המו"פ בישראל נתונים מתוך הדו"ח השנתי של המולמו"פ

1. המו"פ בישראלנתונים מתוך הדו"ח השנתי של המולמו"פ פרופ' עודד אברמסקי יו"ר המועצה הלאומית למחקר ופיתוח (מולמו"פ) ינואר 2009

2. מו"פ כחלק מאסטרטגיה לאומית • מנוע צמיחה (כלכלה, רווחה, תרבות, איכות חיים, מינהל) • חוסן ובטחון לאומי • תשתיות ידע (מו"פ) • בסיס לתעשייה מתוחכמת • תעסוקה • גלובליזציה (רמה לאומית ומעמד בינלאומי)

3. מדיניות ממשלה ועדת שרים לענייני בטחון ועדות שרים לכלכלה ועדת שרים למדע וטכנולוגיה מולמו"פ מפא"ת אקדמיה למדעים מחקר אקדמי (מוסדות השכלה גבוהה) מו"פ בטחוני מו"פ תעשייתי מו"פ ממשלתי (כולל מכוני מחקר) מגזרי מו"פ תקצוב צה"ל תמ"ת מדענים ראשיים ות"ת משרד הביטחון משרדי ממשלה מו"פ במימון ממשלתי

4. מושבי המולמו"פ:מדיניות לאומית של מחקר ופיתוח פרופ' עודד אברמסקי: דו"ח המולמו"פ על המו"פ בישראל פנל 1:השכלה גבוהה – ממדע בסיסי למחקר ופיתוח • יו"ר הפנל: פרופ' רבקה כרמי • פרופ' מנחם יערי:המחקר במוסדות להשכלה גבוהה – שנתיים אחרי דו"ח שוחט • מר גורי זילכה:חשיבות החינוך וההשכלה הגבוהה למחקר במדינת ישראל • פרופ' מינה טייכר:קידום מחקר אקדמי לצרכים לאומיים • דר' לאה נס פנל 2: מדע וטכנולוגיה – ממחקר ופיתוח ועד ליישום תעשייתי וכלכלי • יו"ר הפנל: פרופ' לאה בם, • פרופ' משה אורון: קשרי מו"פ בין האקדמיה לתעשייה • דר' אלי אופר:מו"פ כמנוע צמיחה לאומי • פרופ' צבי אקשטיין:חשיבות המו"פ לכלכלה בעת משבר כלכלי גלובלי • מר יגאל ארליך:תהליכים בגיבוש מדיניות מו"פ לאומית סיכום המושב- שר המדע מר ראלב מג'אדלה : פיתוח המדע לקידום מעמדה של ישראל

5. המועצה הלאומית למחקר ולפיתוחדוח שנתי 2007 מוגש לוועדת השרים לענייני מדע וטכנולוגיה אדר א' תשס"ח – פברואר 2008 הדוח נערך והוכן על ידי נפתלי ארנון, יועץ למדיניות מדע של המועצה, בשיתוף עם פרופ' עודד אברמסקי, יו"ר המועצה. הדו"ח נבדק ואושר על ידי חברי מליאת המועצה

6. ישראל מול העולם בהשקעה למו"פ

7. השוואות בינלאומיות – במונחי כוח קנייה

8. נתונים חיוביים • הוצאה לאומית למו"פ אזרחי מכלל התמ"ג: 4.6% - מקום ראשון בעולם • מזה, במגזר העסקי: 3.4% - מקום ראשון בעולם • הוצאה למו"פ במגזר העסקי – 20 בליון ₪ לשנה – גידול ריאלי של 220 ב-40 שנה • מספר חוקרים מכלל העובדים במגזר העסקי: 2.1% - מקום ראשון בעולם • מספר חוקרים ביחס לגודל אוכלוסיה: 6:1000 – מקום שני בעולם • בעלי השכלה על- תיכונית: 43% מהאוכלוסייה הבוגרת – מקום ראשון בעולם • השקעה במחקר באוניברסיטאות כאחוז מהתמ"ג – מקום שלישי בעולם • מספר מאמרים מדעיים ביחס לגודל האוכלוסייה: 800 מאמרים למיליון תושבים – מקום שלישי בעולם • תחומי מדע מובילים: מתמטיקה, פסיכולוגיה, מדעי המחשב, הנדסה, ביולוגיה מולקולארית, פיזיקה, מדע חמרים • תחומי מו"פ תעשייתי מובילים: אלקטרוניקה, תקשורת, תקשוב, מחשוב, תכנה

9. מו"פ לפי סקטור מבצע

10. מקורות מימון למו"פ

11. נתונים על ירידה במו"פ לאומי בעשור האחרון • ירידה הדרגתית במימון ממשלתי למו"פ (אקדמיה, תעשייה, מכונים ומשרדי ממשלה) • ירידה במספר חוקרים, מהנדסים ותלמידי בוגר במדעים הניסויים • הגדלת הפער בין ביקוש לבין היצע צפוי של מדענים ומהנדסים • ירידה במספר מדענים ומהנדסים בגלל הזדקנות • ירידה במספר תלמידי בוגר במדעי הטבע והטכנולוגיה: 25% מכלל בוגרי מוסדות השכלה גבוהה (ב-OECD: 30%-40%) • גידול רב מאד במספר דוקטורנטים ביחס לגידול קטן או צמצום של סגל אקדמי ושל תקצוב אקדמי • שחיקת תשתיות וציוד מעבדתי ; עלויות גדלות לתשתיות מחקר • ריכוזי מו"פ תעשייתי במגזרים בודדים: 88% בענפי ההיי-טק (רמת סיכון גבוהה ; פוטנציאל בלתי מנוצל) • ירידה הדרגתית ברמה של תחומי מחקר בסיסי (רפואה קלינית, אימונולוגיה, חינוך, מדעי חברה, מדעי מוח) • תחרות עם ארצות מתפתחות (סין, הודו, קוריאה)

12. ירידה בתמיכת הממשלה במו"פ (1990-2005) • מימון ממשלתי כולללמו"פ - ירידה מ- 30% ל-14% (מימון ממשלתי ממוצע למו"פ ב- OECD – 30%) • מימון ממשלתי למגזר האקדמי – ירידה מ-80% ל-50% (מימון ממוצע ב-OECD – 80%) • מימון ממשלתי למו"פ תעשייתי – ירידה מ-25% ל -5% (מימון ממוצע בOECD – 7%)

13. נתונים על ירידה במו"פ לאומי בעשור האחרון • ירידה הדרגתית במימון ממשלתי למו"פ (אקדמיה, תעשייה, מכונים ומשרדי ממשלה) • ירידה במספר חוקרים, מהנדסים ותלמידי בוגר במדעים הניסויים • הגדלת הפער בין ביקוש לבין היצע צפוי של מדענים ומהנדסים • ירידה במספר מדענים ומהנדסים בגלל הזדקנות • ירידה במספר תלמידי בוגר במדעי הטבע והטכנולוגיה: 25% מכלל בוגרי מוסדות השכלה גבוהה (ב-OECD: 30%-40%) • גידול רב מאד במספר דוקטורנטים ביחס לגידול קטן או צמצום של סגל אקדמי ושל תקצוב אקדמי • שחיקת תשתיות וציוד מעבדתי ; עלויות גדלות לתשתיות מחקר • ריכוזי מו"פ תעשייתי במגזרים בודדים: 88% בענפי ההיי-טק (רמת סיכון גבוהה ; פוטנציאל בלתי מנוצל) • ירידה הדרגתית ברמה של תחומי מחקר בסיסי (רפואה קלינית, אימונולוגיה, חינוך, מדעי חברה, מדעי מוח) • תחרות עם ארצות מתפתחות (סין, הודו, קוריאה)

14. בעיות במדיניות המו"פ הלאומית • אין מדיניות מו"פ לטווח ארוך • מערכת מו"פ ממשלתית מבוזרת (משרדי ממשלה, ות"ת, קרנות מחקר, תל"מ) • היעדר תיאום בין משרדי ממשלה • היעדר תוכניות תקצוב מו"פ משרדיים ומערכתיים שנתיים ורב-שנתיים • אין תיאום אקדמי בין המוסדות להשכלה גבוהה • קשר רופף בין אקדמיה לתעשייה • אין מדיניות לגבי היחס שבין מחקר מכוון למחקר בלתי מכוון • אין קביעת עדיפויות לאומיות של המחקר המכוון הבסיסי והתעשייתי • אין מנגנון בקרה ודיווח של המימון הממשלתי למוסדות השכלה גבוהה ולמכוני מחקר

15. תפקידי המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח (מולמו"פ) • להמליץ לממשלה על מדיניות המו"פ של ישראל • להמליץ על סדרי עדיפויות בתחום המו"פ • להמליץ על היקף תקציבי המו"פ האזרחי • לייעץ בנושא מכוני המחקר הממשלתיים והמדענים הראשיים • ועדות לאומיות של המולמו"פ: מדיניות מו"פ לאומית;תשתיות מחקר (ות"ם);מכוני מחקר ממשלתיים;קשרי מו"פ בינלאומיים ;מאגר לאומי לנתוני מו"פ. • וועדות מו"פ תחומיות: ביוטכנולוגיה; אנרגיה; חקלאות ;בריאות

16. מושבי המולמו"פ:מדיניות לאומית של מחקר ופיתוח פרופ' עודד אברמסקי: דו"ח המולמו"פ על המו"פ בישראל פנל 1:השכלה גבוהה – ממדע בסיסי למחקר ופיתוח • יו"ר הפנל: פרופ' רבקה כרמי • פרופ' מנחם יערי:המחקר במוסדות להשכלה גבוהה – שנתיים אחרי דו"ח שוחט • מר גורי זילכה:חשיבות החינוך וההשכלה הגבוהה למחקר במדינת ישראל • פרופ' מינה טייכר:קידום מחקר אקדמי לצרכים לאומיים • דר' לאה נס פנל 2: מדע וטכנולוגיה – ממחקר ופיתוח ועד ליישום תעשייתי וכלכלי • יו"ר הפנל: פרופ' לאה בם, • פרופ' משה אורון: קשרי מו"פ בין האקדמיה לתעשייה • דר' אלי אופר:מו"פ כמנוע צמיחה לאומי • פרופ' צבי אקשטיין:חשיבות המו"פ לכלכלה בעת משבר כלכלי גלובלי • מר יגאל ארליך:תהליכים בגיבוש מדיניות מו"פ לאומית סיכום המושב- שר המדע מר ראלב מג'אדלה : פיתוח המדע לקידום מעמדה של ישראל