מגרש הרוסים

1. מגרש הרוסים חלק שני עריכה: איילת קורץ ואיציק שוויקי

2. המבנים במגרש: אכסניית הגברים על שם אליזבתה

4. זהו בניין חד-קומתי מרובע, הדומה במידותיו לבניין המשלחת הרוסית. תוכנית אכסניית הגברים

5. חזיתו שטוחה ובמרכזה כניסה מעוצבת בסגנון רנסנסי-רוסי. במרכז הגמלון, חקוק סמל "החברה הארץ-ישראלית הרוסית-אורתודוקסית הקיסרית" חזית הבניין כיום

6. כניסה הראשית (המערבית)

7. כיום הבניין משמש בית מעצר לירושלים והסביבה חזית בית המעצר, מבט מדרום, 2007

8. המבנים במגרש: אכסניית הנשים על שם מריה

10. הבניין נבנה בצורת האות ש', עם מסדרון מרכזי החוצה את האגפים ומשני צדדיו אולמות שינה גדולים. תוכנית אכסניית הנשים

11. במהלך השנים הוספו אגפים לבניין ונסגר החצר, בשל חוסר מקום לצבניות שלבי בנייה של אכסניית הנשים על שם מריה

12. הועלתה תוכנית לבניית קומה שנייה, אך תוכנית זו לא יצאה לפועל תוכנית הקומה השנייה

13. חזיתו של הבניין שטוחה ובמרכזה כניסה מעוצבת בסגנון רנסנסי-רוסי. במרכז הגמלון, חקוק סמל "החברה הארץ-ישראלית הרוסית-אורתודוקסית הקיסרית"

14. החצר הדרומית

15. חדר באכסניה

16. פנים המטבחים שבאכסניה

17. בקיץ 1914 אכסניית הצליינות הפכה לאורווה של סוסי החילות הגרמנים אשר לחמו לצד הצבא העות'מאני. בשלהי שנת 1917, קבעו הבריטים את מרכז שלטונם במגרש הרוסים - את הבניין הסבו לבית סוהר. חזית הבניין בזמן המנדט הבריטי

18. כיום משמש הבניין "מוזיאון הגבורה להנצחת עולי הגרדום ופעולת המחתרות" חזית המוזיאון

19. שערי המתחם מתחם הרוסים היה מוקף בחומת אבן, שבה נקבעו שני שערים ראשיים. שער לדרום- בו נכנסו הצלבנים למתחם, והשער הצפוני לכיוון העיר העתיקה. תכנית משנת 1894, בה ניתן לראות את שני שערי המגרש המקוריים. השער הצפוני המקושט לקראת חגיגות ה25 לאגודה הפרובוסלאבית, 1907

20. מאוחר יותר, הוספו שני שערים למגרש- למזרח ולמערב תכנית משנת 1920, בה ניתן לראות את ארבעת שערי הכניסה למגרש

21. תוכנית השער הצפוני

22. השער הצפוני בשנות ה-60 של המאה ה-20

23. בשנות השבעים פורקה הגדה השמאלית של השער הצפוני לשם הרחבת הכביש, עם כוונה להרכיבו מחדש, אולם אבניה נעלמו עד עצם היום הזה השער כיום

24. השער הדרומי

25. השער הדרומי הוזז בעקבות הקמת מבנה עיריית ירושלים וככר ספרא השער הדרומי כיום

26. בניינים שהוספו למגרש אכסניית ניקולאי

28. זוהי האכסנייה הגדולה שבאכסניות הצליינים, ובה כ-1200 מקומות לינה. זה היה הבניין האחרון שבנו הרוסים במתחם. הבניין הוא פינתי, גדול ומוארך. תוכנית אכסניית ניקולאי

29. בשל ירידה בתעריפים עבור הסעת צליינים ברכבות רוסיה ובחברת הספנות הרוסית, חלה עלייה ניכרת במספר הצליינים הרוסים שהגיעו ארצה, והבניינים במגרש הרוסים היו צרים מהכילם. כדי להתגבר על המצוקה, הוספה בשנת 1903 אכסניית ניקולאי, ע"ש הצאר ניקולאי השני. אכסניית ניקולאי, 1904 הצאר ניקולאי השני

30. הבניין שימש בחלקו המערבי והמרכזי כמשרדי רשם המקרקעין (הטאבו), מחלקת המדידות הממשלתית ובית הדין לתעבורה, ובחלקו הצפוני מטה מרחב ירושלים של משטרת ישראל. הבניין כיום

31. בניינים שהוספו למגרש אכסניית סרגיי

33. עבודות הבניה החלו ב- 1886 והושלמו בשנת 1890 האכסניה הינו מבנה דו קומתי בשילוב סגנונות תוכנית קומת קרקע תוכנית קומת שנייה

34. אכסניית סרגיי נבנתה כדי לספק שירותים המתאימים לצליינים אמידים ובני אצולה. 1885-1886 נרחש מגרש של כשלושה וחצי דונם סמוך השער הצפוני של מגרש הרוסים. האכסניה נראה על שם יוזם הקמתה, הנסיך סרגיי אלכסנדרוביץ. הנסיך סרגיי אלכסנדרוביץ.

35. חזית הכניסה נבנתה בסימטריה רנסנסית בעל מבנה מרכזי מסוגנן שבראשו גמלון משולש ועליו שבשבת רוח, מעל הדלתות מופיעה כתובת ברוסית "אכסניית סרגיי".

36. בפינת המבנה הפונה למגרש הרוסים ניצב מגדל בעל עיטורים בסגנון בארוקי המגדל בבניה

37. בניין סרגיי 1903

38. המגדל כיום

39. האכסניה כללה חדרי אירוח ברמות שונות שרוהטו במיטב המסורת האירופאית- עיטוריי גבס מסוגננים, וילונות, שטיחים ועוד חדרי אירוח באכסניה

40. ב-1917 שוכנו במבנה חלק ממחלקות הממשלה הבריטית (מחלקת עבודות ציבוריות, מחלקת הגירה ועוד) לאגודה הפרובוסלאבית נשמר האגף המזרחי הפונה לרחוב מונבז.

41. עד שנת 2012 שימש הבניין את משרד החקלאות ואת החברה להגנת הסביבה, הבניין הוחזר לבעלות רוסית בהתאם להנחיית ממשלת ישראל.

42. מקורות: מאגר המועצה לשימור אתרים "אדריכלות בירושלים הבנייה האירופית-נוצרית מחוץ לחומות" דוד קריאנקר "סיפור קריית העירייה, ירושלים" דוד קריאנקר ספריית הקונגרס של ארה"ב http://www.loc.gov/index.html "ירושלים - העיר החדשה" זאב וילנאי "ירושלים במאה התשע עשרה בתחריטים והדפסים נדירים" אלי שילר צילומים-איציק שוויקי מוזיקה: מנגינה רוסית סטיב סביס