תסמב"ה* -שאלות בניתוח שונות

1. תסמב"ה* -שאלות בניתוח שונות *קובץ זה זכה לכינוי תסמב"ה – תרגול סופי מסכם בהחלט תסמב"ה תסמב"ה תסמב"ה ***(בשנה הבאה – תסמב"ה ושודדי השונות) (או: תרגול סודי מאוד במערות האף)

2. לשאלה הקודמת לשאלה הבאה לפתרון לתשובה תוכן העניינים כדי להתחיל, לחצו על מספר השאלה הרצוי. בתוך כל שאלה תהיה לכם האפשרות לעבור בין שאלות, להציג את התשובה הנכונה ולהציג את הפתרון לשאלה. הניווט בין השאלות, התשובות והפתרונות מתבצע באמצעות לחיצה על כפתורי הסרגל הבא: 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 1 2 3 4 5 6 7 8 ליציאה מן המצגת בכל עת יש ללחוץ על מקש ה- Esc

3. לשאלה הבאה לתשובה 1 האם זה סוג השאלות שיופיעו במבחן? א. כן ב. בוודאי ג. אשכרה כן ד. באלוהים ה. באוסול ו.באמא שלי ז.באמא שלך ח. בסבתא של ליטל ח.אל תערב הורים י. כל התשובות נכונות

4. לשאלה הקודמת לשאלה הבאה לפתרון לתשובה 2

5. לשאלה הקודמת לשאלה הבאה לפתרון לתשובה 3

6. לשאלה הקודמת לשאלה הבאה לפתרון לתשובה 4

7. לשאלה הקודמת לשאלה הבאה לפתרון לתשובה 5

8. לשאלה הקודמת לשאלה הבאה לפתרון לתשובה 6

9. לשאלה הקודמת לשאלה הבאה לתשובה 7 חוקר בדק את ההשפעה של רמזים פנימיים של הקיבה (דהיינו- תחושת הרעב הפנימית, שנמדדת לפי מספר השעות מאז הארוחה הקודמת), של רמזים חיצוניים (השעה לפי שעון קיר), ושל טיב האוכל (מסעדה צרפתית חמישה כוכבים לעומת הקפיטריה בפקולטה למשפטים) על דפוס האכילה של שני סוגי נבדקים (רזים, ממוצעים במשקל). במחקר נלקחו 60 ממוצעים במשקלם ו- 60 רזים. כל אחד מהנבדקים ישן במעבדה, וקיבל בבוקר שלמחרת ארוחה מהסוג של "אכול כפי יכולתך". שעוני היד נלקחו מכל הנבדקים. שליש מהנבדקים בכל קבוצה קיבלו ארוחת צהריים בשעה 12:00 (רמז פנימי של שובע), שליש בשעה 14:00 ושליש בשעה 15.30 (רמז פנימי של רעב) . לחצי מהנבדקים שאכלו בשעה 12:00, ציין שעון הקיר 11:00 (רמז חיצוני של שובע), ולחציים ציין השעון 13:00 (רמז חיצוני של רעב). כמות האוכל שכל נבדק אכל - נלקחה כמשתנה התלוי. כל נבדק נבחן פעמיים, פעם כאשר פעם קבל אוכל מועלה ופעם כאשר קבל אוכל בינוני. בניסוי זה, אם כן, ארבעה משתנים: 1) רמז פנימי 2) רמז חיצוני 3) טיב האוכל 4) סוג הנבדק א) כל המשתנים הם בין נבדקים ב) רק משתנה מס' 1 בתוך נבדקים ג) רק משתנה מס' 2 בתוך נבדקים ד) רק משתנה מס' 3 בתוך נבדקים ה) משתנים 1+2 הם בתוך נבדקים ו) מתאור הניסוי אי-אפשר להכריע אילו משתנים בין נבדקים ואילו בתוך נבדקים

10. לשאלה הקודמת לשאלה הבאה לפתרון לתשובה 8 חוקרת בדקה את ההשפעה של חסך בשינה על הזיכרון. לשם כך בדקה חמש קבוצות, עם חסך שינה שנע בין 24 שעות לבין 44 שעות. לאחר שגילתה החוקרת הבדלים מובהקים במערך ניתוח שונות חד גורמי בין נבדקים, בקשה החוקרת לבדוק איזה צמד מבין רמות המשתנה הבלתי תלוי שונה באופן מובהק. לשם כך, עליה להשתמש במבחן: • השוואות מתוכננות • טוקי • דאנט • שפה • דאן • הואיל ולא שערה השערה מראש, אסור לחוקרת להמשיך ולבדוק צמדי קבוצות

11. לשאלה הקודמת לשאלה הבאה לפתרון לתשובה 9 נערך מחקר שבו נבדקה השפעתם של סוג הקידוד (עמוק או רדוד) ואורך המילה (ארוך או קצר) על אחוז המילים שנזכרו. המילים היו בשפה העברית. במחקר זה התקבלה אינטראקציה מובהקת בין המשתנים. במחקר דומה, עם אותו מספר נבדקים, שנדגמו מאותה אוכלוסייה, ובאותו מערך, אך לגבי מילים בשפה האנגלית, לא התקבלה אינטראקציה בין המשתנים (לא ברמה התיאורית ולא ברמה ההיסקית) חוקר החליט לצרף את תוצאות שני המחקרים למערך ניתוח שונות אחד, תלת-גורמי, שבו המשתנה הבלתי תלוי הנוסף הנו שפת המילים (אנגלית או עברית). אלו מהתוצאות הבאות תתקבל בהכרח במערך זה : • אינטראקציה משולשת מובהקת • אינטראקציה משולשת ברמה התיאורית • אינטראקציה משולשת לא מובהקת • העדר אינטראקציה משולשת ברמה התיאורית • חסרים נתונים בכדי לדעת מה בהכרח יתקבל במחקר

12. לשאלה הקודמת לשאלה הבאה לפתרון לתשובה 10 יונתן תכנן ניסוי בו הוא מעונין להשוות בין טיפולים שונים להפגת מתחים. הוא לוקח משתתפים ומקצה אותם לארבע קבוצות: קבוצת ביקורת, קבוצת מדיטציה, קבוצת ביופידבק, וקבוצת כדורי הרגעה. רמת המתח נבדקת על ידי שאלון. יונתן מתכנן לבצע את ההשוואות המתוכננות הבאות: ביקורת מול מדיטציה; ביופידבק מול כדורי הרגעה; ביקורת ומדיטציה ביחד מול ביופידבק וכדורי הרגעה ביחד. יונתן מעונין לתכנן השוואה מתוכננת נוספת שתהיה אורתוגונלית להשוואות האחרות – על אילו מהבאות תמליץ לו: • ביופידבק מול שלוש האחרות • מדיטציה וביופידבק מול כדורי הרגעה • ביקורת וכדורי הרגעה מול מדיטציה • ביופידבק, כדורי הרגעה וביקורת מול מדיטציה • ניתן לבצע השוואות מתוכננות אורתגונליות נוספות אך הן אינן מפורטות בסעיפים א-ד • לא ניתן לבצע השוואות מתוכננות אורתגונליות מעבר למה שמתכנן לבצע יונתן בשאלה המקורית

13. לשאלה הקודמת לשאלה הבאה לפתרון לתשובה 11 דוקטורנט במגמה החברתית (השם שמור במערכת) בקש לבדוק את הקשר בין משקל (עוד פעם משקל, לא נמאס לכם?) לציון פסיכומטרי. הוא דגם 50 נבדקים אותם חילק לשמנים ורזים והשווה בין ציוני הפסיכומטרי שלהם. הדוקטורנט שיער כי שמנים יצליחו יותר בפסיכומטרי מרזים. הניתוח הסטטיסטי (מבחן t) הראה תוצאה מובהקת. להלן הפלט הסטטיסטי: עבור איזה ערך p אישש הדוקטורנט את השערתו? א) 0.05 ב) 0.0499 ג) 0.0245 ד)0.0998 ה)אף תשובה אינה נכונה

14. לשאלה הקודמת לשאלה הבאה לפתרון לתשובה 12 חוקרת מתחילה לומדת את עיקרי ניתוח שונות. על פי הנוסחאות השונות היא מסיקה שעל פי השערת האפס MSW ו MSB הם למעשה אומדן לאותו הדבר. מסקנתה זו: א. אינה נכונה, שכן MSW הוא תמיד אומדן לשונות בתוך הקבוצות ואילו MSB לשונות בין הקבוצות והם אינם יכולים להיות אומדן לאותו הדבר באף מצב ב. נכונה, שכן על פי השערת האפס גם MSW וגם MSB מכילים בתוכם מרכיב טיפול ג. נכונה, שכן על פי השערת האפס גם MSW וגם MSB אינם מכילים בתוכם מרכיב טיפול ד. אינה נכונה, שכן דרגות החופש של MSB ושל MSW הן שונות כך שהם אינם יכולים להיות אומדן לאותו הדבר ה. אינה נכונה, שכן על פי השערת האפס אין אפקט לטיפול ועל כן MSB אמור להיות שווה אפס שכן הוא מיצג את השונות בין הקבוצות ו. נכונה רק כאשר מתייחסים לסכומי הריבועים (SSW לעומת SSB) אך לא כשמתייחסים לממוצעי הריבועים (ה MSים)

15. לשאלה הקודמת לשאלה הבאה לפתרון לתשובה 13 הנח מצב דמיוני שבו ניתן לבחון השערות לא על המדגם אלא על כל האוכלוסייה. חוקר במצב כזה מחליט לבצע מחקר בו הוא יבדוק את השערה שצריכת קופאין משפיעה על רמת הזיכרון. הוא מבצע את המחקר כאמור על כל האוכלוסייה. הוא מחשב יחס F ומקבל F שווה 1.01. האם במצב כזה דחה את השערת האפס? א. בהחלט ב. בהחלט לא ג. תלוי בדרגות החופש של המונה, והן אינן נתונות ד. תלוי בדרגות החופש של המכנה והן אינן נתונות ה.תלוי בפיזור התכונה באוכלוסיה (שונות) והוא אינו נתון) ו.לא ניתן לחשב יחס F בבדיקת השערות על האוכלוסייה כולה, אלא רק בבדיקת השערות במדגם.

16. לשאלה הקודמת לשאלה הבאה לפתרון לתשובה 14 חוקר ערך מחקר עם שלוש קבוצות (כל קבוצה עברה תנאי טיפול אחר). לאחר מכן הוא החליט להוסיף עוד שתי קבוצות שוות גודל (שעברו תנאי טיפול אחרים). מבחינה תיאורטית גורם הטעות ((MSW לאחר הוספת שתי הקבוצות סביר ש: א. לא ישתנה, שכן יש הנחת שוויון שונויות ואין זה משנה כמה קבוצות יש במחקר ב. יגדל, שכן עוד קבוצות יוסיפו רעש לניסוי והשונות בתוך הקבוצות תגדל ג. יקטן, רק אם יהיה אפקט משמעותי (מובהק) לתנאי הניסוי השונים ד. יקטן, עקב העלייה בדרגות החופש ה. אי אפשר לדעת

17. לשאלה הקודמת לשאלה הבאה לפתרון לתשובה 15 חוקר עורך מחקר בו הוא משווה טיפול קוגניטיבי לעומת טיפול דינמי בהקלה על פוביות. הוא מנתח את התוצאות תחילה במבחן t לבלתי תלויים, ואחר כך עורך גם ניתוח שונות חד גורמי בין נבדקים. במצב זה התוצאה העדיפה לחוקר (שמעונין לדחות את השערת האפס) היא להשתמש במבחן: • מבחן t, שכן דרגות החופש יהיו גדולות יותר ולכן יהיה לו קל יותר לדחות • מבחן t, שכן גורם הטעות של המבחן יהיה קטן יותר מזה שיחושב בניתוח השונות • ניתוח שונות, כי המבחן לוקח בחשבון גם את הבדלים בין הקבוצות וגם את ההבדלים בתוך הקבוצות • ניתוח שונות, כי במבחן t הוא יגדיל את הסיכוי לטעות מסוג ראשון במקרה זה • לא ניתן לדעת במקרה זה, מבלי לבחון תחילה האם לטיפולים השונים יש אכן אפקט • אין עדיפות למבחן ה t על ניתוח השונות במקרה זה (ולהפך)

18. לשאלה הקודמת לשאלה הבאה לפתרון לתשובה 16 במטרה לבדוק גורמים שונים המשפעים על תוחלת חיי חולדות, חוקר חושף חולדות בנות אותו גיל (שנה) בצבעים שונים, לרמות הורמון גדילה שונות, בתנאי תאורה משתנים באופן הבא: ברמת הורמון גדילה 100 מ"ל הוא חושף 10 חולדות אפורות לרמת אור חזקה, 10 חולדות לבנות לרמת אור בינונית, ו 10 חולדות שחורות לרמת אור נמוכה. חולדות אחרות נחשפו, ברמת הורמון גדילה 50 מ"ל, באופן הבא: 10חולדות לבנות לרמת אור חזקה, 10 חולדות שחורות לרמת אור בינונית, ו 10 חולדות אפורות לרמת אור נמוכה. חולדות אחרות נחשפו, בתנאי ביקורת (ללא הורמון גדילה) באופו הבא: 10 חולדות שחורות לרמת אור חזקה, 10 חולדות אפורות לרמת אור בינונית, ו 10 חולדות לבנות לרמת אור נמוכה. החוקר מודד את פרק הזמן (בימים) שעבר מתחילת הניסוי ועד מותה של כל חולדה בשיבה טובה. מערך זה הוא מערך... א.בין נבדקים: צבע החולדה (שחור, אפור, לבן) X רמת הורמון גדילה (100,50,ללא) X רמת האור (חזקה, בינונית, חלשה). ב.מעורב: צבע החולדה (שחור, אפור, לבן) X רמת הורמון גדילה (100,50,ללא) כגורמים בין נבדקים בעוד רמת האור הינה גורם תוך נבדקים. ג.צבע החולדה (שחור, אפור, לבן) X רמת הורמון גדילה (100,50,ללא) X רמת האור (חזקה, בינונית, חלשה) כגורמים בין נבדקים, משך חיי החולדה כגורם תוך נבדקי ד.אף תשובה אינה נכונה.

19. לשאלה הקודמת לשאלה הבאה לפתרון לתשובה 17 נערך ניסוי להשוואת יעילות שתי שיטות הוראה. בניסוי הוקצו 20 נבדקים, באופן מקרי, לכל אחת מקבוצות הניסוי. על מנת לשפר את הניסוי חלק החוקר כל אחת משתי הקבוצות ל"גבוהים באינטליגנציה" (מעל לחציון הקבוצה) ול"נמוכים באינטליגנציה" (מתחת לחציון). מערך הניסוי הסופי נראה כלהלן: כיצד השפיעה החלוקה ל"גבוהים" ול"נמוכים" באינטליגנציה על השונות בין-הקבוצות שקשורה בשיטת ההוראה? א. היא הגדילה אותה. ב. היא הקטינה אותה. ג. היא לא השפיעה עליה.

20. לשאלה הקודמת לשאלה הבאה לפתרון לתשובה 18

21. לשאלה הקודמת לשאלה הבאה לפתרון לתשובה 19

22. לשאלה הקודמת לשאלה הבאה לפתרון לתשובה 20

23. לשאלה הקודמת לשאלה הבאה לפתרון לתשובה 21 חוקר רצה לבחון האם יש השפעה לקפאין על רמת הזיכרון. הוא שיער שקפאין, בהיותו חומר מעורר, יגרום לשיפור ברמת הזיכרון. לצורך כך, הוא לקח זוגות תאומים וחילק אותם לשתי קבוצות (בכל קבוצה תאום אחר). קבוצה אחת קיבלה גלולת קופאין, והקבוצה השניה גלולת דמה. המשתנה התלוי היה מספר המילים שזכרו מתוך רשימת מילים שהתבקשו לשנן. להלן התוצאות שהשיגו שתי הקבוצות(זוגות התאומים מופעים באותה עמודה): החוקר מתלבט איזה ניתוח סטטיסטי לבצע. מכיוון שמדובר בזוגות תאומים הוא יכול לבצע מבחן t לתלויים, מצד שני בכל זאת מדובר באנשים שונים ולכן הוא יכול לבצע גם מבחן t לבלתי תלויים. מה עדיף במקרה זה לחוקר: א. במקרה זה אם יעשה החוקר מבחן t לתלויים ידחה את השערת האפס ואם יעשה מבחן t לבלתי תלויים לא ידחה אותה ב. במקרה זה אם יעשה החוקר מבחן t לבלתי תלויים ידחה את השערת האפס ואם יעשה מבחן t לתלויים לא ידחה אותה ג. במקרה זה אין הבדל בין המבחנים – החוקר ידחה את השערת האפס בשני המבחנים ד. במקרה זה אין הבדל בין המבחנים – החוקר לא ידחה את השערת האפס בשני המבחנים ה. אין מספיק נתונים בשאלה בכדי לענות על השאלה

24. לשאלה הקודמת לשאלה הבאה לפתרון לתשובה 22 נערך ניתוח שונות בין נבדקי חד גורמי. כל מה שידוע הוא שאין שונות בתוך הקבוצות, ואין מידע נוסף מעבר לנתון זה. מכאן שניתן להסיק בוודאות כי: • MSB= 0 • SSB = 0 • SSW = 0 • א +ב נכונות • ב+ג נכונות

25. לשאלה הקודמת לשאלה הבאה לפתרון לתשובה 23 בניתוח שונות חד גורמי בין נבדקים, בו הושוו שלוש קבוצות שכללו עשרה משתתפים כל אחת, נתקבל כי: SST = 300 SSB = 205. מכאן : א. SSW = 95 , df של SSW הם 27, F = . ערך זה הוא מובהק ומכאן שניתן לדחות את השערת האפס ב. לא ניתן לדעת מהו SSW וזאת כיוון שעל מנת לחשבו יש צורך לדעת את הציונים הבודדים של כל נבדק ונבדק. מכיוון שלא ניתן לדעת את SSW לא ניתן לדעת מהו ערך F ומכאן שלא ניתן לדעת אם הוא מובהק ג.SSW = 95, אין צורך לחשב את ערך ה F ולראות אם הוא מובהק, כיוון שאנחנו רואים בעין כי SSW < SSB, ומכאן השונות בין קבוצות גדולה מזו שבתוך הקבוצות, ולכן אנחנו דוחים את השערת האפס הטוענת שאין הבדל בין הקבוצות ד.SSW = 95, df של SSB הם 1 כי כל השוואה נהנית מדרגת חופש אחת, df של SSW הם 27, אז מתקבל: F = , ערך זה הוא מובהק ומכאן שניתן לדחות את השערת האפס

26. לשאלה הקודמת לשאלה הבאה לפתרון לתשובה 24 חוקר רצה לבדוק את מידת הדימוי העצמי של אנשים על פני שלוש תקופות זמן. הוא דגם ארבעה נבדקים והעביר לכל אחד מהם שאלון דימוי עצמי בתחילת השנה, אמצע השנה וסוף השנה. מכיוון שלא היה עתיר ניסיון בביצוע מחקר ובניתוחו, נתלה החוקר באילנות גבוהים וביצע מבחן פרידמן. עם זאת, בעוד שכולם היו תמימי דעים כי יש לבצע מבחן פרידמן, לא היתה הסכמה בנוגע לאופן ביצוע המבחן, וליתר דיוק – לא היתה הסכמה בנוגע לאופן דירוג הציונים. מה מבין הבאים הנו אופן הדירוג הנכון (הדירוגים בכל טבלה מופיעים בסוגריים)?

27. לשאלה הקודמת לשאלה הבאה לפתרון לתשובה 25 ליטל ביקשה לבדוק האם יש הבדל ברמת המקובלות של ילדים שאוהבים סרטי פנטזיה שונים. היא דגמה שלוש קבוצות: קבוצת חסידי "הארי פוטר", קבוצת סוגדי "שר הטבעות" וקבוצת מתעלפי "נרניה". בכל קבוצה היו 20 ילדים שונים. ניתוח שונות הראה הבדל מובהק בין הקבוצות. מה לא יתכן שקרה? א) ליטל השתמשה במבחן עוצמתי מאוד ב) ליטל עשתה טעות מסוג ראשון ג)ליטל עשתה טעות מסוג שני ד)חסרים נתונים על המצב בעולם כדי לענות על השאלה

28. לשאלה הקודמת לשאלה הבאה לפתרון לתשובה 26 לו היינו מיישמים את הפתגם הידוע "כל הסינים דומים", על מערך מחקר בין-נבדקים, בו היינו מתפעלים את טמפרטורת החדר (קר, חם) ומודדים את ביצועי הזיכרון של נבדקים סינים, מה בהכרח היינו מגלים? א) MS טיפול שואף לאפס ב) MS טעות שואף לאפס ג)F שווה לאפס ד) תוצאה מובהקת במבחן סטטיסטי ה) א+ב ו) א+ב+ג ז) א+ד ח) ב+ד

29. לשאלה הקודמת לפתרון לתשובה 27 בהמשך למחקרה של ליטל (שאלה 25), ביקש ניצן לבדוק מספר השערות מתוכננות בנוגע להבדלים בין מידת המקובלות של צופי שלושה סרטי פנטזיה לבין קבוצת ביקורת (סרט מד"ב). מידת המקובלות נמדדה על סולם של 0-100 (100 = הכי מקובל בכיתה). להלן התוצאות (בכל קבוצה 20 תלמידים): ניצן השווה בין "מלחמת הכוכבים" לשאר הקבוצות גם יחד, ובין “שר הטבעות" ל"הארי פוטר". מה יהיה ה-SSקונטרסט של שאר ההשוואות האורתוגונליות במערך? (ניתן לבחור מספר תשובות) א) 9363.33 ב) 8881.67 ג) 6250 ד) 6201.67 ה)1960 ו) 605 ז) 420 ח) 250

30. תשובות ופתרונות

31. לשאלה הבאה 1 האם זה סוג השאלות שיופיעו במבחן? א. כן ב. בוודאי ג. אשכרה כן ד. באלוהים ה. באוסול ו.באמא שלי ז.באמא שלך ח. בסבתא של ליטל ח.אל תערב הורים י. כל התשובות נכונות

32. לשאלה הקודמת לשאלה הבאה לפתרון 2

33. לשאלה הקודמת לשאלה הבאה 2 SSAB במערך בין נבדקים הוא ה- SSE במערך בתוך-נבדק. במערך הבתוך-נבדק שבדוגמה מספר תצפיות בתא ij= 1 במערך הבין-נבדקים שבדוגמה מספר תצפיות בתא ij= 25 מכאן שבכדי לעבור מ MSE במערך חד"ג בתוך נבדק לMSAB במערך דו"ג בין נבדקים יש להכפיל במספר המשתתפים: 315 X 25=7875

34. לשאלה הקודמת לשאלה הבאה לפתרון 3

35. לשאלה הקודמת לשאלה הבאה 3 MSE במערך בין נבדקים הוא ה- MSW (ממוצע השונויות בתוך הקבוצות). ערך זה מחושב כך: ציון בודד כלומר, ללא מידע על הציונים הבודדים לא נוכל לחשב את השונויות בתוך הקבוצות, וללא השונויות בתוך הקבוצות לא נוכל לחשב את גורם הטעות.

36. לשאלה הקודמת לשאלה הבאה לפתרון 4

37. לשאלה הקודמת לשאלה הבאה 4 כאן אנו עוסקים ברמה ההיסקית ולא ברמה התיאורית. ברמה ההיסקית, כל קומבינציה של אפקטים אפשרית: אפקט עיקרי למשתנה אחד אבל לא לשני, אינטראקציה בלי אפקטים עיקריים, אפקט עיקרי אחד ואינטראקציה, וכו'.כלומר, ברמה ההיסקית האפקטים הנם בלתי תלויים זה בזה.מדוע?מכיוון שבעוד שברמה התיאורית האפקטים הם אבסולוטיים (ממוצע א' שונה ממוצע ב'), הרי שברמה ההיסקית האפקטים הם יחסיים (הפער בין הממוצעים נבדק ביחס לגורם הטעות במערך ואל מול ערך קריטי).

38. לשאלה הקודמת לשאלה הבאה לפתרון 5

39. לשאלה הקודמת לשאלה הבאה 5

40. לשאלה הקודמת לשאלה הבאה לפתרון 6

41. לשאלה הקודמת לשאלה הבאה 6 שימו לב כי למעשה ניתן ליצור כל טבלה זוגית מהטבלה הקודמת על ידי חישוב ממוצעי תאים: מילה מבתיה עוזיאל: נסו ותהנו בבית ביצירת טבלאות נוספות (מגלעיני אפרסק) ניתן להבחין כי האפקטים הפשוטים (הפער בין כל שני ממוצעי תאים) שווים, ולכן הטבלה הנה אדיטיבית לחלוטין. אי לכך, אין כל אינטראקציה (זוגית או משולשת).

42. לשאלה הקודמת לשאלה הבאה 7 חוקר בדק את ההשפעה של רמזים פנימיים של הקיבה (דהיינו- תחושת הרעב הפנימית, שנמדדת לפי מספר השעות מאז הארוחה הקודמת), של רמזים חיצוניים (השעה לפי שעון קיר), ושל טיב האוכל (מסעדה צרפתית חמישה כוכבים לעומת הקפיטריה בפקולטה למשפטים) על דפוס האכילה של שני סוגי נבדקים (רזים, ממוצעים במשקל). במחקר נלקחו 60 ממוצעים במשקלם ו- 60 רזים. כל אחד מהנבדקים ישן במעבדה, וקיבל בבוקר שלמחרת ארוחה מהסוג של "אכול כפי יכולתך". שעוני היד נלקחו מכל הנבדקים. שליש מהנבדקים בכל קבוצה קיבלו ארוחת צהריים בשעה 12:00 (רמז פנימי של שובע), שליש בשעה 14:00 ושליש בשעה 15.30 (רמז פנימי של רעב) . לחצי מהנבדקים שאכלו בשעה 12:00, ציין שעון הקיר 11:00 (רמז חיצוני של שובע), ולחציים ציין השעון 13:00 (רמז חיצוני של רעב). כמות האוכל שכל נבדק אכל - נלקחה כמשתנה התלוי. כל נבדק נבחן פעמיים, פעם כאשר פעם קבל אוכל מועלה ופעם כאשר קבל אוכל בינוני. בניסוי זה, אם כן, ארבעה משתנים: 1) רמז פנימי 2) רמז חיצוני 3) טיב האוכל 4) סוג הנבדק א) כל המשתנים הם בין נבדקים ב) רק משתנה מס' 1 בתוך נבדקים ג) רק משתנה מס' 2 בתוך נבדקים ד) רק משתנה מס' 3 בתוך נבדקים ה) משתנים 1+2 הם בתוך נבדקים ו) מתאור הניסוי אי-אפשר להכריע אילו משתנים בין נבדקים ואילו בתוך נבדקים

43. לשאלה הקודמת לשאלה הבאה לפתרון 8 חוקרת בדקה את ההשפעה של חסך בשינה על הזיכרון. לשם כך בדקה חמש קבוצות, עם חסך שינה שנע בין 24 שעות לבין 44 שעות. לאחר שגילתה החוקרת הבדלים מובהקים במערך ניתוח שונות חד גורמי בין נבדקים, בקשה החוקרת לבדוק איזה צמד מבין רמות המשתנה הבלתי תלוי שונה באופן מובהק. לשם כך, עליה להשתמש במבחן: • השוואות מתוכננות • טוקי • דאנט • שפה • דאן • הואיל ולא שערה השערה מראש, אסור לחוקרת להמשיך ולבדוק צמדי קבוצות

44. לשאלה הקודמת לשאלה הבאה 8 החוקרת מעוניינת לבדוק את מקור התוצאה המובהקת שקיבלה במחקר. זאת על ידי השוואה בין כל קבוצה (רמה) לכל קבוצה אחרת.זוהי השוואה זוגית.מבחן טוקי מאפשר בחינה של כל ההשוואות הזוגיות במערך.למה לא שפה? שפה אמנם מאפשר גם הוא לבדוק את כל ההשוואות הזוגיות, אך הוא מחמיר יותר מטוקי ועל כן עוצמתי פחות.למה לא דאן? מכיוון שההשוואות המתוארות נעשות לאחר ניתוח השונות.

45. לשאלה הקודמת לשאלה הבאה לפתרון 9 נערך מחקר שבו נבדקה השפעתם של סוג הקידוד (עמוק או רדוד) ואורך המילה (ארוך או קצר) על אחוז המילים שנזכרו. המילים היו בשפה העברית. במחקר זה התקבלה אינטראקציה מובהקת בין המשתנים. במחקר דומה, עם אותו מספר נבדקים, שנדגמו מאותה אוכלוסייה, ובאותו מערך, אך לגבי מילים בשפה האנגלית, לא התקבלה אינטראקציה בין המשתנים (לא ברמה התיאורית ולא ברמה ההיסקית) חוקר החליט לצרף את תוצאות שני המחקרים למערך ניתוח שונות אחד, תלת-גורמי, שבו המשתנה הבלתי תלוי הנוסף הנו שפת המילים (אנגלית או עברית). אלו מהתוצאות הבאות תתקבל בהכרח במערך זה : • אינטראקציה משולשת מובהקת • אינטראקציה משולשת ברמה התיאורית • אינטראקציה משולשת לא מובהקת • העדר אינטראקציה משולשת ברמה התיאורית • חסרים נתונים בכדי לדעת מה בהכרח יתקבל במחקר

46. לשאלה הקודמת לשאלה הבאה 9 אנו יודעים כי ישנה אינטראקציה בין א' ו-ב' בתנאי X. אנו יודעים גם כי אין אינטראקציה כזאת בתנאי Y. כאשר מאחדים את שני התנאים הללו לכדי משתנה שלישי, ג', בעל שתי רמות (X ו-Y), הרי שנקבל דפוס תיאורי של אינטראקציה משולשת:תהיה אינטראקציה זוגית בין א' ו-ב' תחת ג'1, אך לא תחת ג'2.אם כך, למה רק ברמה התיאורית?מכיוון שברמה ההיסקית נבדקים האפקטים השונים ביחס לגורם טעות וכנגד ערך קריטי, ולכן יתכן כי האינטראקציה המשולשת לא תימצא מובהקת.

47. לשאלה הקודמת לשאלה הבאה לפתרון 10 יונתן תכנן ניסוי בו הוא מעונין להשוות בין טיפולים שונים להפגת מתחים. הוא לוקח משתתפים ומקצה אותם לארבע קבוצות: קבוצת ביקורת, קבוצת מדיטציה, קבוצת ביופידבק, וקבוצת כדורי הרגעה. רמת המתח נבדקת על ידי שאלון. יונתן מתכנן לבצע את ההשוואות המתוכננות הבאות: ביקורת מול מדיטציה; ביופידבק מול כדורי הרגעה; ביקורת ומדיטציה ביחד מול ביופידבק וכדורי הרגעה ביחד. יונתן מעונין לתכנן השוואה מתוכננת נוספת שתהיה אורתוגונלית להשוואות האחרות – על אילו מהבאות תמליץ לו: • ביופידבק מול שלוש האחרות • מדיטציה וביופידבק מול כדורי הרגעה • ביקורת וכדורי הרגעה מול מדיטציה • ביופידבק, כדורי הרגעה וביקורת מול מדיטציה • ניתן לבצע השוואות מתוכננות אורתגונליות נוספות אך הן אינן מפורטות בסעיפים א-ד • לא ניתן לבצע השוואות מתוכננות אורתגונליות מעבר למה שמתכנן לבצע יונתן בשאלה המקורית

48. לשאלה הקודמת לשאלה הבאה 10 במערך של יונתן ישנן 4 קבוצות. במערך כזה ניתן לבצע 3 השוואות אורתוגונליות (k-1), כאשר מסופר לנו כי יונתן כבר ביצע 3 השוואות.לכן, כל קונטרסט נוסף בהכרח יהיה תלוי באחרים.

49. לשאלה הקודמת לשאלה הבאה לפתרון 11 דוקטורנט במגמה החברתית (השם שמור במערכת) בקש לבדוק את הקשר בין משקל (עוד פעם משקל, לא נמאס לכם?) לציון פסיכומטרי. הוא דגם 50 נבדקים אותם חילק לשמנים ורזים והשווה בין ציוני הפסיכומטרי שלהם. הדוקטורנט שיער כי שמנים יצליחו יותר בפסיכומטרי מרזים. הניתוח הסטטיסטי (מבחן t) הראה תוצאה מובהקת. להלן הפלט הסטטיסטי: עבור איזה ערך p אישש הדוקטורנט את השערתו? א) 0.05 ב) 0.0499 ג) 0.0245 ד)0.0998 ה)אף תשובה אינה נכונה

50. לשאלה הקודמת לשאלה הבאה 11 שימו לב שהסטטיסטיקה התיאורית נופלת בניגוד לכיוון ההשערה.לכן לא ידחה החוקר את השערת האפס.