NICHD Early Child Care Research Network

1. CHILD-CARE STRUCTURE→PROCESS→OUTCOME:Direct and Indirect Effects of Child-Care Quality on Young Children’s Development NICHD Early Child Care Research Network

2. רקע תיאורטי - אחד הממצאים העקביים בספרות הילדות המוקדמת: נמצא קשר בין איכות גבוהה של טיפול בילד לבין מגוון הישגים חיוביים. - ילדים השוהים במסגרת טיפול איכותית יותר, מציגים ביצועים טובים יותר במבחני התפתחות חברתית, שפתית וקוגניטיבית (לדוגמא, Clarke-Stewart & Allhusen, 2002). • איכות הטיפול הלא-אימהי נמדדת על-פי מרכיבים מבניים (כגון: מספר הילדים בקבוצה, היחס בין מספר הילדים ומספר המטפלות, ההכשרה המקצועית של המטפלת וכד')ומרכיבים תהליכיים (כגון: משתני אינטראקציה מבוגר-ילד, אקלים הטיפול וכד'). • משתנים תהליכיים נמצאו כמשפיעים בצורה ישירה על התפתחות הילד, בעוד שמשתנים מבניים נמצאו כמשפיעים בצורה עקיפה דרך המשתנים התהליכיים (Friedman & Amadeo, 1999).

3. רקע תיאורטי- המשך - נמצא קשר בין מרכיבים מבניים, כגון: הכשרה מקצועית גבוהה יותר של המטפל ויחס מספרי נמוך יותר של צוות-ילד, לבין הישגים גבוהים יותר של הילדים, וכן בין מרכיבים תהליכיים, בייחוד, רגישות ותגובתיות המטפל, לבין הישגים גבוהים יותר של הילדים. - נמצא קשר בין הערכות המשתנים המבניים באיכות הטיפול לבין הערכות המשתנים התהליכיים באיכות הטיפול. כך נמצא, כי יחס נמוך של צוות-ילד, קבוצות קטנות יותר, הכשרה והשכלה גבוהה יותר של המטפל, מנבאים אינטראקציות טובות יותר בין המטפל לילד (Phillips, Mekos, Scarr, McCartney, & Abbott-Shim, 2001).

4. מטרת המחקר • טרם נבחנו שלושת הקשרים הנ"ל במודל אנאליטי יחיד. • - טרם נבחן הנתיב התיווכי ממשתנים מבניים באיכות הטיפול, דרך משתנים תהליכיים באיכות הטיפול, להישגי הילד. • - מטרת המחקר הנוכחי הינה לבחון מסלול תיווכי זה, תוך שימוש ב- SEM (מודל לניתוח משוואות מבניות). - חוקרי המחקר התמקדו בילדים בגילאי 54 חודשים, תוך בחינת כל סוגי הטיפול הלא- אימהי: מעון-יום, טיפול בסביבה ביתית וטיפול על-ידי קרוב משפחה.

5. * ** איור 1: Family Structure Family Process Child Outcome Child Care Structure Child Care Process איור 1: מודל כללי של השפעות הטיפול בילד על-פי המודל נראה כי: - המרכיבים המשפחתיים המבניים והתהליכיים קשורים למשתנים המבניים והתהליכיים באיכות הטיפול הלא-אימהי, וכן להישגי הילד (הנתיב הינו ישיר מהתהליכיים משפחתיים, ועקיף מהמבניים משפחתיים). - משתנים מבניים באיכות הטיפול הלא-אימהי קשורים באופן ישיר למשתנים התהליכיים באיכות הטיפול הלא-אימהי, והמשתנים התהליכיים באיכות הטיפול הלא-אימהי קשורים באופן ישיר להישגי הילד. - במחקר הנוכחי שוער כי המסלול התיווכי (המודגש) ממרכיבים מבניים-> לתהליכיים-> להישגי הילד ימצא מובהק. * משתנים משפחתיים מבניים, כגון: השכלת האם. * משתנים משפחתיים תהליכיים,כגון: טיפול אימהי.

6. השיטה נבדקי המחקר נבדקי מחקר הינם 813 ילדים, אשר שהו 10 שעות שבועיות ומעלה במסגרת טיפול לא-אימהי בגיל 54 חודשים, למשך 6 חודשים לפחות (גודל המדגם שנכלל במודל נע בין 656 ל- 789 בשל נתונים חסרים). הנבדקים מתגוררים ב- 10 מדינות שונות ברחבי ארצות-הברית, והינם ממשפחות בעלות רמת השכלה והכנסה משפחתית שונה ומקבוצות אתניות מגוונות (שחור, היספאני, לבן או אחר).

7. כלי המחקר הערכת המשתנים התהליכיים באיכות הטיפול הלא-אימהי כלי Observational Ratings of the Caregiving Environment (ORCE) פותח לצורך הערכת מאפייני איכות הטיפול הלא-אימהי בילד. נערכה תצפית בגיל 54 חודשים וקודדו 8 המרכיבים הבאים: 4 מרכיבים להערכת יחסי המטפל עם הילדים (רגישות לסימני אי-מצוקה, ניתוק, גרייה של ההתפתחות הקוגניטיבית של הילד וחודרניות). 4 מרכיבים להערכת הסביבה (אי סדר, שליטה, אקלים רגשי חיובי ואקלים רגשי שלילי). • הערכת המשתנים המבניים באיכות הטיפול הלא-אימהי • המשתנים המבניים שנבדקו במחקר הנוכחי הם: • הכשרת המטפל בתחום התפתחות הילד או השכלה בתחום הילדות המוקדמת: קודד על-פי דיווחי המטפל בראיון (0- ללא, 1- תיכון, 2- קורסי בי"ס טכניים/ מקצועיים, 3- קורסי אוניברסיטה, 4- תואר ראשון, 5- תואר שני, 6- דוקטור). • יחס מספרי צוות מטפל-ילד: חושב ממוצע על-פי הקלטה שנערכה בתחילת ובסוף כל תצפית.

8. רקע משפחתי • נבחן על-פי שני מדדים: • שנות השכלת האם • הכנסה משפחתית • איכות הטיפול האימהי • נמדדה על-פי שלוש הערכות: • תצפית על אינטראקציית משחק מובנה (בגילאי 6, 15, 24, 36 ו-54 חודשים) לצורך הערכת הרגישות האימהית (כגון: רגישות לסימני אי-מצוקה, התייחסות חיובית, חודרניות, נוכחות תומכת). • תצפית Home Observation for Measurement of the Environment (;HOME, Caldwell & Bradley, 1984, בגילאי 6, 15, 36 ו-54 חודשים) לצורך הערכת איכות המשאבים הפיזיים והחברתיים הזמינים לילד בהקשר המשפחתי. • שאלון שמילאו האמהות (בגיל חודש) לצורך הערכת גישות בגידול ילדים וערכים (Schaefer & Edgerton, 1985).

9. יכולת קוגניטיבית של הילד • נמדדה על-פי 7 מדדי הערכה במבחנים שונים: • מבחן יכולת קוגניטיבית: השלמת מילים וזיכרון למשפטים (Woodcock & Johnson, 1989) • מבחן הישגים: זיהוי מילים ופתרון בעיות (Woodcock & Johnson, 1989) • מבחן שפה טרום בית-ספרי: יכולת שמיעתית והבעת שפה (Zimmerman, Steiner, & Pond, 1992) • מספר הטעויות במבחן CPTContinuous Performance Task)) לבחינת קשב ממושך • (Rosvold, Mirsky, Sarason, Bransome, & Beck, 1956) יכולת חברתית של הילד המטפלות והאימהות מילאו Child Behavior Checklist(Achenbach, 1991) להערכת בעיות הפנמה והחצנה של הילד וכן שאלון להערכת המיומנויות החברתיות של הילד. המטפלות California Preschool Social Competence Scale(Levine, Elzey, & Lewis, 1969) והאימהות Social Skills Rating System (Gresham & Elliott, 1990)

10. תוצאות תוכנית ניתוח הנתונים על-פי SEM (Structural Equation Models) • שישה מודלים הותאמו לנתונים. • כל מודל כלל אחד משני המרכיבים המבניים באיכות הטיפול הלא-אימהי: (1) הכשרת המטפל, (2) יחס מספרי צוות-מטפל, ואחד משלושת הישגי הילד: (1) יכולת קוגניטיבית, (2) יכולת חברתית של הילד על-פי דיווחי האם, (3) יכולת חברתית של הילד על-פי דיווחי המטפלת. - בנוסף, המודל כלל את המשתנים: השכלת האם, הכנסה משפחתית, טיפול אימהי (חושב ציון כולל עפ"י המדדים השונים), טיפול לא-אימהי (הכולל את המרכיבים התהליכיים באיכות הטיפול: רגישות המטפל, ניתוק, אקלים רגשי חיובי ומידת הגרייה של ההתפתחות הקוגניטיבית).

12. - נתיב התיווך הלא-ישיר ששוער במחקר הנוכחי הינו ממרכיבי הטיפול המבניים-> למרכיבי הטיפול התהליכיים-> להישגי הילד (מופיע כמודגש באיור).

13. תוצאות - המשך יכולת קוגניטיבית - שני המודלים בהם נבדקה היכולת הקוגניטיבית של הילד (בכל מודל מרכיב מבני אחר: הכשרת המטפל/ יחס צוות מטפל) הותאמו לנתונים מ-738 ילדים. - שני מבחני החי סקוור נמצאו מובהקים, הן למרכיב הכשרת המטפל והן למרכיב היחס המספרי צוות-ילד. יתכן שממצא זה נובע מן המדגם הגדול במחקר הנוכחי. - שלושת המדדים האחרים (SRMR, RMSEA, GFI) הצביעו על התאמה טובה של הכשרת המטפל והיחס המספרי צוות-ילד.

14. תוצאות - המשך • איור a2- תוצאות ניתוח המודל הכולל את מרכיב הכשרת המטפל מול היכולת הקוגניטיבית של הילד

15. תוצאות - המשך • איור b2- תוצאות ניתוח המודל הכולל את מרכיב היחס המספרי צוות-ילד מול היכולת הקוגניטיבית של הילד

16. תוצאות - המשך יכולת קוגניטיבית- המשך - מרכיבי איכות הטיפול המבניים נמצאו קשורים לטיפול לא-אימהי (מרכיבים תהליכיים). - משתני המשפחה וכן טיפול לא-אימהי (מרכיבים תהליכיים) נמצאו קשורים להישגי הילד. • נמצא נתיב מובהק במודל מ'הכשרת המטפל' (מבני) ל'טיפול לא-אימהי' (תהליכי) (beta= .17), • וכן מ'יחס צוות-ילד' ל'טיפול לא-אימהי' (beta= -.10). - נמצא נתיב מובהק מ'טיפול לא-אימהי' ל'יכולת קוגניטיבית' (beta= .10). - נמצא נתיב ישיר מובהק (גבוה) בין 'טיפול אימהי' ו'יכולת קוגניטיבית' (beta= .46). - נמצא נתיב לא ישיר מובהק מ'הכשרת המטפל', beta= .071, t(75) = 2.29, p<.05, ומ'יחס צוות-ילד', beta= -.017, t(75) = -1.81, p<.05, ל'יכולת קוגניטיבית', כאשר זה מתוּוך ע"י 'טיפול לא-אימהי' (מרכיבים תהליכיים).

17. תוצאות - המשך יכולת קוגניטיבית- המשך • 3 נתיבים לא ישירים (מתוך 6 נתיבים לא ישירים) מהמשתנים המשפחתיים שנבחנו עבור הכשרת המטפל ויחס צוות-ילד נמצאו מובהקים: • עבור 'הכשרת המטפל': הנתיב מ'טיפול אימהי' דרך 'טיפול לא-אימהי' (תהליכיים) להישגים קוגניטיביים. • עבור 'יחס צוות-ילד': הנתיב מ'טיפול אימהי' דרך 'טיפול לא-אימהי' (תהליכיים) להישגים קוגניטיביים, • הנתיב מ'הכנסה משפחתית' דרך 'הכשרת המטפל' ו'טיפול לא-אימהי' ל'הישגים קוגניטיביים'.

18. תוצאות - המשך יכולת חברתית על-פי דיווחי המטפלת - דפוס דומה של תוצאות היכולת הקוגניטיבית הופיע במודל לניבוי היכולת החברתית של הילד על-פי דיווחי המטפלת. - שני המודלים בהם נבדקה היכולת החברתית של הילד על-פי דיווחי המטפלת (בכל מודל מרכיב מבני אחר: הכשרת המטפל/ יחס צוות מטפל) הותאמו לנתונים מ-656 ילדים. - שני מבחני החי סקוור נמצאו מובהקים, הן למרכיב הכשרת המטפל והן למרכיב היחס המספרי צוות-ילד. יתכן שממצא זה נובע מן המדגם הגדול במחקר הנוכחי. - שלושת המדדים האחרים (SRMR, RMSEA, GFI) הצביעו על התאמה טובה של הכשרת המטפל והיחס המספרי צוות-ילד.

19. תוצאות - המשך • איור a3- תוצאות ניתוח המודל הכולל את מרכיב הכשרת המטפל מול היכולת החברתית של הילד

20. תוצאות - המשך • איור b3- תוצאות ניתוח המודל הכולל את מרכיב היחס המספרי צוות-ילד מול היכולת החברתית של הילד

21. תוצאות - המשך יכולת חברתית על-פי דיווחי המטפלת- המשך - 'הכשרת המטפל' (beta= .19) ו'יחס צוות-ילד' (beta= -.10) נקשרו באופן מובהק ל'טיפול לא-אימהי' (תהליכיים). 'טיפול לא-אימהי' נקשר ל'יכולת חברתית' (beta= .15). - הנתיב הישיר מ'טיפול אימהי' ל'יכולת חברתית' היה גבוה יותר ומובהק בשני המודלים (beta= .20). - נתיבים מובהקים לא ישירים נבחנו מ'הכשרת המטפל'beta= .017, t(34) = 2.73, p< .01, ומ'יחס צוות-ילד', beta= -.004, t(34)= 1.86, p<.05, ל'יכולת החברתית' תוך תיווך של 'טיפול לא אימהי'. - נתיב לא ישיר (אחד בלבד) עבור המשתנים המשפחתיים נמצא מובהק: מ'הכנסה משפחתית' דרך 'הכשרת המטפל' ו'טיפול לא-אימהי' (תהליכיים) ל'יכולת חברתית', beta= .001, t(75) = 1.62, p<.05.

22. תוצאות - המשך יכולת חברתית על-פי דיווחי האימהות - שני המודלים בהם נבדקה היכולת החברתית של הילד על-פי דיווחי האימהות (בכל מודל מרכיב מבני אחר: הכשרת המטפל/ יחס צוות מטפל) הותאמו לנתונים מ-789 ילדים. - שני מבחני החי סקוור נמצאו מובהקים, הן למרכיב הכשרת המטפל והן למרכיב היחס המספרי צוות-ילד. יתכן שממצא זה נובע מן המדגם הגדול במחקר הנוכחי. - שלושת המדדים האחרים (SRMR, RMSEA, GFI) הצביעו על התאמה טובה של הכשרת המטפל והיחס המספרי צוות-ילד. - במודלים אלה לא נמצאו ראיות לקשר בין 'טיפול לא-אימהי' (תהליכיים) לבין 'הישגי הילד', על כן לא בוצעו כל מבחני השפעות לא ישירות.

23. דיון - המודל שהדריך חוקרי טיפול בילד עד כה קושר בין מרכיבים מבניים באיכות הטיפול, דרך מרכיבים תהליכיים, להישגי הילד. עד כה לא נעשה כל ניסיון לבחון נתיב לא ישיר (מתווך) זה. - השימוש ב-SEM מציע שיטה לבחינת תיווך במודל אנאליטי בודד. ממצאים עיקריים: (1) טיפול אימהי נמצא כמנבא חזק של יכולת קוגניטיבית, וגורם מנבא (מתון) של יכולת חברתית כפי שדווחה ע"י המטפלת (ממצא זה אינו מפתיע בהתחשב במחקרים העכשוויים בתחום ההורות, בהם מודגשת חשיבות הרגישות ההורית בחיי הילד הצעיר). - נמצאה השפעה קטנה יותר של המשתנים הדמוגרפיים של המשפחה, בייחוד השכלת האם והכנסה משפחתית, על היכולת הקוגניטיבית, והשפעה כלל לא מובהקת על היכולת החברתית. (2) נמצא קשר בין 'טיפול לא-אימהי' (מרכיבים תהליכיים) ובין יכולת קוגניטיבית וחברתית של הילד.

24. דיון- המשך • (3) בכל ארבעת המודלים ההשפעה הלא ישירה (משמע, הנתיב הלא ישיר (מתוּוך) מהמרכיבים המבניים-> למרכיבים התהליכיים-> להישגי הילד) נמצאה מובהקת. • מודלים אלה מספקים ראיה אמפירית ראשונה לנתיב לא ישיר זה. • הניתוח הנוכחי מהווה תמיכה אמפירית לכך שהכשרה טובה יותר של המטפל תוביל לאינטראקציות טובות יותר בין הילדים למבוגרים, וכי יחס מספרי נמוך של צוות-ילד יוביל ליותר אינטראקציות. - סוף-

25. הקשר בין איכות, משך וסוג הטיפול בילד בגיל הרך, במסגרת טיפול לא-אימהי, לבין היבטים קוגניטיביים של הילד (ויסות עצמי, קשב, זיכרון ויכולת התכנון)

26. הקשר בין איכות, משך וסוג הטיפול בילד בגיל הרך, במסגרת טיפול לא-אימהי, לבין היבטים קוגניטיביים של הילד (ויסות עצמי, קשב, זיכרון ויכולת התכנון) ייצוג מודל מערכת השערות המחקר באמצעות "ניתוח נתיבים" (Path Analysis) Child care quality Family variables Child outcomes Amount of time Child variables Type of care