זרקור על תופעות בולטות בשוק המט"ח בישראל

1. זרקור על תופעות בולטות בשוק המט"ח בישראל בנצי שרייבר החטיבה למידע ולסטטיסטיקה בנק ישראל מרץ 2010

2. שוק המט"ח: ניתוח מ- 4 זוויות שונות גורמים גלובליים לעומת מקומיים גורמים מבניים לעומת גורמים קצרי טווח שוק מט"ח הטעמים של שחקנים\סקטורים וחשיפותיהם מבנה שוק המט"ח המקומי (microstructure)

3. גורמים מבניים לעומת גורמים קצרי טווח שוק מט"ח

4. סביבת שוק המט"ח בישראל - גורמים מבניים:החשבון הבסיסי (חשבון שוטף +השקעות ישירות נטו)

5. סביבת שוק המט"ח בישראל - גורמים מבניים:חוב חיצוני נטו

6. סביבת שוק המט"ח בישראל - גורמים קצרי טווח: פער ריביות וסיכון (ינואר 2007 = 100)

7. גורמים גלובליים לעומת מקומיים שוק מט"ח

8. השפעת המטבעות הגלובליים על השינויים בשער השקל\דולר - פירוק לרכיב גלובלי ולרכיב מקומי • הרכיב הגלובלי בשיעור השינוי של שער החליפין שקל\דולר הוגדר כממוצע משוקלל של שיעור השינוי של 12 המטבעות בעלי מחזורי המסחר הגדולים ביותר בעולם לעומת הדולר • הסיבה: ערכו של הדולר בעולם נקבע בעיקר מול מטבעות גלובליים אלו • לפיכך, הרכיב המקומי-שאריתי הוא ההפרש בין שיעור השינוי בשער השקל\דולר לשיעור השינוי ברכיב הגלובלי • הרכיב הגלובלי הנו אקסוגני למשק הישראלי (משפיע על השקל אך לא מושפע ממנו) ואילו הרכיב המקומי הנו אנדוגני–שאריתי (משפיע ומושפע) • הפירוק מתאים למשקים קטנים ופתוחים כדוגמת ישראל ובעזרתו ניתן לחשב את ממוצע השינויים בשער השקל\דולר ואת התנודתיות (סטיית תקן של השינויים)

9. השפעת המטבעות הגלובליים על השינויים בשער השקל\דולר – הדגמת מתודולוגית הפירוק • משקלות 12 המטבעות העיקריים לפי מחזורי מסחר מול הדולר באחוזים (על פי BIS 2007) : • הפירוק נבדק על ידי הוספת רכיב גלובלי לשקילויות הפופולאריות במט"ח (PPP, ו- UIP) ובעזרת פרוצדורות סטטיסטיות שונות (OLS, GARCH וכדומה) לתקופה 1/1993 – 12/2009 • הרכיב הגלובלי היה מובהק בכל המבחנים הסטטיסטיים • התרומה הממוצעת לשינוי בשער השקל\דולר (מקדם ברגרסיות)נעה בין 0.2 ל- 0.3

10. פירוק השינויים המצטברים בשער השקל\דולר לרכיב גלובלי ומקומי ונקודות מפנה בשער השקל\דולר: 20081/ - 12/2009 (1/08 = 100)

11. שוק מט"ח מבנה שוק המט"ח המקומי (microstructure)

12. מבנה שוק מט"ח: פילוח לפי סקטורים ומכשירים פיננסיים • שוק המט"ח הוא העמוק והנזיל מבין השווקים הפיננסים בישראל • כמו בעולם, רובו הגדול מתנהל מעבר לדלפק (OTC) • סקטורים עיקריים הפועלים בשוק מעבר לדלפק: (1) משקי בית, (2) בנקים מסחריים, (3) גופים ממשלתיים (בעיקר בנק ישראל בתקופות בהן התערב במסחר), (4) חברות פיננסיות, (5) תו"ח, (6) משקיעים מוסדיים ו- (7) הסקטור הריאלי(יצואנים ויבואנים) • מכשירים פיננסיים עיקריים: (1) ספוט, (2) עסקאות אקדמה (forward), (3) עסקאות החלף (swap), (4) אופציות רכש (call) ומכר (put) ו- (5) אופציות אקזוטיות • מטבעות עיקריים (מספר עסקאות): דולר (76%) ויורו (13%)

13. משקל השחקנים והמכשירים הפיננסיים בכל התקופה

14. שוק מט"ח הטעמים של שחקנים\סקטורים וחשיפותיהם

15. איתור פעילות סקטוריאלית חריגה בשוק המט"ח • לסקטורים השונים מוטיבציות שונות (השקעה לט"א, הגנות על תזרימי מזומנים, ספקולציה וכו') ולכן מאפייני השקעה שונים • בדקנו האם סקטור מסוים שינה התנהגות בימי מסחר חריגים (למשל, תנודות חדות בשער) בהשוואה לשאר הימים (ימים נורמאליים) • ראשית, עקבנו אחר משתני השוק הבאים: • (1) השינוי היומי בשער השקל\דולר (בערך מוחלט), • (2) סטיית התקן הגלומה (סת"ג) • (3) הפער בין שער ספוט גבוה לשער ספוט נמוך ביום מסחר • יום מסחר הוגדר כחריג לפי משתני השוק דלעיל אם 2 מתוך 3 משתני השוק הצביעו על חריגותו

16. איתור ימים חריגים על פי 3 משתני שוק

17. איתור פעילות סקטוריאלית חריגה: רכישות נטו בימים שהוגדרו כחריגים לעומת ימים נורמאליים (ממוצע יומי, מיליוני דולרים) * מובהק ברמת מובהקות של 95%; ** מובהק ברמת מובהקות של 99%

18. רכישות נטו של הסקטורים העיקריים בשוק המט"ח (ממוצע יומי, מיליוני דולרים) - בימי ייסוף

19. רכישות מט"ח של בנק ישראל והשתקפותן במאזן התשלומים • במהלך 2008-2009 גדלו הרזרבות של בנק ישראל בכ- 31 מיליארדי דולר • ההשתקפות של השינוי ביתרת הרזרבות (בקירוב = רכישות המט"ח של בנק ישראל) במאזן התשלומים תראה כך (מיליארדי דולרים):

20. רכישות המט"ח של בנק ישראל והשתקפותן במאז"ת • רכישות המט"ח של בנק ישראל בוצעו מול הבנקים • עם זאת, הבנקים לא הגדילו את חשיפותיהם למט"ח בשל פעילות חוץ מאזנית שאינה נתפסת במאזן התשלומים

21. רכישות המט"ח של בנק ישראל והשתקפותן במאז"ת - המשך • המוסדיים מגדילים בשנים האחרונות את השקעותיהם בחו"ל בעקביות • ב- 2008 קצב הגידול פחת בעקבות משבר הסאב-פריים • לאחרונה החלו המשקיעים המוסדיים לגדר את השקעותיהם מסיכון שע"ח שיעור ההשקעה בחו"ל והחשיפה למט"ח של המשקיעים המוסדיים

22. סיכום 2008-2009 בשוק המט"ח מבניים לעומת גורמים קצרי טווח: חשבון בסיסי וחוב חיצוני נטו היו מתואמים עם מגמת שע"ח. התנהלות שע"ח בטווח הקצר היתה מתואמת עם פער הריביות אך פחות עם הסת"ג גלובליים לעומת מקומיים: התפתחות הדולר בעולם השפיעה משמעותית על שער השקל\דולר שוק מט"ח חשיפות וטעמים של שחקנים עיקריים:תו"ח וחברות פיננסיות שינו התנהגות בימים חריגים. תו"ח פעלו בעיקר עם מגמת הייסוף וחברות פיננסיות כנגד מגמת הייסוף. הבנקים והמוסדיים שמרו על חשיפה נמוכה למרות פעילותם המאזנית המשמעותית מבנה שוק המט"ח המקומי: תו"ח הגדולים ביותר והם מרבים להשתמש בעסקאות החלף (swap) ללא השפעה ישירה על השער. המקומיים משתמשים בעיקר בספוט ועסקאות אקדמה

23. תודה רבה