צו כינוס וצו פשיטת רגל הכשרה מקצועית הוצאה לפועל ופשיטת רגל למתנדבי "שכר מצווה" בתל אביב

1. צו כינוס וצו פשיטת רגלהכשרה מקצועית הוצאה לפועל ופשיטת רגל למתנדבי "שכר מצווה" בתל אביב ליאור גפן, עו"ד מנהל מחלקת הכונס הרשמי במחוז דרום 05/11/12

2. הכונס הרשמי הכונס הרשמי - אגף במשרד המשפטים יחד עם האפוטרופוס הכללי. סמכויות הכונס הרשמי קבועות בדינים העוסקים בחדלות פירעון. פק' פשיטת הרגל ותקנותיה, פק' החברות, תקנות החברות (פירוק), תקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), תקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר). הכונס הרשמי מייצג אינטרס ציבורי ומפקח על הליכי חדלות פירעון קולקטיביים. פשיטות רגל, פירוק חברה, כינוס נכסים והסדרי נושים. הכונס הרשמי אינו מייצג את המדינה.

3. הכונס הרשמי2 הכונס הרשמי משמש כבעל תפקיד בתיקי חדלות פירעון, כברירת מחדל, כדלקמן: פשיטות רגל - כונס נכסים, נאמן. פירוק - מפרק זמני, מפרק. הכונס הרשמי משמש כמשיב לכל בקשה המוגשת בתיקי פשיטת רגל ופירוק חברות. בתיקי כינוס נכסי חברה לבית המשפט שיקול דעת אם לצרף את הכונס הרשמי כמשיב. בתיקי הקפאות הליכים – לבית המשפט שיקול דעת אם לצרף את הכונס הרשמי כמשיב.

4. סוגי חובות הוצאות מחייה צרכנות יתר עסקיים עסקה חד פעמית חובות מן הדין

5. הליכי גביית חובות הוצל"פ פשיטת רגל גבייה עצמאית

6. הוצל"פ מול פשיטת רגל - מאפיינים

7. תכליות הליך פשיטת רגל כינוס נכסי החייב ומימושם לטובת הנושים. הפטר - שמיטת חובות ופתיחת דף חדש. איזון - הדרך הנאותה להשגת התכליות היא באמצעות איזון בין אינטרס החייב לבין אינטרס הנושים, תוך התחשבות באינטרס הציבורי.

8. תכליות הוצאה לפועל גבייה ואכיפת חיובים. הגנה על כבודו של החייב וזכותו לקיום מינימאלי. הגבייה מתבצעת ע"י מימוש נכסים והטלת עיקולים על הכנסות שוטפות. השיטה: כל הקודם זוכה. עיקול = זכות דיונית לייחד נכס לצורך מימושו, ואינו בגדר שעבוד.

9. פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם- 1980 הבסיס לפקודה הנוכחית הוא משנת 1936. בשנת 1976 תוקנה הפקודה באופן המקשה את הכניסה להליך. בשנת 1980 נערכה הפקודה כנוסח חדש. בשנת 1996 תוקנה הפקודה באופן המקל עם החייב.

10. תיקון תשל"ו לפקודה משנת 1976 • נקבעו חסמי כניסה: א. מיצוי הליכי הוצל"פ, טרם כניסה להליך פשיטת רגל. ב. על החייב לשכנע שהליכי פשיטת רגל הם "הדרך הנאותה".   בתי המשפט פירשו את "הדרך הנאותה" כתועלת לנושים ונקבע: • אין לאפשר לחייב להיכנס להליך פשיטת רגל אם כל מטרתו היא קבלת הפטר מחובותיו. • אין טעם בהליך פשיטת רגל, אם אין סיכוי שהנושים יקבלו תשלום ממשי על חשבון החוב. • במצב שלחייב אין נכסים או נכסיו מועטים, לא תהיה תועלת לנושים, ולכן יש לדחות הבקשה לפשיטת רגל. • אם במסגרת ההליך התברר שהחייב אינו מועיל לנושיו, יש מקום לביטול הליכי פשיטת רגל.

11. המצב בהוצל"פ בשנים 1976-1994 קושי לאחד תיקים- תנאי סף גבוהים לאיחוד תיקים. חייבים בכלא – פרקטיקה שבה רשמי הוצל"פ מוציאים צווי מאסר של עד 21 יום, ללא קיום דיון. מאסרי שווא התוצאה - חייבים לא יכלו לאחד תיקים מחד, ולא יכלו להיכנס להליכי פשיטת רגל מאידך, מאחר שהינם חסרי אמצעים ואינם יכולים להצביע על תועלת לנושים. בג"צ 5304/92 פר"ח – נק' המפנה. הגביל את מאסר החייבים.

12. תיקון תשנ"ו לפקודה משנת 1996 • הכרה באינטרס החייב לשמיטת חובותיו ופתיחת דף חדש. • דרישת מיצוי הליכי הוצל"פ - בוטלה. • דרישת תועלת לנושים– בוטלה. החייב אינו נדרש לשכנע כי תצמח תועלת לנושים מכניסתו להליך. יתרה מכך העדר תועלת לנושים מהווה עילה למתן הפטר לאלתר. • סעיף 18ה(א)(3) לפקודה מעניק לבית המשפט שיקול דעת ליתן לחייב הפטר במעמד הכרזתו כפושט רגל, מהטעם שאין בניהול הליכי פשיטת רגל כדי להביא תועלת לנושים. בעוד שטרם התיקון טעם זה היה מביא לדחיית הבקשה לפשיטת רגל או לביטול ההליכים.

13. תיקון 29 לחוק ההוצל"פ משנת 2009 הופרדה מערכת הוצל"פ מהרשות השופטת. צמצום הפגיעה בגופו וכבודו של החייב, תוך מתן גישה למקורות מידע מוסדיים. מאסר חייב כאמצעי גבייה אחרון- בהוצל"פ לא יצוו על מאסרו של חייב, אם ישנם הליכים יש בהם להביא לתשלום החוב ושפגיעתם בחייב פחותה.  חייב שנאסר, יובא בפני רשם ההוצאה לפועל, בתוך 24 שעות ממועד מאסרו (במקום 48 שעות).

14. תיקון 29 לחוק ההוצל"פ משנת 2009 רשם הוצאה לפועל מוסמך להורות על הטלת מגבלות: עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ. התליית רישיון הנהיגה. הגבלת החייב כלקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981. הגבלת החייב מלעשות שימוש בכרטיס חיוב, כמשמעותו בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986. הגבלת החייב מלייסד תאגיד או מלהיות בעל עניין בתאגיד, במישרין או בעקיפין.  מאסר כאמצעי גבייה אחרון.

15. מהוצל"פ לפש"ר - תיקון 29 לחוק הוצל"פ חובת יידוע בדבר אפשרות למעבר לפשיטת רגל בתיקון מס' 29 לחוק ההוצאה לפועל מיום 16/11/08 הוסף סעיף 77א, הקובע כי אם רשם ההוצאה לפועל סבר שאין תועלת בניהול הליכי הוצאה לפועל נגד החייב, וכי בנסיבות העניין יהיה בפנייה להליכי פשיטת רגל כדי להביא תועלת, ימסור לחייב מידע לגבי האפשרות לפתוח הליכי פשיטת רגל.

16. מהוצל"פ לפש"ר - תיקון 29 לחוק הוצל"פ2 בהחלטת כב' השופט דוד מינץ - פש"ר 977-04 (מחוזי ירושלים) ג'נט שריקי נ' הכונס הרשמי, מיום 21/11/10 נקבע: "על הרשם להשתכנע כי החייב יימצא מתאים וראוי לעמוד בתנאי הסף של הכניסה להליכי פשיטת רגל, וכי הליכי פשיטת הרגל יביאו תועלת, גם לזוכה, וכי ביכולתו של החייב לעמוד בתנאי הליך פשיטת הרגל."

17. תמורות במעמד החייב התעדנות - מעבר מצעדי ענישה לתמריצי גבייה. הכרה בחייב כאדם חלש הנזקק להגנה מנושיו. הכרה באינטרס החייב לפתוח דף חדש בחייו. הפחתת חסמי הכניסה להליך המסתיים בהפטר. שאיפה לצמצום תקופת השהות בהליך. החייב במרכז ההליך. מעמד הנושים נשחק. שמירה על תקינות ההליך ועמידה במבחן תום הלב.

18. תום לב גורם מרכזי בהליכי פשיטת רגל משבוטלו החסמים המהותיים בתיקון תשנ"ו לפקודה, דרישת תום הלב נעשתה לחסם מהותי היחידי. כתנאי למתן צו כינוס. כתנאי להכרזת החייב כפושט רגל. כתנאי למתן צו הפטר ופתיחת דף חדש לחייב.

19. המקור הנורמטיבי לדרישת תום הלב כחסם למתן צו פשיטת רגל סעיף 18ה(א) לפקודה, מורה שבית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל, אחת מאלה: (1) להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל. (2) "לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו". (3) להורות על הפטר לאלתר, מהטעם שאין בניהול הליכי פשיטת רגל כדי להביא תועלת לנושים.

20. המקור הנורמטיבי לדרישת תום הלבכחסם למתן צו הפטר סעיף 63(ב) לפקודה מורה: " ואלה העובדות המסייגות מתן הפטר: (1) במהלך פשיטת הרגל נהג החייב בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל;"

21. האם דרישת תום הלב משמשת כחסם למתן צו כינוס? פקודת פשיטת רגל אינה מפרטת השיקולים למתן צו כינוס, ואינה מורה על בדיקת תום הלב כתנאי למתן צו כינוס. בחינת תום לבו של החייב נעשית לא רק בשלב הכרזתו כפושט רגל, אלא גם בשלב המקדמי של מתן צו כינוס נכסים (ע"א 8937/05 תבין נ' הכונס הרשמי, *ע"א 307/12 בלום נ' הכונס הרשמי) "במידה ובית המשפט נוכח כבר בשלב זה, כי הורתם ולידתם של החובות אינם בתום לב, וכי אין הצדקה להכרזתו של החייב כפושט רגל בסופו של הליך, ממילא אין מקום להתחיל את ההליך ע"י מתן צו כינוס, ולנהל הליכי סרק תוך בזבוז זמנו של בית המשפט, הנושה ואף החייב עצמו." (פש"ר (ירושלים) 7016-10 דיבה מערוף נ' הכונס הרשמי)

22. תום לב נבחן ביחס להקשרים הבאים: 1. התנהגות החייב בעת יצירת החובות. נטילת התחייבויות מתוך ידיעה כי לא יפרעו; אורח חיים פזרני; אדישות ביצירת החובות; חוסר חוקיות, ניהול באמצעות אחר וכו' 2. התנהלות החייב לאחר יצירת החובות בעת נקיטת הליכי גבייה נגדו. התחמקות מנושים, מצגי שווא וכו' 3. התנהגות החייב בסמוך להגשת הבקשה לפשיטת רגל. הברחת נכסים, העדפת נושים. 4. קיום החיובים לאחר מתן צו כינוס.

23. השלכות מבחן תום לב יצירת חובות והתנהלות בתום לב – תוביל להכרזת פשיטת רגל ומתן הפטר עתידי מהחובות. חוסר תום לב ביצירת החובות גורם לביטול הליכי פשיטת רגל ומעבר להליך הוצל"פ, ללא אפשרות לקבלת הפטר מהחובות. שבי בידי הנושים. הפתרון: לאור הפער שבין החלופות, נקבע בפסיקה כי יש להבחין בין רמות שונות של חוסר תום לב. רק חוסר תום לב הנוגד את תקנת הציבור יביא לדחיית הבקשה לפשיטת רגל (ע"א 6416/01 בנבנישתי).

24. ציר תום לב תום לב חוסר תום לב אינטרס הנושים אינטרס החייב רמות שונות של חוסר תום לב אינטרס ציבורי תוצאה בינארית

25. ג. חלוף הזמן כמרפא חוסר תום לב מאחר שחסימת הכניסה להליכי פשיטת רגל גורמת לחייב להיות נרדף ע"י נושיו, ודומה לעונש מתמשך לכל החיים, בית המשפט העליון מצא בשנים האחרונות דרך להכניס את החייבים להליכים חרף חוסר תום הלב, כאשר התרשם שהחייבים התמודדו באופן סביר, עם הליכי גביית החובות. ע"א 3224/07 בן דוד נ' הכונס הרשמי.

26. חלוף הזמן – אינו מרפא כל פגם טיעון "חלוף הזמן", אינו "מילת קסם". לאחרונה נפסק בבית המשפט המחוזי בירושלים כי למרות הלכת בית המשפט העליון בעניין "חלוף הזמן" עדיין קיימים מקרים שלא יאפשרו כניסה להליך, חרף חלוף הזמן מאז יצירת החובות. פש"ר (ירושלים) 7016-10 דיבה מערוף נ' הכונס הרשמי.

27. מבחן המידתיות חוסר תום לב ברמה גבוהה = נוגד את תקנת הציבור, יביא לדחיית הבקשה לפשיטת רגל. חוסר תום לב ברמת ביניים לא יחסום לחלוטין את הכניסה להליך פשיטת רגל. מציאת פתרון מידתי לנסיבותיו של החייב, למשל התמודדות עם החובות במסגרת הוצל"פ, במשך תקופה מסוימת.

28. חסמי כניסה טכניים להליך פשיטת רגל בקשת חייב סעיף 18 לפקודה מורה ש"בית המשפט רשאי ליתן צו כינוס כמשמעותו בסעיף 6, בבקשת פשיטת רגל שהגיש חייב, אם צורף לה אישור מאת הכונס הרשמי כי מולאו התנאים הקבועים בסעיף 17" סעיף 17 לפקודה קובע תנאים פרוצדוראליים לכניסה להליך פשיטת רגל: גובה החובות מעל לסך של 16,910 ₪. צירוף דו"ח על חובות והוצאות, נכסים והכנסות. צירוף כתב ויתור סודיות. הודעה כי החייב אינו יכול לשלם את חובותיו.

29. חסמי כניסה להליך פשיטת רגלבקשת נושה בהתאם לסעיף 7 לפקודה נדרש הנושה להוכיח: (1) גובה החוב לנושה מעל סך של 84,543 ש"ח. אם קיימים טעמים מיוחדים שיירשמו, יקובל חוב ששיעורו נמוך; (2) החוב הוא סכום קצוב בכסף שיש לשלמו מיד או בזמן עתיד קבוע; (3) מעשה פשיטת הרגל שעליו מסתמכת הבקשה אירע תוך שלושה חדשים לפני הגשתה; (4) זיקה לישראל- מקום מושבו של החייב הוא בישראל, או שבשנה לפני הגשת הבקשה גר כרגיל בישראל, או היה לו בית מגורים או שניהל עסקים בישראל, באופן ישיר או עקיף .

30. חסמי כניסה להליך פשיטת רגל- בקשת הנושה2 מעשה פשיטת רגל - סעיף 5 לפקודה מונה אירועים המהווים עילה ליתן צו כינוס, אם התרחשו בסמוך (עד שלושה חודשים) להגשת בקשת הנושה: • חוסר הגינות: • הברחת נכסים • התחמקות מנושים • חדלות פירעון: • הצהרת החייב או הודעתו כי אינו יכול לשלם את חובותיו • הליכי הוצל"פ - עיקול נכס החייב ומכירתו בהוצל"פ • אי מילוי אחר התראת פשיטת רגל

31. חסמי כניסה להליך פשיטת רגל- בקשת הנושה 3 התראת פשיטת רגל (סעיפים 3ו- 4 לפקודה) נושה שהשיג נגד חייב פסק דין חלוט (לרבות שטר או שיק שהוגשו להוצל"פ ולא הוגשה התנגדות) לתשלום סכום כסף, זכאי לבקש מבית המשפט לאשר המצאת התראת פשיטת רגל לחייב. בהתראת פשיטת רגל יידרש החייב לשלם את החוב, או להבטיחו או להתפשר עליו, ויצוינו התוצאות של הפרת הנדרש בה- הגשת בקשה למתן צו כינוס. טפסים 1 ו-2 לתקנות פשיטת הרגל.

32. התוצאות של מתן צו כינוס: • עיכוב הליכים - מעבר להליכי גבייה קולקטיביים. • כינוס נכסים - רישום הערות בדבר מתן צו כינוס. • הגשת תביעות חוב • חקירה בדבר יצירת החובות, והגשת חוות דעת. • הגבלות על החייב: הגבלות סעיף 42א לפקודה מוחלות כבר במתן צו הכינוס: לקוח מוגבל מיוחד כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א -1981; אינו רשאי להשתמש בכרטיס חיוב כמשמעותו בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו – 1986; לא יהיה בעל עניין בתאגיד • עיכוב יציאה מן הארץ • חיובי החייב: • תשלומים חודשיים לטובת נושיו (סעיף 111 לפקודת פשיטת הרגל) • הגשת דוחות כלכליים בדבר הכנסותיו והוצאותיו החודשיות.

33. עיכוב הליכי גבייה והליכים משפטיים סעיף 20 לפקודה קובע: (א) משניתן צו כינוס יהיה הכונס הרשמי שליד בית המשפט הכונס של נכסי החייב, ומכאן ואילך, ובאין הוראה אחרת בפקודה זו, לא תהיה תרופה לנושה נגד החייב לו חוב בר-תביעה, ולא יפתח שום נושה בתובענה או הליכים משפטיים אחרים, אלא ברשות בית המשפט ובתנאים שיראה לקבוע. (ב) הוראות סעיף זה אינן באות לגרוע מכוחו של נושה מובטח לממש את ערובתו או לעשות בה בדרך אחרת.

34. עיכוב הליכים סעיף 20 לפקודת פשיטת רגל, אינו מתייחס למועד יצירת החוב וחל בכלליות על כל החובות. אם כי יש להבחין בין עיכוב הליכים פורמאלי לבין עיכוב הליכים מהותי. חוב שנוצר טרם צו הכינוס הוא בר תביעה ולכן חל עיכוב הליכים מהותי, ועל הנושה להגיש תביעת חוב. חוב שנוצר לאחר מתן צו הכינוס אינו בר תביעה ולכן ההליכים מעוכבים טכנית. בית המשפט ישקול להתיר לנושה לנקוט בהליכי גבייה כנגד החייב (מזונות, שכירות).

35. עיכוב הליכים ונושה מובטח עיכוב ההליכים אינו חל על הנושה המובטח (סעיף 20(ב) לפקודה) רע"א 5671/08 אלבז נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ. פיקוח על הליכי המימוש של נכסי פושט הרגל, למניעת פגיעה באינטרסים של החייב והנושים הבלתי מובטחים. (רע"א 8122/08 ריקי ישראלי נ' פביאן סלמאן; פש"ר (ת"א) 466/93 גרבש נ' שלף). על הנאמן לבדוק: רישום שעבוד, מחיר מימוש, גובה החוב, שכ"ט כונס נכסים בהוצל"פ והוצאות.

36. מעמד הכספים שנתקבלו בהוצל"פ סעיפים 91-94 לפקודת פשיטת הרגל הדנים בסוגיית המעבר בין הליכי גבייה אינדיבידואליים – בהוצל"פ להליכי גבייה קולקטיבים בהליך לפי פקודת פשיטת הרגל, קובעים כללים ומגדירים באלה נסיבות נראה הליך הוצל"פ כהושלם, טרם המעבר להליכי הגבייה הקולקטיבים. במצב שהליך הגבייה הושלם, אז הכספים ייוותרו בידי הנושה, רק אם הנושה לא ידע על הגשת בקשה לצו כינוס ולא ידע על עשיית מעשה פשיטת רגל ע"י החייב, שניתן לבסס עליו צו כינוס. אם הליך הגבייה לא הושלם, אז הכספים יועברו לקופת כונס הנכסים.

37. מעמד הכספים שנתקבלו בהוצל"פ2 לא די בתפיסת נכסי החייב ומכירתם, על מנת לטעון כי הושלמו הליכי הוצאה לפועל, אלא על הנושה להוכיח כי קיבל את התמורה בעד המכירה, טרם נודע לו על הגשת הבקשה בהתאם לפקודת פשיטת הרגל, וטרם נודע לו על עשיית מעשה פשיטת רגל. סעיף 92 לפקודת פשיטת הרגל מורה כי במצב שבו נמכרו נכסי החייב בהוצל"פ, והנושה טרם קיבל את התמורה, יועברו הכספים לכונס הרשמי, בניכוי ההוצאות הכרוכות במימוש. הוראות סעיפים 92-93 לפקודה, מדגישות כי במידה שעד לתחילת הליך הגבייה הקולקטיבי, לא הועברו הכספים לנושה, על המוציא לפועל להעבירם לכונס הרשמי.

38. השלמת הליכי הוצל"פ המלומדים גרוניס ולוין בספרם "פשיטת רגל" מציינים כי אין לנושה "יתרון" בהוצאה לפועל ולכן לא ניתנת הוראת סעיף 91 (ב) לביצוע; וכל כך למה? המחוקק האנגלי יצא מן ההנחה שעיקול בהוצאה לפועל מקנה לנושה זכות שעבוד וכך היה הדין באנגליה עת חוקקה הפקודה. שעבוד זה הוא "יתרון ההוצאה לפועל" הנזכר בסעיף 91 וסעיף זה בא לצמצם זכות זו ולא להרחיבה, לאמור: למרות זכות השעבוד אין רואים את נושה כמשלים את ההוצאה לפועל כל עוד לא נתפסו או נמכרו נכסי החייב, ובעיקול חוב – כל עוד לא נתקבל החוב;ואילו בארץ מעולם לא הקנה העיקול לנושה זכות שעבוד. לפיכך, לא רכש הנושה בנסיבות דלעיל יתרון כלשהו בהוצאה לפועל, הוא לא נהנה ממנה וזכותו נדחית מפני זכות הנאמן". (עמ' 394 לספרם הנ"ל מהדורה שלישית)

39. תביעות חוב חוב בר תביעה בפשיטת רגל מוגדר בסעיפים 71 ו- 72 לפקודה, כדלקמן: חוב קיים או עתידי ודאי או מותנה החל על החייב ביום מתן צו הכינוס. חוב שאינו בר תביעה - תביעות בנזיקין ודרישת מזונות עפ"י פסק דין שזמן פירעונם חל לאחר מתן צו הכינוס. המועד - תביעות החוב מוגשות תוך פרק זמן של חצי שנה מיום צו הכינוס, לאחר חלוף המועד על הנושה להצביע על טעמים מיוחדים שיירשמו.

40. חוב מזונות חוב טרם מתן צו כינוס חוב המתייחס לתקופה טרם מתן צו הכינוס, הוא בר תביעה יש להגיש בגינו תביעת חוב. החוב זוכה לקדימות בהתאם לסעיף 78(3) לפקודת פשיטת הרגל, ואינו נכלל במסגרת ההפטר, אלא בנסיבות מיוחדות (סעיף 69 לפקודת פשיטת הרגל). חוב לאחר מתן צו כינוס דמי מזונות שוטפים בעד התקופה שלאחר מתן צו כינוס,המבוססים על פסק מזונות, ניתן לפנות בבקשה לבית המשפט של פשיטת הרגל על מנת שיקצוב המזונות.

41. חוב מזונות הקצבת מזונות – בית המשפט הדן בתיק פשיטת רגל רשאי להורות על הקצבת מזונות, המבוססת על פסק דין מזונות, מנכסי החייב ומהכנסותיו השוטפות (סעיף 128 לפקודת פשיטת הרגל). יש להתחשב בהכנסותיו של החייב, בסכום הנשייה, ובצרכי הזכאים למזונות. האיזון בין הצרכים המתחרים יישקל בצורה אחרת על ידי בית המשפט של פשיטת הרגל, אשר ימצא את נקודת האיזון הראויה בין האינטרסים של הזכאי למזונות, של נושי החייב ושל החייב עצמו (ע"א 8998/04 פלונית נ' פלוני (2007)).

42. דין קדימה סעיף 78 לפקודה מעניק עדיפות לנושים מסוימים על פני הנושים שאינם מובטחים, עפ"י סדר הקדימויות הבא: 1. חוב שכר עבודה, עד לתקרה של 31,500ש"ח (סעיף 78 (1) לפקודת פשיטת הרגל). 2. חוב בגין ניכוי מס במקור משכר העבודה שלא הועבר לפקיד השומה (סעיף 78 (2) לפקודת פשיטת הרגל). 3. החובות הבאים בעלי מעמד זההבפירעונם: א. תשלומי חובה ומסים עירוניים שהחייב נתחייב בהם, או שזמן פירעונם הגיע שנה אחת טרם מתן צו הכינוס (סעיף 78 (3) (א) לפקודת פשיטת הרגל). ב.מסים המשולמים לאוצר המדינה בעד שנה אחת, כדלקמן: 1. מסים שנישומו והוטלו על החייב עד ל- 31 בדצמבר האחרון טרם מתן צו הכינוס וסך כולם אינו עולה על שנה אחת. 2. מסים אחרים שהחייב נתחייב בהם, או שזמן פירעונם הגיע שנה אחת טרם מתן צו הכינוס (סעיף 78 (3)(ב) לפקודת פשיטת הרגל). ג. דמי שכירות של שנה אחת לפני יום הכרזת החייב כפושט רגל (סעיף 78 (3) (ג) לפקודת פשיטת הרגל). ד. חוב פיגורים בדמי מזונות, עד ליום צו הכינוס (סעיף 78 (3) (ד) לפקודת פשיטת הרגל).

43. צו פשיטת רגל • משהכריז בית המשפט בצו שהחייב פושט רגל, יהיו נכסי פושט הרגל ניתנים לחלוקה בין נושיוויוקנו לנאמן (סעיף 42 לפקודה). • מינוי נאמן לנכסי החייב • בדיקת תביעות החוב • מימוש נכסי החייב

44. הפטר לאלתר בתום הדיון בהכרזת החייב פושט רגל, רשאי בית המשפט להכריז על החייב כפושט רגל ולהעניק לו הפטר מיידי, מהטעם שאין בניהול הליכי פשיטת רגל כדי להביא תועלת לנושים (סעיף 18ה (א)(3) לפקודה). סעיף זה הוסף בתיקון תשנ"ו לפקודה, טרם התיקון העדר תועלת לנושים גרמה לדחיית בקשתו של החייב לפשיטת רגל. יש הטוענים כי ההסדר של הפטר לאלתר היטה את הכף יתר על המידה לטובתם של החייבים, במיוחד אלה שאינם תמי לב.

45. מימוש נכסים האם ראוי לממש את נכסי החייב, או שעל הנושים להסתפק בגבייה מהכנסות השוטפות? האם יש נכסים המוגנים מפני מימוש? האם דירת המגורים מוגנת מפני מימוש? האם ראוי לממש את דירת המגורים? האם קופת הגמל של החייב מוגנת מפני מימוש? האם גמלת הפנסיה של החייב מוגנת מפני מימוש?

46. נכסים ברי מימוש כלל נכסי החייב ניתנים למימוש, למעט המנויים בסעיף 86 לפקודת פשיטת הרגל (סעיף 42 וסעיף 85 לפקודת פשיטת הרגל). יש ליתן לחייב זכות טיעון טרם פדיון הכספים. כספים המיועדים לקצבה - פנסיה וטרם הגיע מועד תשלומם כקצבה, לא ימומשו (סעיף 85(א1)). תכניות חסכון ניתן לפדות טרם פירעונן, בהסכמת הכונס הרשמי (סעיף 85(1ב)).

47. נכסים שאינם ניתנים למימוש סעיף 86 לפקודת פשיטת הרגל קובע רשימה של פרטים שאינם ניתנים לעיקול: צרכי אוכל; ביגוד; מיטות; רהוט; מכונות שהחייב עובד בהן לפרנסתו ותשמישי קדושה. במסגרת תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל הורחבה ההגנה על נכסי החייב שאינם ניתנים לעיקול ולמימוש לטובת נושיו. בסעיף 22 (א)(7) לחוק ההוצאה לפועל, נקבע כי מחשב אישי ומדפסת, מכשיר טלוויזיה, טלפון נייד/ נייח, מכונת כביסה, הם בגדר מיטלטלין דרושים שאינם ניתנים לעיקול. סעיף 86 לפקודת פשיטת הרגל, תוקן בהתאם לסעיף 22 (א)(7)לחוק ההוצל"פ.

48. גמלה מטעם המוסד לביטוח לאומי סעיף 311 לחוק הביטוח לאומי, קובע כי גמלה המגיעה לאדם אינה מוקנית לנאמן. למרות הוראת חיקוק זאת, המונעת הקניית הגמלה לנאמן, בית המשפט יתחשב בהכנסה מהגמלה לצורך קביעת התשלום החודשי שישולם לטובת הנושים. כל הכנסה המגיעה לחייב, ואף הפטורה מעיקול כפופה לפיקוחו של בית המשפט.

49. מימוש דירת המגורים סעיף 86א'(א) לפקודת פשיטת הרגל מאפשר לממש את בית מגורים של פושט הרגל, אם הוכח לבית המשפט, שיהיה לפושט הרגל, לבן זוגו ולבני משפחתו הגרים עמו, מקום מגורים סביר, או שהועמד לרשותם סידור חלוף.הדירה תימכר כפנויה. סעיף 33 לחוק הגנת הדייר (נוסח משולב), תשל"ב – 1972, משפר את מעמד החייב, ומקנה לדייר הרשום ברשם המקרקעין כבעלים או חוכר לדורות, מעמד של דייר מוגן. הדירה תימכר כתפוסה.

50. מימוש דירת המגורים 2 קיימת סתירה בין סעיף 33(א) לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב] , תשל"ב-1972, המורה כי אדם שזכותו בנכס פקעה מחמת מכירתו בהוצאה לפועל של פסק-דין או של משכנתא או בפשיטת-רגל יהיה לדייר של בעלו החדש של הנכס או של החוכר לדורות החדש. לבין סעיפים 86א לפקודת פשיטת הרגל, ו-38(א) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, שאינם מורים על הגנה כזאת, אלא מתנים את מכירת הנכס בהעמדת מקום מגורים סביר או סידור חלוף לפושט הרגל או לחייב ולבני משפחותיהם.