"האחר הוא אני"

1. משרד החינוך המזכירות הפדגוגית אגף רוח וחברה והאגף לאמנויות הפיקוח על הוראת התקשורת והקולנוע "האחר הוא אני" יחידת לימוד בנושא: ייצוג האחר בתקשורת ובקולנוע

2. רציונל: החברה הישראלית הינה פסיפס של תרבויות, קהילות, דתות וזהויות שונות ומיוחדות. לתקשורת ולקולנוע תפקיד מרכזי בזיהוי ובעיצוב דמותם של הזהויות המרכיבות את החברה שלנו. ביחידה זו נתבונן ונבחן את הייצוג התקשורתי והקולנועי ב"אחרים" מתוך הנחה יסוד משותפת שהתבוננות באחר היא התבוננות בעצמנו.

3. קהל יעד: תלמידי מגמות תקשורת וקולנוע בחטיבה העליונה (י"א-י"ב). ניתן ללמד גם במסגרת שיעורי חינוך, אזרחות, מד"ח ומחשבת ישראל. היקף שעות מומלץ: 3-4 שעות ניתן להרחיב את הדיון בנושא על פני שעות נוספות בהתאם לצרכי המורה והכיתה

4. מבוא: • כמורים לתקשורת ולקולנוע אנו עוסקים "באחרים" בהרחבה כחלק מתכניות הלימודים שלנו. • מחקר ייצוגים וסטריאוטיפים בלימודי תקשורת ועד לדיון בקולנוע חברתי במסגרת לימודי קולנוע, • אנו עוסקים במקומו של "האחר" ובאופן שבו מוצג הוא בטקסטים תקשורתיים וקולנועיים. • יחד עם זאת, כחלק מהנושא השנתי המרכז "האחר הוא אני" תעסוק יחידה זו בייצוג התקשורתי והקולנועי של "האחרים" בחברה הישראלית: • מטרות היחידה הן: • לעמוד על מקומם של ה"אחרים" בחברה • להבין את תפקידה של התקשורת/ הקולנוע בייצוג ה"אחרים". • לעמוד על חשיבותה של התקשורת/ הקולנוע בעיצוב יחסי הכוח הפועלים בחברה.

5. מושגים מרכזיים נוכחים ונעדרים האחר סטריאוטיפ ייצוג כוזב ייצוג רב-תרבותיות הכלה והדרה קולנוע חברתי מרכז ופריפריה

6. רקע תיאורטי – מיהו ומהו האחר? "האחר" הינו מונח רב משמעי. בחקר התרבות והחברה המונח מזוהה בעיקר עם כתביו של החוקר אדוארד סעיד. הגדרת "האחר" מציינת השלכה חברתית ותרבותית של זהות המבוססת על יחסי כוח שבמסגרתם "האחר" משועבד/ כפוף לזהות הדומיננטית בחברה. חשוב לזכור, כי הדיון "ב"אחר" הינו בראש ובראשונה דיון המבוסס על כוח. התקשורת, ובכלל זה הקולנוע, מהווים גורם מרכזי בעיצוב יחסי הכוח בחברה. התקשורת (והקולנוע) עוסקת בייצור דימויים מילוליים וחזותיים של קבוצות חברתיות מסוימות. דימויים אלה מכונים ייצוגים. הייצוג של קבוצה חברתית מסוימת מבנה את הזהות שלה ואת האופן שבו נתפסת בעיניי אחרים. במקרים מסוימים, קבוצה חברתית מסוימת עלולה "לזכות" לייצוג כוזב המבטא, בסופו של דבר, תפיסה סטריאוטיפית שלה.

7. רקע תיאורטי – מיהו ומהו האחר? במחקרה אודות הקולנוע הישראלי טענה אלה שוחט שהקולנוע שימש כלי תרבותי, אחד מיני רבים. להכלה של קבוצות שתאמו את זהות הציונית-ישראלית הרצויה ולהדרה של קבוצות שלא הצליחו להתאים את עצמן לתבנית הציונית ההגמונית (שוחט, 1998). במחקר אחר כונו קבוצות אלה על ידי נורית גרץ (1998), בשם הכולל "האחרים" תוך התייחסות ממוקדת לנשים, מזרחים, ניצולי שואה וערבים. במחקרם הנושא את השם "הנוכחים והנעדרים בזמן צפיית שיא" בדקו קבוצת חוקרים את סוגיית הגיוון התרבותי בשעות צפיית השיא (פריים-טיים) בטלוויזיה. בהתבסס על מחקרים קודמים הצביעו החוקרים על הזהות הדומיננטית בחברה הישראלית: הגבר, היהודי, החילוני, הוותיק. המחקר אמנם הצביע על מגמות של שיפור בכל הקשור לייצוג של קבוצות חברתיות שונות, הזהות הדומיננטית נכחה יותר מכל זהות אחרת בשידור המסחרי בישראל.

8. רקע תיאורטי – מיהו ומהו האחר? הכלה והדרה/ נוכחים ונעדרים – שני מונחים המסבירים את יחסי הכוח הקיימים בחברה הישראלית – שבה קבוצות חברתיות שלמות מודרות/ נעדרות או זוכות לייצוג כוזב בתקשורת והקולנוע, למשל: נשים, ערבים, דתיים, חרדים, להט"בים, אתיופים, עולי חבר העמים, דרוזים, בדואים, עובדים זרים ואחרים נוספים. חשוב להדגיש, כי החברה הישראלית עוברת תהליכים מורכבים של שינוי במסגרתם ממוקמת תפיסת הרב תרבותיות (פוליטיקה של זהויות) – הקוראת להכלה ולקבלה של קבוצות חברתיות שונות במרחב התרבותי (לרבות ייצוג הולם ומכבד בתכנים תקשורתיים וקולנועיים). * הקבוצות המוצעות כאן, הינן רק חלק מהמגוון המצוי בחברה הישראלית

9. מקורות ביבליוגרפיים: גרץ, נ. (1998). ה"אחרים" בסרטים הישראלים בשנות הארבעים והחמישים: ניצולי שואה, ערבים ונשים. בתוך גרץ, נ., לובין, א., ונאמן ג'. (עורכים), מבטים פיקטיביים על קולנוע ישראלי (ע' 381-402). תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה. שוחט, א. (1998). נרטיב-על/ קריאות ביקורתיות: הפוליטיקה של הקולנוע הישראלי. בתוך גרץ, נ., לובין, א., ונאמן ג'. (עורכים), מבטים פיקטיביים על קולנוע ישראלי (ע' 44-66). תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה. "הנוכחים והנעדרים בזמן צפיית שיא: מגוון תרבותי של בשידור ערוצי הטלוויזיה המסחריים בישראל" – דו"ח מחקר של הרשות השנייה http://www.rashut2.org.il/editor/uploadfiles/%D7%93%D7%95%D7%97%20%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8%20%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99%20%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%9C%20%D7%A9%D7%A2%D7%A8%20%D7%95%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%20%D7%A4%D7%AA%D7%99%D7%97%D7%94.pdf

10. הצעה לפעילות בכיתה במסגרת הפעילות יבחר המורה בקבוצה/ות חברתית/יות וידון בכיתה באופן הייצוג של הקבוצות בתכניות טלוויזיה/ סרטי קולנוע/ כל טקסט תקשורתי אחר. ביחידה זו נבחן את הייצוג התקשורתי/ קולנועי של המזרחים, הרוסים והומוסקסואליים כקבוצות חברתיות. פתיח: המורה יבחר קבוצה חברתית ויבקש מהתלמידים לומר בקול מהם הסטריאוטיפים המזוהים עם אותה קבוצה. המורה יכתוב את תשובות התלמידים על הלוח. תשובות התלמידים יובילו את המורה לדון בתפקיד התקשורת והקולנוע בהנצחת הסטריאוטיפים – כיצד נראים "האחרים"?

11. המזרחים קטע מתוך הסרט "שבעה;" קטע מתוך ה"מרוץ למיליון" - התימניות לחיצה על התמונות במצב "הצגת שקופיות" תוביל לקישור לקטע יוטיוב לחיצה על הכותרת תוביל לקישור למידע אודות הקטע/ הסרט קטע "האח הגדול" – "בובלילים נגד פרידמנים קטע מתוך הסרט "סוף העולם שמאלה" שאלות מנחות: 1. כיצד מוצגת הזהות המזרחית בקטע? 2. מהם הערכים המוסרים/ הקודים התרבותיים הבאים לידי ביטוי בקטע? 3. כיצד מוצגת המשפחה ומה מקומה בעיצוב הזהות המזרחית? קטע מתוך סלאח שבתי

12. עולים יוצאי חבר העמים לחיצה על התמונות במצב "הצגת שקופיות" תוביל לקישור לקטע יוטיוב לחיצה על הכותרת תוביל לקישור למידע אודות הקטע/ הסרט מערכון לובה הקופאית – מתוך "ארץ נהדרת" טריילר לסרט התיעודי – "סופרוומן" שאלות מנחות: 1. כיצד מוצגת הזהות הרוסית בקטע? 2. מהם הערכים המוסרים/ הקודים התרבותיים הבאים לידי ביטוי בקטע? 3. כיצד באים לידי ביטוי ההבדלים בין הקופאיות ב"סופרוומן" לדמותה הסאטירית של לובה הקופאית?

13. עולים יוצאי אתיופיה קישור לשני סרטי בוגרים בנושא יוצאי אתיופיה טריילר לסרט העלילתי – "וסרמיל" לחיצה על התמונות במצב "הצגת שקופיות" תוביל לקישור לקטע יוטיוב לחיצה על הכותרת תוביל לקישור למידע אודות הקטע/ הסרט שאלות מנחות: 1. כיצד מוצגת הזהות האתיופית בקטע? 2. מהם הערכים המוסרים/ הקודים התרבותיים הבאים לידי ביטוי בקטע? 3. האם יש הבדל באופן בו מיוצגת החברה במבט מבפנים בסרט הדוקומנטרי "התחלה חדשה" ובמבט מבחוץ בסרט העלילתי "אברהם"

14. להט"בים * לחיצה על התמונות במצב "הצגת שקופיות" תוביל לקישור לקטע יוטיוב לחיצה על הכותרת תוביל לקישור למידע אודות הקטע/ הסרט רון קופמן ואיציק זוהר – מתוך "פעם בחיים" קטע מתוך הסרט "יוסי וג'אגר" שאלות מנחות: 1. כיצד מוצגת הזהות המינית בקטע? 2. מהם הערכים המוסרים/ הקודים התרבותיים הבאים לידי ביטוי בקטע? 3. כיצד מוצגים ההבדלים בין הלהט"בים לסטרייטים בקטעים המצורפים? * לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים או ביסקסואלים