הוראה ומחקר פעולה: דיאלוג בין הלכה ומעשה

1. הוראה ומחקר פעולה: דיאלוג בין הלכה ומעשה ד"ר רויטל היימן מכללת דוד ילין

2. במה נעסוק • רציונל ומודלים של מחקר פעולה • תמיכה והתנגדויות • טיפולוגיה של מחקרי פעולה • הגדרות של מחקר פעולה איכותי • הדגמה של מחקר במכללה • מסקנות ד"ר רויטל היימן

3. בצע רפלקציה צפה פעל הכן תוכנית משופרת reflect בצע רפלקציה observeצפה פעלact תכנן plan מודל ספירלי של מחקר פעולה לוין (1945) ד"ר רויטל היימן

4. המאפיינים של מחקר-פעולה חינוכי Elliott (1995) • בעל מטרות פדגוגיות המעוגנות באידיאולוגיה חינוכית והמשתתפים בו מתמסרים לגילויים במהלך העשייה; • ממוקד בשינוי העשייה לשם הנעתה באופן עקבי לקראת המטרות הפדגוגיות; • אוסף עדויות למידת העקביות או חוסר העקביות שבין המטרות לבין הביצוע; ד"ר רויטל היימן

5. מזהה ומסביר חוסר עקביות בין המגמות למעשים, מברר את ההנחות והאמונות אשר מצביעות על האינטואיציה המופעלת בכיתה; • מערב מורים בתהליך יצירת ובחינת מצבים חדשים כדי לבחון את מטרותיהם ולכן מאפשר להם להבנות מחדש תיאוריות המנחות את פעילותם. ד"ר רויטל היימן

6. המאפיינים למרבית מחקרי הפעולה: • הפעולה (התערבות) מבוצעת על ידי האדם החוקר אותה ולכן החוקר הוא חוקר מעורב ומתערב. • תכליתו של המחקר הוא שיפור הפרקטיקה. • תהליך המחקר יוצר מצב ותנאים חדשים השונים במידה זו או אחרת מסביבת הפעולה שקדמה לתהליך החקירה. • תהליך היישום מושפע באופן מידי ולטווח ארוך מתהליך המחקר (היימן, 2000).

7. פעולה • תכנית משופרת הערכה פעולה חקירה דילמה מודל משופר של מחקר פעולה ד"ר רויטל היימן

8. מחקר מסורתי מחקר פעולה גילוי האמת, מציאת הסברים, מאפיינים וסיבות בניסיון לברר קשר בין משתנים התערבות לשיפור העשייה בניסיון להבין ולהסביר את המציאות כתופעה רבת פנים המשימה יצירת ידע חדש על העולם והעברתו לאחרים צמיחה והתפתחות (פרט, קבוצה או ארגון) תוך פתרון בעיות ויצירת תוכנית לפעולה המטרה מה בין מחקר מסורתי למחקר פעולה ד"ר רויטל היימן

9. אובייקטיבי, שואף למינימום התערבות ולהשפעה על התופעה הנחקרת מחקר מסורתי סובייקטיבי, משתתף ומתערב בתהליכים הנחקרים מחקר פעולה נקודת מבט מוצהרת של החוקר הכללות רחבות לצורך בנית תיאוריות אוניברסליות תיאוריות טנטטיביות המנחות את הפרקסיס בקונטקסט ספציפי חתירה ל- מה בין מחקר מסורתי למחקר פעולה ד"ר רויטל היימן

10. קבוע מראש, שיטות לאיסוף ולניתוח נקבעות בשלב התכנון מחקר מסורתי מתפתח, יוצא משאלה כללית ומתעצב במהלך המחקר מחקר פעולה תהליך החקירה בד"כ כמותיים, נתונים איכותיים מהווים בסיס לקריטריונים לכימות בד"כ איכותיים, לעיתים שילוב של כמותיים הנתונים מה בין מחקר מסורתי למחקר פעולה ד"ר רויטל היימן

11. הגדרת הנושא הנחקר מיפוי הנושא ביצוע התערבות בשדה זיהוי שאלות מחקר דיון משתף וביקורתי עם עמיתים זיהוי תאוריות רלבנטית ניתוח המידע שנאסף, כתיבה, הסקת מסקנות לפעולה, הכנת תוכנית עבודה משופרת תהליך החקירה במחקר פעולה איסוף מידע שיתוף אחרים בתוצאות החקירה ד"ר רויטל היימן

12. מה בין מומחיות בהוראה לבין מומחיות במחקר? בהתייחס להשכלה גבוהה קיימת הנחה של הזנה הדדית בין מומחיות במחקר לבין האפקטיביות בהוראה הקשר בין מחקר לבין הוראה איננו מובן מאליו. מצוינות במחקר אינה מצמיחה בהכרח מצוינות בהוראה, אבל ביצוע מחקר על העשייה מזמן פיתוח מומחיות בשני ה'עולמות' – במחקר ובהוראה ד"ר רויטל היימן

13. The differences [between researchers and practitioners] include a tendency to live in two different professional communities, or ‘worlds’; distinctive cognitive styles; responsiveness to divergent rewards; and different beliefs about how knowledge can best contribute to human welfare Glaser et al (1983) ההבדלים בין חוקרים ואנשי המעשה כוללים מגמה לחיות בשתי קהילות מקצועיות שונות או בשני 'עולמות' הנבדלים באופנות הקוגניטיביות שלהם, בהגבתם לתגמולים שונים ובאמונתם לגבי האופן בו הידע יכול להיטיב עם האנושות ד"ר רויטל היימן

14. לדוגמה 'בעיה' במחקר היא לבו של תהליך החקירה. זהו המרכיב סביבו נוצרות השאלות וסביבו נרקמת היצירתיות. בהוראה, 'בעיה' היא משהו שאינך רוצה שיהיה, ואם יש לך, אתה בודאי מעוניין לתקן אותה. שאלה ששואלים עמית מחקר על בעיה, היא למעשה הזמנה לדיון, בעוד ששאלה על בעיה בהוראה עשויה להתפרש כהאשמה Bass 1999)) ד"ר רויטל היימן

15. מחקר פעולה לקידום מומחיות בהוראה–ההוראה כתהליך מחקרי "בעיות בהוראה צריכות לשמש השראה למחקר של המורה כמומחה ולא להוות רק מטרה לתיקון" (בס ,1999) "ההוראה אינה מסתכמת באינטראקציה שבין הלומד והמלמד. אני טוען כי הוראה, כמו צורות אחרות של מומחיות, היא תהליך מתמשך של חשיפה של הפרקטיקה"(שולמן, 1999) ד"ר רויטל היימן

16. When someone reflects in action, he becomes a researcher in the practice context. He is not dependent on the categories of established theory and technique, but construct a new theory of unique case. His inquiry is not limited to a deliberation about means which depends on a prior agreement about ends. He does not keep means and ends separate, but defines them interactively as he frames a problematic situation. He does not separate thinking from doing, ratiocinating his way to decision which he must later convert to action." (Schon, 1983) כשמישהו עושה רפלקציה בעת המעשה, הוא הופך לחוקר בהקשר המעשי. הוא לא תלוי בקטגוריות ובטכניקות של תיאוריה מבוססת כי אם בונה תיאוריה חדשה למקרה ייחודי. חקירתו אינה מוגבלת להחלטות והסכמות מראש. הוא אינו מפריד בין אמצעים ותוצאות כי אם מגדיר אותם בו זמנית כמסגרת למצב בעייתי. הוא אינו מבחין בין חשיבה לעשייה, הוא חושב באופן רציונאלי, מקבל החלטות שעליו להפעילן באופן מעשי לאחר מכן ד"ר רויטל היימן

17. התנגדויות לגישת מחקר הפעולה • ניהול וארגון: • העברת שליטה מהמנהלים לעובדים, חסרה ראיה מערכתית, • חקר בארגון מציע ידע עבור המבצעים • תורות המחקר: • סוביקטיביות, חסרים פרמטרים מדידים, בעייה באמינות, לוקאליות, • גישות לפיתוח מקצועי: • חוסר מקצועיות, אין הזדמנות לחשיבה פורצת דרך, גוזלת הרבה מאוד זמן ואמצעים ד"ר רויטל היימן

18. הכשרה ופיתוח של מורים ומורי מורים • מחסור במשאבי זמן והדרכה • חוסר ידע של מתודולוגיות מחקר • טשטוש בין מחקר לבין תרגילים במחקרי זוטא וכתוצאה מכך זילות המחקרים • מקור לבלבול בין "רפלקציה", "מטה-קוגניציה" ועריכת מחקר אמין ד"ר רויטל היימן

19. מחקר פעולה וקהילות לומדים הזדמנויות לפיתוח קהילות לומדים • התמודדות מחקרית בפרספקטיבות מרובות • פיתוח ידע התנסותי לידע מוצהר • יצירת מוקד עניין משותף • יצירת שפה משותפת • אמצעי לחשיפת תפיסות אישיות ואי הסכמות • יצירת תוכניות פעולה משותפות ואסטרטגיות מודעות ד"ר רויטל היימן

20. טיפולוגיה: הטיפוס הטכני - מוליך לידע טכני: מה עלי לעשות וכיצד אוכל לעשות זאת בצורה הטובה ביותר? מהן האלטרנטיבות שעומדות מולי? Knowing –how (שיפור תהליכי עבודה) הטיפוס הפרקטי - מוליך לידע אפיסטמי: מה עלי לעשות ומדוע? מה "עובד" יותר טוב? Knowing-that (יצירת תהליכי עבודה מובנים) הטיפוס המשחרר(emancipatory) - מוליך לידע פרונזי: למה אני פועל כך? מדוע בחרתי באלטרנטיבה מסויימת? חקירה לברור הבסיס האתי לצורך ידיעת הסיבתיות (Knowing-why)תוך ברור ההנחות החברתיות והעקרונות הגלויים והסמויים המנחים את הפעולה. (הבנת משמעותם של תהליכי עבודה הנדרשים לאור האידיאולוגיה) ד"ר רויטל היימן

21. אבל... (מספר תפיסות שגויות) • מחקר פעולה אינו רפלקציה • מחקר פעולה אינו מחקר על האחר • מחקר פעולה אינו דו"ח ביצוע לממונים • מחקר פעולה אינו "להראות לאחרים מה מצאתי" ד"ר רויטל היימן

22. פרמטרים למחקר פעולה טוב (huang, 2010) • מידת הבהירות של המטרות • מידת המעורבות והייצוגיות של המשתתפים במחקר • מידת התרומה של המחקר לתיאוריה או לפעולה • מידת האיכות של איסוף הנתונים וניתוחם (מידת הבהירות של המתודולוגיה) • מידת התרומה של המחקר לתכנון פעולות המשכיות לאור צרכים • מידת הרפלקסיביות - המידה בה החוקר(ים) חושפים את עצמם ומשמשים בעצמם סוכני שינוי • מידת משמעות – באיזו מידה המחקר ותוצאותיו בעלי משמעות מעבר להקשר הספציפי. ד"ר רויטל היימן

23. ספרות המחקר פורחת... • International Journal of Action Research (www.hampp-verlag.de) • Systematic Practice and Action Research (www.springerlink.com) • Educational Action Research (www.tandf.co.uk) • Progress in Community Health Partnerships,(www.press.jhu.edu) • Action Research (arj.sagepub.com) • Participatory Learning and Action (www.iied.org) • Action Learning (www.tandf.co.uk) • Reflective Practice (www.tandf.co.uk) • Journal of Workplace Learning (www.emeraldinsight.com) • Self study Journal ד"ר רויטל היימן

24. הדגמה למחקר פעולה במכללה להכשרת מורים ד"ר רויטל היימן

25. תרבות של הדברות:"פורום" לדיאלוג מורים/לומדים - המקרה של מסלול ההכשרה במלמ"חמכללה אקדמית ע"ש דוד ילין אורלי עידו סילביה שטיגליץ ד"ר רויטל היימן ד"ר רויטל היימן

26. רקע: הקמתו של הפורום הוא ביטוי של היוזמים לתפיסת התפקיד של המורה ושל מקום הדיאלוג ביחסי מורה-לומד בתהליך ההכשרה. הבעיה:ניכור בין מרצים לסטודנטים במסלול הפעולה:הקמת פורום להדברות על מנת לתת מקום יותר משמעותי לעמדתו של הלומד ולאחריותו בהכשרה וזאת לשם פיתוח העצמה ומסוגלות עצמית. ביסוס תיאורטי - הכרה בחשיבותשלתחושת השתייכות, שותפות בקבלת החלטות, אכפתיות ואימון הדדי, הידברות, שיתוף ודמוקראטיזציה (פריירה,1972; פרידמן ווקס,2001; וייס 2003) מעגלי חקירה ויישום: ד"ר רויטל היימן

27. מעגל ראשון קיום מפגשים חודשיים במכללה ואח"כ בבית של מרצה פיתוח שאלוני שביעות רצון ואקלים והעברתם בקרב הלומדים השלב הטכני הקמת פורום להדברות, קביעת setting, נהלים, גבולות שאילת שאלות בדבר אפקטיביות ההיבט היישומי ההיבט המחקרי ד"ר רויטל היימן

28. השפעת הדיון בפורום על תוכנית הלימודים במסלול עמדות הסטודנטים המשתתפים בפורום עמדות הסטודנטים שאינם משתתפים בפורום בחינת השפעת הפורום ברור עמדות הסטודנטים כלפי היחס בין מרצים לסטודנטים ד"ר רויטל היימן

29. השלב הפרקטי המחקר היישומי הרחבת קבוצת החוקרים מחקר פעולה משותף: מעגל שני פיתוח מקצועי של צוות החוקרות העמקת הידע התיאורטי של המורים – החוקרים בתהליכי חקירהובתחומי תוכן תיאורטיים שנוגעים לחקירה ביצוע שינויים בתוכנית הלימודים של המסלול המשך בדיקת עמדות הסטודנטים, ביצוע תצפיות אתנוגראפיות בפורום הפצת קיומו של הפורום בתוך המסלול שאלות העוסקות בהפצת המודעות לפורום ולדיוניו והגברת ההשפעה לשם טיפוח מסוגלות עצמית של הלומד מיסוד והרחבה של פעילות הפורום (מספר משתתפים ותחומי דיון וביצוע ) ההיבט היישומי ההיבט המחקרי ד"ר רויטל היימן

30. שינוי השיח בצוות המדריכות הפדגוגיות • דיון מחודש בתפיסות ההכשרה וההדרכה • העברת אחריות בפועל על תהליך הלמידה מהמורה לסטודנט • הקטנת המעקב אחרי כל פעולה שמתקיימת ע”י הסטודנט • מתן אפשרות לסטודנטים להביא לביטוי יוזמות חברתיות פנים מסלוליות • הדגשת פיתוח השיח הרפלקטיבי בעבודת ההוראה וההדרכה ד"ר רויטל היימן

31. הרהורים רפלקטיביים על סגנון ההוראה וההדרכה של מורים המשתתפים בפורום: (למה?) מעגל שלישי נסיון לדיון ביקורתי ומערער במפגשי צוות המסלול לברור מודלים של הדרכה וגיבוש שפה משותפת חדשה התעוררות שאלות הנוגעות לסגנון ההדרכה המועדף השלב האמנסיפטורי (למידה מסדר II) ((Argyris & Schon, 1996 הרחבת התצפיות למפגשי המורים במסלול המשך מפגשי הפורום (ביסוס ותחזוקה) דגש על טיפול בתוכנית הלימודים במסלול המשך בדיקת שביעות רצון ועמדות בשאלונים ובריאיונות סטודנטים ואנשי סגל ההיבט היישומי ההיבט המחקרי

32. הליכה על החבל הדק "התחושה שלי שיש נתק בין מה שקורה לי בפורום לבין ההתנהלות מחוצה לו, כלומר בפורום יש לי תחושה של שיתוף, של שוויון, של סומכים אחד בשני אבל זה לא בא לידי ביטוי בקשר עם הסטודנטים. והמושגים כמו פיתוח מסוגלות, הדברות, העברת האחריות, לא עומדים במבחן המציאות. כאילו השנוי הוא קוסמטי.." אורלי, יומן אישי (ינואר 2004) ד"ר רויטל היימן

33. מלחמה פנימית אצלי בין האמונה שהפורום הוא כלי חשוב ומשמעותי ביצירת קשר מורה-סטודנט ובכלל שהקשרים בין כל הסטודנטים והמרצים צריכים להיות מבוססים על אימון ופתיחות, לצד הרגשת תסכול שהסטודנטים לא שותפים לעשייה ורק משתמשים בפורום כמסגרת ביקורתית. מלחמה פנימית בין האמונות שלי, לעייפות ואכזבות (סילביה ,3.4.05) ד"ר רויטל היימן

34. שלב התהייה דיאלוג של תיאור ופרשנות:ניתוח מונחה תיאוריות ופרשנות מעוגנת בשדה מעגל רביעי מזוהה נתק בין החברים בפורום לבין אלה שאינם לוקחים בו חלק (סטו' ומורים) סיכום שאלוני משוב, כתיבת דו"ח מחקר קשיים להפעלת ההחלטות בשטח דילמות לגבי גבולות, בניית תפקיד, עידוד דמוקרטיה מול סמכות החלטות אופרטיביות הצביעות על עצמאות ויוזמה של הסטו' ניסוח וכתיבה של פרספקטיבות אישיות של השותפות למחקר יוזמת המפגשים באחריות הסטודנטים שינוי בטיפוס המחקר ומעבר לייעוץ תהליכי דיאלוג של היוועצות: אוורור רגשות. תהיות כיצד להכניס תהליכי שינוי וגיבוש אסטרטגיות פעולה שינוי בהרכב המורים המשתתפים, ירידה במוטיבציה של המורים לקיום הפורום ההיבט היישומי ההיבט המחקרי ד"ר רויטל היימן

35. מעגלי המשך השלב ההתמסדות לא מתקיים תהליך מחקרי נוסף המשך מפגשי הפורום (באחריות הסטודנטים) המשך קיום דיאלוג מתמיד בנושאים שונים ההיבט היישומי ההיבט המחקרי ד"ר רויטל היימן

36. שינוי באופי המפגש של הקבוצה החוקרת (Schein, 1995) בשלבי המחקר הראשונים: דפוס "המומחיות הקנוייה" ו"הרופא המטפל" בשלב הבא: "ייעוץ תהליכי" שלבי סיום: עצמאות • מה המשמעות של מחקר הפעולה כמחקר מתמשך? ד"ר רויטל היימן

37. לסיכום • במחקר פעולה אין הפרדה בין הפרקטיקה לבין המחקר. • ההזנה ההדדית היא בו זמנית תוצאהשל היענות לצורךוגורם מכוון לפיתוח תובנות וידע שמנחים את הפרקטיקה, הן ברמת ההוראה והדיאלוג עם הסטודנטים והן ברמת הארגון כחלק מתהליכי איכות. • שימוש במחקר פעולה בהכשרת מורים הוא דרך טובה לאמץ אורח חיים של חשיבה מחקרית לפתרון בעיות בהוראה • יש צורך להמשיך בכך גם בבית הספר כמו גם בקרב מורי המורים ד"ר רויטל היימן

38. מחקר פעולה בעל פוטנציאל לקידום ההוראה ואיכותה. מימוש הפוטנציאל מותנה ב: נושא המחקר (באיזו מידה חשוב לחוקר לשנות את העשייה שלו) איכות החקירה (נתונים, תיאוריה וכו') ושיתוף אחרים מידת המוכנות לחשיפה ורפלקסיביות "לנקות את האורוות" מידת המוכנות להשתנות ולאמץ פרקטיקות חדשות ד"ר רויטל היימן