ראמ"ה - הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך

1. ראמ"ה - הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך מערכת החינוך בישראל בראייה השוואתית בינלאומית על-פי הדוח השנתי של ה-OECDEducation at a Glance 2009 (EAG 2009)

2. Education at a Glance (EAG) 2009OECD Indicators מקור הנתונים, הלוחות והתרשימים: דוח EAG 2009 המתפרסם באתר: www.oecd.org/edu/eag2009 תזכיר שהוכן עבור ראמ"ה ע"י פרופ' רות קלינוב, מהאוניברסיטה העברית, המתפרסם באתר ראמ"ה: http://rama.education.gov.il

3. תקציר מנהלים הנתונים בדוח מתייחסים לשנים 2006 (נתונים כספיים ונתוני הישגים) ו-2007 (שאר הנתונים). כלומר, הנתונים הם קדם רפורמת "אופק חדש" השקפים להלן מתמקדים בניתוח התהליכים בתוך מערכת החינוך הטרום יסודי, היסודי והתיכון, ואינם כוללים ניתוחים של מערכת ההשכלה הגבוהה

4. בוגרי מערכת החינוך בישראל • שיעור בעלי ההשכלה השלישונית ב-2007 בישראל גבוה מממוצע ה-44% OECDלעומת28%,בהתאמה (EAG 2009, Table A1.1a, p. 37) • יתרונה של ישראל בשיעור בעלי ההשכלה השלישונית בולט במיוחד בגילאים המבוגרים.למשל, ב-2007 אחוז בעלי ההשכלה השלישונית בגילאי 55-64 הוא 43% ואילו בשאר המדינות הטווח נע בין 11%-39% (EAG 2009, Table A1.3a, p. 39) • שיעור בעלי ההשכלה השלישונית בקרב הצעירים (גילאים 34-25) בעולם גדל בקצב מהיר מזה שבישראל, ולכן צפוי שיתרונה של ישראל ימשיך להצטמצםבאופן שישראל עלולה לאבד את יתרונה היחסי. בישראל - העלייה בין 2002 ל-2007 היא 2%, ממוצע ה-OECD עלה ב-6%, ואילו בקוריאה ובניו זילנד למשל מגיעה העלייה ל-15% ו-17%, בהתאמה (EAG 2009, Table A1.3a, p. 39) • שיעור מסיימי תיכון (חטיבה עליונה) בישראל ב-2007 גבוה מממוצע ה--92%OECDלעומת82%,בהתאמה (EAG 2009, Tables A2.1, A2.2, p. 56-57)

5. השקעה כספית בחינוך (קדם רפורמת "אופק חדש")(1) • ישראל נמנית עם המדינות המשקיעות שיעור גדול ממשאביהן בחינוך- 4.4% מהתמ"ג בישראל ב-2006 לעומת 3.7% ב-OECD (EAG 2009, Table B2.1, p. 218) • אולם, שיעור התלמידים בישראל מתוך סך האוכלוסייה גבוה בהרבה מהממוצע במדינות ה-OECD, לכן יוצא שההשקעה הממוצעת פר תלמיד (כפי שזו נמדדת במונחי כח קנייה קבוע - PPP$) נמוכה יחסית, וזאת בכל שלבי החינוך- טרום יסודי, יסודי, חטיבת ביניים ותיכון. ב-2006 בישראל ההשקעה היא: 3,803 בגן, 4,923 ביסודי, ו-5,858 בעל-יסודי, לעומת 5,260, 6,437 ו-8,006 ב-OECD, בהתאמה(EAG 2009, Table B1.1a, p. 202). • ההשקעה פר תלמיד כשיעור מהתמ"ג לנפש (מדד הנחשב כמייצג טוב יותר את ההשקעה הריאלית בחינוך) בישראל דומה לממוצע ה-OECD בחינוך היסודי והעל-יסודי, אך נופלת בגילאי הגן.בישראל - 15% בגן, 20% ביסודי ו-24% בעל-יסודי; לעומת 18%, 20% ו-25% ב-OECD, בהתאמה(EAG 2009, Table B1.4, p. 206. )

6. השקעה כספית בחינוך (קדם רפורמת "אופק חדש") (2) • ההשקעה בחינוך פר תלמיד ב-OECD בין 1995 ל-2006 גדלה במונחים ריאליים ב-39% לעומת גידול של 9% בלבד בישראל. נתונים אלה נכונים ל-2006, והינם טרום רפורמת "אופק חדש" (EAG 2009, Table B1.5, p. 207) • מבלי להיכנס לבחינה מפורטת של המאפיינים המיוחדים של מערכת החינוך בישראל - הטרוגניות גדולה מאד של האוכלוסייה, קליטת עליה ועוד - ניתן להניח שלשחיקת ההקצאה בחינוך בישראל יש כבר השפעה על ההישגים, ושזו עלולה לתת את אותותיה בעתיד ביתר שאת

7. מורים ותלמידים (1) • שכר המורים בישראל - כפי שזה נמדד בשיעור ששכר מורה מהווה מהתמ"ג לנפש - נמוך בהרבה מממוצע ה-OECD, כאשר ישראל נמצאת בתחתית הדירוג העולמי. בישראל, השכר למורה אחרי 15 שנות ותק יחסית לתמ"ג לנפש הוא 62% בכל הרמות, ויחס שכר זה הוא פחות ממחצית יחס השכר במדינות ההשוואה. עם זאת, חשוב לקחת בחשבון שמדד זה הוא קדם רפורמת "אופק חדש", ומבוסס (בישראל ובעולם) על טבלאות השכר התקניות והוא אינו מודד שכר בפועל(EAG 2009, Table D3.1, p. 399) • מספר שעות העבודה השנתיות של מורי ישראל נמוך מממוצע ה-OECD בחטיבות הביניים (945 לעומת 1214, בהתאמה), ובחטיבה העליונה (945 לעומת 1159, בהתאמה). חלק גדול מהפער מוסבר בכך שבישראל היקף שעות העבודה מעבר להוראה ישירה נופל בהרבה מזה שב-OECD (EAG 2009, Table D4.1, p. 412)

8. מורים ותלמידים (2) • מורה בישראל עובד פחות שעות מעמיתו "הממוצע" ב-OECD • אולם מאידך תלמידי ישראל מקבלים, בכל שלבי החינוך, יותר שעות לימוד מעמיתיהם ב- OECD(פער לטובת ילדי ישראל של 88 שעות שנתיות (ש"ש) בגיל 7-8, 49 ש"ש בגילאי 9-11, 90 ש"ש בגיל 12-14 ו- 123 ו-183 ש"ש בגילאים 15-17 במסלולים השונים). חלק מהפער מקורו בפיזור שעות על פני מקצועות לימוד רבים, פיצולים למקצועות בחירה (EAG 2009, Table D1.1, p. 366) • הכיתות בישראל הן בין הגדולות ביותר בעולם (למעשה רק בקוריאה ויפן הן גדולות יותר). בישראל יש 27.6 תלמידים בכיתה ממוצעת בחינוך היסודי ו-32.7 בחטיבת הביניים, לעומת ממוצע 21.4 ו-23.9 בהתאמה ב-(EAG 2009, Table D2.1, p. 382) OECD

9. מורים ותלמידים (3) • לעומת הכיתות הגדולות בישראל עולים שני מדדים מאזנים: • מס' התלמידים הממוצע פר מורה בישראל דומה לזה שב-OECD: ביסודי - 16.4 לעומת 16.0, בחטיבת הביניים - 12.4 לעומת 13.2, ובחטיבה העליונה - 11.8 לעומת 12.5, בהתאמה (EAG 2009, Table D2.2, p.383) • מס' המורים הממוצע פר כיתה בישראל גבוה מזה שב-OECD: ביסודי - 1.7 לעומת 1.3, בהתאמה; ואילו בחטיבת הביניים - 2.6 לעומת 1.8, בהתאמה (EAG 2009, Tables D2.1, D2.2, p. 382-383) • שילוב שלושת המדדים הללו - גודל הכיתות, מס' תלמידים ממוצע פר מורה, ומס' מורים ממוצע פר כיתה - מלמד שההתייחסות לגודלי הכיתות בישראל דורשת בחינה מעמיקה יותר של תמונת המצב.

10. ההישגים הלימודיים (1) • ההישגים בדוח מתבססים על תוצאות מבחני PISA 2006 (אוריינות מתמטיקה, קריאה, ומדעים לגילאי 15), ואשר דווחו כבר בעבר בנפרד • נתונים אלה מוצגים ב-EAG כאחד מהמדדים העיקריים לתפוקות מערכות החינוך בעולם: • ההישגים של תלמידי ישראל נמוכים מממוצע ה- OECDוממרבית המדינות המשתייכות לארגון (רק טורקיה ומקסיקו נמצאות מתחת) • הפערים בהישגים של ילדי ישראל(כפי שאלה נמדדים באמצעות שונות ההישגים)הינם מהגבוהים בעולם (EAG 2009, Table A4 1a, p. 89)

11. ההישגים הלימודיים (2) • הישגי התלמידים בישראל נמוכים בממוצע מאלה של עמיתיהם ב-OECD לאורך כל המדרג: • 1. הישגי התלמידים המצטיינים בישראל נופלים מאלה של המצטיינים ב-OECD ושיעור העומדים בסף הגבוה של פיזה נמוך יחסית • 2. הישגי התלמידים החלשים בישראל נמוכים בהרבה מאלה של החלשים ב- OECD ושיעור הנמצאים מתחת לסף הנמוך של פיזה גבוה יחסית • חשוב להדגיש כי תמונת ההישגים: • 1. דומה לזו עולה גם ממבחני TIMSS ומבחני המיצ"ב • 2. כמעט לא השתנתה מאז משתתפת ישראל במבחנים הבינלאומיים במדגם המייצג אותה נכונה (החל ממחזור TIMSS 1999)

12. במבט אחד: ישראל יחסית לעולם פער מהעולם(גדל) הוצאה פר תלמיד כ-% מהתמ"ג הוצאה פר תלמיד (PPP$) אחוז מהתמ"ג הוצאה פער מהעולם(קָטֵן) אחוז מסיימי תיכון אחוז בעלי השכלה שלישונית בוגרים תלמידים בכיתה (יותר) שעות לימוד בשנה(יותר בעל-יסודי) תלמידים פר מורה תלמידים מס' מורים פר כיתה (יותר, בעיקר בחטיבת ביניים) שעות עבודה בשנה (פחות, בעיקר שהייה) שכר יחסית לתמ"ג לנפש (נמוך) מורים "יציבות" יחסית מאז 1999 פחות מצטיינים;יותר חלשים פערים (גדולים) ציונים (נמוכים) הישגים מדדמשמעותי שווה בערך גבוה יחסית נמוךיחסית

13. שילוב כל המדדים נותן מקום לתקווה מהולה בדאגה (1) • אחוז גבוה של מסיימי תיכון ושל בעלי השכלה שלישונית, אם כי יש סימנים שיתרון זה עלול להצטמצם • מדד ההשקעה הריאלי בחינוך בישראל דומה לממוצע ה-OECD, אך שחיקתו הגדולה בשנים האחרונות, בהשוואה לעולם, עלולה להסיג את ישראל לאחור • אופן השימוש במשאבי ההוראה, המהווים את ההוצאה העיקרית במערכות חינוך, מעלה סדרת סוגיות: • שכר המורים הריאלי נמוך בהרבה בהשוואה עולמית (קדם רפורמת "אופק חדש"). עם זאת, המורים בישראל בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה נדרשים לפחות שעות עבודה מעמיתיהם. סביר להניח ש"אופק חדש" יצמצם חלק מהפער, אולם לא את כולו. • בישראל יש אינדיקטורים משלימים הפועלים במגמות הפוכות: בהשוואה לעולם - כיתות גדולות לכאורה, מול יותר מורים בממוצע לכיתה, ומספר דומה של תלמידים פר מורה • תלמידי ישראל מקבליםיותר שעות הוראה פורמלית

14. שילוב כל המדדים נותן מקום לתקווה מהולה בדאגה (2) השורה התחתונה - • שיפור ההישגים צריך להיות משימה לאומית • להשגתה נדרשת בחינה מעמיקה של תהליך ההוראה והלמידה בישראל • משימה זו מחייבת שילוב ושיתוף של כל בעלי העניין במערכת תוך יצירת תשתית של אמון ואחריותיות משותפים

15. כללי

16. Expenditure on educational institutions as a percentage of GDP for ALL levels of education (1995, 2000, 2006)

17. ההשקעה בחינוך כחלק מהתמ"ג וההוצאה הציבורית - 2006 • מדינות ה-OECD משקיעות בממוצע 6.1% מהתמ"ג הקולקטיבי שלהן בחינוך (מעבר לכלל רמות החינוך) • בדנמרק, איסלנד, קוריאה וארה"ב כמו גם בישראל ההשקעה היא מעל 7% מהתמ"ג • מדינות ה-OECD משקיעות בממוצע 13.3%מתוך ההוצאה הציבורית כולה בחינוך (ההשקעה נעה מ-10% בגרמניה, איטליה ויפן, ועד 22% במקסיקו). בישראל - ההשקעה המקבילה היא 13.7%

18. ההשקעה בחינוך פר תלמיד - $PPP - 2006 • מדינות ה-OECD משקיעות בממוצע 93,775$ (PPP$) פר תלמיד, לאורך לימודיו היסודיים והעל יסודיים. המדינות המשקיעות עד 40,000$ הן: מקסיקו, סלובקיה, וכן ברזיל, צ'ילה והפדרציה הרוסית, והמדינות המשקיעות 100,000$ ויותר הן: אוסטריה, דנמרק, איסלנד, אירלנד, איטליה, לוקסמבורג, נורבגיה, שווצריה, בריטניה וארה"ב. בישראל - הוקצו בממוצע 64,683$ פר תלמיד • ההוצאה פר תלמיד בין 1995 ל-2006 בחינוך היסודי והעל-יסודי גדלה ב-OECD ב-39%. בישראל גדלה ההוצאה פר תלמיד בשנים אלה ב-9%

19. מדינות נבדלות לא רק בגודל תקציב החינוך אלא גם באופן בו הן מנצלות התקציב אינדיקטורB7 בדוח מתאר את האופן בו מנוצל תקציב החינוך היסודי והעל יסודי במדינות השונות, כאשר המרכיבים העיקריים הם: • שכר המורים • מספר שעות הלמידה של התלמידים • מספר שעות ההוראה של המורים • גודל כיתה ממוצע • שכר מורה פר תלמיד בחטיבה העליונה משתנה מאד ממדינה למדינה (מ-3.6% תמ"ג לנפש בסלובקיה למעל פי שש בפורטוגל (ממוצע OECD 11.4%) • שתי מדינות בהן שכר מורה פר תלמיד הוא זהה, יכולות להיבדל מאד בהרכב העלויות שהוביל לכך. למשל, בחטיבה העליונה בקוריאה ובלוקסמבורג שכר מורה פר תלמיד, כאחוז מהתמ"ג לנפש, הוא 15%. אולם: • בעוד שבקוריאה ישנן כיתות גדולות שמאפשרות לשלם משכורות גבוהות למורים, ולממן זמן למידה לתלמיד מעל הממוצע וזמן למורה לטיפול בנושאים מעבר להוראה עצמה. • הרי שבלוקסמבורג ההשקעה היא רובה בהעמדת כיתות קטנות כאשר השכר של המורים ומשך זמן ההוראה נמצאים ברמה נמוכה מהממוצע.

20. Contribution of various factors to salary cost per student as a percentage of GDP per capita, at t the upper secondary level of education (2006)

21. התפתחויות דמוגרפיות והשפעתן על התקציב • במדינות כמו קוריאה, פולין וסלובקיה יש צפי לירידה של 20% במספר הנרשמים לבתי ספר בעשור הבא - דבר שיקל משמעותית על תיקצוב החינוך • באירלנד, ספרד וישראל שיעור האוכלוסייה בגילאי 5-14 צפוי לגדול ביותר מ-15% עד שנת 2015

22. ישראל למול מדינות ההשוואה

23. נתוני הבסיס של מדינות ההשוואה (2005/2006) מהלוח לעיל נראה שאחוז הלומדים מכלל האוכלוסייה בישראל הוא גבוה מזה של כל מדינות, עובדה שיש לה משמעויות הן מהצד החברתי והן מהצד התקציבי. • אחוז הלומדים מכלל האוכלוסייה בישראל גבוה מזה של כל מדינות ההשוואה, עובדה שיש לה משמעויות מהפן החברתי והתקציבי כאחת

24. מצבת האוכלוסייה לפי רמת השכלה

25. שיעור גילאי 25-64 לפי רמת השכלה (בשנים 2002 ו-2007) • בישראל, בשנת ,2007 אחוז בעלי השכלה נמוכה - לכל היותר חטיבת ביניים - מתוך גילאי 25-64 הוא בינוני (20%). אחוז בעלי השכלה תיכונית מלאה, נמוך בישראל מזה של מדינות ההשוואה המפותחות • בישראל ב-2007 אחוז בעלי ההשכלה השלישונית מתוך גילאי 25-64 (44%) גבוה יחסית לכל מדינות ההשוואה פרט לקנדה • להרכב אוכלוסייה זה השלכות על סוגי היצע העבודה הקיימים: קבוצות גדולות למדי של בעלי השכלה נמוכה מחד וגבוהה מאידך, וקבוצה קטנה יחסית של בעלי השכלה בינונית

26. אחוז בעלי השכלה שלישונית בתוך קבוצות גיל (בשנים 2002 ו-2007) • היתרון של ישראל באחוז בעלי ההשכלה השלישונית נובע בין השאר מהמשקל הגבוה באוכלוסייה של עולים שכבר הייתה להם השכלה אקדמית כשהגיעו לישראל. לכן, בעוד שברוב המדינות יורד אחוז בעלי השכלה שלישונית ככל שהגיל עולה, הרי בישראל אחוז זה קבוע לכל הגילים • במרבית מדינות ההשוואה עלה בין 2002 ל-2007 אחוז בעלי השכלה שלישונית בגילאים 25-34, בעוד שהגידול באחוז זה בישראל קטן יותר

27. אחוז אוכלוסיה עם השכלה שלישונית, לפי סוגי השכלה, גילאי 25-34 (2007) • בישראל, כמו בכל מדינות ההשוואה, רוב בעלי ההשכלה השלישונית הם בוגרי מסלולים אקדמיים ומיעוטם בוגרי מסלולים מקצועיים

28. נגישות להשכלה שלישונית

29. אחוז מסיימי חטיבה עליונה מתוך אוכלוסיית הגיל המקובל לסיום (בשנים 2002 ו-2007) • המדד לסיום החטיבה העליונה, הוא אחוז המסיימים אותה מתוך קבוצת הגיל האופיינית לסיום (בישראל גיל 17), בין אם קיבלו תעודה פורמלית כגון תעודת בגרות, ובין אם לאו. אחוז זה בישראל בשנת 2007 (92%) גבוה למדי הן יחסית ל-OECD (82%) והן יחסית לארה"ב (78%)

30. אחוז המסיימים השכלה שלישונית מתוך האוכלוסייה בגיל האופייני לסיום, לפי מסלול ( 2002 ו-2007) • שיעור המסיימים לימודים שלישוניים אקדמיים, מתוך קבוצת הגיל האופיינית לסיום (בישראל גיל 26), עומד ב-2007 בישראל על 37%, והוא נמצא בטווח של מדינות ההשוואה

31. נגישות להשכלה שלישונית • לסיכום, היתרון הבולט של ישראל בהשכלה שלישונית במצבת האוכלוסייה לפי רמות השכלה, מושפע הן ממערכת החינוך המקומית והן מהרכב העלייה. יתרון זה פוחת כאשר מדובר באחוז בעלי השכלה שלישונית בגילים הצעירים • בישראל שיעור המסיימים את החטיבה העליונה של בית הספר התיכון דומה לזה של המדינות המפותחות • השיעור הגבוה יחסית של בעלי השכלה נמוכה (לכל היותר חטיבת ביניים) הוא תוצר של רמת ההשכלה שהייתה מקובלת בעבר והוא עתיד לכן, להמשיך להראות בנתוני השנים הקרובות

32. עלויות רכישת השכלה

33. הוצאה שנתית על מוסדות חינוך פר תלמיד יחסית לתמ"ג לנפש (2006) • הגרפים להלן מראים את הקשר בין עלות תלמיד לבין רמת התמ"ג לנפש (בחינוך היסודי ובחינוך העל יסודי). מגרפים אלה עולה שישראל אינה חריגה, אלא נמצאת בדיוק על קו המגמה חינוך יסודי

34. הוצאה שנתית על מוסדות חינוך פר תלמיד יחסית לתמ"ג לנפש (2006) חינוך על-יסודי

35. הוצאה לתלמיד בדולרים PPP לפי שלב חינוך (2006) • כצפוי, ההוצאה בישראל נמוכה מזו של מדינות מפותחות בכל שלבי החינוך. היא שווה לזו שבקוריאה וניו-זילנד בחינוך היסודי, אולם היא נמוכה מהן בגן (למעט בקוריאה) ובחינוך העל-יסודי

36. הוצאה לתלמיד, בדולרים PPPלפי שלב חינוך - ישראל בהשוואה ל-OECD (בשנים 1998-2006) • במבט היסטורי נראה שעד שנת 2000 הייתה ישראל קרובה למדי לממוצע מדינות ה- OECD. אולם, בעוד שב-OECD חלה עלייה חדה בהוצאה לתלמיד במהלך השנים, הרי שבישראל כמעט לא חל שינוי, ולכן הפער התרחב • מהנתונים אין לדעת איזה חלק מהעלייה בהוצאה במדינות ה-OECD נובע מעליית שכר המורים ואיזה מגידול בתשומות ריאליות

37. הוצאה לתלמיד בדולרים PPPלפי שלב חינוך - ישראל בהשוואה ל-OECD (בשנים 1998-2006)

38. הוצאה לתלמיד בדולרים PPPלפי שלב חינוך - ישראל בהשוואה ל-OECD (בשנים 1998-2006)

39. הוצאה לתלמיד בדולרים PPPלפי שלב חינוך - ישראל בהשוואה ל-OECD (בשנים 1998-2006)

40. סך ההוצאה על חינוך כאחוז מהתמ"ג (ללא חינוך שלישוני) בשנים 1995, 2000, 2006 • ב-2006 הוציאה ישראל על מוסדות חינוך (להוציא חינוך שלישוני) 4.4% מסך התוצר, שיעור העולה על זה שבארה"ב (4.0%) וב-OECD (3.7%) • ההוצאה הגבוהה יחסית בישראל, נובעת בחלקה מאחוז גבוה יותר של תלמידים מתוך כלל האוכלוסייה, מאשר במדינות ההשוואה • יחד עם זה, ברור מהנתונים ההשוואתיים בין שנים שונות, שהתנודות הן רבות, גם בתוך כל מדינה וגם בין מדינות, וההשוואה אינה מלמדת הרבה

41. סך ההוצאה על חינוך כאחוז מהתמ"ג (ללא חינוך שלישוני) בשנים 1995, 2000, 2006

42. ההוצאה לתלמיד יחסית לתמ"ג לנפש • ההוצאה לתלמיד יחסית לתמ"ג לנפש: יחס זה הוא במונחי מטבע מקומי, ולכן אינו תלוי בבחירת שער החליפין ומאפשר ניכוי השפעת המבנה הדמוגרפי • כמו-כן, מאחר שהוא יחסית לתוצר לנפש באותה מדינה, הוא מנכה חלקית את הקשר החיובי בין שכר המורים לבין רמת התוצר לנפש. לכן הוא קירוב טוב יותר ממדדים אחרים לעלות הריאלית של תלמיד • בחינוך הטרום יסודי העלות לתלמיד (15% מהתמ"ג לנפש) נמוכה בישראל מאשר ברוב מדינות ההשוואה. בחינוך היסודי ובחינוך העל-יסודי, העלות לתלמיד בישראל דומה לזו של מדינות ההשוואה (20% ו-24%, בהתאמה)

43. הוצאה לתלמיד יחסית לתמ"ג לנפש באחוזים לפי שלב חינוך (2006)

44. הוצאה לתלמיד יחסית לתמ"ג לנפש באחוזים לפי שלב חינוך - ישראל בהשוואה ל-OECD (בשנים 1998-2006) • מבט היסטורי בהשוואה ל-OECD מראה, שההפרשים בינו לבין ישראל אינם בעלי דפוס קבוע, ובסך הכל נמצאת ישראל ברמה דומה (אך במגמת ירידה)

45. משכורות מורים ושעות עבודה

46. היחס בין השכר לאחר 15 שנות ותק לבין התמ"ג לנפש‏ לפי שלב חינוך

47. מספר שנתי של שעות נוכחות של מורה בבית-ספר לפי שלב חינוך (2007) • סך השעות השנתיות (שעות הוראה + שעות שאינן להוראה) בהן חייב מורה בישראל (במשרה מלאה) לשהות בבית-הספר הוא: • בחינוך היסודי בטווח של מדינות ההשוואה (1221 לעומת 1185 ב-OECD ו-1332 בארה"ב) • אך הוא נמוך בחטיבת הביניים (945 לעומת 1214 ב-OECD ו-1368 בארה"ב) ובחטיבה העליונה (945 לעומת 1159 ב-OECD) • הפער נובע בעיקרו ממיעוט שעות נוכחות יחסי בישראל • עובדה זו, משמעה שפער השכר בשלבי החינוך העל יסודי נמוך יותר ממה שנראה בתרשים הקודם. כמו-כן עלות שעת מורה יקרה יותר בשלבי חינוך אלה

48. מספר שנתי של שעות עבודה של מורה בבית-ספר לפי שלב חינוך (2007)

49. שעות הוראה לתלמיד • מספר שעות ההוראה השנתיות לתלמיד, גבוה בישראל יחסית למרבית מדינות ההשוואה בכל שלבי החינוך • יש להניח שהדבר נובע בחלקו מכך שבישראל לומדים ששה ולא חמישה ימים בשבוע, ואולי מפיצולים רבים של כיתות למקצועות בחירה, רמות לימוד וכו' • פיצולים אלה מתאפשרים הודות לתוספת השעות שמספק משרד החינוך לכיתות גדולות, והודות למספר הגדול של מקצועות הבחירה המוצא את ביטויו בריבוי מקצועות מבחני הבגרות לשנה, בממוצע למועד בחינה - למעלה מ-200 מקצועות • מספר שעות ההוראה הגבוה מייקר את ההוצאה לתלמיד

50. מספר שעות ההוראה השנתיות הנהוג בממוצע לתלמיד לפי גיל (2007)