Download
1 / 39
670 likes | 1.54k Views
יחסים וקשרים בעולם החומרים : מצגת חלק 3. ערך ושכתב : ירדן קדמי. המצגת מבוססת על אתר האינטרנט המלווה את הספר , כמו גם על מצגות, וחומרים שפירסמו מורים אחרים, טובים ומנוסים: עדינה שיינפלד, דליה עובדיהו, עירית רן, דניאלה ליבמן, רותי שטנגר, אילנה זוהר, נאווה תמם, ותמי לוי נחום.
E N D
עריכה : ירדן קדמי יחסים וקשרים בעולם החומרים :מצגת חלק 3 ערך ושכתב : ירדן קדמי המצגת מבוססת על אתר האינטרנט המלווה את הספר , כמו גם על מצגות, וחומרים שפירסמו מורים אחרים, טובים ומנוסים: עדינה שיינפלד, דליה עובדיהו, עירית רן, דניאלה ליבמן, רותי שטנגר, אילנה זוהר, נאווה תמם, ותמי לוי נחום. מכל אחד נתרמתי. כולם יבואו על הברכה.
עריכה : ירדן קדמי מסיסות • מושגים מרכזיים: • המסה – פיזור חלקיקי חומר אחד בין חלקיקי חומר אחר עד כדי קבלת תערובת הומוגנית. • מומס – החומר המפוזר, החומר הנמצא בכמות מועטה יותר. • ממס – המרכיב שכמותו גדולה יותר ובתוכו מתפזר המומס. הוא יכול להיות מוצק או גז אך לרוב הוא נוזל. • עבור חומרים מולקולריים - הכלל אומר שחומר אחד(המומס) מתמוסס בחומר אחר (הממס) אם הוא יכול ליצור איתו קשרים בין מולקולריים מאותו סוג. • בתהליך ההמסה ניתקים חלק מן הקשרים בין מולקולות הממס, וניתקים • הקשרים בין מולקולות המומס, ובמקומם נוצרים קשרים בין מולקולריים • חדשים (מאותו סוג) בין מולקולות הממס למולקולות המומס.
עריכה : ירדן קדמי דוגמא 1: מסיסות אתנול (C2H5OH) במים • אתאנול מסיס במים כיוון שבין מולקולות המים קיימים קשרי מימן, וגם בין מולקולות האתנול קיימים קשרי מימן, ולכן מולקולות האתאנול יכולות להתפזר ולהשתלב בין מולקולות המים וליצור איתן קשרי מימן משותפים • יצירת קשרי מימן משותפים מתאפשרת מכיוון שבאתנול יש מימן חשוף מאלקטרונים (בקבוצת OH באתנול) שיכול להיקשר לזוג האלקטרונים הלא קושר על אטום חמצן במים ולחלופין על המים יש מימנים חשופים מאלקטרונים שיכולים להיקשר לזוג האלקטרונים הלא קושר שעל אטום החמצן באתנול. אתנול מים בין מולקולות המים מתקיימים קשרי מימן, בין מולקולות האתנול מתקיימים קשרי מימן (וגם אינראקציות ו.ד.ו.) תמיסה של אתאנול בים נוצרים קשרי מימן חדשים בין מולקולות המים למולקולות האתנול
עריכה : ירדן קדמי דוגמא 2: מסיסות הקסאן (C6H14) בבנזן (C6H6) • בין מולקולות ההקסאן (C6H14) יש אינטראקציות ו.ד.ו וגם בין מולקולות הבנזן יש אינטראקציות ו.ד.ו. ולכן מולקולות ההקסאן יכולות להתפזר ולהשתלב בין מולקולות הבנזן וליצור איתן אינטראקציות ו.ד.ו משותפות. • יצירת קשרי ו.ד.ו מתאפשרת כי ההקסאן והבנזן בעלי ענן אלקטרוני גדול שיוצר דו קטבים רגעיים ולכן המולקולות שלהם יכולות להשרות דו קטבים רגעיים זו על זו, וליצור משיכות חשמליות בין דו קטבים רגעיים מושרים.
עריכה : ירדן קדמי דוג' 3: מדוע מי חמצן (H2O2) אינם מסיסים בבנזן (C6H6)? • בין המולקולות של מי חמצן יש קשרי מימן. בין מולקולות הבנזן מתקיימות אינטראקציות ון דר ולס בין דו קטבים רגעיים (אלו מולקולות לא קוטביות) • כדי שמי החמצן יתמוססו בבנזן , צריכים להתנתק קשרי מימן חזקים בין מולקולות מי החמצן ואינטראקציות ו.ד.ו בין מולקולות הבנזן, ומולקולות מי החמצן צריכות להשתלב בין מולקולות הבנזן תוך יצירת קשרים בין מולקולריים משותפים בין המולקולות של שני החומרים. • היות וקשרי המימן בין מולקולות המים חזקים מאוד, מולקולות מי החמצן מעדיפות "להתכנס פנימה" ולהישאר קשורות זו לזו, ולכן והמולקולות של שני החומרים לא יכולים ליצור קשרים בין מולקולריים משותפים.
עריכה : ירדן קדמי טיפים להסברים של תהליכי המסה: • לציין את הקשרים המתקיימים בין מולקולות הממס, ואת הקשרים המתקיימים בין מולקולות המומס. • לציין כי על מנת שתתרחש המסה של שני החומרים, צריך ש: • ישברו הקשרים בין מולקולות הממס, ישברו הקשרים בין מולקולות המומס • מולקולות המומס תתפזרנה בי מולקולות הממס, וישתלבו ביניהן. • יווצרו קשרים משותפים בין מולקולות המומס לבין מולקולות הממס. • להתייחס לרמה החלקיקית: למשל: אם מדובר בקשרי מימן - בין אילו אטומים יתקיימו קשרי המימן, על איזו מולקולה יש מימן חשוף מאלקטרונים ולאילו אטומים הוא יכול להיקשר בקשר מימני.כאשר מדובר באינטראקציות ו.ד.ו יש לציין איזה חלק במולקולה יכול ליצור קשרים אלו.
עריכה : ירדן קדמי ניסוח תהליכי המסה ניסוחכללי: דוג': התמוססות של מתאנול בנזן (C6H6) : • המסה במים: כאשר הממס הוא מים נרשום על החץ : מים, ואילו התוצר הוא חומר מומס במים (במצב קיום, aq). המולקולות שלו יהיו ממוימות, כלומר עטופות במעטפת של מולקולות מים, הנקראת מעטפת מיום. • לדוג': המסה של מתאנול במים:
עריכה : ירדן קדמי כהלים ומסיסות • תזכורת: קצת על כהלים • כהלים הם תרכובות אורגניות המכילות קבוצת OH. כוהל עשוי להכיל קבוצת כהלית אחת או יותר. הנוסחה המולקולרית הכללית של כהלים היא: CnH 2n+1OH. • באופן סכמטי ניתן לומר שכהלים הם בעלי קצה הידרופילי ("אוהב מים") – שהוא קבוצת ה –OH, שיכולה ליצור קשרי מימן, וגם קצה הידרופובי ("שונא מים") – שהוא חלק המולקולה שמכיל אטומי פחמן ומימן (לפעמים משתמשים בביטוי: "שרשרת פחמנית"), שיכול ליצור רק קשרי ו.ד.ו. • כל הכהלים הם נוזלים בטמפ' החדר. במצב זה, יתקיימו האינטראקציות ו.ד.ו בין הקצוות ההידרופוביים של מולקולות כהל שכנות וקשרי מימן בין קצוות הידרופיליים של מולקולות כהל שכנות.
עריכה : ירדן קדמי מסיסות כהלים בממיסים לא קוטביים: • השרשרת הפחמנית של הכהל, שהיא החלק ההידרופובי במולקולה, יכולה ליצור קשרי ו.ד.ו עם מולקולות של ממיסים לא קוטביים, דבר המאפשר לכהלים להתמוסס בהם. • לדוגמא: C2H5OH מסיס ב CCl4(l)כי הוא יכול להשתלב בין המולקולות שלו וליצור קשרי ו.ד.ו. משותפים. • מסיסות כהלים במים: • קיום קבוצת OH מאפשר לכהלים ליצור קשרי מימן עם המים, אולם • יש שונות במידת המסיסות של כהלים במים.
עריכה : ירדן קדמי לפניכם טבלה המציגה את המסיסות במים ונק' הרתיחה של מס' כהלים האם תוכלו להסביר את מגמת נק' הרתיחה? את מגמת המסיסות במים?
עריכה : ירדן קדמי מסיסות כהלים במים... • כהל מורכב מחלק הידרופובי (שייר פחמני) וחלק הידרופילי (קבוצה כהלית, OH). בין מולקולות הכהל לבין עצמן מתקיימות אינטראקציות ון דר ולס רבות ומעט קשרי מימן באזורים ההידרופיליים. • בין מולקולות המים לבין עצמן מתקיימים קשרי מימן. • כדי שהכהל יתמוסס במים מולקולות המים צריכות לנתק קשרי מימן בינן לבין עצמן , מולקולות הכהל צריכות לנתק קשרי מימן (בין החלקים ההידרופיליים) ואינטראקציות ו.ד.ו (בין החלקים ההידרופוביים), על מנת שמולקולות הכהל יתפזרו בין מולקולות המים ויצרו איתן (באמצעות החלק ההידרופילי) קשרי מימן חדשים משותפים. • ככל שאורך השרשרת גדל, החלק ההידרופובי בכהל גדל יותר, הוא יוצר אינטראקציות ו.ד.ו חזקות יותר עם חלקים הידרופוביים של מולקולות כהל שכנות.
עריכה : ירדן קדמי מסיסות כהלים במים...- המשך • כשאורך השרשרת עולה, מסיסות הכהל במים יורדת כיוון שצריך לשבור קשרי מימן חזקים בין מולקולות המים, ואינטראקציות ו.ד.ו חזקות יותר בין מולקולות הכהל, ומנגד מתקבלים קשרי מימן מעטים בין החלקים ההידרופילים של הכהל למולקולות המים (זה "לא משתלם" מבחינה אנרגתית) • לכן, מולקולות המים "מכונסות פנימה", נותרות קשורות זו לזו, וממעטות בקשרים עם מולקולות הכהל ולכן מסיסות הכהל במים יורדת. • כלל אצבע : מעל 5 פחמנים בשרשרת מסיסות הכהל תהיה זניחה
עריכה : ירדן קדמי הקשר בין אורך השרשרת בכהלים ונק' הרתיחה • ככל שאורך השרשרת גדל נק' הרתיחה של הכהל עולה כי ככל שהענן האלקטרוני על המולקולה גדל, יש יותר סיכוי לדו קטבים רגעיים על המולקולה ואז תהיינה יותר משיכות חשמליות בין דו קטבים רגעיים מושרים מנוגדים על שרשראות פחמניות של מולקולות כהל סמוכות. (אינטראקציות ו.ד.ו מתחזקות).
עריכה : ירדן קדמי תרגיל לפניך נוסחה מקוצרת של ויטמין A . הסבר מדוע ויטמין A אינו מסיס במים • הויטמין מורכב מחלק הידרופובי (שייר פחמני) וחלק הידרופילי (קבוצה כהלית, OH). בין מולקולות הויטמין לבין עצמן מתקיימות אינטראקציות ון דר ולס רבות ומעט קשרי מימן באזורים ההידרופיליים. בין מולקולות המים לבין עצמן מתקיימים קשרי מימן. • כדי שהויטמין יתמוסס במים מולקולות הממס צריכות לנתק קשרים בין מולקולריים בינן לבין עצמן וליצור קשרים בין מולקולריים חדשים עם החלק ההידרופילי של מולקולות הויטמין. • אולם, מכיוון שמולקולות המים יוצרות קשרי מימן חזקים בינן לבין עצמן ומולקולות הויטמין יוצרות אינטראקציות ון דר ולס חזקות בין האיזורים הפחמימניים שלהן במולקולות סמוכות, קשה לנתק קשרי ון דר ולס רבים בין מולקולות הויטמין וקשרי מימן בין מולקולות המים לצורך יצירת מעט קשרי מימן בין מולקולות המים למולקולות הויטמין.
עריכה : ירדן קדמי • תרגיל לפניך שני איזומרים של CH(COOH)=CH(COOH) : איזומר טרנס- חומצה פומרית, ואיזומר ציס- חומצה מלאית. לחומצה המלאית מסיסות גבוהה יותר במים מאשר לחומצה הפומרית. הסבר מדוע המסיסות במים של החומצה הפומרית נמוכה מהמסיסות של החומצה המלאית לשתי החומצות קשרי מימן בין המולקולות בנוסף לאינטראקציות ון דר ולס. החומצה המלאית בעלת שטח פנים קטן יותר, המולקולות מכונסות בתוך עצמן. הן יוצרות גם קשרי מימן תוך מולקולריים. כתוצאה מכך נוצרים פחות קשרי מימן בין המולקולות. לעומתה החומצה הפומרית פרושה יותר לא יוצרת קשרי מימן תוך מולקולריים ועל כן יוצרת יותר קשרי מימן בין המולקולות. מולקולות המים אמורות להכנס בין מולקולות החומצה, לנתק אותן וליצור קשרי מימן חדשים בין מולקולות המומס לממס. מכיוון שנוצרים יותר קשרי מימן בין מולקולות החומצה הפומרית לבין עצמן נדרשת אנרגיה רבה יותר לניתוקם ולכן המסיסות במים של החומצה נמוכה יותר.
עריכה : ירדן קדמי מבנה וקישור בחיי היום יום מסיסות פעילות בקבוצות
עריכה : ירדן קדמי מדוע יין אדום מתאים לארוחה בשריתויין לבן מתאים לארוחת דגים ? • כאשר אנו לועסים חתיכת בשר אדום , השומן מכסה את הלשון והחיך ומחליש את פעילות בלוטות הטעם, כתוצאה מכך מתקהה חוש הטעם. • יין אדום מכיל חומצה טאנית(tannic acid) שהיא חומר פעיל שטח חומר פעיל שטח, הפועל כמו סבון, הוא מורכב מחלק לא קוטבי והן מחלק קוטבי. החלק הקוטבי בחומצה הטאנית מתמוסס בקלות ברוק הקוטבי, בעוד החלק הלא קוטבי ממיס את שכבת השומן המכסה את הלשון. • כך החומצה הטיאנית מנקה את הפה, מסלקת את שאריות השומן וחושף את בלוטות הטעם, דבר המאפשר לה לחדש את החוש הטעם בנגיסה הבאה.
עריכה : ירדן קדמי מדוע נשים משתכרות יותר מהר מגברים ? • האלכוהול מתמוסס בקלות בחלק המימי של הגוף (הדם) ואינו נספג בקלות ברקמות שומניות. • אחוז השומן בגוף אישה גבוה מאשר בגוף גבר אי לכך יש בגוף אישה פחות מים. • אם גבר ואישה באותו משקל שותים אותה כמות אלכוהול ולכן כמות זהה של אלכוהול שתיספג בפחות מסת ממס (מים), גורמת לקבלת תמיסה יותר מרוכזת. כלומר, ריכוז האלכוהול בגוף האישה יהיה גבוה יותר . • ההשפעה המיידית מורגשת אף יותר , משום שנשים הם בדרך כלל קטנות יותר מגברים (הכוונה למסת גוף) .
עריכה : ירדן קדמי מדוע צריכה של אלכוהול מגבירה את ההשפעה המסרטנת של סיגריות ? • חלקיקי הזפת (תרכובות פחמן שאינן קוטביות) הם חומרים מסרטנים. • כאשר אדם מעשן ושואף פנימה את העשן, חלקיקי העשן מצפים את חלל הפה, האף, הגרון והריאות. למרבה המזל, חלקיקים אלו אינם מסיסים בנוזלי הגוף המימיים: ברוק, ובליחה המכסה את הריאות. • אולם כאשר המעשן שותה גם אלכוהול , האלכוהול ממיס את חלקיקי העשן , ומאפשר ביתר קלות את המעבר שלהם דרך הממברנות לתוך הגוף. לכן האלכוהול מגביר את ההשפעה המסרטנת של חלקיקי העשן והטבק.
עריכה : ירדן קדמי קרמים על בסיס שומני והריונות בלתי רצויים ... • קנדומים עשויים לטקס (חומר שבין המולקולות שלו קשרי ו.ד.ו). • שמנים וקרמים על בסיס שמן (כמו: שמן תינוקות, קרמים לידיים, וזלין (Vaseline Intensive Care, מורכבים מתרכובות אורגניות בעלות קוטביות נמוכה,ובין המולקולות שלהם מתקיימים אינטראקציות ו.ד.ו. • הם אסורים לשימוש כחומרי סיכה לקנדומים כיוון עשויים לפגוע בלטקס ולגרום להיחלשותו ואף לקרעים זעירים. לרוע המזל , אפילו חורים מיקרוסקופיים בקונדומים מספיקים על מנת לגרום למעבר זרע או וירוס האיידס • בכל מקרה רצוי ללמוד כימיה מוגבר בתיכון כדי להקדים תרופה למכה... ולהשתמש באמצעים אלו רק לאחר פרק מבנה וקישור !!!
עריכה : ירדן קדמי מבנה וקישור בחיי היום יום התכונות המיוחדות של המים
עריכה : ירדן קדמי הרחבה:
עריכה : ירדן קדמי התוצאה : נפח הקרח גדול מנפח המים לכן קרח צף על המים ומאפשר לדגים לחיות במקוי מים שהשכבה העליונה שלהם קופאת, כמו בקוטב
עריכה : ירדן קדמי מתח פנים גבוה • מתח פנים – מושג מפיסיקה, המתאר את התנהגות פני השטח של נוזלים. • מתח פנים גבוה גורם לכך שטיפות המים המצויות על משטח, יופיעו בצורה כדורית, ולא בצורה מרוחה. • נבחן טיפת מים: מולקולה פנימית, נמשכת בכוח שווה על ידי המולקולות שסביבה כך שמאזן הכוחות הפועלים עליה הוא אפס. לעומת זאת אם נבחן מולקולה הנמצאת על פני השטח של טיפת המים, המולקולות הפנימיות מפעילות עליה כוחות כלפי פנים (למטה והצידה)
עריכה : ירדן קדמי • כתוצאה מכך שהכוחות הפועלים מטה גדולים מן הכוחות הפועלים מעלה, המולקולות בשטח הפנים נמשכות לכיוון פנים הנוזל בלבד, • הם גורמים ליצירת מתח פנים, ולירידה בשטח הפנים של הנוזל. • לכן לטיפת מים יש נטייה ליצור צורה עגולה, שזו צורה בעלת שטח פנים מינימלי • מתח הפנים של המים מסביר מדוע החרקים מצליחים ללכת על המים.
עריכה : ירדן קדמי חום סגולי גבוה • חום סגולי של חומר הוא כמות האנרגיה הדרושה כדי להעלות את הטמפרטורה של גרם אחד של חומר במעלת צלזיוס אחת. • ככל שהתנועה של המולקולות חופשית יותר, יש להשקיע פחות אנרגית חום כדי להעלות את טמפרטורת החומר. כלומר, ככל שכוחות המשיכה הבין מולקולרים חלשים יותר, כך החום הסגולי של החומר קטן יותר. • במים, הכוחות הבין מולקולרים חזקים בשל הצירוף של קשרי מימן, ועל כן החום הסגולי שלהם גבוה ביותר (4.2 ג'אול/גרם/C0).
עריכה : ירדן קדמי נימיות (קפילריות) • עליית נוזל לאורך צינור דק, עשוי מוצק קרויה נימיות. תכונה זו אופיינית לנוזלים קוטביים שונים וסיבתה בקיום מתח הפנים. ניתן לראות תופעה זו כאשר ממלאים מבחנה במים ועל פני השטח של המים נראית שקערורית. • הכוח הנימי הוא אחד הכוחות המעלים את המים מהשורשים אל הצמרת בצינורות העצה. • מקור תופעה זו הוא בשני סוגי כוחות: • קוהזיה – כוחות הבין-מולקולריים שבין מולקולות הנוזל עצמו • אדהזיה - כוחות בין המולקולות של הנוזל לבין דפנות הכלי. כוחות אלו מאפשרים את עליית הנוזל לאורך פניו של הכלי.
עריכה : ירדן קדמי • למשל כאשר שמים מים בכלי זכוכית צר מאוד, קיימת משיכה חשמלית בין אטומי החמצן (בעלי הקוטב השלילי) שבזכוכית לבין אטומי המימן (הקטבים החיוביים) במולקולות המים, כדי ליצור קשרי מימן. לפיכך מולקולות המים הנמצאות בשולי הנוזל נצמדות לדפנות הכלי ופני המים הנמתחים מקבלים צורה קעורה. • בשל קשרי המימן המקשרים את מולקולות המים בינן לבין עצמן נמשכות גם שאר מולקולות הנוזל כלפי מעלה, והמים עולים לאורך פניו של הכלי. • המים נמשכים כלפי מעלה, לאורך דפנות הכלי עד לגובה שבו משקלם של המים שעלו שווה לנטיית המים להימשך אל משטח הזכוכית.
עריכה : ירדן קדמי מתוך בזוקה... ניסוי: ערבוב נוזלים 50+50=100?
עריכה : ירדן קדמי ניסוי: ערבבו 50 מ"ל מים עם 50 מ"ל אתנול, ומדדו את נפח התערובת המתקבלת במשורה • מה היו התצפיות ? • למה זה קורה? • האם ההסבר שמציעים ב"הידעת" נכון לדעתכם?
עריכה : ירדן קדמי הרחבה: חומרי ניקוי וסבון
עריכה : ירדן קדמי חומרי ניקוי וסבון • רוב הלכלוכים הם חומרים שומניים כמו השמן. • מדוע לא ניתן להסיר לכלוך שומניממשטחים, מבגדים וידיים ע"י מים בלבד? • הסיבה: חומר שומני לא קוטבי. בין המולקולות שלו אינטראקציות ו.ד.ו,לעומת זאת בין מולקולות המים הקוטביות קיימים קשרי מימן חזקים שגורמים לכך שהן נותרות קשורות זו לזו. מתח הפנים של המים גדול ושטח הפנים שלהם קטן יחסית. לכן אין למים מגע טוב מספיק על מנת להסיר את הלכלוך והם אינם מסוגלים להמיס כתמים שומניים. • מדוע כושר הניקוי של המים עולה באופן ניכר כשמוסיפים חומר ניקוי (סבון, אבקת כביסה, סבון כלים) למים? • מה יש בחומר הניקוי שמאפשר את פעולת הניקוי?
עריכה : ירדן קדמי נכיר את חומרי הניקוי.... • מבנה הסבון : • לחלקיקי הסבון המומסים במים שני חלקים: שרשרת הידרופובית ארוכה של פחמנים ומימנים (שרשרת פחמימנית), וקצה הידרופילי בעל מטען שלילי. • לדוגמה: • ניתן לצייר את חלקיק הסבון בצורה הסכמתית הפשוטה הבאה, בה הקצה ההידרופילי מסומן בעיגול: קצה קוטבי-הידרופילי (אוהב מים) קצה לא קוטבי-הידרופובי (שונא מים)
עריכה : ירדן קדמי כיצד פועל הסבון? • כדי להבין כיצד פועל הסבון, נבצע ניסוי: • ניסוי: • נמלא 700 מ"ל מי ברז בכוס כימית גדולה (1 ליטר). נפזר על גבי שטח הפנים של המים אבקת גופרית שנכתשה עד דק (2 ספטולות) • שאלות: • מהן תצפיותיכם? • צפיפות הגופרית 2 גרם/סמ"ק ואילו צפיפות המים 1 סמ"ק. מדוע הגופרית לא שוקעת? • עתה נוסיף מס' טיפות מי סבון ואז נסתכל מן הצד • שאלות: • מהן תצפיותיכם? כיצד ניתן להסבירן? הסבון יוצר קשרים בין מולקולריים עם מולקולות המים. בכדי ליצור קשרים עם מולקולות הסבון, ניתקים חלק מקשרי המימן בין מולקולות המים לבין עצמן, וכך מתח הפנים של המים יורד.
עריכה : ירדן קדמי כיצד פועל הסבון? המשך • כיצד משפיע הסבון על כושר המים להרחיק לכלוך? • פעולת הסבון מתבטאת בשני דרכים: א. הורדת מתח הפנים של המים, והגדלת שטח הפנים שלהם: הקצוות ההידרופיליים של הסבון מצויים באיזור המימי, ויוצרים קשרים עם מולקולות המים. בכך הם מחלישים את קשרי המימן שבין מולקולות המים לבין עצמן , מחלישים את מתח הפנים שלהם. המבנה הכדורי של מולקולות המים נהרס ושטח הפנים שלהן גדל.זה מעלה את כושר המים להרטיב את הלכלוך (מגדיל את כושר הניקוי) ב.פיזור החומר השומני הקצוות ההידרופוביים של הסבון חודרים לשכבת הלכלוך ויוצרים עימה אינטראקציות ו.ד.ו., בעוד החלק ההידרופילי פונה למים ויוצר איתם קשרי מימן. כאשר שטח הפנים של טיפת השומן מכוסה בקבוצות ההידרופיליות של חלקיקי הסבון, הלכלוך מתנתק מהמצע שאליו הוא קשור, וכך הלכלוך נשטף במים ומוסר מן הכביסה, הכלים או הידיים.
עריכה : ירדן קדמי מים מים מים החלק ההידרופובי של הסבון ממיס את טיפת השומן, ופונה כלפיה. הקבוצות ההידרופיליות של הסבון מקיפות את טיפת השומן ויוצרות סביבה מעטפת הידרופילית. המבנה קרוי מיצלה. כיצד פועל הסבון? - המשך • חלקיקי הסבון מקיפים את טיפת השומן כך שהקצה ההידרופובי חודר לתוך טיפת השומן והקצה ההידרופילי נשאר מחוץ לטיפת השומן. • כאשר שטח הפנים של טיפת השומן מכוסה בקבוצות ההידרופיליות של חלקיקי הסבון, הלכלוך מתנתק מהמצע שאליו הוא קשור, וכך הלכלוך נשטף במים ומוסר מן הכביסה, הכלים או הידיים http://intro.bio.umb.edu/111-112/111F98Lect/soapandoil.html אנימציה:
