תאורת מבזק

1. תאורת מבזק

2. מה זה מבזק? מבזק הוא מכשיר שנועד ליצר הבזק אור למטרת חשיפה של נושא שאינו מואר מספיק לצורך התוצאה הרצויה לנו. עקרון הפעולה של מבזק: זרם חשמלי המגיע מסוללה או רשת החשמל, מוּמָר לזרם גבוה (300 וולט ומעלה) ונאגר בקָבָּל,(רכיב אלקטרוני המסוגל לאגור מטען חשמלי ולפורקו בצורה מהירה). בזמן ההבזקה, המטען החשמלי שבקבל, נפרק בבת אחת, דרך ממיר (שָנַאִי) נוסף המעלה אותו לכמה אלפי וולט, לתוך שפופרת זכוכית המכילה גז "קְסֶנוֹן" (Xenon). מעבר הזרם החשמלי דרך גז הקסנון, גורם לו לזהור ולהפיץ אור רב עוצמה כאשר האלקטרונים הופכים לפוטונים. לאחר 1/200 עד 1/1000 של שנייה, הקבל מסיים את פריקתו וההבזק נגמר.

3. ישנם שני סוגים עיקריים של מבזקים: מבזקים ניידים ומבזקי אולפן. שני הסוגים פועלים על-פי אותו עיקרון: זרם חשמלי נאגר בקבל, מומר למתח גבוה מאד ונפרק דרך שפופרת של גז קסנון. כעת נבחן את תכונות המבזקים...

4. עוצמת המבזק נמדדת לפי מספר מנחה או Guide number • מציאת המספר המנחה: • מכוונים את המבזק למלוא עוצמתו. • מציבים מד אור חיצוני מכוון לרגישות 100ASA, במרחק מטר אחד ממול המבזק. • נותנים הבזקה ובודקים את הצמצם שמתקבל במד האור. זה המספר המנחה של המבזק. • כאשר אנו רוצים לדעת מה עוצמתו של מבזק אנו מבררים את המספר המנחה שלו. • דוגמה: • מבזק בעל GN 45 נותן חשיפה נכונה בצילום עם צמצם f/45 כאשר מבזיקים על נושא הנמצא במרחק מטר אחד מהמבזק ברגישות של 100 ASA. הבזק בעוצמה מלאה 1-מטר

5. מה משפיע על החשיפה עם מבזק? רגישותASA – (ISO) ככל שרגישות החיישן (או סרט הצילום) תהיה גבוהה יותר, כך היעילות של הפלאש בצילום תגבר. הכפלה של רגישות ISO תוביל להכפלה של ה-GN ב-1.4 ומעבר מISO 100 לISO 400 תכפיל את הGN , (מספר מנחה של המבזק).

6. מה משפיע על החשיפה עם מבזק? מפתח צמצם מפתח הצמצם הוא הגורם העיקרי המשפיע על החשיפה של המבזק מאחר והוא קובע את כמות האור הנכנסת לעדשה. ככלל, רצוי להגדיר את הצמצם לרחב ביותר(מספר F נמוך) על מנת להשתמש במבזק ביעילות המרבית. סגירת צמצם תאלץ אותנו להשתמש בכח מלא של המבזק ואולי גם לקרב את המבזק לנושא להגברת עוצמת האור.

7. מה משפיע על החשיפה עם מבזק? מהירות סגר - לא משפיעה על חשיפת הנושא ע"י מבזק מאחר וההבזק הוא יותר מהיר ממהירות התריס הדרושה לחשיפה בתנאי אור נמוכים. חשיבות מהירות הסגר היא בחשיפה של האור הקיים בנושא כמו הרקע, השמיים וכו'. (מלבד נושא מהירות הסנכרון עליו נדבר בהמשך) שמיים חשופים נכון והבניינים בחשיפת חסר ליצירת צללית. הנושא מואר בעזרת מבזק. הרקע חשוף בצמצם אחד חסר בעוד הנושא מואר בעזרת מבזק

8. מהירות סנכרון ישנם שני סוגי סגרים (תריס) למצלמות. סגר עלים הממוקם בעצמית: מופיע בעיקר במצלמות פשוטות ואינו משפיע או משנה לחשיפה עם מבזק. סגר זה מסוגל להגיע למהירות חשיפה מרבית של 1/500 של שניה סגר מישור המוקד: ממוקם בצמוד למישור המוקד (המקום בו נמצא החיישן או סרט הצילום) ומורכב משני "תריסים" שנעים לרוחב החיישן, האחד לאחר השני. המהירות המרבית שניתן להגיע בסגר זה לפתיחת תריס מלאה היא 1/250 של שנייה.

9. כאשר אנו צריכים חשיפה יותר קצרה מ 1/250 של שנייה, שני התריסים נעים יחדיו ויוצרים "סדק" שנע במהירות לרוחב החיישן. כך שבשום רגע נתון לא נמצא החיישן פתוח לחלוטין מול האור המגיע מהנושא. בצורה זו כל חלק של הנושא, נחשף לזמן קצר מאד, בהתאם לרוחב הסדק בין שני התריסים.

10. כאשר נשתמש במבזק בחשיפה קצרה יותר מ 1/250 של שנייה, יווצר מצב בו רק חלק מהחיישן יחשף לאור המבזק. • הסיבות לכך הן: • התריס אינו פתוח לחלוטין בשום שלב בחשיפה. • מהירות ההבזקה גבוהה ממהירות תנועת החריץ.

11. שיטות עבודה עם מבזק M– הבזקה ידנית. בשיטה זו אנו בוחרים את עוצמת ההארה של המבזק: פריקה מלאה, ½ פריקה, ¼ פריקה וכו'. אין לנו למעשה שום דרך לדעת מה כמות האור שחוזרת מהנושא אל המצלמה. את מדידת האור נעשה בעזרת מד אור חיצוני או על סמך חישוב המסתמך על ה- GN (מספר מנחה), הצמצם והערכת המרחק בין המבזק לנושא.

12. שיטות עבודה עם מבזק M– היתרון של שליטה בעוצמת ההבזקה בכך שככל שעוצמת ההבזקה קטנה, זמן ההבזקה מתקצר. בצורה זו ניתן לקבל מהירויות חשיפה גבוהות מאד. 1/1 1/2 1/4 1/32 1/8 1/16 1/1050 sec.   at M1/1 (full) output1/1100 sec.   at M1/2 output1/2700 sec.   at M1/4 output1/5900 sec.   at M1/8 output1/10900 sec. at M1/16 output1/17800 sec. at M1/32 output1/32300 sec. at M1/64 output1/41600 sec. at M1/128 output 1/64 1/128

13. שיטות עבודה עם מבזק A– הבזקה אוטומטית עם משוב. פריקה מלאה או חלקית של המבזק בהתאם להחזר האור המגיע לחישן הנמצא על גוף המבזק. הפסקת ההבזקה מתאימה את החשיפה בדיוק חלקי.

14. T.T.L – ראשי תיבות באנגלית: Through = דרךThe Lens = העדשה • שיטה לחשיפה בעזרת מבזק בה זמן ההארה של המבזק נשלט בעזרת מחשב. • כאשר מתחילה החשיפה המבזק משחרר הבזק אור אשר מגיע אל הנושא. • האור החוזר מהנושא חודר אל המצלמה דרך העדשה ומתחיל לחשוף את החיישן לאור. • האור הפוגע בחיישן נמדד ע"י מערכת ה-TTL וברגע שכמות האור מספיקה לחשיפה נכונה, המערכת מפסיקה את ההבזק.

15. הקשר בין המבזק למצלמה יכול להיעשות במספר דרכים: • חיבור ישיר בין המבזק למצלמה על ידי "מנעל חם" (Hot shoe). • בדרך זו עובר מידע בין המצלמה למבזק כמו: • מתי להבזיק • מתי להפסיק את ההבזקה • איזה צמצם מכוון במצלמה (ומכאן באיזה עוצמה וטווח להאיר) • מה רגישות החיישן / סרט (ומכאן באיזה עוצמה וטווח להאיר) • חיבור עם כבל חשמלי בין המבזק לשקע המבזק במצלמה. • בשיטה זו המידע היחיד שעובר הוא מתי להבזיק. • העברת מידע בעזרת "עבד" Slave: עין אלקטרונית על המבזק המקבלת אות בצורת הבזק נוסף (רגיל או בגלי אינפרה אדום) ממבזק קטן שנמצא על המצלמה. • בדרך זו ניתן להפעיל מספר מבזקים בו זמנית, מכיוונים שונים בסט הצילום.

16. תכונות של תאורת המבזק. המבזק מפיק הבזק תאורה בטמפרטורת צבע של 5500-6000 מעלות קלווין K°, כמו אור יום מלא.

17. סוגי האור השונים נמדדים בטמפרטורת קלווין (K°) כך למעשה מציינים את גוון האור (לא את החום שלו) ישנם סוגי תאורה המפיצים אור מבלי לייצר חום. נורת פלורוסנט למשל מפיצה אור בטמפרטורה של 4100 K° למרות שאינה מפיצה חום כמעט. הטמפרטורה מציינת את הגוון שהיה מקבל גוף מתכת שחור במידה וחומם לטמפרטורה של 4100 K° יתרונו של המבזק בזמן שימוש בסרטי צילום הוא באפשרות להשתמש בסרטי Day light כיוון שטמפרטורת הצבע שלו זהה לאור יום- כ 5500 K°.

18. תכונות של תאורת המבזק. • שלא כמו אור השמש, תאורת המבזק מגיעה מאותו מקום בו נמצאות העיניים שלנו ולכן הצללים שאנו רגילים לראות אינם קיימים. • אור המבזק מגיע ממקור קטן ונקודתי ולכן התאורה שנקבל תהיה קשה, אלא אם כן נשנה אותה. • בשל אופי האור וסוג הצללים שהוא נותן, הנושא המצולם יהיה ניגודי.

19. ככל שהמרחק מהמבזק גדל כמות האור שחוזרת קטנה באופן משמעותי.

20. שימוש ב"הקפצה" (Bounce) של אור המבזק ממשטחים שונים, גורם לריכוך אור המבזק ושינוי כיוון ההארה.

21. על ידי הקפצת ההבזק מהתקרה, מתקבלת תוצאה של תאורה יותר רכה בשל פיזור אור חוזר ממשטח התקרה וכן כיוון אור יותר מוכר וטבעי כיוון שמגיע מלמעלה (שמש)

22. ניתן לרכך את תאורת המבזק ע"י הארה דרך משטח חצי שקוף כמו נייר פרגמנט או פרספקס לבן. תאורת המבזק מגיעה מצד שמאל של המצלמה ועל המבזק הורכב מפזר אור.

23. בסטודיו משתמשים באמצעים שונים לשליטה על אופי תאורת המבזקים כמו מטריה או Box Light

24. שימוש במבזק בשילוב עם חשיפה איטית נותן את השילוב של הקפאה וטשטוש של תנועה באותה תמונה. הרקע נחשף באור קיים לפי כיוון המהירות והצמצם במצלמה. המבזק חושף את הנושא.

25. שילוב מבזק בתאורת יום נותן אפשרות להשוות בין חשיפת הרקע לחשיפת המבזק

26. מדידת אור הנותנת חשיפת חסר של הרקע ותוספת מבזק בחשיפה נכונה עם ריכוך מצד שמאל של המצלמה.

27. מילוי הצללים בעזרת מבזק.

28. ניתן לקבוע אם ההבזקה תגיע בסוף או בתחילתה של חשיפה ארוכה. הבזקת תריס אחורי הבזקת תריס אחורי הבזקת תריס קדמי

29. מצב Strob (סטרוב) מאפשר מספר הבזקים מהירים בזמן החשיפה כאמצעי נוסף להמחשת תנועה

30. עיניים אדומות נגרמות כתוצאה מחדירת ההבזק אל תוך עיני המצולם ישירות מהמבזק שנמצא על המצלמה. • האור פוגע ברשתית העין, רקמה עשירה בכלי דם אדומים, וחוזר חזרה אל המצלמה כאור אדום (צבע הדם). • ניתן למנוע תופעה זו בכמה צורות: • לא להבזיק ישירות מהמצלמה אלה להקפיץ מקיר או תקרה. • יש מבזקים עם מצב המונע עיניים אדומות בעזרת הארה או הבזקה מקדימה להבזק הצילום. הבזקה זו גורמת לאישוני העין להתכווץ ובכך מפחיתה את הקרני האור החוזרות מהרשתית האדומה. • להבזיק ממקום מרוחק מהמצלמה ובכך לשנות את זוית חזרת קרני האור.

31. זהו בינתיים.