ניטור בפארק רמת הנדיב – מאיפה יצאנו ולאן הגענו או האדם מחפש משמעות...בניטור

1. ניטור בפארק רמת הנדיב – מאיפה יצאנו ולאן הגענו או האדם מחפש משמעות...בניטור אבי פרבולוצקי מינהל המחקר החקלאי-מרכז וולקני

2. רמת הנדיב לפני עשרים וחמש שנה

3. הפעילות המחקרית ברמת הנדיב - מסקרי מצאי למחקר 1984 – התחלת שיתוף פעולה בין יד הנדיב והחברה להגנת הטבע במטרה לקדם ולפתח בשטח רמת הנדיב (שטח פרטי) פארק לשימוש הציבור. • יעדי המחקר • ידע בסיסי על המערכת האקולוגית המקומית • הבנת תהליכים כדי להציע ניהול נכון של הפארק בהקמתו שלב א' - סקרי מצאי: גיאולוגיה, קרקעות, צומח, ציפורים (1985-1995) שלב ב' - מיפוי תופעות במרחב – אורגניזמים מרכזיים ובתי גידולם (1988-1995) שלב ג' - מחקר תומך ממשק – ‘active-adaptive management’(1990-1997) שלב ד' - מחקר בוחן ממשק – האם עשינו "נזק"? (1995-2003) כ-20 שנות מחקר קצר טווח

6. המערכת האקולוגית של רמת הנדיב • לפי כל קנה מידה המערכת האקולוגית המקומית מופרת מאוד. • יתרה מזאת, רמת הנדיב היא "אי אקולוגי" באוקיינוס עוין. • תפיסת העולם של רמת הנדיב היא כשל גן לאומי והיעד הוא יצירת פארק אטרקטיבי לציבור – עוד גורם עקה לטבע. • אנחנו מפעילים ממשק אקטיבי (רעייה, כריתה) – עוד לחץ. • התוצאה הסופית אמורה להיות – מערכת ענייה ופגועה (מגוון נמוך?)

7. המגוון הביולוגי ברמת הנדיב • - 636 plant species - 3 of amphibians • 80 species of mushrooms - 12 species of mollusca • – 26 species of mammals - 45 species of butterflies • 43 species of birds - 115 species of spiders • 30 species of reptiles

8. המגוון הצמחי ברמת הנדיב • Plant species - 636 [23% of plants in Israel] ! • Rare plants - 43 [5% of rare plants in Israel] • “Red” plants - 6 [1.5% of ‘reds’ in Israel] • Endemic species - 35 [~10% of endemics in Israel] • R-H as a botanical hot-spot • ...Unintentional !!!

9. מה מטרות הממשק ברמת הנדיב • פארק רמת הנדיב מייצג נאמן של נופי צומח ים-תיכוני (גריגה וחורש) יובשני. • נופים כאלו מעמידים 2 שאלות ממשק בסיסיות: - האם וכיצד להתערב בתהליכי סוקצסיה בהם הצומח המעוצה הולך ומשתלט על הנוף ומקטין את המגוון הביולוגי (הנוף נסגר). - כיצד להתמודד עם סכנה הולכת וגדלה להתפתחות שריפות. - השפעות שונות של פעילות אדם וממשק אקטיבי • דילמת השימור הים תיכוני: הרצון לתת לקלימקס להתפתח בצד הפגיעה במגוון הביולוגי הנגרמת כתוצאה מהתהליך.

10. טבע ? צומח מעוצה צפוף ממשק זמן תהליכי הסוקצסיה באזור הים תיכוני שריפה שטחים פתוחים (צומח עשבוני, פרחים, מגוון)

11. תחומי ממשק עיקריים המתבצעים תוך ליווי מחקרי-ניטורי • ממשק ארוך טווח לצומח מעוצהבאמצעות רעיית בקר, עיזים וכריתה – דוגמא טובה לממשק אדפטיבי • הפעלת עדר העיזיםבתכנית ממשק ארוכת טווח • טיפול רב תכליתי ביערות הנטועים(הוזנח עד לאחרונה) • --תכנית ממשק ושימור לצמחים נדירים • ממשק תומך בקיום מגוון בתי גידול למיני בע"ח שונים (לא מספיק אדפטיבי - חסרה אינטגרציה בין נתוני הניטור וממשק נוף הצומח בפארק)

14. טיפולים בצומח המעוצה – בקורת (סוגי כתמים)

15. כריתה

16. כתמיות אחרי הכריתה

17. התחדשות וכריתה חוזרת

18. התפתחות הפעילות המחקרית ברמת הנדיב • הרחבת יעדי הפעילות המחקרית (2000~) • אספקת ידע לפיתוח תכניות לימוד באגף החינוך במקום. • רמת הנדיב כמודל - שימוש בידע הנרכש במקום לטובת קידום ניהול שטחים פתוחים בסובב ים תיכוני. • העמקת הקשר מחקר-ממשק. • מעבר לחשיבה ופעולה ארוכת טווח (2002) • צורת חשיבה– תכנון רב שנתי, ניטורארוךטווח, שקיפות, שת"פ פנימי • מודל עבודה- ניהול נתוניםמרכזי (+היסטוריה) • קשר לתחנות בארץ ובעולם- השוואה וסינתזה של נתונים (שחק והקשר לארה"ב) • חיזוק הבסיס מדעי לפעילות הממשקית

19. הפעילות המחקרית ברמת הנדיב – לידת תכנית הניטור מחקרים קצרי טווח שתורמים להבנת המערכת האקולוגית המקומית וניהולה ניטור ארוך טווח של גורמים ביולוגיים מרכזיים בפארק ממשק הפארק הבנת המערכת האקולוגית vs. ממשק והצלחתו

20. ניטור ארוך טווח – של מה? • מה בין 'ניטור' ל'מחקר'? • מה מנטרים - מגוון? מינים? • אילו מינים? ביו-אינדיקטורים? מינים נדירים? • באיזה קנה מידה? אוכלוסיות? חברות? נופים? • למה לנטר קבוצה מסוימת ולא אחרת – משמעות הניטור !!!

21. האבולוציה של הרכיב ארוך הטווח • דיונים פנימיים של צוות המחקר (2001/2) • ניסיון (כושל) להגיע לקונצנזוס איזה קבוצה חשוב לנטר לאורך זמן ולמה ("שוביניזם סיסטמטי" בצד קושי אוביקטיבי). • החלטה "פיקודית" על בסיס ידע קיים (כולל בספרות), כ"א ותקציב. • חיפוש תשתית מחשוב מתאימה (ניו מקסיקו) • ביצוע בשדה (מ-2002) • גיבוש פרוטוקולים והכשרת כח אדם זמני • בניית מערכת בשטח (חתכים ותחנות קבועים) • רכישת תשתית לאיסוף נתונים

22. ניטור ארוך טווח – של מה?של זה --- לאחר כשנתיים של דיונים ו'התבשלות' סוכם: "לא ייצוג של מורכבות הפארק, על מיקרו בתי הגידול ופעולות הממשק הנעשות בו, אלאבחירת מספר קטן של משתנים בעלי משמעותלמעקב ארוך טווח ובניית 'פרוטוקולים אדפטיביים' (ניתנים לשינוי מהיר לאורך הדרך)" למעשה הדיונים לא הסתיימו ואנחנו ממשיכים להוסיף ולהוריד מהתכנית...

23. למה לשנות תכנית הניטור? • העולם האקולוגי סביבנו משתנה (התנחלות אורנים, שינויי אקלים) • תובנות אקולוגיות חדשות • טכנולוגיות מתפתחות (שימוש במצלמות) • יוזמות מבפנים • משוב מבחוץ • החלטות מגבוה...

24. מה מנטרים לטווח ארוך ברמת הנדיב? א. ניטור רציף עפ"י פרוטוקול מובנה (התחיל ב-2003 + תוספות לאורך הדרך) • משתנים מטאורולוגיים • ציפורי שיר – מנחם אדר (למעשה התחיל ב-1988) • צומח עשבוני ומעוצה – ליאת הדר (חתכים קבועים) • חוגלות – ביל וודלי • צבאים – ביל וודלי • (תנים – ביל וודלי. המישדור נכשל, לא בוצע) • מיני צמחים נדירים – רחלי שוורץ-צחור • השפעת רעיית עיזים על הנוף צח גלסר, חוסיין מוקלדה, שגיא שגיב, ליאת הדר מגוון ביולוגי אוכלוסיות נבחרות ניטור ממשקי

25. אלמנטים מנוטרים (לטווח ארוך? משמעות?) • יצרנות על אדמתית (ביומסה) - מריו גוטמן ורפי יונתן • חזירי בר - ניטור פעילותם באמצעות סימון ומשדור - ביל וודלי, אריק רוזנפלד, ליאת הדר, שני גלסר, דן מלקינסון • פרפרים – רחלי שוורץ-צחור • תהליכי פירוק ומיחזור בשכבת נשר העלים – יעל נבון וז'וזה גרינצוויג • דו-חיים וחסרי חוליות אקווטיים – אלדד אלרון • פטריות כובע – יאיר אור • פרוקי רגליים – נירית אסף (בעיית מורכבות) • זוחלים – בועז שחם ויוסי בן מיור (כוללני מדי, עבר לחינוך)

26. ניטור מדעי מתוחכם ובעל משמעות

27. טיול אביבי בחיפוש נואש אחר משמעות תודה לקהל וסליחה מחובבי פרוקי הרגליים