אריאלה לונברג ומירי ברק

1. אפיון היבטי למידה בקבוצה הטרוגנית תוך שימוש בטכנולוגיות ענן שיתופיות אריאלה לונברג ומירי ברק

2. בעיית המחקר • במאה ה-21 הלמידה והעבודה נעשים יותר ויותר בקבוצות הטרוגניות, עם אנשים שברוב המקרים איננו מכירים (MOOC לדוגמה). • לאנשים יש נטייה לבחור בדומים להם ולא בשונים מהם ולכן רוב קבוצות הלמידה בבחירה טבעית יהיו "הומוגניות" (birds of a feather flock together) (Kimmel & Volet, 2009). • מחקרים מתייחסים בעיקר להיבטים של הטרוגניות ביכולת חברי הקבוצה ולדפוסי אינטראקציה שונים בין המשתתפים ולא להטרוגניות של תחום דעת, גיל, ניסיון וכו' (Johnson, Johnson & Holubec, 1996; Sharan & Sharan, 1992; Slavin,1990). • תהליכי העבודה של קבוצות הטרוגניות נחשבות למורכבות יותר מתהליכים דומים שנערכים בקבוצות הומוגניות מבחינת שיתוף המידע ולכידות התוצר (Greenspan et al., 2000; Qureshi & Vogel, 2001;Schullery& Schullery, 2006; Wulf et al., 2001). • מכאן, עולה הצורך לחקור את המאפיינים של למידהבקבוצות הטרוגניות כדי לקדם למידה יעילה ומשמעותית.

3. רקע תיאורטי מחקר זה מבוסס על התיאוריה הסוציו-תרבותית שמדגישה את החשיבות של תהליכים חברתיים והרקע התרבותי על ההתפתחות הקוגניטיבית של הלומד (Lemke, 2001; Palincsar, 1998). התיאוריה הסוציו-תרבותית גורסת כי לצורך למידה עמוקה לומדים צריכים: • לבוא מרקע תרבותי מגוון(Palincsar, 1998). • לקחת חלק פעיל בתקשורת, משא ומתן ושיתוף פעולה עם אחרים (Mutegi, 2013; Oliveira, 2012). התיאוריה הסוציו-תרבותית סיפקה במחקר זה את הקווים המנחים לעיצוב, פיתוח והערכה של מסגרת פדגוגית לקידום מיומנויות המאה ה-21 בעזרת יישומי ענן.

4. מטרת המחקר אפיון תהליכי למידה בקבוצות הטרוגניות העושות שימוש בטכנולוגיות ענן שיתופיות בזמן אמת.

5. שאלות מחקר • מהם שלבי ההתגבשות של קבוצה הטרוגנית תוך שימוש בטכנולוגיות ענן שיתופיות? • האם וכיצד תופסים חברי הקבוצות ההטרוגניות את טכנולוגיות הענן בתהליך השיתופי?

6. סביבת המחקר • קורס "דרכי הוראת מדע וטכנולוגיה" שכלל 14 פגישות של 4 ש"ש בגישת הסטודיו. • הסטודנטים פעלו בקבוצות הטרוגניות שאותן קבע צוות הקורס. • סביבת העבודה של הסטודנטים הייתה גם פנים-אל-פנים וגם וירטואלית במרחבים שכללו טכנולוגיות ענן כמו גוגל דוקס ופופלט.

7. סביבת מחקר (המשך) • הסטודנטים חולקו ל-12 קבוצות הטרוגניות של 4 - 5 משתתפים. • החלוקה הייתה על פי שיקולי גיוון בתחום הדעת, מגדר, ניסיון וגיל. • המשימות השיתופיות כללו: כתיבת סקירת ספרות, תכנון משחק, פיתוח ניסוי מעבדה, יצירת מפות חשיבה, ויצירת סרטון וידאו המתעד ניסוי או משחק לימודי במדעים.

9. המשתתפים במחקר • 50 סטודנטים הלומדים הוראת מדע וטכנולוגיה: • מין: 54% נשים. • גיל: 48% מגיל 36 ומעלה, 28% בגילאים 26-35 ו-24% בגילאים 18-25. • רקע תרבותי ואמונה: 58% יהודים, 20% מוסלמים, 10% דרוזים, 10% נוצרים, 2% צ'רקסי. • רקע דיסציפלינרי: 30% כימיה, 26% הנדסת אלקטרוניקה, 14% פיזיקה, 6% הוראת מדעים, 4% מדעי הסביבה, 4% הנדסת מכונות, 2% טכנולוגיה.

10. שיטת המחקר וכלים חקר מקרה איכותני (Merriam, 1988; Yin, 2012) בגישת התיאוריה המעוגנת בשדה (Glaser & Strauss, 1967). כלי המחקר: שאלון מקוון עם שאלות פתוחות וראיונות חצי מובנים. ניתוח הנתונים: נערך בד בבד עם איסופם והמשיך לאחר סיום האיסוף. הניתוח נערך בגישה אינדוקטיבית (Thomas, 2006).

11. הסתכלות דרך עיני ה"אחר" וגישור על הפער בין דעות שונות • הצגת דעות שונות והתמודדות עם קונפליקטים התכנסות לפרספקטיבה אחידה ויצירת תוצר משותף ממצאים (שאלת מחקר 1) שלבי התגבשות של קבוצה הטרוגנית תוך שימוש במרחבי ענן שיתופיים.

12. ממצאים (שאלת מחקר 1)שלבי התגבשות של קבוצה הטרוגנית 1. הצגת דעות שונות והתמודדות עם קונפליקטים אסף – מורה לאלקטרוניקה ומהנדס בהכשרתו: "בתכנון של ניסוי אנרגית גובה, היה לי הרצון לבנות מערכת פשוטה, שממחישה את אנרגית הגובה הלכה למעשה ללא ציוד נוסף. כאשר חברי הקבוצה התעמתו ועמדו על הרצוןלהוסיף שינויים ושיפורים, לא חיבבתי את הרעיון " (אסף, ראיון, יוני 2014). רנא – סטודנטית לתואר ראשון בהוראה ולומדת לתואר במעבדה רפואית "מאחר וכמעט כל אחד מחברי הקבוצה היה בעל רקע לימודי שונה, היו בעיקר דיונים וויכוחים על משימת תכנון ופיתוח ניסוי מדעי ועל המשחק הלימודי... כל אחד מחברי הקבוצה ראה את הדברים בצורה אחרת כי תחום הדעת שלנו שונה. היה גם הבדלבין הרעיונות של הבחורות בקבוצה לרעיון של הבחור." (רנא, שאלות פתוחות, פברואר 2014)

13. ממצאים (שאלת מחקר 1)שלבי התגבשות של קבוצה הטרוגנית • 2. הסתכלות דרך עיני ה"אחר" וגישור על הפער בין דעות שונות • אחמד – דוקטורנט במסלול להוראת ביולוגיה: • "בגלל המבנה ההטרוגני של הקבוצה כאשר ניגשנו למפת המושגים נתקלנו במושגים מתחום דעת שונה ולכן הקישור ההגיוני ביניהם גרם לפיתוח החשיבה והעניין בנושא. כל אחד מחברי הקבוצה בא מתחום לימודים אחר: אחד מביולוגיה, אחד מהנדסה, אחד מפיזיקה והרביעית מכימיה וזה בא לידי ביטוי במפה... הצוות איך שהיה מורכב השלים אחד את השני בביצוע המשימות" (אחמד, שאלות פתוחות, פברואר 2014). • הילה – מורה שנה ראשונה לכימיה בעלת PhD.בכימיה:"השונות שלנו כחברי קבוצה אפשרה לי מצד אחד להתנסות בביצוע של משימה ע"פ נק' מבט שונה מאוד משלי ולוותר על הפרדיגמות שלי ומצד שני אפשרה לי להתבונן על גישות שונות לאותה משימה" (הילה, ראיון, מרץ 2014).

14. ממצאים (שאלת מחקר 1)שלבי התגבשות של קבוצה הטרוגנית • 3. התכנסות לפרספקטיבה אחידה ויצירת תוצר משותף • ענבר – בעלת תואר ראשון בכימיה וסטודנטית להוראה: • "...התוצאה הסופית הינה חיבור של נקודות המבט השונות של חברי הקבוצה לתוצר משותף אחד" (ענבר שאלות פתוחות, פברואר 2014). • שי – בעל תואר ראשון במתמטיקה, תואר שני במנהל עסקים, מלמד שנה ראשונה: • "...אני סבור שהשוני כאן היה לטובה כיוון שהוא אפשר לנו להציג תמונה שלמה ועגולה יותר של פני הדברים ובכך לבצע עבודה טובה יותר" (שי, ראיון, ינואר 2014).

15. ממצאים (שאלת מחקר 2)טכנולוגיות ענן מקדמות שיתופיות בקבוצות לימוד הטרוגניות 1. הבניית ידע ובניית קשרים בין מושגים אחמד – דוקטורנט במסלול להוראת ביולוגיה: "מרגע בחירת נושא העבודה, התחלנו לשתף פעולה באמצעים דיגיטליים כגון: גוגל דוקס ומפת חשיבהמבוססת ענן Popplet. הכתיבה המשותפת קידמה את הבניית הידע אצלי בדגש על שיתוף פעולה וחשיבה ביקורתית. התהליך גרם להעלאת רעיונות ומציאת פתרונות לאתגרים השונים" (אחמד, שאלות פתוחות, פברואר 2014). סוניה – מורה למתמטיקה: "בתהליך עבודה עם POPPLETהייתה לי הרגשה של נס - עבדנו ביחד, כל אחד מרחוק וראינו ישר - איך כל אחד מוסיף ומוריד משהו. כל אחד ראה קשרים קצת שונים בין מושגים ועבודה משותפת מוסיפה גם להבנה וגם לגיבוש של קבוצה" (סוניה, שאלות פתוחות, פברואר 2014).

16. ממצאים (שאלת מחקר 2) טכנולוגיות ענן מקדמות שיתופיות בקבוצות לימוד הטרוגניות 2. ביטוי אישי בתוך המרחב השיתופי משה – בעל תואר שני בהנדסה, סטודנט להוראה: "דרך המסמך השיתופי, כל אחד מחברי הקבוצה יכול היה לתרום את חלקו הייחודי מתוך ידיעותיו, תחומי העניין שלו, ניסיונו ואישיותו ויחד עם זאת, לסנכרן את חלקיו אל התוכן שכבר הצטבר בתוך המסמך..." (משה, שאלות פתוחות, פברואר 2014). אורן – לומד הוראה ביחד עם הנדסת מכונות: "...מפת המושגים שיקפה את האופי הייחודי של כל אחד מחברי הקבוצה וגילינו תחומי עניין משותפים שעזרו בגיבוש הקבוצה" (אורן, שאלות פתוחות, פברואר 2014).

17. סיכום טכנולוגיות ענן כפלטפורמה לקידום תהליך השיתופיות הצגת דעות שונות והיתקלות בקונפליקטים גישור בין דעות מגוונות ביטוי אישי במרחב השיתופי הבניית ידע ובניית קשרים בין מושגים התכנסות לפרספקטיבה אחידה ותוצר משותף המרחבים המשותפים בענן

18. המשך המחקר • ביצוע המחקר על כמות גדולה יותר של נבדקיםבחקר מקרים מרובה. • הוספת כלי מחקר סגורים כגון שאלוני עמדות לבחינת שאלות המחקר. • בחינת היבטי שונות (דיסציפלינריים, גיל, ניסיון, מגדר, מגזר, אמונה, השכלה) כחלק מהסתכלות מעמיקה על קבוצות הטרוגניות בהקשר לשימוש בטכנולוגיות ענן שיתופיות בתהליכי למידה.

19. תודה רבה! אריאלה לונברג ומירי ברק המחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון