הפרה הסניטרית הישראלית ותרומתה לסביבה! י. מירון *1 , א. יוסף 1 , ג. עדין 2 , ר. סולומון 3

1. הפרה הסניטרית הישראלית ותרומתה לסביבה! י. מירון*1, א. יוסף1, ג. עדין2, ר. סולומון3 1המחלקה לחקר בקר וצאן, מינהל המחקר החקלאי; 2המחלקה לבקר, שה"מ; 3 "אמבר".

2. מבוא: משבר הקוטג' והמחאה החברתית שהתעוררה בעקבותיו העלו מחדש את הדיון הציבורי בשאלה האם צריך לתעשיית הגבינות ומוצרי החלב "חלב ישראלי" - שיצורו יקר במעט בהשוואה לאבקת חלב מיובאת.לצערנו, מקבלי ההחלטות הישנים והחדשים באוצר, התקשורת, והציבור עדיין מתקשים להשתכנע בערך של "יצור חלב ישראלי" וחלקם סוברים שיבוא אבקות חלב מחו"ל יעיל יותר לתעשייה מיצור חלב מקומי.

3. התרומה הישירה למדינה של אספקת תוצרת טרייה, טובה ואיכותית לצרכן:1. תרומה לביטחון באספקת מזון וצמצום התלות ביבוא; 2. אספקה רציפה של מגוון מוצרי חלב המותאם לטעם המקומי;3. תרומה לייצוא תשומות וידע בתחומי הייצור והעיבוד של חלב ומוצריו; 4. חסכון ביבוא ושיפור המאזן המסחרי; 5. אפשרות שליטה על איכות המוצר לאורך כל שרשרת הייצור (והקירור); 6. אבטחת רמת טריות גבוה ופערי מרחק וזמן קצרים בין היצרן לצרכן.

4. איזה יתרונות, מעבר לתרומה הכלכלית הישירה, יש לישראל, בקיומו של ענף חלב מקומי, על מאפייניו? • קליטה שנתית של כ 626,000 טון חומרי לוואי מתעשיית המזון וחיסכון בעלויות הטמנה. שילוב חומרי לוואי אלו בבליל בשיעור ממוצע של 4 ק"ג ח"י\פרה מחליף יבוא גרעינים בסך של כ 190 מיליון ₪ לשנה. • ייצור 1,140,000 טון לשנה של זבל רפתות בעל ערך דישוני רב ופוטנציאל לטיוב קרקעות. • שימוש שנתי ב 470,000 דונם לגידול מספוא בשטחים שוליים, תוך שימוש במי גשמים או השקיה במים מושבים, ובעל ערך נופי וסביבתי התורם לשימור קרקע הלאום.

5. בהנחה של אי קיום ענף רפת החלב בישראל, קיים צורך ב : • הטמנת כל חומרי הלוואי המשמשים כיום להזנת עדר החלב באתרי הטמנה מוסדרים. • שימוש בדשן כימי כמחליף לזבל המיוצר ברפתות. • אי עיבוד של כחצי מיליון דונם של גידולי מספוא.

6. היקף השימוש השנתי בחומרי לוואי מתעשיות המזון והחקלאות להאבסה ברפת החלב ריכוז הנתונים – ד"ר רן סולומון

8. גפת בירה

9. גפת תירס

10. לימונית

11. סיבי סויה-אוקרה

12. גפת ענבים

13. קליפות רימונים

15. ניסוי בהזנת כופתיות חומרי לוואי כחלופה לכופתיות עמילניות ערכנו ניסוי צריכה וביצוע שנמשך 8 שבועות בפרות גבוהות תנובה ברפת הפרטנית. הפרות קבלו 75% בליל בסיסי (1.6 MCAL NEלק"ג)בתוספת 25% של כופתיות עתירות עמילן בביקורת או כופתיות עתירות קליפות סויה וגלוטן פיד בטיפול. נבחנו צריכת המזון, ביצועי הפרות והרכב החלב.

16. פרות שהואבסו בתוספת של 25% מהמנה כופתיות: עתירות דופן ראשונית (מימין) או עמילניות (משמאל).

17. תוצאות הניסוי ברפת הפרטנית ביצועי הפרות טיפול ביקורת שת"מ צריכת ח"י (ק"ג) א 27.1 ב 24.8 0.30 צריכת NDF(ק"ג) א 11.1 ב 7.55 0.27 תנובת חלב (ק"ג) 44.9 44.3 0.49 שומן החלב (%) א 3.31 ב 2.79 0.05 חלבון החלב (%) 3.05 3.18 0.04 תנובת שומן (ק"ג) א 1.49 ב 1.24 0.03 תנובת 4% FCM (ק"ג) א 40.3 ב 36.3 0.53

18. ברפת דרום נבחנה בפרות גבוהות תנובה השפעת החלפת 2/3 מהגרעינים ו סה"כ 25% מהמנה בחומרי לוואי לחים

19. ביצועי הפרות גבוהות התנובה ברפת דרום

20. י. פלמנבאום - ענף החלב בעידן הגלובליזציה

21. התמודדות עם המגמה הציבורית נגד אכילת מזון מהחי תוצאות מחקרים מצביעים על ריבוי מחלות הקשורות באכילת בשר ומוצרים מין החי – כולסטרול עודף, יתר לחץ דם, לב, סרטן, סוכרת, כיס המרה, עודף משקל וזיהומים. (מרבית התזונאים בעולם ממליצים לשלב במנת האדם עד 20% מוצרי חלב, ביצים, בשר עוף, דגים, ובשר בקר רזה כחלופה לפחמימות ו junk food לשיפור הבריאות (ספיגת חלבון מאוזן, סידן, ברזל, אבץ, ויטמינים ADB12, הפחתת LDL ועוד) גידול בעלי חיים למזון בזבזני מבחינה אנרגטית גלובאלית. ייצור ק"ג בשר בקר דורש כששה ק"ג גרעיני דגן, וכמות המים הדרושה ליצור חלבון מן החי גדולה פי מאה מזו הדרושה לייצור כמות דומה של חלבון צמחי. (זה לא נכון כיום לחלב (0.18 ק"ג גרעינים\ליטר) והערך יקטן עוד יותר אם נזין את הבקר והצאן בחומרי לוואי ובמספוא מושקה קולחין שאינם מתחרים במזונות האדם). גידול בעלי החיים למזון מזיק לסביבה. כמות השפכים הנוצרים בגידול הבקר לתעשיית המזון בארה"ב גדולה פי 130 מאלו שמייצרת האוכלוסייה האנושית. משק-החי העולמי אחראי לפי ה FAO ל 18% מגזי החממה שנפלטים לאטמוספירה כתוצאה מפעילות אדם (CO2, אמוניה ומתן); (הפרה הישראלית היא פרה סניטרית שמנצלת חומרי לוואי ומספוא שגדל על קולחים ויוצרת זבל לטיוב קרקעות והפחתת זיהום מי תהום!

22. עלויות הטיפול האלטרנטיבי בחומרי לוואי מתעשיית המזון והחקלאות.

23. הרכב, כמות וערך כספי של המינרלים בזבל רפתות בישראל לצורכי דישון בחקלאות. ריכוז הנתונים – ד"ר חורחה טרצ'יצקי, אגף שירות שדה שה"מ

24. התרומה המצרפית השנתית של ענף החלב למשק הלאומי שאין יצרן החלב הישראלי מזוכה כיום בגינן

25. כאמור, מעבר לתרומות ברות מדידה שהוצגו יש לקיומו של ענף חלב בישראל תרומות נוספות משמעותיות שלא ניתן לכמתן בכסף כולל: • תרומה להתיישבות ופיזור האוכלוסייה ומקור פרנסה ותעסוקה לכ 10,000 מפרנסים בפריפריה. • שמירה על קרקעות הלאום (גידול מספוא) במרכז ובפריפריה. • תרומה לצביון הכפרי ויצירת ראות ירוקות כערך נופי ותרבותי בשלמת הבטון והמלט הנבנית בארץ. • תשתית ליצור ידע בר הגנה אותו ניתן לייצא לחו"ל. • פיתוח ציוד וטכנולוגיות אותם ניתן לייצא לחו"ל. • ניצול מיטבי של מי קולחין שאין להם שימוש אלטרנטיבי. • שימוש בזבל רפת לא מעובד לדישון מטייב קרקעות המדינה, מונע דגרדציה שלהם ומפחית זיהום מי תהום.