגמא: הגדרת משתני session האם נשמרים בתור cookies או באופן אחר, הגדרוןת autentication לגבי האפליקציה.

28. Project Assembly • Projectname.dll – מקבץ את כל קבצי ה- code behind , גפי ה-ASP.NET, תמונות ועוד שקיימים בפרוייקט. כולם מקןמפלים לקובץ assembly אחד שכתוב ב- MSIL. ונשמר בתקיית bin של הפרוייקט.CLR יכול להפעיל רק קוד שמוכל ב- assembly, לכן גם דפי ה- ASP מוכלים ב- assemblies שנוצרים באופן דינמי כאשר יש בקשה לדף. • assemblyInfo – שומר אינפורמציה כללית עבור ה- assembly, כולל גירסאות ותכונות.

29. צעדים ראשונים • לאחר שיש לנו מושג פחות או יותר מהי NET. בכלל, ומהו ASP.NET בפרט, אפשר להתחיל לכתוב קצת קוד. הדף הראשון שלנו יורכב מאמרה פשוטה, וידועה, הלא היא Hello World”", שאותה דף ה-ASP.NET שלנו יציג באלגנטיות על המסך.בכל אופן, זה נראה ככה:

30. עכשיו ננתח קצת את הענינים: את דף ה-ASP.NET נהוג, בגדול, לחלק לשלושה חלקים עיקריים:1. ה-Page Directive@. זוהי תמיד השורה הראשונה בכל עמוד ASP.NET. שורה זו מגדירה מאפיינים של העמוד שלנו, כגון שפה (כמו בדוגמא), האם להשתמש ב-Sessions, האם לשמור Viewstate ועוד הגדרות שונות.2. קוד צד-השרת של הדף. קוד זה יופיע בדרך כלל בקובץ נפרד או בראש הדף, בין תגיות <"script runat="server> ו-<script/>. המאפיין "runat="server אומר שהקוד הבא שייך לשרת, ועל ASP.NET "לקרוא" אותו. מאפיין זה הוא מוטיב חוזר ב-ASP.NET, שאומר לשרת, שפקדים מסוימים נגישים בצד השרת (כמו asp:Label, כפי שנראה בהמשך). כפי שניתן לראות בקוד, מוגדרת בו מתודה (פונקציה), שרצה ב-Page_Load, כלומר, כשהדף נטען. כל פעם שמשתמש יבקש את הדף הנ"ל מהשרת, מתודה זאת תרוץ. בדוגמא שלפנינו, אנחנו נותנים למאפיין טקסט של ה-label (פקד שבעצם אחראי על פלט), שהוגדר בהמשך, את הטקסט "!Hello World".3. ה-HTML. בחלק השלישי אנחנו כותבים את ה-HTML עצמו, בשילוב עם פקדי צד שרת. בחלק זה של הדף אנחנו מגדירים את המבנה של הדף, ואת העיצוב/מראה שלו. בדוגמא שלנו, הגדרנו פקד צד-שרת (תזכורת: פקד צד שרת הוא פקד שהשרת מודע לקיומו) מסוג label. פקד label דומה מאוד לlabel של Visual Basic 6 - הוא אחראי בעיקר על פלט. ישנם עוד סוגי פקדים כגון textbox (שמציג תיבת טקסט), ו-DropDownList (שמציג SELECT). לפני שליחתם אל הלקוח, פקדים אלו עוברים תרגום ל-HTML רגיל, בהתאם לסוג הדפדפן של הלקוח.חלוקה משולשת זאת מאפשרת הפרדה אמיתית של קוד מעיצוב ותוכן, ופוטרת אותנו מ"קוד הספגטי", שאיתו היינו מסתבכים ב-ASP קלאסי.

31. עוד דוגמא היא זו, והפעם רואים באופן ברור יותר את הקשר בין השרת ללקוח: <%@Page Language="C#"%><script runat="server">    void btnApply_Click(object sender, EventArgs e) {        lblHello.Text = "Hello, " + myTextbox.Text;    }</script><html><head>    <title>Customised message</title></head><body>    <form runat="server">        Please write your name here: <asp:TextBox runat="server" id="myTextbox" /><br />         <asp:Button runat="server" id="btnApply" text="Show message" OnClick="btnApply_Click" /><br />        <br />        <asp:Label runat="server" id="lblHello" />    </form></body></html>

32. בדוגמא זו, המשתמש כותב את שמו בתיבת-טקסט, ובלחיצה על כפתור מופיעה הודעה, לפי השם שהוכנס.הפעם אנחנו מגדירים פקדים מהסוג TextBox, שמכיל טקסט פשוט; Button, שבעת לחיצה עליו יוצג בפקד אחר על הטופס - מסוג Label - טקסט דינאמי.כדי לטפל בלחיצה, ישנה פונקציה מיוחדת, המטפלת באירוע (בדוגמא הנ"ל - אירוע לחיצה). לפקדים שונים יש אירועים המתאימים לתפקודם, והם מאפשרים להתאים את התפקוד שלהם לצרכי האפליקציה. למשל, ניתן לבצע בדיקות אימות לערכים שהוכנסו בעת לחיצה על כפתור השליחה של טופס.בהגדרת הכפתור הוספנו את המאפיין OnClick, וערכו הוא שם הפונקציה שמטפלת באירוע הלחיצה עליו. בפונקציה הנ"ל, btnApply_Click, מעודכן הטקסט שמופיע על ה-Label. הטקסט המוצג כולל הודעת ברכה אישית, המשתמשת בטקסט מתוך פקד תיבת-הטקסט.

33. מה קורה כשהלקוח מבקש דף ASP.NET מהשרת? • כמו ב-ASP קלאסי, הלקוח בעצם מבקש את הדף מ-IIS. לאחר מכן, IIS מריץ את ה-ISAPI Filter של ASP.NET (בדיוק כמו שהוא מריץ את ה-ISAPI של ASP), ה-ISAPI הזה מריץ את ה- FrameWork, ואת ה-ASP.NET Runtime, שבעצם עושים את עיקר עיבוד עמוד ה-ASPX. • סדר הקריאותבהתחלה, ASP.NET קוראת את קובץ ה-ASPX, ויוצרת את ה-ControlTree, שזהו "עץ הפקדים" שבדף שלנו. בשלב זה, ASP.NET עוברת באופן רקורסיבי על קובץ ה-ASPX, ועל התגיות שבו, כדי לקרוא למחלקות המתאימות לפקדים המסוימים. לדוגמא - אם היא נתקלת בתגית <"asp:textbox runat="server>, היא קוראת למחלקה TextBox, יוצרת instance (מופע) שלה, ומוסיפה אותה לרשימת הפקדים של הדף.לאחר מכן, מתבצעת Page_Init, במידה והוגדרה פונקציה כזאת בקוד שלנו, ואחריה, מתבצעת טעינה ועיבוד של ה-ViewState (עוד על ה-ViewState - בהמשך). לאחר הטעינה והעיבוד של ה-ViewState, הפונקציה Page_Load נקראת, במידה והוגדרה.

34. לאחר Page_Load, מטפלי האירועים השונים נקראים בשלב זה ירוצו פונקציות כמו Button_click או DropDownList_SelectedIndexChange, שנקראות במקרה שבהם הלקוח לחץ על כפתור, או שינה index של DropDown מסוים.לאחר מכן, Page_PreRender נקראת, במידה ויש כזו בקוד שלנו. פונקציה זו היא מקום טוב לשים כל מיני פעולות שכדאי שיתרחשו ממש לפני יצירת ה-HTML הסופי שנשלח ללקוח. מיקרוסופט ממליצה שפה נשים קוד שמוסיף קוד צד-לקוח (Javascript) לדף שלנו. אחרי PreRender, ה-ASP.NET Runtime עובר על כל הפקדים שהוגדרו בדף שלנו, ומתרגם אותם ל-HTML (זה נעשה ע"י קריאה למתודה Render, שחייבת להימצא בכל פקד). לבסוף, ה-Runtime קורא ל-Page_Unload (במידה ויש כזה), ושולח את ה-HTML הסופי ללקוח.

35. דוגמאות נבדוק כיצד מתבצעות הדוגמאות שנתנּו בעמוד הקודם.בדוגמא הראשונה מוגדרת label על הדף. הפונקציה Page_Load נקראת אחרי שה-label הוספה לרשימת הפקדים בדף, ומעדכנת את הטקסט המופיע עליה. אין דברים נוספים שעל השרת לעבד, ולכן קוד HTML מיוצר ונשלח ללקוח.בדוגמא השניה, המצב מסובך יותר. ישנה תיבת-טקסט, כפתור עם אירוע המתבצע בעת לחיצה, ו-label.במצב ההתחלתי, מיוצר הדף כך שתיבת הטקסט וה-label ריקות. אולם, בעת לחיצה על הכפתור, הדף נשלח מחדש לעצמו (פעולה זו נקראת postback), כאשר הערך של תיבת הטקסט נשמר ב-ViewState. הפעם, יש מטפל-אירוע שצריך להתבצע, והוא משנה את ערך הטקסט של ה-label, בהתאם לערך תיבת הטקסט. מפה ההמשך הוא כמו בדוגמא הקודמת: קוד HTML מיוצר, ונשלח ללקוח.

36. יצירתWeb Form- הפונקציונלאיות של Web Form מוגדרת ע"י 3 רמות של מאפיינים: • Page: הגרות גלובליות • Body: איך הדף יוצג • Form: איך קבוצת פקדים תעובד • PAGE – <%@ page language=“ “ codebehind = “*.aspx.cs” smartNavigation = “true”>מגדיר תכונות ספציפיות של העמוד שיהיו בשימוש ה- Parser וה- Compiler של ASP.NET • Language– מגדיר את שפת ב"מ שבה יכתבו סקריפטים בדף. • Codebehind – מגדיראת הקובץ שמכיל את הלוגיקה שתומכת בטופס (נוצר אוטומטית). • smartNavigation – מאפשר לדפדפן לעדכן רק את האזור שהשתנה בטופס.

37. BODY–<body ms_positioning = “GridLayout”>……..</body>מגדיר איך פקדים וטקסט יוצבו בדף. • ms_positioning – • GridLayout – במקום מוחלט ע"י קורדינטות אבסולוטיות , מוסיף מאפייני DHTML(Position, Left, Top, Z-Index) • FlowLayout – הפקדים מתווספים אחד אחרי השני. • FORM–<form id=“” method=“” runat=“”>…………..</form>מגדיר איך קבוצת פקדים תעובד. • id – זיהוי חד חד ערכי ע"י השרת • Method – • “post” – זוגות של name/value שיועברו בחבילת ה- HTTP • “get” – מידע מועבר ע"י query string ב- URL (עד 1024 ביט) • Runat=“server” – מגדיר את מיקום יצירת הפקדים, הארועים מבוצעים בשרת , מעביר אינפורמציה חזרה לשרת , יחיד בטופס.

38. פקדים - Controls • HTML Controls • Client Side – פקדים רגילים של HTML, רצים בצד הלקוח בלבד, ולא עוברים אף עיבוד בצד השרת. • Server Side – • סינטקטית נרשמים כמו פקדי HTML רגילים אך עם תוספת runat = “server” • השרת מייצר עבורם תמיד אותו קוד HTML ללא תלות בדפדפן • חייבים להופיע בתוך <form runat=…> </form> • מוגדרים ב- namespace : System.Web.UI.HtmlControls • בשימוש אם הפקד צריך להריץ קוד גם בצד הלקוח וגם בצד השרת ע"י הגדרת ה- event : • OnClick • OnServerClick • קלים להמרה מפקדי HTML הקלאסיים.

39. Web Server Controls • אירועים מורצים תמיד בצד השרת ונוצרים על ידו. • השרת מייצר עבורם קוד שתלוי בדפדפן שביקש את הדף. • אוסף של פקדים מיוחדים. • בשימוש אם האפליקציה תוצג במס' סוגי דפדפנים. • לא יפעלו אם ה- runat = “server” לא קיים. • כולם מוגדרים ב- namespace: System.Web.UI.WebControls

40. ASP.NET Server Controls • קומפוננטות שרצות בשרת ומייצרות את ה- UI ופונקציות נוספות. בשימוש בדפי ASP.NET ובקובצי code behind. • <asp:Button id=“…” runat=“server” text=“submit”/>מאפיין runat שמציין שהלוגיקה רצה בשרת. • פקדים אלו מתבססים על אותה מחלקה ולכן חולקים תכונות (מאפיינים) משותפות – text, width, backColor,….. • פונקציונליות הפקד – מגדירים מה לבצע ב- event מסויים. • פקדי HTML מסורתיים הם stateless – חוזרים להגדרות ברירת מחדל, בעוד שעבור פקדי שרת מצב התצוגה וקלט המשתמשים נשמרים אוטומטית. • עבורם נוצר בצד השרת קוד HTML מסויים עבור הדפדפן שביקש את הדף.(לדוגמא אם הדפדפן תומך ב- script או לא)

41. סוגים של Server Controls ישנם מס' סוגים זמינים ב- ASP.NET, חלקם דומים לפקדי HTML מסורתיים ואחדים חדשים. • Intrinsic Controls – בדומה לפקדי HTML פשוטים: listbox, button, textbox • Validation Controls – בדיקת קלט משתמש • Rich Controls – פקדים מורכבים, לדוגמא: Calander • List Bound Controls –יכולים להציג רשימה של מידע, מאפשרים למיין, לערוך וכו'

42. דוגמאות לפקדים שקולים • HTML Button:<input type=“button” value=“HTML Control”> • HTML Server Control Button:<input type=“button” value=“HTML Server Control” id=“button1” runat=“server”> • Web Server Control Button:<asp:button id=“button1” runat=“server” text=“Web Server Control”>

43. Intrinsic Web Server Controls

45. Validation Controls

46. Rich Controls

47. List-Bound Controls

48. איך נשמר המידע ב- Web Server Control ? • כמו כל טכנולוגיה שמבוססת HTTP ה- Web Forms הם Stateless . כלומר, השרת לא שומר אף אינפורמציה על בקשות קודמות. • ASP.NET Web Forms מטפלים בבעיה זו של שמירת המצב שלWeb Server Control ע"י הוספת פקד חבוי ששמו _VIEWSTATE ששומר את מצב הפקדים ב- Web Forms. • פקד זה מתווסף לטופס שבצד השרת כשמציינים את התגית <form runat=“server”> </form> והוא שומר מצב רק של הפקדים שבתגית. (יתרון: התוכניתן מתרכז בעיצוב הדף ולא בבניה של מתודות לשמירת מצב הדף) • הגדרות הדף נשארות קונסיסטנטיות מבקשה אחת לאחרת.

49. Disable ו- Enable ל - ViewState • כב"מ, web Form שומר את מצב התצוגה של הפקדים בטופס. עבור טופס עם מספר רב של פקדים גודל ה- View State יכול להאט את הביצועים בצורה משמעותית. • בכדי להגביר את הביצועים נבצע Disable ברמת ה- Page ו- Enable רק לפקדים מסוימים. • Disable: <%@ page EnableViewState=“False”…….> • Enable לפקד:<asp:list id=“ListName” EnableViewState=“true” runat=“server”/>