שיבוט

1. שיבוט הכבשה דולי הדילמה האתית, וכיצד ללמד את הנושא בכיתה

2. נושאים הקשורים בתורשה המעוררים שאלות אתיות: • הנדסה גנטית- ברירת תכונות לעובר, בחירת מין וכו' (הנדסה גנטית זה תחום רחב, ויש אומרים שהיא כוללת גם את התחום של שיבוט. אך שיבוט יוצא מכלל הטכניקות בהנדסה גנטית שמטרתן לרב לשנות תכונות בגנום לעומת שיבוט בו לא משנים תכונות בגנום אלא מעתיקים מידע קיים במלואו מייצור ע"מ ליצור העתק מדויק של יצור זה. • ניצול תאי גזע מעוברים

3. בתוכנית הלימודים: • כחלק מלימודי החובה ל- 5 יח"ל ו-3 יח"ל: תחת הנושא הכללי "התא", עפ"י תוכנית הלימודים, צריך להיות מועבר הרעיון הבא :"התקדמות המדע מאפשרת שיפור בתחומי הרפואה והחקלאות, אך מעוררת דילמות מוסריות שעל האדם להתמודד איתן". ובמפרט התכנים: "בפיתוח שיטות חדשות לטיפול בתאים, כמו הנדסה גנטית, יש סיכויים וסכנות. פיתוח השיטות מאפשר: 1. מתן פתרונות למחלות ולקשיים שלא ניתן היה לסייע להם בעבר. לדוגמה: יכולת התערבות האדם בגנום, שיבוט, שימוש בתאי גזע. 2. יצירת זנים עתירי יבול, זנים עמידים או זנים שמניבים יבול איכותי. 3. ייצור חומרים בשיטות ביוטכנולוגיות. יכולות אלה מעוררות דילמות מוסריות".

4. כחלק מלימודי בחירה של 5 יח"ל: תחת הנושא "תורשה" נלמדים, בין השאר, הרעיונות: 1. "הידע בתורשה ובהנדסה גנטית מיושם בחקלאות, בתעשייה הביוטכנולוגית וברפואה. דוגמאות ליישומים: עמידות בצמחים, שיפור היבול, ייצור חלבונים והורמונים, ריפוי גני, שיבוט (תאים ואורגניזמים)". 2. ."ליישום הידע בגנטיקה מולקולרית ובהנדסה גנטית יש השלכות חברתיות וערכיות." מפרט התכנים של רעיון זה:"המשמעות הביואתית של השימוש בידע הגנטי שהצטבר. אזכור היבטים משפטיים וכלכליים ודיון בדילמות מוסריות, כגון אלו העולות מפרויקט גנום האדם (הגנום האנושי), ייעוץ גנטי". http://cms.education.gov.il/educationcms/units/tochniyot_limudim/biologic/mavo/mavo.htm

5. שיבוט- מהו? • כשמדברים על שיבוט בד"כ מתכוונים לשיבוט של בע"ח. ואילו במדע מתייחסים לשני סוגים של שיבוט: 1. שיבוט DNA: • שיבוט קטע של DNA ע"י DNA רקומביננטי • שיבוט קטע של DNA ע"י PCR 2. שיבוט רבייתי (זהו השיבוט שאנו מדברים עליו).

6. שיבוט רבייתי- מהו? קצת הסטוריה... ב- 1970 הוכנה הבמה להתפתחויות עתידיות בשיבוט: ג'ון גורדון הצליח ליצור רׂאשונים מתאים סומטיים של צפרדעים בוגרים. אך הניסוי שלו לא היה לגמרי מוצלח- אף אחד מן הראשנים לא הגיע לבגרות. כמוכן, מדענים ניסו לחזור על הניסוי עם בע"ח אחרים ללא הצלחה. הניסוי עבד רק עם צפרדעים. המדענים הסיקו ששיבוט ביונקים זו משימה בלתי ניתנת לביצוע!! 20 שנה אח"כ, ד"ר קמפבל החליט לנסות להחדיר גרעין תא לתוך תא במנוחה (שלא מתחלק כגון תא עצב) במקום לתא בתהליך החלוקה- שכך ניסו הקודמים לו. 1996- הכבשה דולי הייתה היונק הראשון שהושבט

7. http://media-2.web.britannica.com/eb-media/10/70110-004-420D4C4C.jpghttp://media-2.web.britannica.com/eb-media/10/70110-004-420D4C4C.jpg

9. הפקת תאי גזע שני שימושים/ מטרות בשיבוט רבייתי: • יצירת עוברים למטרות מחקר ותרפיה • יצירת עוברים במטרה לגדלם לבני אדם בוגרים

10. טיפ #1: כדאי להתחיל את הדיון בכיתה עם ההבחנה הזו החשיבות להבחין... • דבר ראשון שעלינו לעשות זה להבחין בין 2 שימושים שונים בשיבוט רבייתי: • 2 השימושים מעוררים דילמות שונות. לכל שימוש צדדים לכאן ולכאן וכדאי להתעסק איתם בנפרד.

11. יצירת עוברים למטרות מחקר ותרפיה • שימוש בתאי גזע: • השתלת תאי גזע חיונית לריפוי מחלות רבות! • אולם, חשוב מאד שתאי התורם יהיו דומים מבחינה גנטית לתאי הנתרם. • קשה מאד למצוא תורם מתאים ופעמים רבות ההשתלה נידחת! • כ"כ פשוט לייצר עוברים שיש להם הרבה תאי גזע לא ממוינים למטרה זו. תאי גזע של מבוגרים פחות "גמישים"- יכולים לעבור התמיינות באופן מוגבל בלבד.

12. תאי גזע • ישנם שלושה סוגים של תאי גזע: • תא גזע טוטיפוטנטי (totipotent) • תא גזע יחיד מסוג זה יכול לגדול ליצור שלם. • תא גזע פלוריפוטנטי (pluripotent) • תאי גזע מסוג זה אינם יכולים לצמוח ליצור שלם, אבל הם יכולים להפוך לכל סוג תא אחר בגוף. • תא גזע מולטיפוטנטי (multipotent) • תאי גזע מסוג זה (קרויים גם unipotent) יכולים ליעשות רק לסוגים מסוימים של תאים. למשל: תאי דם או תאי עצב.

13. דרום קוריאה הודיעו בספרות הפופולרית שהצליחו שעבוט אנושי שהגיע עד ל- 4 תאים. • סביר להניח שגם במקומות אחרים. • ראש סולם המתנגדים לשיבוט: • גרמניה- טראומה מהניסויים הרפואיים יזמו אמנה ארופאית שחצי ממדינות אירופה חתמו עליה- איסור שיבוט אנושי עד סוף הימים. • ארה"ב- ועדה לביואתיקה של קלינטון הציעה לאסור מכסף של המדינה לתמוך בזה. אך אין איסור על ביצוע שיבוט. רק א"א לקבל כסף. • ישראל- פחד אחז אחרי הכבשה דולי. הצעת חוק נגד שיבוט "חגי מרום"- אסרה על שכפול של כל דבר הניתן לשכפול "חוץ מניירות"- כדי להגן על שכפול גנטי. • אחרי הרבה שכנועים מפרופ' פרנס ופרופ' כשר הגיעו לפשרה. • חוק שאוסר מחקר בשכפול אנושי אלא אם כן ועדה של משרד הבריאות שמתמחה בגנטיקה תמליץ לשר והשר יענה לבקשה. כשר:כל השריםפ היו מתירים הצעה כזו אם עבר אישור של ועדת הנסיקי. • בכל מקום ועדת הנסיקי- דנה בכל מחקר הנוגעת באדם. בקרה עצמית על אתיקת המדע. • ביטניה מרשה שיפור של תאי גשע- שכפול לצורך מחקר וטיפול רפואי. אך נכנסה לתהליך שאמור לאסור זאת לצורכי פיריון- כנ"ל קנדה (לצורכי פריון). • הנ"ל- ריאקציות לסיפור דולי. אף מקום לא אסר שיבוט בע"ח.

14. 5 טיעונים נגד: • היחודיות האנושית- שיבוט: פגיעה בכבוד האדם המקורי. כנגד: שיטה פילוסופית: עקביות מוסרית. מה היחס שלנו לתאומים זהים? האם תאומים הם בעינינו תופעה בעייתית? תקלה בטבע? ההפך- אנשים שהם תאומים זהים רואים בזאת ייחודיות. אחוז התאומים הזהים גדל באופן משמעותי בשנים האחרונות. האם משהו נחרד מזה? התגובה הסטנדרטית: "לא מנידים אפעף". • השונות האנושית • דיקטטור • "מילוי תפקידו של אלוקים"

15. בעד: אולם לעובר יש פוטנציאל להיות אדם, אך במצב עובר אין לו אף אפיון של אדם- לא חש, אין לא מוח לחשוב, לא מודע! נגד: רצח- העובר הוא אדם, הוא לא נועד בשביל מטרות מחקר, אם מייצרים אותו, זה ע"מ שיגדל להיות איש צדדים בעד יצירת עוברים למטרות מחקר ותרפיה וצדדים נגד: טיפ #2: לדון בנושא: מהו הקריטריון שקובע את הסטטוס "אדם"?

16. הסכנות: • שיבוט של בן אדם מת: ילד אהוב שמת, איש מפורסם מהעבר: בתהובן, נפוליאון.... שיבוט של בן אדם יכול להוות בעיה לכשעצמה: טכניקת השיבוט עדיין לא מעודנת מספיק ויש סכנה ביצירת בני אדם עם מומים, לא חיוניים וכו'. • שיבוט של דינוזארים- הסרט "פארק היורה"/ Jurrasic park יכול להפוך למציאות ע"י הפקת תאים מרקמות שנשמרו בענבר עתיק.

17. בעד: • שיבוט בע"ח בסכנת הכחדה. בסין כבר אספו דנ"א מדב פנדה במטרה עתידית ליצור שיבוט ממנו. • שיבוט זהו תופעה טבעית הקורת בלידת תאומים • בעיות פריון- גם כהאב והאם שניהם עקרים אפשר ליצור מהם צאצא.

18. מבחינה חוקית: • הנשיא קלינטון אסר על שימוש בכספי המדינה לצורך חקר בנושא השיבוט עקב השיבוט של הכבשה דולי ב- 1997. • האיחוד הארופאי ו- UNESCO (United Nations Educational, Scientific and Cultural Organization) ג"כ הטילו חרם על מחקרי שיבוט.

19. ביבליוגרפיה • http://www.religioustolerance.org/res_stem.htm • פרופ' אסא כשר בהרצאה באונב' העברית