התנחלות אורן ירושלים בחורש הטבעי: ממחקר לניטור או מודל לניהול מבוסס מדע בשטחים פתוחים

1. התנחלות אורן ירושלים בחורש הטבעי: ממחקר לניטוראומודל לניהול מבוסס מדע בשטחים פתוחים יגיל אסם המכון למדעי הצמח, מרכז וולקני, בית דגן

2. רקע: התנחלות עצי א. ירושלים בשטחי צומח טבעי מתגלה לאחרונה כתהליך משמעותי המתרחש באזורים רבים בארץ הר חורשן, מרץ - 2009

3. יער הסוללים בית אורן הר חורשן רמת הנדיב יער קדושים רמת בית שמש יער צורעה יער משואה גבעות גד יער שחרייה - 2008

4. Pinus halepensis"אורן ירושלים" • תפוצה: אגן הים-התיכון (המערבי בעיקר) • טבעי לישראל (בגליל בכרמל ובהרי יהודה, בקרקעות רנדזינה בהירה ע"ג מסלע רך) • זן מזרח ים-תיכוני • מין מוביל בנטיעות הקק"ל (מצפון הנגב עד הגליל העליון, מקורות זרעים אקזוטיים) • מין פולש באזורים מסוימים (בעיקר בחצי הכדור הדרומי: דרום אפריקה, ארגנטינה) • מתפשט בישראל (חלוץ? מתפרץ? פולש? חוזר?)

5. תפיסת מנהלי השטח: • תופעה בקנה מידה משמעותי • חשיבות אקולוגית (מבנה, תפקוד, ערך נופי, שימושים) • תהליך דינאמי • תהליך הקשור להשפעות האדם רמת הנדיב, מרץ - 2009

6. שאלות מנהלי השטח: • היקף ההתנחלות ואופייה המרחבי (תמונת מצב) • הקשר בין ההתנחלות להשפעות האדם • הדינאמיקה של התהליך (אנה אנו באים?) • השפעה על מבנה ותפקוד המערכת האקולוגית רמת הנדיב, מרץ - 2009

7. שלב א': מחקרהתנחלות אורן ירושלים בפארק הטבע רמת הנדיביגיל אסם, איילה לביא, אריק רוזנפלד • מיפוי ההתנחלות והיקפה (תמונת מצב) • הקשר לנטיעות א. ירושלים בפארק (משנות ה-50) • השפעת שריפה (ב- 1980) • השפעת רעיית בקר (מ- 1990) • השפעת מבנה הצומח הטבעי

8. בשנות ה- 50 וה- 60 נטיעת עצי אורן ירושלים לאורך שביל הכניסה (כיום כ-780 עצים), דרום מזרחית לגן (כיום 125 עצים) וקבוצות קטנות במרחקים וכיוונים שונים מהגן ב- 1978 ניטעת חלקת אקוטיפים דרום מערבית לגן (123 עצים) בפארק שוני 42 עצים בני כ- 60 שנה בשכונות הדרומיות של זיכרון-יעקוב אותרו 34 עצי אורן בני כ- 40 שנה עצי אורן ירושלים נוספים נטועים כחלק מנטיעות מעורבות ברחבי הפארק רקע: נטיעות אורן ירושלים ברמת הנדיב

9. רעיית בקר מתקיימת בפארק רמת הנדיב מאז 1990 לחץ הרעיה אינו אחיד במרחב והוא נע בין 5.2 – 13 ימי רעייה לדונם בשנה במשך 18 שנות הרעייה נותרו בשטח הפארק אזורים מסוימים ללא רעייה. אזורים אלה גודרו בשנת 2000 ומשמשים היום כשטחי ביקורת לפי עדות בעל העדר, השטחים המגודרים חופפים לשטחים שלא הייתה בהם רעייה טרם הגידור רקע: רעיית בקר

10. במאי 1980 פרצה באזור רמת-הנדיב שריפה שהתפשטה מקיבוץ מעיין צבי ושרפה חלקים ניכרים משטח הפארק מיפוי שטחי הפארק שנשרפו נעשה על פי שרידים של גזעי בר-זית בינוני שנשארו באתר לאחר השריפה (דופור-דרור, 2001) גודל השטח שנישרף 1194 דונם, כשליש משטחי הצומח הטבעי בפארק מסקר היסטורי של צילומי אוויר עולה כי כעבור 21 שנה חזר הצומח לכיסוי דומה לזה שהיה לפני השריפה (ברוידא ועמיתיו, 1996) רקע: השריפה

11. רקע: מבנה הצומח • סקר תצורות צומח שנערך ברמת הנדיב (להב 1997) • הוגדרו 11 תצורות צומח המייצגות רמות שונות של כיסוי צומח והרכב מינים שולטים • תצורות הצומח בפארק מציגות טווח רחב למדי מצומח עשבוני דליל ועד חורש צפוף • בניתוח התייחסנו לשלוש תצורות צומח: חורש צפוף, חורש וחורש פתוח חורש צפוף חורש חורש פתוח

12. שיטות: מיפוי העצים הנטועים בפארק על פי מיפוי קיים, תצלום אוויר וסקר קרקעי

13. שיטות: איתור הזריעים באמצעות תצלום אוויר סקר קרקעי מדגמי לאימות פענוח התצ"א

14. שיטות: שימוש בשכבות המיפוי הקיימות (הרעייה, שריפה, קרקע וצומח) להגדרת בתי גידול הצבת רשת בגודל 100X100 מ' ויצירת פוליגונים בגודל מינימאלי של 500 מ"ר הגדרה בכל פוליגון: מצב הרעייה (כן/לא), מצב שריפה (כן/לא), תצורת צומח, מרחק מעשרת העצים הנטועים הקרובים

15. עצים נטועים כ- 1100 עצים נטועים בטווח גילים 20-60 שנה

16. זריעים בשטח הפארק • כ- 1700 זריעים • בתצלום האוויר זוהו זריעים בגובה שלושה מטר ויותר • רק א. ירושלים • כמות הזריעים הקטנים אינה ידועה

17. תוצאות: המרחק מעצים נטועים R2=0.73 n=42 P<0.0001 # זריעים להקטר • 40% מהזריעים בשטח הפארק נמצאו בטווח 0-100 מ' מעצים נטועים (17% משטח הפארק) • 91% מהזריעים נמצאו בטווח 0-300 מ' מעצים נטועים (56% משטח הפארק) R2=0.92 n=14 P<0.0001 # זריעים להקטר מרחק מעשרת העצים הנטועים הקרובים [מ']

18. תוצאות: השפעת השריפה על התנחלות א. ירושלים • בוצעו שלושה ניתוחים בנפרד (טווחים מעצים נטועים: 0-100, 0-200 ו- 0-300 מ') • גורם המרחק מהעצים הנטועים נלקח כקובריאנט • לא נמצאה השפעה מובהקת של השריפה על צפיפות הזריעים # זריעים לדונם טווח מעצים נטועים [מ']

19. תוצאות: השפעת הרעייה על התנחלות א. ירושלים • נמצאו הבדלים מובהקים בצפיפות הזריעים • צפיפות הזריעים הייתה גדולה פי 2.3 (0-100), 2.4 (0-200) ו 1.8 (0-300) בחלקות הרעייה בהשוואה לחלקות הביקורת • לא נמצאה השפעה בטווחים העולים על 300 מ' מעצים נטועים • לא נמצאה השפעת גומלין בין הרעייה לבין השריפה P=0.0002 P=0.0002 P=0.006 # זריעים לדונם טווח מעצים נטועים [מ']

20. תוצאות: השפעת מבנה הצומח על התנחלות א. ירושלים • השפעת מבנה הצומח נבחנה בנפרד • מבנה הצומח השפיע באופן מובהק על צפיפות הזריעים • הצפיפות גבוה פי 2.1 ו- 1.9 בחורש דליל בהשוואה לחורש צפוף בטווחים 0-200 ו- 0-300 מ' בהתאמה AB A AB A B B # זריעים לדונם טווח מעצים נטועים [מ']

21. סיכום המחקר • תמונת מצב: בפארק 1100 עצי א. ירושלים נטועים וכ- 1700 זריעים בגובה של כ- 3 מ' ומעלה • השפעת הנטיעות: כ- 90% מהזריעים בשטח הפארק מרוכזים בשטחים המצויים בטווח של עד 300 מ' מעצים נטועים (מקור זרעים). צפיפות הזריעים פוחתת באופן משמעותי עם המרחק מהעצים הנטועים • השפעת הרעייה: צפיפות האורנים המתנחלים גדולה פי 2 ויותר בשטחי רעייה בהשוואה לשטחי הביקורת • השפעת מבנה הצומח: צפיפות האורנים המתנחלים גדולה פי 2 בערך בחורש פתוח בהשוואה לחורש צפוף • השפעת שריפה: לא נמצא הבדל מובהק בצפיפות האורנים המתנחלים בין אזורים שנשרפו ב- 1980 לבין כאלה שלא נשרפו

22. ומה הלאה? מה המשמעות האקולוגית? תרחיש א' תרחיש ב' צפיפות אורנים תרחיש ג' מצב קיים זמן [שנים]

23. מודל קונספטואלי תמותת עצים (פחות זרעים) הזדקנות עצים (פחות זרעים) לחץ גשם זרעים התבססות עצים (יותר זרעים) התבגרות עצים (יותר זרעים) שריפה (יותר זרעים) ? התנגדות תמותת זרעים תמותת זריעים טריפת זרעים (פחות זרעים) התפתחות הצומח (יותר תחרות) כריתה (פחות תחרות) שריפה (פחות תחרות) רעייה (פחות תחרות)

24. ממחקר לניטור ((monēre to warn לחץ זיהוי מגמה רעייה זיהוי הבדלי מגמה צפיפות אורנים ללא רעייה ממשק אדפטיבי מצב קיים מחקר ארוך טווח התנגדות כריתת אורנים זמן [שנים]

25. סיכום: ממשק מבוסס מדע • הבנת המצב הקיים והאופן שגורמים שונים משפיעים עליו (התנחלות כתלות בנטיעות, רעייה, שריפה, צומח טבעי) • גיבוש תפיסה מערכתית והגדרת פערי ידע ומידע (מודל קונספטואלי) • גיבוש אסטרטגיה ממשקית על סמך הידע הקיים (טיפול נקודתי מבוקר על פי צורך) • הגדרת נושאים לניטור (דינאמיקה של התנחלות, דינאמיקה של הצומח הטבעי) • הגדרת נושאים למחקר (טריפת זרעים, השפעת התנחלות האורנים על המערכת האקולוגית) • התאמה ושיפור הממשק על פי הידע והמידע המצטברים

26. נתונים חדשים: • על כל זריע אורן שאותר ע"י צילום אוויר כ 10-15 זרעים קטנים שאותרו ע"י סקר קרקעי • בסתיו 2010 התייבשות רחבת היקף של זריעי אורנים ברחבי הפארק (שינויי אקלים?) המשך יבוא... רמת הנדיב דצמבר - 2010