תרגול 8-

1. תרגול 8- מבוא לתקשורת המונים

2. שלוש המסורות בחקר התקשורת • מסורת ההשפעות החזקות של התקשורת.‏ • מסורת ההשפעות המוגבלות של התקשורת.‏ • חזרה לתפישת ההשפעות החזקות (אפקטים מסוימים).

3. 1- מסורת ההשפעות החזקות של התקשורת • הנמען- פאסיבי. • המסר- השפעה חזקה: "קליע הקסם", "המחט התת-עורית". • המוען- כל יכול.

4. רקע היסטורי למסורת הראשונה: • מלחמות העולם. • שפל כלכלי עמוק. • התבססות דיקטטורות. • כניסת המדיה האלקטרוניים חשש מתכני הקולנוע. • אירועי מפתח: הפלישה ממאדים. • בהביוריזם.

5. 2- המסורת השנייה- מסורת ההשפעות המוגבלות של התקשורת: • מחקרים שתרמו לערעור האמונה במסורת הראשונה: • סרטי תעמולה אמריקאים. • מחקר על הפלישה ממאדים. • אלימות ועבריינות במדיה. • פופולאריות התיאוריה המבנית תפקודית.

6. אסכולת המערכה מסורת ההשפעות המוגבלות מבוססת על שלוש תיאוריות עיקריות אסכולת השימושים והסיפוקים אסכולת הפצת החידושים

7. אסכולת המערכה חשיפה סלקטיבית נטיות מוקדמות דגם הזרימה הדו-שלבית

8. דגם הזרימה הדו-שלבית של תקשורת ההמונים קהל מנהיגי דעה תקשורת ההמונים

9. אסכולת הפצת החידושים תקשורת המונים ידיעה תקשורת בין-אישית שכנוע החלטה ביצוע אישור

10. חזרה למסורת ההשפעות החזקות אך מוגבלות של התקשורת • שנות השישים: מאבקי נשים, שחורים, וייטנאם. • הטלוויזיה- מדיום מרכזי. • וייטנאם, ווטרגייט. • תיאורית הקונפליקט.

11. קיימות מספר תיאוריות מרכזיות במסורת זו: • קביעת סדר יום (מקומבס ושאו) • חיברות (פוסטמן, למיש) • ספירלת השתיקה (נואלה נוימן) • פער הידע • תיאורית התלות

12. התפקוד של אמצעי התקשורת כקובעי סדר היום מקסוול א. מקומבס ודונלד ל. שו

13. רקע למחקר: • מועמדים פוליטיים החלו "להגיע אל העם" דרך אמצעי התקשורת, במקום פנים אל פנים. • לחלק מהאנשים זה בכלל המגע היחיד עם הפוליטיקה. • יש הוכחות שבתקופות של בחירות הבוחרים לומדים מהמידע הרב המגיע אליהם מאמצעי התקשורת (גם אם זה לא בהכרח משנה את עמדותיהן מהיסוד כפי שחשבו בהשפעות החזקות).

14. רקע למחקר:

15. מחקרם של מקומבס ושאו: • השערת המחקר: אמצעי תקשורת ההמונים קובעים את סדר היום לכל מערכת בחירות פוליטית, בהשפיעם על בולטות העמדות כלפי הסוגיות הפוליטיות. • שיטת המחקר: המחקר בחן את מערכת הבחירות לנשיאות בארה"ב בשנת 1968. בחרו אקראית בוחרים ב"צ'אפל היל", אשר מייצגים את הקהילה מבחינה כלכלית, חברתית וגזעית. • המחקר ניסה להשוות את דברי הבוחרים אל התוכן שהופיע בתקשורת אשר שימשה את הבוחרים באותה העת (סקר + ניתוח עיתונים וטלוויזיה).

16. סדר יום תקשורתי סדר יום ציבורי סדר יום פוליטי

17. ממצאים: • קשר גבוה יותר בין הנושאים שאנשים מגדירים כנושאים החשובים במערכת בחירות לבין כלל הסיקור, מאשר הקשר בין הנושאים אותם מגדירים אנשים כחשובים לנושאים שמסוקרים באופן ספציפי לגבי כל מפלגה. • מתאם גבוה בין אמצעי התקשורת השונים לגבי הנושאים החשובים.

18. דיון: • הממצאים תומכים בהשערה של קביעת סדר יום על פני חשיפה סלקטיבית. • הממצאים מראים כי כלי התקשורת מתואמים בינהם לגבי הנושאים החשובים. • על אף טיעונים אלו, הממצאים אינם מהווים עדות מושלמת להשערת סדר היום כיוון שמדובר במחקר מתאמי ולא ניסויי.

19. תכנית הטלוויזיה WWF- בית הספר כזירת היאבקות דפנה למיש

20. למיש רצתה לבחון את השפעת החשיפה לתכנית WWF בארץ בקרב ילדים בגילאי יסודי וחטיבת הביניים. • בשנות ה-80 התוכנית שודרה בארץ בתחנות זרות – לאחר מכן שודרה בערוץ 2 ובערוץ הספורט.

21. רקע למחקר: • סקירת הרקע המחקרי להשפעתה של אלימות בטלוויזיה מראה 3 השפעות מרכזיות אשר יש לגביהן הסכמה: 1. חיקוי של התנהגות אלימה. 2. התאמה שבין חשיפה לאלימות בטלוויזיה לבין התנהגות אלימה – צופים כבדים יותר בתכנים אלימים מדורגים גבוה יותר מבחינת התנהגות אלימה. 3. מקומה של האלימות בטלוויזיה בטיפוח תפיסת עולם. חשיפה לאלימות תורמת לטיפוח תמונת עולם כמקום אכזר ומפחיד.

22. שאלות המחקר: • האם למדו ילדים התנהגויות אלימות המזוהות ישירות עם התוכנית? • האם ובאיזו מידה, נגרמו נזקים פיזיים מחיקוי האלימות שבתוכנית? • האם ניתן לזהות מאפיינים אישיים המשפיעים על חיקוי האלימות מהתוכנית? • האם ניתן לזהות מאפיינים דמוגראפיים כללים הכרוכים בחיקוי האלימות התוכנית?

23. שיטה: למיש שילבה שיטות מחקר איכותניות וכמותניות: • שלב א'- סקר כלל ארצי לבדיקת היקף התופעה במערכת החינוך היסודי בארץ: איתור מוקדי התופעה, בירור היקף הפעילות האלימה, תוצאותיה הפיזיות, מידת העיסוק בתופעה מצד מערכת החינוך ודרך ההתמודדות של בתי הספר עם התופעה. • שלב ב'- ראיונות עומק טלפוניים עם מנהלי בתי הספר. • שלב ג'- ביקורים בבתי הספר- התלמידים מילאו שאלונים והזמנו לשיחה אישית עם החוקרת.

24. ממצאים: • נמצאו 4 גורמים מתווכים אפשריים בתהליך ההשפעה של האלימות בטלוויזיה על הילדים: נטיות קודמות לאלימות, מרכיבי המשיכה של התוכנית, תפיסת המציאותיות של התוכנית וביקורתיות כלפיה. - גם משתנה המעמד החברתי-כלכלי ומשתנה המין באים לידי ביטוי בממצאים.

25. המשך ממצאים: • נמצא כי הילדים האלימים יותר, צופים יותר ומחקים יותר את ה-WWF. עם זאת, גם ילדים שאינם מוגדרים כאלימים, ובניהם בנות, גילו עניין רב בצפייה ובחיקוי מעשי האלימות. • בכל מקרה, הצפייה העלתה את רמת האלימות – גם בקרב ילדים אלימים מלכתחילה וגם בקרב שאינם אלימים. • גם הצפייה וגם החיקוי אפיינו יותר את הילדים מהמעמדות הנמוכים. • בנות נמצאו כנהנות פחות מאלימות, מחקות אותה פחות וביקורתיות כלפיה יותר.

26. הערות לגבי תרגיל 2 • גורם המשפיע על ההפקה התקשורתית: קהל. הכוונה היא לא ל"מרחב הציבורי" על פי האברמס, אלא לקהל כפי שדיברנו עליו במסגרת המאמר "המפקחים". תזכורת: • כל ארגון תקשורת פונה במישרין לקהל קוראים/מאזינים/צופים. • נתוני תפוצה, סקרי צפייה – כלים באמצעותם מומחש הפיקוח. (ירידה בצפייה מלמדת על דחייה של התכנים המשודרים, וההפך) • מיסוד תגובות הקהל – נציב תלונות הציבור. • התגובות המתקבלות מקהל זה מהוות מנגנון פיקוח ("עיתונאות סופרמרקט"). • בעת ניתוח כתבה ספציפית, שימו לב כי אתם מנתחים את הכתבה שבחרתם ולא את הנושא בכלליות (גלעד שליט, אירועי ספורט וכו'...). כמו כן, השתמשו בדוגמאות קונקרטיות מהטקסט. • עליכם לצאת מנקודת הנחה כי לא פשוט להוכיח כי עיתונאי תופס את תפקידו כ"שומר הסף", במיוחד כאשר את מנתחים כתבות מעיתון "ישראל היום" (שם האובייקטיביות רחוקה במיוחד). • לא לערבב בין גורמים, לא להמציא גורמים חדשים (למשל: מרחב ציבורי, מרחק חברתי-אידיאולוגי), ולעגן את תשובותיכם בחומר התיאורטי. • בעיות טכניות: חריגה בעמודים, דפי שער לא נכונים, רווח בודד, שגיאות הקלדה וכתב. • טוכמן: למה אין התייחסות לטבלה שבמאמר? (האפיונים של טוכמן) • במידה והחסרתם תרגול, עליכם להשלים את החומר בעצמכם (3 מנבאים=גורם אחד, לא לקחת כתבות ספורט וכן הלאה..)

27. לקרוא לעוד שבוע: • כספי, יחידה 6.