530 likes | 738 Views
פדגוגיה 2.0 מהפכת האינטרנט, פוסטמודרניזם, וקהילה לומדת. Dr. Asher Idan www.the21century.com. מווב 1.0 לווב 2.0. בלוגים ויקיפדיה יוטיוב איי.פוד, קאזה פרסום גוגל אדוורדס. עיתונים בריטניקה טלוויזייה רדיו פרסום בטלוויזייה ובעיתון. נושאים: 1. איך רצוי להיראות החינוך בעידן הפוסטמודרני
E N D
פדגוגיה 2.0 מהפכת האינטרנט, פוסטמודרניזם, וקהילה לומדת Dr. Asher Idan www.the21century.com ד"ר אשר עידן
מווב 1.0 לווב 2.0 • בלוגים • ויקיפדיה • יוטיוב • איי.פוד, קאזה • פרסום גוגל אדוורדס • עיתונים • בריטניקה • טלוויזייה • רדיו • פרסום בטלוויזייה ובעיתון
נושאים: 1. איך רצוי להיראות החינוך בעידן הפוסטמודרני 2. איך יראה בי"ס/ מה המבנה הארגוני הרצוי 3. מהן המיומנויות שהלומד צריך לרכוש 4. איזה מערך עירוני/ארצי אחר צריך להיות 5. ערכים, ניכור, אובדן סמכות, אלימות וכד'. איך להתמודד/לצמצם/להתכונן. ד"ר אשר עידן
יש חלקית למשל פורום, אך אין ויקי בלוג מה הלקוחות רוצים ומה חסר בדור הראשון של האי.לרנינג? אין אין אין ד"ר אשר עידן
מדייה לא אינטראקטיבית ומילולית ליניארית בסגנון הדפוס: סטגנציה מדיה אינטרקטיבית-ויזואלית: בין 100 ל200% צמיחה ד"ר אשר עידן
מה זה ווב 2.0, למה רופרט מרדוק קנה את Myspace ב600 מיליון דולאר? ד"ר אשר עידן
השאלות הגדולות של ווב 2.0 וויקיפדיה • למה זה חינם • למה זה נמצא בכל מקום • למה כל הדיוט יכול לכתוב בויקיפדיה, ובכל זאת הרמה מאוד גבוהה: קונטרול מול איכות • למה הויקי מייצר ידע פי 100 מהשיטות הישנות: למה הויקיפדיה יצרה 5 מיליון פריטי ידע תוך 7 שנים ואילו הבריטניקה יצרה רק 5 מאות אלף פריטי ידע ב200 שנה • מה המבנה הארגוני שיוצר ויקפדיה, בלוגים, יוטיוב, ולינוקס
חוק הזנב הארוך: במקום 10 להיטים למליוני מאזינים, באים מיליוני שירים כשכל שיר מיועד ל3-300 מאזינים. במקום 120 חברי כנסת למליוני אזרחים, באים מיליון חברי כנסת כשכל חבר כנסת הוא חבר של מישהו מהעם ד"ר אשר עידן
שלושה סוגי אוריינות http://www.pewinternet.org/PPF/r/166/report_display.asp אנאלפבתים – אורייני דיבור קוראים - אורייני דפוס כותבים – אורייני ווב 2.0 • ויקיפדיה • בלוגים • תגיות • ווב-טופ • רשתות חברתיות ד"ר אשר עידן
מעבדת המחשבים כיום:טרנטה עם מנוע סילון ד"ר אשר עידן
מסע למאה ה21: כלכלה,היסטוריה, תרבות ורגולציה ד"ר אשר עידן
עבר הווה עתיד ד"ר אשר עידן
Access to computers PISA 2003 PISA 2000 At school At home ד"ר אשר עידן 1. Response rate too low to ensure comparability. Source: OECD (2005) Are students ready for a technology-rich world? What PISA studies tell us, Figure 2.5, p.22.
Number of computers per student (PISA 2003) 5 or fewer students per computer More than 10 students per computer 1. Response rate too low to ensure comparability. ד"ר אשר עידן Source: OECD (2005) Are students ready for a technology-rich world? What PISA studies tell us, Figure 2.8, p.27.
Percentage of students using a computer at least a few times each week 100% Percentage of students reporting they use computers “Almost every day” or “A few times each week”: At home 0% At school 1. Response rate too low to ensure comparability. ד"ר אשר עידן Source: OECD (2005) Are students ready for a technology-rich world? What PISA studies tell us, Figure 3.2, p.37.
Students' use of computers (1) Percentage of students reporting they use the following “Almost every day” or “A few times each week”: Internet research – 55% on average Word processing – 48% on average Games – 53% on average 1. Response rate too low to ensure comparability. ד"ר אשר עידן Source: OECD (2005) Are students ready for a technology-rich world? What PISA studies tell us, Figures 3.3 and 3.4, pp.39 and 41.
Students' use of computers (2) Percentage of students reporting they use the following “Almost every day” or “A few times each week”: Educational software - 13% on average To learn school material - 30% on average 1. Response rate too low to ensure comparability. ד"ר אשר עידן Source: OECD (2005) Are students ready for a technology-rich world? What PISA studies tell us, Figure 3.4, p.41.
On average across OECD countries High mathematics performance Average performanceof 15-year-olds in mathematics The 37% of students having more than 5 years of computer experience scored at 532 points The 27% of students having between 3 and 5 years of computer experience scored at 513 points The 26% of students having between 1 and 2 years of computer experience scored at 479 points The 10% of students having less than 1 year of computer experience scored at 433 points ד"ר אשר עידן Low mathematics performance
… but the performance advantage varies across countries ד"ר אשר עידן
Frequency of use of computer to perform a wide range of tasks and student performance Index of ICT Internet/entertainment use Index of ICT program/software use Students reporting a moderate use of computers to perform a range of tasks ד"ר אשר עידן Source: OECD (2005) Are students ready for a technology-rich world? What PISA studies tell us, Figure 4.6, p.65.
העולם אחרי 1993מאטומים לביטים • כלכלת הפוליסות,המניותוהתוכניות. כלכלת המידעים • Clicks and portal • ביטים • כלכלת המכוניותוהעגבניות. כלכלתהחומרים • Bricks and mortar • אטומים ד"ר אשר עידן
מהפכות פרדיגמטיות 100% 100% שלב א: החזון אחוזים בודדים רואים ברווז שלב ב: הסתירות הרוב רואים דג שהופך לציפור אבל לא ברווז שלב ג: השיגרה כולם כבר רואים ברווז שלב א: החזון אחוזים בודדים רואים ברווז ד"ר אשר עידן
בית הספר המסורתי וקהילה לומדת בית הספר קהילה לומדת קוגניטיבית קוגניטיבית ורגשית אינטלגנציה ספרי לימוד מונולוגיים חומרי הלימוד משאבי למידה מולטילוגיים דו-שיח ורב-שיח בצוותים מונולוג פרונטאלי בכיתה כיתה משאב ומנהל צוותים יצרניים צינור העברת מידע ושוטר תפקיד המורה מבזר ומנהיג של פרוייקטים צנטרליסט מינהלי תפקיד המנהל למידה בכל מקום ובכל זמן אחדות במקום ובזמן למידה זמן ומרחב למידה שותפים אסטרטגיים ספקי "עוגיות וטיולים" תפקיד ההורים צרכנים אקטיביים צרכנים פסיביים תפקיד התלמידים רשת מגוונת דינאמית פירמידה מידרגית סטאטית ארגון חינוכי היפרטקסטואלית, פוסטמודרנית, דיגיטלית ליטראטית, מודרנית, מיכאנית חשיבה והבעה ד"ר אשר עידן
השינוי הטכנולוגי ת. ה. ל. ה השינוי באירגון הלמידה האתר הבית-ספרי שינוי של תהליכי הלמידה שינוי בתרבות הבית-ספרית ד"ר אשר עידן
שלושת השאלות המרכזיותבשינוי: למה? מה? איך? א. במה עדיף אי.לרנינג על השיטות הישנות? למה ב. לאילו תכנים יש יתרון משמעותי באי.לרנינג? מה ג. איך ללמד באי.לרנינג ד"ר אשר עידן
אי.לרנינג וקהילה לומדת בכל זמן ומקום (ריבוי) ריבוי העלילות נקודת המוצא של הלומד צוותים מנחה ומנהיג יצרן אקטיבי הערכה מתמשכת דגש על מיומנויות עיבוד וקישור בית וספר אחדות הזמן והמקום אחדות העלילה נקודת המוצא של המערכת כתה פרונטאלית המורה כמקריא וכשוטר תלמיד כצרכן פסיבי הערכה מבחנית דגש על מלאי תכנים א. למה ללמד באמצעות אי.לרנינג? ד"ר אשר עידן
השקעת המשאבים • בצבירת מלאי ומבנים • just in case • ביכולות עיבודותקשורת • just in time ד"ר אשר עידן
מיומנויות היסוד לדעת לעבוד בצוות לדעת איך ללמוד לדעת לחשוב אנליטית-מערכתית וביקורתית-יצירתית לדעת להביע אוראלית ודיגיטלית להיות יזם להיות עתידני להיות דיגיטלי (נגרופונטה) להיות רב: רב-לאומי, רב-תרבותי, רב-אינטלגנטי ועוד ד"ר אשר עידן
איך ללמד באמצעות אי. לרנינג? א. "הספר האינטרנטי" היפרטקסט ליניארי היפרטקסט פורטלי היפרקונטקסט ב. "הכתה האינטרנטית" צ'ט סינכרוני ופורום אסינכרוני (גרוב.קום) סיורים מודרכים באתרי אינטרנט (אודיגו, סיידטוק וכו') בריין.קום ד"ר אשר עידן
Cisco on E.learning ד"ר אשר עידן
מעגלי הניתוח הציביליזציה הפוסטמודרנית ידע פוסטמודרני פוסט-היסטוריה ד"ר אשר עידן
שני הכשלים של ההיסטוריה המדעית-מודרנית 1, הכשל הסמנטי (הקשר בין הטקסט ההיסטורי לאירועי העבר) א, המדע האמפירי מתיימר לצפות באירועים. האירועים ההיסטוריים מעצם הגדרתם כעבר הם בלתי ניתנים לצפייה. לכן רנקה המציא את התעודה והמקור כעובדה. ב, תעודות אינן ניתנות לצפייה, אלא רק לפירוש. במה הן שונות מזיכרון קולקטיבי ומעדויות כמו מתן תורה? 2, הכשל התחבירי (הסדר שמארגן יחידות טקסט שונות) המדע שואף לקשר בין טענות באמצעות היסקים לוגיים, למשל הסברים נומולוגיים, אולם הקישור הרווח בהיסטוריה הוא קישור נאראטיבי, או סיפורי. ד"ר אשר עידן
חקר, מידענות, ויצירת היסטוריה 1. כלים חקר מידענות: הכנות למידענות, חיפוש, עיבוד בנייה 2. מתודולוגיות ותכנים היסטוריה קהילתית פוסטמודרנית קונסטרוקטיביזם היישוב שלי ד"ר אשר עידן
חקר 1. שיטה פוזיטיביסטית: איסוף עובדות ומקורות, הצעת היפותזות ואימותן 2. שיטה ביקורתית: השערות והפרכות 3. שיטה רב-תרבותית: עימותים בין פרדיגמות ויצירת קונסזוס ד"ר אשר עידן
שלבי המידענות הכנות: היכרות עם הכלים, הורדת הכלים והתקנתם חיפוש: עבודה עם גוגל ואחרים עיבוד: כלי ניתוח, עיבוד החומרים, כתיבה, ופרסום ד"ר אשר עידן
הכנת כלי המידענות עבודה משולבת בראוזר-וורד: אדאמס, מדריך הטרמפיסט לגלקסיה הכנת הבראוזר לפעילות מידענית: הסרגל של גוגל וסרגלים כמו של יו.סי.מור. Wired News.htm שיתוף בידע: עבודה משולבת בבראוזר-אופיס עיבוד (וורד, אקסל, אקסס), אופיס-תקשורת (אאוטלוק), תקשורת אחרת (צ'טים, פורומים, אי.סי.קיו), תקשורת אינטרא-נטית ואקסטרא-נטית, כלי הוצאה לאור אינטרנטיים: פרונטפייג', גיאו-סיטיס וכו'. ד"ר אשר עידן
סוגי המידענות כלי נתונים: אקסל, אקסס, כריית נתונים, מיחסון נתונים, אנליזה ואנליטיקה מערכות מידע: אינטרא-נט ואקסטרא-נט, פורטל ניהול ידע: המעבר ממידע לידע הוא כמו המעבר מחומרי גלם לעוגה: התלות במטרות ובשיטה מודיעין על הסביבה ועל הלקוחות אינטליגנציה ארגונית: כלי אינטליגנציה מלאכותית למידענות ד"ר אשר עידן