שילוב רוקח קליני בצוות היחידה לטיפול בית

1. שילוב רוקח קליני בצוות היחידה לטיפול בית כרמלה מואב ודר’ דורוןגרפינקל המחלקה לרוקחות והיחידה לטיפול בית - מחוז דן - מחוז דן

3. הקדמה: בדור האחרון חל שינוי משמעותי בתפיסת תפקידו של הרוקח כאשר בעידן הטכנולוגיה המתקדמת בתעשיית התרופות, נדחק הצידה תפקידו המסורתי כ”מייצר ורוקח תרופות” בעצמו. מאידך יש נטייה בבתי ספר מתקדמים לרוקחות להתמקד יותרבפרמקולוגיהקלינית הכוללת הבנת תהליכי מחלה באדם, השפעת התרופות על גופו (פרמקודינמיקה) ודרך טיפול הגוף בתרופה (פרמקוקינטיקה).

4. הקדמה: הכרת נושאים אלו בשילוב הבנה בכלכלת תרופות מאפשרים לרוקח לספק מידע וייעוץ תרופתי לחולה, לרופא ולכלכלני הבריאות במטרה להשיג טיפול תרופתי מושכל מחד, וחסכון בהוצאות מערכת הבריאות מאידך. בנוסף, קיים רצון לערב הרוקח המודרני גם בנושאי קידום בריאות כמו הפחתת עישון וצריכת אלכוהול, מניעת מחלות מין, ביצוע בדיקות ראשוניות לזיהוי מחלות או בדיקות מעקב במחלות כרוניות. במספר גדול של מחלקות בבית חולים מודרני מהווה הרוקח הקליני חלק מסגל המחלקה, משתתף בביקור רופאים, אחראי חדר תרופות כולל חלוקת תרופות ומספק לצוות סיכומים ממגוון המידע הממוחשב לגבי יעילות, רעילות, תופעות לוואי, אינטראקציה ושילוב של תרופות.

5. מטרת על: לייעל את הטיפול התרופתי בחולים בקהילה תוך שיפור יחס עלות / תועלת - רפואית וכלכלית. ההיפותזה : שילובו של רוקח קליני כחלק מצוות מקצועי בקהילה בכלל וביחידה לטיפול בית בפרט, יתרום לשיפור איכות הטיפול התרופתי מחד ולהורדת עלויות מאידך, מבלי ליצור נטל משמעותי על המערכת.

6. מטרת על: לייעל את הטיפול התרופתי בחולים בקהילה תוך שיפור יחס עלות / תועלת - רפואית וכלכלית. ההיפותזה : שילובו של רוקח קליני כחלק מצוות מקצועי בקהילה בכלל וביחידה לטיפול בית בפרט, יתרום לשיפור איכות הטיפול התרופתי מחד ולהורדת עלויות מאידך, מבלי ליצור נטל משמעותי על המערכת. השיטה : לקידום הנושא חברו יחדהיחידה לטיפול ביתבמחוז דן ואגף הרוקחות במכבי שירותי בריאות. במסגרת התוכנית משולבת רוקחת בביצוע ביקורי בית, בדומה לשאר חברי צוות היחידה לטיפול בית.

7. שיטות: בעת ביקורה בבית החולה תורמת הרוקחת לשיפור ההיענות (Compliance) בודקת ומייעצת בנושאים הבאים. 1). אחסון נכון של תרופות. 2). ביצוע אופטימלי של הוראות הרופא, לדוגמה: הקפדה על נטילת התרופות לפי זמנים, הקשר לארוחות (לקיחה לפני או אחרי האוכל?) ואפשרויותלקיחה ביחד עם מזון סגולי או תרופות אחרות. 3). בירור אפשרויות של טיפול תרופתי כפול (טיפול בו זמני ע”י רופאים או מטפלים אחרים ללא דווח לרופא היחידה), אינטראקציה בין תרופות ובין תרופה למזון וכן אפשרויות המרה לתרופות גנריות בעלות נמוכה יותר.

8. שיטות: במטרה להגיע לגישה הטיפולית היעילה (Best Therapeutic Approach) מוצגים ממצאי הרוקחת והמלצותיה בישיבות הצוות. ההחלטות לגבי שינוי /שיפור טיפול תרופתי לגבי כל מטופל מתקבלות לאחר דיון משותף עם הרופאים ולעיתים גם עם שאר חברי הצוות. בשלב ראשון הוחלט על מיזם שיתרכז בבעיה נפוצה ובחרנו בקבוצת חולים עם יתר לחץ דם.

9. תוצאות המיזם: בחודשים נובמבר 2000 - ינואר 2001, נסקרו 22 חולי יתר לחץ דם הצורכים שלוש תרופות או יותר להורדת לחץ דם (10 זכרים 12 נקבות). במקביל לביקורים המתוכננים של צוות היחידה, ביצעה גם הרוקחת ביקור בית שבמסגרתו מולא שאלון המסכם את המדדים שנבדקו על ידה.

10. מתוך 22 החולים שנסקרו בשלושה חודשים: רק שניים גילו הסתייגות לביקור הרוקחת בטענה שאינם זקוקים לו. ברם, לאחר ביקור הרוקחת ציינו כולם כי התערבותה אכן סייעה להבנת דרך נטילת הטיפול התרופתי שלהם. ב - 21 חולים אחזקת התרופות ואופן לקיחתן היה טוב. ב - 11 מהם הוכנה מנת תרופות יומית או שבועית בקופסה המיועדת לכך, עובדה ששיפרה מאוד את מידת ההיענות שלהם. (73%) 16 הקפידו בצורה מוחלטת על זמני לקיחה (בוקר, צהריים, ערב) ואופן הלקיחה (לפני או אחרי האוכל). היתר מילאו רק חלקית את הוראת הרופא או הרוקח/ת שניפק את התרופות.

11. מתוך 22 החולים שנסקרו בשלושה חודשים: ב - 15 חולים שונו תרופות או מינוני תרופות לטיפול בלחץ הדם במהלך השנה האחרונה. 16 חולים הגיעו ליעד הטיפולי כפי שנקבע ע”י הרופא. נמצא רק מקרה בודד, לא חמור, של אינטראקציה בין תרופות אשר חייבה בפועל שינוי במערך התרופות. בנוסף, ניתנו שתי המלצות אחרות לשינוי בטפול תרופתי. בשלושת המקרים, התקבלו ההמלצות בברכה ע”י הרופא המטפל ונוסו בהצלחה. שניים גילו הסתייגות לפני ביקור הרוקחת וטענו כי אינם זקוקים לו.

12. סיכום ומסקנות • שילובה של רוקחת קלינית כחלק אינטגרלי מהצוות המקצועי ביחידה לטיפול בית, התקבל בברכה על ידי החולים המרותקים בבית ומשפחותיהם ועל ידי צוות היחידה לטיפול בית, לרבות הרופאים. • למרות שברוב המקרים לא נמצאו ליקויים חמורים באחסנת התרופות ונטילתן, תרמה הרוקחת לשיפור היענותהחולה (Compliance) בבית ולביצוע אופטימלי של הוראות הרופא. • לגבי ישיבות הצוות, הערות הרוקחת והצעותיה לשיפורים ברמה המקצועית והכלכלית לא גרמו למתח אלא להיפך, יצרו היזון חוזר(Feedback ) חיובי עם הרופאים ותרמו לייעול נוסף של הגישה הטיפולית התרופתית.

13. שילוב רוקח קליני בצוות היחידה לטיפול בית