ניאו - קלאסיקה

1. ניאו-קלאסיקה דוידאנגר קנובה

2. הניאוקלאסיקה בא כנגד הזרם הקודם של המאה ה-18, הרוקוקו

3. הרוקוקו

9. מאפיינים סגנוניים של הניאוקלאסיקה נושאים עיקריים: אירועים היסטוריים בעלי מוסר השכל רלוונטי לתקופה, פורטרטים של שליטים, מיתוסים עתיקים. הנצחה: של אירוע מהעולם העתיק המתבטא באימוץ נושאים ומודלים מהעולם הרומי והיווני יש שאיפה להחיות את הערכים הישנים של רצינות, מוסריות, ואידיאלים. גישה הרואית: תיאור הגיבור הבריא והחזק, בעל שליטה עצמית וקור-רוח, עם בטחון עצמי הקורן מן התמונה. הנושאים מתארים אירוע שיש בו גבורה עילאית כדגם שיש לחקותו. אידיאליזציה: חיקוי של צורות גוף אידיאליות קלאסיות, עם דגש על פרטי הגוף כגון השרירים והגידים, ותיאור מדויק של טקסטורות החומרים השונים (בד, מתכת, אבן, שער...). עיצוב דמויות לפי הקאנון הקלאסי, דמויות מושלמות מן המציאות, הבעה מאופקת גם אם הנושא מתאר רגע סוער. שימוש באלמנטים ארכיטקטוניים קלאסיים כרקע. איפוק בתיאור ובצבעוניות, תחושת הדרת כבוד והרמוניה. מינימליות: אין פרטים "מיותרים", הכל מתועל לשם העברת המסרים של התמונה. צורות סגורות, מוגדרות על ידי קו נקי. צבע לוקלי: שכבות אחידות של צבע אחד התחומות בתוך קווי הצורה. ליטוש: משיכות המכחול מלוטשות, כך שאין טביעת יד של האמן. הטכניקה שנלמדה באקדמיה דגלה בביטול מעורבות רגשית של האמן. קומפוזיציה פשוטה, ברורה, המאורגנת בהתאם לקווי המסגרת של הציור. בדרך כלל מאורגנת בצורת משולש שווה-צלעות, שבסיסו מקביל לבסיס המסגרת. העמדת הדמויות והאירועים כעל במת תיאטרון. היררכיה (סדר-חשיבות): האובייקטים מאורגנים בהתאם לחשיבותם מהמרכז אל הצדדים.

10. ז'אק לואי דויד, 1748- 1825 דויד, דיוקן עצמי, 1794

11. פיסול רומאי ממנו הושפע דויד אוגוסטוס, רומא

12. דוד, מות מרה, 1793, 170X130ס"מ מארה כתב דברי ביקורת מהפכניים של השלטון המלוכני בצרפת, הוא נאלץ לברוח ולהסתתר בביבים ושם קיבל מחלת עור שבעטיה נהג לשהות במי ריפוי באמבט, שם גם נהג לכתוב את רעיונותיו.

13. מצא את סימני האירוע ביצירה

14. מארה אוחז בידו מכתב שנשלח אליו ובו בקשה לבקרו: " 13 ביוני 1793 , אני שרלוט קורדיי לאזרח מארה, מספיק שאני מרגישה אומללה כדי שתהיה לי הזכות לטוב לבך"...

15. על ארגז העץ הפשוט מונחים קסת דיו, נוצה, שטר בנקאי ומכתב שבו כתוב: "תן את השטר לאם לחמישה, שבעלה מת בהגנה על המולדת". דוד מדגיש בכך שמארה עסק באותו רגע גורלי בעזרה לאלמנה. הוא מתואר כמי שדלתו תמיד פתוחה. לפי עדותה של שרלוט במשפט שנערך לאחר שנתפסה, עמדה כל אותו יום מעבר לדלת מתחננת שייתן לה להיכנס, בטענה שיש בידה רשימת בוגדים.

16. על הארגז כתוב "למארה, דוד", כמו כתובת על מצבת קבר או יד זכרון. האמבט נראה כארון קבורה. דויד שתמך ברעיונות המהפכה הצרפתית, העלה את הפטריוטיזם – אהבת המולדת – עד כדי רצון למות למענה.

17. מקור השראה הפייטה: ישו המת בזרועות אימו.

18. פניו של מרה יציקת פניו של מארה לאחר מותו

19. שרלוט קורדיי

20. מאפיינים ניאו קלאסיים תפיסת החלל תפיסת החלל רדודה. בימתי. כל ההתרחשות נמצאת במישור הקדמי של היצירה וקרובה לצופה, החלל נחסם על ידי קיר אחורי כהה הממקד את תשומת הלב בהתרחשות המתקיימת בחזית. דבר שמעצים את הקשר האישי לדמות ולהזדהות עמה. זוהי אמנות מגויסת למען המהפכה. קומפוזיציה מורכבת ברובה מקווים אופקיים ואנכיים. מאוזנת וסגורה השומרת על חזות מכובדת והרואית

21. צבעוניות לוקאלית. צמצום סקלת הצבעים. קווי מתאר ברורים עוזרים בהדגשת הדמות. הקפאת הרגע אופייני לניאו קלאסיקה להקפיא את הרגע שלפני או אחרי ולא את שיא הדרמה. תיאור נטורליסטי, מרקמים מדויקים של העור, עץ, בד.

22. תעמולה בשרות המהפכה. דויד ביצירה מתעלם מעובדות היסטוריות והופך את מארה לדוגמה ומופת , בכך הוא הופך את היצירה למחנכת את העם. זוהי תעמולה בשירות המהפכה – אמנות מגוייסת. הוא מעלה את הפטריוטיזם – אהבת המולדת – עד כדי רצון למות למענה. דויד, נפוליון חוצה את האלפים, 1801

23. דוד, מאדאם רקמיה ,173X 243 ס"מ 1800 מאדם רקמייה הייתה אשת החברה הגבוהה בצרפת בתחילת המאה ה-19 , הייתה מארחת מן המעלה הראשונה בחברה הגבוהה. דוד צייר דיוקנאות ריאליסטים לפי התפיסה הריאליסטית המחמירה והקלאסית שבה לידי ביטוי בדיוקן זה. דמותה מוצגת בפשטות מחמירה ללא שום תוספות .

24. באותה תקופה התקיימו חפירות ארכיאולוגיות בפומפי. והתגלו בתים רבים. יתכן שדויד הושפע מכך. פומפי

25. דויד מעצב דויד שהיה האמן הרשמי של המהפכה הצרפתית שירטט את התלבושות והתפאורות לתהלוכות , לוויות ומפגני ראווה רשמיים, עיצב כפי הנראה גם את הריהוט וגם את לבושה של מדם רקמיה. דוד, מאדאם רקמיה ,173X243 ס"מ1800

26. דמותה של מאדם רקמייה דמותה מעוצבת כשל אלה מהמיתולוגיה היוונית, יציבה קרת רוח ונטולת רגשות. האמן הציב אותה באופן תיאטרלי, תנוחה מבוימת, ולא מגלה את הלכי נפשה. היא מדגמנת את עצמה. פניה מאופקות ואינן מסגירות דבר מטבעה התוסס של הגברת הזוהרת והמארחת מספר אחת בצרפת.

27. ליטוש. צבע לוקלי. נפחיות הדרגתית. אור אחיד. השפעות הפיסול הקלאסי, (הדמות אלה). איפוק. הדמות בקדמת התמונה. קומפוזיציה מאוזנת המדגישה אופקיות ואנכיות. מקנים ליצירה סטטיות, שלווה ושלמות. החלל רדוד מאפיינים ניאו קלאסיים: דוד, מאדאם רקמיה ,173X243 ס"מ1800

28. ז'רר, מדם רקמיה, 1802 לפניך שתי יצירות של מאדם רקמיה איזה צייר דויד? וכיצד אתה יודע? דויד, מאדם רקמיה

29. מגריט, מאדאם רקמיה, 1950, 60X 80 ס"מ

30. לפניך ציור מתקופת הרוקוקו לעומת ציור של הניאו קלאסיקה. עמוד על ההבדלים

31. דוד, נפוליאון חוצה את האלפים, 1801, 270X230 ס"מ

32. דוד, נפוליאון חוצה את האלפים, 1801, 270X230 ס"מ

33. מקור השראה פסלים של קיסרים , ובמיוחד הפסל הרומי של מרקוס ארליוס. הנמצא ברומא. הרכיבה על סוס מזוהה עם הפגנת כוח ושליטה, והנפת היד היא תנועה צבאית של העומד בראש הצבא והמצעיד את צבאותיו קדימה. צורת הנצחה זו של נפוליון מעוותת עובדה היסטורית שהקיסר חצה את האלפים כשהוא רכוב על פרידה.

34. כתובת: על הסלע חקוקים שמותיהם של שלושה מצביאים גדולים: נפוליאון, חניבעל וקרל הגדול – כתובת המשווה את נפוליון למצביא המהולל מקרתגו – חניבעל- אשר בטקטיקה מתוחכמת ניצח את הרומאים על ידי איגוף צבאם והעביר פילים במעברי האלפים. בהשוואה יש נקיטת עמדה הקושרת את נפוליון עם גדולי המצביאים הצבאיים בהיסטוריה. ברקע נראה הצבא הצועד ברגל וגורר עמו תותחים ועגלות טעונות נשק.

35. אמצעים אמנותיים נקודת מבט אור

36. פירוט, מרקם

37. המשך אמצעים אמנותיים תנועה מונומנטליות

38. המשך אמצעים אמנותיים תפיסת חלל חלל עמוק בפרספקטיבה אווירית. האוויר צלול ומאפשר ראיה למרחוק. הנוף בנוי במישורים שמתרחקים בהדרגה זה מאחורי זה תוך שינוי הדרגתי בגדלים ובצבעוניות.– הסלעים, ההרים, הבקעות, והשמים.החיילים הצועדים בערוץ הצר שמאחורי המצוק מעצימים את תחושת המרחק.

39. צבעוניות צבעוניות לוקאלית – בדמות נפוליון כל צבע מונח בגבולות ברורים ללא השפעות של צבעים שכנים. בחלל הרחוק הצבעים מתמזגים , יש גוונים חמים וקרים המונחים זה על זה בשקיפות, ומתמזגים למרקם עשיר. המשך אמצעים אמנותיים

40. סיכום מאפיינים נאוקלאסיים ביצירה • הנצחה- דמותו של נפוליאון מבוימת ולא בזמן קרב. הצגתו קשורה לביטויי הפטריאוטיזם בציור הנאו קלאסי. • אידיאליזציה – נפוליאון בתנוחה מלאכותית כמו דוגמן. איש צעיר חסון, פניו מאופקים , בגדיו מתוחים על גופו, הוא יפה ומושלם. • הרואיות – נפוליאון ממיצג את שיא השליטה של האדם בטבע, הוא כל יכול, מתגבר על מכשולי טבע, הוא בריא וחזק ותנועתו מעידה על שליטה עצמית וקור רוח, מבטו מעיד על בטחון עצמי. • אמצעים אמנותיים: צבע לוקאלי, אור מאוזן, מרקם חלק ופרוט רב, נקודת מבט מלמטה למעלה, הדמות בקדמת התמונה ומונומנטאליות. חלל עמוק עם מישורים העוזרים בהדגשת הקיסר. דוד, נפוליאון חוצה את האלפים, 1801,

41. אוגוסט אנגר, 1780-1867 אנגר, דיוקן עצמי, בגיל 24 אינגר, נפוליון יושב על כס המלכות, 1804

42. אנגר, אדון ברטון, 1832 אנגר, מאדם מונטינסיר

43. חשיבות הקו ביצרתיו של אנגר יש חשיבות רבה לרישום ובניית האלמנטים המצוירים בדייקנות מריבית

44. אוגוסט אנגר, האודליסק, 1814, 162 X 89 ס"מ

46. השפעת הפיסול הקלאסי ניכרת בעירום ובצבע השנהב המזכיר פסל. גם תנוחת ההסבה לקוחה מהעולם הקלאסי.

47. השפעת רפאל: אנגר העריץ את רפאל צייר הרנסנס, וציטט מציורו, את הפנים הבנויות לפי אידיאל היופי המושלם, את הטורבן המכסה את הראש ואת המבט המאופק. השפעת רפאל רפאל, המדונה של הכסא

48. דוד, מאדם רקמייה עירום נשי במאות 16-19 הציור הוא המשך לנושא ערום נשי (מטיצאן) התנוחה מזכירה את מאדם רקמיה של דויד. טיצאן טיצאן, ונוס וקופידון ולסקאז, ונוס וקופידון

49. מאפיינים ניאו קלאסיים קומפוזיציה מרכזית, סגורה, יציבה וסטטית נטורליזם צבע לוקלי ליטוש ואידיאליזציה. איפוק חלל במה רדוד מונומנטאליות חשיבות הקו

50. חריגה מהניאוקלאסיקה הרושם העיקרי של היצירה הוא ערום לשם ערום, ולא דוגמא לאידיאל מסוים. הציור חורג מהחוקים הניאו קלאסיים גם מבחינת התוכן וגם מבחינת דרכי עיצובו.