Web Based ALN Case Study in a Professional Development Academic Program

1. Web Based ALN Case Study in a Professional Development Academic Program Noa Bauman, Einat Iger (The Open University of Israel)

2. חקר מקרה מתוקשב בתהליכי הכשרה מקצועית אקדמית בתכנית מת"ל נועה באומן עינת איגרnoaba@openu.ac.ileinatig@openu.ac.il כנס צייס 2009

3. מטרות המחקר • בחינת "חקר מקרה" ברשת כמקדם תהליכי הכשרה מקצועית • השוואה בין עמדות סטודנטים משלשה מגזרים ביחס לתקשוב תהליך ההכשרה ו"חקר מקרה" ברשת

4. ייחודיות אוכלוסיית המחקר סטודנטים משלשה מגזרים שונים - ערבי - יהודי - בדואי בשנה ראשונה בתוכנית תלת שנתית להכשרת מת"ל - מורה מעריך תפקודי למידה במסגרת היחידה לעובדי הוראה המחלקה לחינוך ופסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה

5. תוכנית מת"ל תכנית תלת שנתית בהיקף 812 שעות המכשירה אנשי מקצוע להערכת תפקודי למידה במערכת החינוך - הובלה של תהליכי איתור,אבחון, וליווי של תלמידים מתקשים ולקויי למידה ייחודיות התוכנית באוניברסיטה הפתוחה דגם הוראה המשלב בתהליך ההכשרה לתפקיד המת"ל הוראה פנים אל פנים ולמידה פעילה ברשת

6. בסיס תאורטי "חקר מקרה" ברשת כמקדם נוכחות קוגניטיבית ורפלקטיבית בתהליכי הכשרה מקצועית מחקרים העוסקים בעמדות ביחס לתקשוב תהליכי הוראה – למידה במגזרים שונים

7. "חקר מקרה" ברשת כמקדם נוכחות קוגניטיבית ורפלקטיבית בתהליכי הכשרה מקצועית • חקירה ביקורתית של המידע מעבר לגלוי – תיעוד ושקיפות • פיתוח מודעות רפלקטיבית של הלומדים לעצמם כלומדים ולחומר הנלמד בו זמנית • תרומה ליצירת ידע שיתופי המבוסס על אוטונומיות של כל משתתף ורמות גבוהות של דיאלוגיות • שיפור מובהק של איכות תוצרי הלמידה לעומת ניתוח מקרים F2F 1999 Hawley & Valli, Luca 2000 & McLoughlin ; Benbunan-Fich & Hiltz, 1999 2005 Annabi & Heckman

8. עמדות ביחס לתקשוב תהליכי הוראה - למידה • במחקר איכותני (דוידזון ושות' 2008) - ברמה ההצהרתית אימוץ הטכנולוגיה התקבל בברכה. היחס לטכנולוגיה נע בין פתיחות לחדשנות להסתייגות • במחקר עמדות במגזר הערבי (זידאן ועליאן 2008) - ניסיון קודם מועט בשימוש במחשבים גורם לעמדות שליליות כלפי השימוש במחשב • במחקר עמדות במגזר היהודי (דורון 2008 ) תפיסת הלמידה השיתופית במרחב המתוקשב, היתה חיובית יותר בקבוצות עם רמת ניסיון גבוהה /בינונית ביישום טכנולוגיה בהוראה ולמידה בהשוואה לקבוצה עם רמת הניסיון הנמוכה

9. "חקר מקרה" ברשתבלימודי מת"ל • משימה אחידה לכל הקבוצות מובנית מחלק צוותי ואישי • חלוקה לקבוצות דיון של 4-6 סטודנטים • כל סטודנט מציג בקבוצת הדיון, מקרה משלו של תלמיד לקוי למידה בהתבסס על העקרונות שנלמדו • בדיון מתוקשב שיתופי בוחרים הסטודנטים ביחד מקרה אחד מכלל המקרים שהציגו חברי הקבוצה • כל צוות ניתח את המקרה הנבחר שלו על בסיס מודלים תאורטיים כלים ואסטרטגיות שנלמדו במפגשים ונמצאים במאגר משאבים באתר

10. מתודולוגיה - אוכלוסיית המחקר • מגזר ערבי – 23 סטודנטים, מורים שלמדו במרכז לימוד בגבעת חביבה 20 נשים (כ- 87%) 3 גברים (כ- 13%). וותק הממוצע בהוראה 9.43 שנים , הגיל הממוצע 32 שנים • מגזר יהודי – 14 סטודנטים, מורים שלמדו במרכז לימוד בתל אביב 13 נשים (כ- 93%), וגבר אחד (כ- 7%). וותק הממוצע בהוראה 21.14 שנים, הגיל הממוצע 41 שנים • מגזר בדואי – 17 סטודנטים, מורים שלמדו במרכז לימוד בבאר שבע 11 נשים (כ- 65%), 8 גברים (כ- 35%). וותק הממוצע בהוראה 9.38 שנים, הגיל הממוצע 31 שנים סה"כ 54 סטודנטים בעלי לפחות תואר ראשון עברו ועדת קבלה לתכנית ההכשרה

11. מתודולוגיה – כלי המחקר 1. ממוצע כמות הודעות בקבוצות הדיון בכל אחת משלוש קבוצות המחקר 2. שאלון לדיווח עצמי מורכב מ - 4 חלקים: 2.1 שאלות רקע על הסטודנט 2.2 שאלות הערכה עצמית לגבי רמת השליטה בתקשוב לפני הקורס (סולם ליקרט 1-5) 2.3 היגדים לגבי הערכת הלמידה המתוקשבת בקורס (סולם ליקרט 1-5) 2.4 היגדים לגבי עמדת הסטודנט ביחס לתרומת המשימה המתוקשבת "חקר מקרה" של תלמיד לקוי למידה לתהליך ההכשרה

12. ממצאי המחקר – רקע קודם בתקשוב

13. ממצאים הערכת הלמידה המתוקשבת השוואה בין ממוצע העמדות של המגזרים וכלל המדגם

14. ממצאים - הכבדת תהליך התקשובהשוואה בין ממוצע העמדות של המגזרים וכלל המדגם

15. הערכת המשימה המתוקשבת "חקר מקרה של ילד לקוי למידה"השוואה בין ממוצע העמדות של המגזרים וכלל המדגם

16. כמות ההודעות הממוצעת בקבוצת דיון לפי מגזרים

17. תרומת המחקר מחקר השוואתי השוואה בין שלשה מגזרים בעלי מאפיינים דמוגרפיים שונים ורקע קודם שונה בתקשוב לגבי עמדות כלפי תקשוב ביסוס תאורטי ביסוס החשיבות של "ניתוח מקרה ברשת" לקידום תהליכי הכשרה מקצועית יישומיות אפשרויות להטמעת סביבות למידה ברשת גם במגזרים מתרבות מסורתית

18. כיווני המשך למחקר • השוואה של איכות הדיונים הא- סינכרוניים ב"חקר מקרה" בין המגזרים השונים (מחוון להערכת איכות הדיון) • בחינה של מאפיינים תרבותיים-חברתיים כמשפיעים על התנהלות קהילה מתוקשבת (קולקטביזם לעומת אינדיבדואליזם) • בחינה של שילוב כלים שיתופיים נוספים (וויקי, בלוגים) ותרומתם לתהליכי למידה של סטודנטים ממגזרים שונים