"מן המעשה לתיאוריה ומן התיאוריה למעשה.."

1. "מן המעשה לתיאוריה ומן התיאוריה למעשה.." חוות דעת של מדריכים פדגוגים, סטודנטים ובוגרים והשפעותיהן על תכנית ההכשרה במודל ה - P.D.S באחוה - המכללה האקדמית לחינוך רינת אורן מעין ענבר דר' שוש מלאת

2. רקע הכשרת מורים על פי מודל הP.D.S- צמחה על רקע האמונה בתפיסה שההוראה הינה עיסוק פרקטי רפלקטיבי (זילברשטיין 2002). השותפות בין בית ספר-מכללה מחייבת התייחסות לעקרונות ומאפיינים של הP.D.S-(Tietel 2003; Levine 2003): א. שינוי תכנית ההכשרה של המורים. ב. פיתוח מקצועי של סגל בית הספר. ג. פיתוח הישגי התלמידים. ד. מחקר והערכה משותפים לכל השותפים. ביצוע מחקרי הערכת מודל השותפויות = עיקרון מנחה את עבודת יחידת הערכה, החל משנת הלימודים תשס"א.

3. הראציונל בבסיס תהליכי ההערכה: למידה על איכות ותרומת המודל לאוכלוסיית היעד הרלוונטית מחייבות שילוב של תהליכי משוב והערכה שיספקו מידע שימושי ויעיל בתהליך קבלת ההחלטות לגבי עיצובו והמשכו.

4. תהליך ההערכה בין השנים תשס"ה - תשס"ו שאלות ההערכה: כיצד תופסות הסטודנטיות והבוגרות את תפקיד המדריכה הפדגוגית במודל ה -P.D.S. ? באיזו מידה תורמת המדריכה הפדגוגית לרכישת ידע ומיומנויות, לקידום עבודת הסטודנטיות ולפיתרון קונפליקטים ודילמות העולים בשדה החינוכי?

5. הערכה מסכמת נועדה לספק מידע על המתרחש במודל ההכשרה P.D.S לשם תכנונו, עיצובו וקבלת החלטות להמשך הערכה מעצבת נועדה לעזור לבחון נקודות מבט של השותפים בתהליך ההכשרה, להבין בעיות וקשיים ולתת כיוונים אפשריים למציאת פתרונות תפקידי ההערכה:

6. אוכלוסיית ההערכה: • חמש מדריכות פדגוגיות המלמדות בתכנית. • 59 סטודנטיות המתכשרות בתכנית. • 31 בוגרות התכנית משנים תשס"ב-תשס"ד. כלי ההערכה: • שאלונים (סטודנטיות, בוגרות) • ראיונות עומק (בוגרות, מד"פיות)

7. תהליך ההערכה בין השנים תשס"ה - תשס"ו ממצאים

8. תרומת המדריכה הפדגוגית בתהליך ההכשרה במודל ה-P.D.S • נמצאה מידת תרומה גבוהה עד גבוהה מאוד בכל התחומים שנמדדו: • תמיכה מקצועית (מקור תמיכה ופיתוח ה"אני" המקצועי) • תמיכה אישית-רגשית (אוזן קשבת ומקור עידוד) • מתן משוב, ביקורת והערכה • דמות לחיקוי

9. "המדריכה הפדגוגית בכל שיעור שהיא צפתה היה משוב, מדהים על איזה פרטים היא הייתה עומדת, היא הייתה מנתחת, ביקורות בונות. להראות מגוון רחב של דברים. תמיד היא הייתה פה. אולי זה אחד הקשיים שהיא לא פה" תמיכה מקצועית מדברי הסטודנטיות: "בכל פעם שניגשים אליה ופונים מקבלים תמורה: הקשבה, אכפתיות, עצות חמות ולמידה" "דמות מכוונת ומסייעת שקשובה לצרכים מקצועיים ואישיים"

10. "לאתר נקודות חולשה של הסטודנטיות ולפתח אותן, לגבש איתן עמדות. זה דבר קשה ללמד עמדה - מה זה ללמד מה זה תלמיד טוב" תמיכה מקצועית מדברי המדריכות הפדגוגיות: "המדריך הפדגוגי - מורה דרך, גם מלווה וגם מחנך עוזר למי שנותר מאחור זה התפקיד שלו, גם מוביל וגם מחנך"

11. "אמא - היא מסייעת לי, מקשיבה תמיד, מתחשבת, רגישה מייעצת ומבינה" "אמא, כי היא מחנכת ומלמדת גם כשזה מנוגד לתפיסות שלי, אבל אני אוהבת אותה תמיד" "מורת דרך המסייעת להכשרתי... רגישה, מייעצת, אנושית. מחנכת בדרך הטובה ביותר" תמיכה אישית מדברי הסטודנטיות:

12. מתן משוב, ביקורת והערכה "תרומה רבה קיבלנו מהפגישות היומיומיות לאחר יום הלימודים" "השיחות האישיות שבין המורה המאמנת לבין הסטודנטיות... שיחות המשוב המשותפות לכל הסטודנטיות, המד"פית, המורה המאמנת והמנהלת" "השיחות עזרו בקידום הביטחון העצמי..." "המשוב כשיח רפלקטיבי...עוזר בבניית מערכי השיעור"

13. דמות לחיקוי מדברי הסטודנטיות והבוגרות: "דוגמה מהלכת, השראה, מקור לחיקוי והערצה" "כמעיין ששותים ממנו בשקיקה" "מודל לחיקוי שרוכשים המון מניסיונה"

14. נקודות חוזק • שילוב בעבודת המדריכה הפדגוגית בין תמיכה אישית לתמיכה מקצועית • חיבור בין התיאוריה להכשרה בפועל • מעורבות רבה בעשייה הבית ספרית • חשיפה מוגברת לבית הספר כמערכת אירגונית כוללת • שיתופי פעולה עם בעלי תפקיד שונים • התמודדות עם בעיות וקשיים בכיתה • השתלבות בעבודה בפועל • שיחות המשוב מקדמות תחושת מסוגלות וביטחון עצמי

15. נקודות לחיזוק • תיאום ציפיות מקדים והתקשרות ראשונית • מתן מענה להטרוגניות הסטודנטיות • התאמת התכנית למסלולים ולהתמחויות • מסגרת הלימוד בפדגוגיה כקורס יחודי שאינו מובנה לחלוטין • שיבוץ סטודנטיות בבתי ספר • בחירת מורות מאמנות מקצועיות • מידת המעורבות בעשייה הבית ספרית • טיפול בקשיים שוטפים במהלך ההכשרה

16. השתלבות בעבודה בפועל • הבוגרים נשאלו באיזו מידה השפיעה ההכשרה במודל הנוכחי על השתלבותם בעבודה בפועל: • בוגרי ההכשרה בשנה"ל תשס"ב ציינו שהתרומה הייתה בינונית עד גבוהה ממוצע 4.35 וסטיית תקן 1.58 (על סולם בן שש דרגות). • בוגרי ההכשרה בשנה"ל תשס"ג-תשס"ד הביעו שביעות רצון גבוהה יותר לגבי תרומת ההכשרה ממוצע 5.12 וסטיית תקן 0.99 (על סולם בן שש דרגות).

17. השתלבות בעבודה בפועל

18. השתלבות בעבודה בפועל מדברי הבוגרים: "נקודת הפתיחה שלי, להבדיל מהדגם המסורתי, היא יותר טובה... מבחינת השהייה בבית הספר מבחינת הביטחון שיצאתי החוצה זה עזר לי להתמודד .." "השנתיים האלו נתנו לי ניסיון של מורה של כמה שנים, אני לא מרגישה שנה ראשונה" "אני חושבת שמבחינת מקצועית באתי לעבודה עם המון כלים. לא הייתי בשוק כי באתי מהשטח, ראיתי את כל המסיבות הטקסים את כל הפעילויות ראיתי את כל הנהלים ראיתי סוגים שונים"

19. תהליך ההערכה בין השנים תשס"ה - תשס"ו שימושים

20. עיקרון עבודה מרכזי: הדיאלוג בין המעריך הפנימי של הארגון לבין הצוות המוביל יתבסס על שיתוף פעולה הדוק ומתמשך. זאת במטרה להרחיב את השימוש והפקת התועלת מפעולות הערכה (Evaluation Utilization) "מודל הערכה המבוסס על הלקוח" “Stakeholder based mode” "המודל המשתף" “Participatoryn Evaluation” (McLauglin, Weber, Covert & Ingle, 1988)

21. שימושים בהערכה

22. שימוש בהערכה כתהליך • שילוב מובילי התכנית בתכנון ההערכה. • חלק מתהליך תיאום ציפיות בין השותפים. • העלאת סוגיות ודילמות צפויות. מן התיאוריה למעשה...

23. שימוש בממצאי ההערכה • שילוב מובילי התכנית בהבנת ממצאי ההערכה והסקת המסקנות בהתאם. • בדיקת מידת שיפור התכנית והתחדשותה. • בסיס להגדרה קונספטואלית של מטרות התכנית. • בסיס לדיונים ולתהליכי קבלת החלטות. מן המעשה לתיאוריה...

24. לסיכום, העיקרון המנחה את תכנית ה-P.D.S.: חשיבות המעורבות והשותפות, המאופיינת בשוויוניות ובתועלת הדדית. עיקרון זה מאפיין גם את תהליכי ההערכה של התכנית ומאפשר: עיסוק במידע רלוונטי, זרימה דו סטרית של מידע, אמון הדדי, מתן המלצות אופרטיביות, אחריות משותפת לשימוש וטיפול בתוצאות. כל אלה מרחיבים את השימוש שנעשה בהערכה ומאפשרים למידה מתמדת של כל השותפים בעשייה.