170 likes | 579 Views
הפלות בצאן (כבשים ועיזים) דר' שמוליק זמיר, רופא צאן שו"ט. הפלה: הוצאה של ולד שאיננו מסוגל לחיים עצמאיים מהרחם לפני תום תקופת ההריון (150– 140 ימים), או הוצאה של ולד מת בתום תקופת ההריון הנורמלית. למרות שהמלטה של ולד מת לפני תום מועד ההיריון זוהי העדות העיקרית להפלה,
E N D
הפלות בצאן (כבשים ועיזים) דר' שמוליק זמיר, רופא צאן שו"ט
הפלה: הוצאה של ולד שאיננו מסוגל לחיים עצמאיים מהרחם לפני תום תקופת ההריון (150– 140 ימים), או הוצאה של ולד מת בתום תקופת ההריון הנורמלית. למרות שהמלטה של ולד מת לפני תום מועד ההיריון זוהי העדות העיקרית להפלה, במהלך ארוע הפלות חלק מהוולדות עשויים להגיע למועד המלטה נורמאלי למרות הידבקותם בגורם ההפלה ולהיוולד חיים.
מה מרכיב בעית הפלה? • המלטות מוקדמות מתרחשות בכל העדרים, • אך כשלמעלה מ- 2% מהטלאים נולדים מחוץ לתקופת ההיריון הנורמאלית • יש להניח כי "גורם" כלשהו מעורב בכך. • גלוי מוקדם של הגורם עשוי להקטין את הנזקים העתידיים. • חדירה ראשונית של גורם מדבק לעדר • עשויה לגרום להפלות של % 30 – 20 מהאמהות, • כשמעבר לשלב הכרוני בהריונות הבאים • עשוי לגרום ל- %10 – 5 הפלות. • אחוז ההפלות איננו מעיד על גורם/מי ההפלה.
נזקי ההפלות בעדר צאן: • 1. אובדן של טלאים / גדיים. • 2 . אובדן חלב. • 3. ימי ריק מגודלים. • 4. פגיעה בפוריות עד לאובדן פוריות תמידי • (בשל פגיעה בלתי הפיכה במע' המין). • 5. הוצאה מוקדמת של אמהות מהעדר • (גדול טלאים / גדיים עד לבגרות – השקעה כספית). • 6. זואונוזות – הדבקת בני אדם בגורם הפלה. • 7. טיפולים ו/או חיסונים. • 8. הסגרים.
הנחיות למגדלים במקרי הפלה: • יש לשמור את כל תוצרי ההפלה (נפלים ושליות) • על מנת לשלחם לבדיקות למעבדה. • יש לבודד את האמהות המפילות עד לקבלת אבחנה מדוייקת • ו/או עד להפסקת ההפרשות מהרחם. • יש לזכור כי חלק מגורמי ההפלה הן זואונוזות • (מחלות המועברות מבע"ח לאדם) • לכן יש לנקוט בזהירות במגע עם תוצרי ההפלה (כפפות, מגפיים וכו'). • תוצרי ההפלה שאינם נשלחים לבדיקת מעבדה – • יש לשרוף או לקבור באדמה. • יש למנוע מגע של כלבים וחתולים עם תוצרי ההפלה.
גורמי הפלה בצאן • - גורמים מדבקים. • - גורמים שיאנם מדבקים. • - גורמים מעורבים. • גורמים שאינם מדבקים: • 1) גורמים מכאניים: צפיפות, מכות, גז. • גורם לא חשוב למרות שהמגדלים נוטים לאמץ אותו. • 2) גורמים גנטיים: אי התאמה בין תא הזרע ותא הביצית – נדיר. • 3)גורמים מטבוליים: • א. רעלת הריון – בממשק האנטנסיבי כפי שנהוג אצלנו • זהו הקטלן המטבולי מספר אחד. • ב. חוסר בויטמין A – לא משמעותי בצאן. • ג. חוסר מינרלים – קובלט, סלניום, מנגן, יוד, • לא משמעותי בארץ בשל המנה המרוכזת הניתנת לצאן. • ד. הרעלת ניטראטים – קיים אך לא נפוץ.
הורמונים – • א. צמחיים (פיטואסטרוגנים). • ב. מזונות צמחיים שהושקו במי קולחין. • עודף עוברים – במשטר המלטות תכופות • כפי שנהוג אצלנו, מתן עודף PMSG • יגרום לריבוי עוברים. • מה שעשוי לגרום ל: • א. רעלת הריון. • ב. אי ספיקה שלייתית. • שתוצאותן הפלה. • טראומה / עקה. • גורמים איאטרוגנים - הזרקת פרוסטגלנדינים וקורטיקוסטרואידים . • 8. רעלים – צמחי רעל – בארץ בעקר כלח שגורם לדימומים. • חומרי תלוע – בארץ נדיר. • 9. מצב גופני – רזון קיצוני, בד"כ ע"י גרימת רעלת הריון.
גורמי הפלה מדבקים: • קיימים הבדלים חשובים בין כבשים ועיזים • בהתנהגות של מספר גורמי הפלה מדבקים. • חשוב תמיד לזכור שיותר מגורם הפלה מדבק אחד • עשוי להיות מעורב בארוע הפלה בעדר.
גורמים נגיפיים: א. כחול הלשון – מחלה הנגרמת ע"י נגיף ארבו שמועבר ע"י יבחושים. בארץ אובחנו עד היום 9 טיפוסי נגיף: 24, 16, 15, 10, 8, 6, 5, 4, 2. זוהי מחלה אקוטית המאופיינת בחום גבוהה (C420 – C40.50) הפרמיה, בצקת בולטת באזור הראש, דימומים בחלל הפה ובקורונות ודלקת שרירים. ב. מחלת בורדר – אם חדירת הנגיף היא לאמהות ריקות הן מתחסנות. הדבקה בהריון (בתלות בשלב) – פגיעה בעובר, פגיעה עצבית, בעור, מות העובר והפלה או המלטת ולדות שמציגים את תסמונת ה- hairy shaker
ג. אקאבנה – נגיף האקאבנה מועבר ע"י יתושים. הדבקת אמהות ריקות – התחסנות. הדבקת אמהות הרות עשויה לגרום לספיגת עוברים או ולדות מעוותים. ד. פו"ט, אבעבועות צאן, דבר הצאן – אינם גורמי הפלה ספציפיים אך יגרמו להפלה בשל החום הגבוהה שהם גורמים לבע"ח החולים.
גורמים חיידקיים: • א. ברוצלוזיס – מחלה שנגרמת ע"י החיידק Brucella melitensis • מתרחשת הפלה אחרי הדבקה ראשונה • ואחריה בעה"ח הופכים לנשאים המפיצים את החיידק. • ב. כלמידיה – נגרמת ע"י החיידק Chlamydophila abortus • הפלה בעיזים מתרחשת בכל שלבי ההריון שלא כמו בכבשים • שם ההפלה מתרחשת בשבועיים עד ארבעה שבועות שלפני ההמלטה • בשל ההשפעה הלוטאוליטית של הדלקת בשכבה הפנימית של הרחם. • ג. Q fever – נגרמת ע"י הריקציה Coxiella burnetti • הפלות בד"כ בסוף ההריון. • ד. קמפילובקטר – נגרם ע"י החיידקים: • Campylobacter fetus • Campylobacter jejuni • ההפלות מתרחשות ב- 6 - 4 שבועות אחרונים של ההריון.
חיידקים לא ספציפיים הגורמים להפלות בצאן: • סלמונלה • אנטרובקרטיה • קורינבקטריום • מיקופלסמה • פסאודומונס
גורמי הפלה חד-תאיים: • טוקסופלזמוזיס – נגרם ע"י הטפיל Toxoplasma gondii • הדבקה ע"י אכילת אואוציסטות המועברות בצואת חתולים, • ההדבקה היא לכל החיים. • שלא כבכבשים המתחסנות אחרי הפלה, עיזים עשויות להפיל • גם בהריונות הבאים, לכן יש להוציאן מהעדר. • Neosporosis – נגרם ע"י הטפיל Neospora caninum • טפיל שבד"כ מדביק בקר כבשים עיזים וסוסים • גורם להפלה, המלטות ולדות חלשים או מתים.
גורמים מעורבים: שלוב של גורמים מדבקיים וגורמים שאינם מדבקים.
מניעת הפלות בעדר: • 1) ניהול ורישום של הסטורית העדר. • 2) בקרה על קניית צאן – בדיקות לפני קניה. • 3) ממשק תקין – מבנים, חלוקה לקבוצות וכו'. • 4) הזנה לפי המצב הפיזיולוגי של בע"ח. • 5) הרחקה מסודרת של שליות ונפלים. • 6) בדוד מפילות – עלולות להפריש את גורם ההפלה • מספר שבועות אחרי ההפלה. • 7) אבחון מוקדם של גורמי ההפלה – מאפשר טיפול ועצירה של גלי ההפלות. • 8) חסונים – חיסוני חובה, • חיסוני רשות – בהתאם לממצאים בעדר.