קריירה אקדמית של מסיימי ומסיימות דוקטורט בהצטיינות במדעים המדוייקים 1995-2005 במימון יד הנדיב

1. קריירה אקדמית של מסיימי ומסיימות דוקטורט בהצטיינות במדעים המדוייקים1995-2005במימון יד הנדיב ד"ר ענת גופן ביה"ס למדיניות וממשל האוניברסיטה העברית יום עיון, משרד המדע 23-4-14

2. נשים באקדמיה – תמונת מצב ישראלית עיבוד על נתוני למ"ס, she figures 2009, Women in Sciences 2003

3. שיעור הנשים בדרגה הגבוהה ביותר 2002/2007 מקור: הנציבות האירופית, She figures 2009

4. שיעור הנשים בדרגה הגבוהה ביותר 2007, לפי תחום מקור: הנציבות האירופית, She figures 2009

5. קריירה אקדמית של נשים – מושגים • תקרת הזכוכית כתוצאה של אפליה (Glass ceiling) • תאורית הסף על פיה לנשים ניתנות פחות הזדמנויות מאשר לגברים (Threshold theory) • מסלול מכשולים (Hurdle trace) • הצינור הנוטף (Leaking pipeline) • דיאגרמת מספריים • אווירה צוננת (Chilly climate) • חסרון מצטבר (Accumulative disadvantage)

6. קריירה אקדמית של נשים – סקירה קצרצרה • ארבעה ממצאים עקביים • תת-יצוג של נשים באקדמיה, בעיקר במוסדות מחקר ויותר ב-STEM (Baxter & Wright 2000; Hymowitz & Schellhardt, 1986; Rosser 2004) • הפער הולך וגדל עם העליה בדרגה ("דיאגרמת המספריים") • חסמים לכל אורך הקריירה ("מסלול המכשולים", Toren and Moore, 1998) • קושי בשילוב עבודה – משפחה בשל מסלול קרירה לא גמיש (Mason, Wolfinger & Goulden 2013; Wolfinger, Mason and Goulden2008) • היבטים תוצאתיים של הפער: • משך הזמן בין דרגה לדרגה • הצלחה בגיוס מענקים (EU Commission, 2011) • עומס הוראה (Ceci & Williams 2010) • היבטים תפישתיים של הפער: • ציפיות נמוכות של מסיימות דוקטורט (Fox & Stephan 2001) • הערכה עצמית נמוכה של דוקטורנטיות (Yair 2009 ) ושל בעלות קביעות (Stout, Staiger & Jenings2007) • הטיות: • שיפוט מאמרים (John ו- Jane המפורסם) • מכתבי המלצה (Steinpreis et al. 1999) • העדפת גברים לאיוש משרות פוסט (Wenneras& Wold 1997) • הערכת סטודנטים (Stout, Staiger, & Jenings2007)

7. אוכלוסיית המחקר • מסיימי דוקטורט בהצטיינות בתחומי המדעים המדוייקים (STEM), בין השנים 1995-2005 • במוסדות: האוניברסיטה העברית, מכון וייצמן, אוניברסיטת תל-אביב, אוניברסיטת בן-גוריון, אוניברסיטת בר-אילן • שלב בקריירה: אחרי הדוקטורט, אחרי הפוסט – משרה בתקן? • N=442 (99 נשים, 343 גברים) • שיעור היענות קרוב ל-50% (215 מתוכם 45 נשים, 170 גברים) • דמיון רב בין האוכלוסיה למשיבים במין, מוסד ותחום לימודים • 123 במשרה אקדמית בתקן, 92 במשרה אחרת

8. מסיימי דוקטורט בהצטיינות – מאפייני רקע • מרבית המשיבים נולדו בישראל - 70.2%, היתר נולדו בעיקר בבריה"מ לשעבר • מספר הילדים הממוצע במשפחותיהם הינו 2.8 • למעלה ממחצית הם בכורים - 53.5% • פחות משליש - 27.4% הם דור ראשון להשכלה גבוהה, כלומר לאף אחד מהוריהם השכלה אקדמית • ל-21.4% הורה אחד, ול-51.1% שני ההורים, הם בעלי השכלה גבוהה • בקרב הנולדים בישראל, לרבע מן המשיבים הורים ממוצא ישראלי (25.1%), לשליש הורים ממוצא אשכנזי (אירופה-אמריקה, 35.3%), לשליש הורים ממוצא מעורב (33%), ולמיעוט שני הורים ממוצא מזרחי (אסיה-אפריקה, 6.5%) • אחוז זניח משתייך ללאום שאינו יהודי (5 משיבים, שליש האחוז) • שני שליש מן המשיבים גדלו בישובים השייכים לאשכול חברתי-כלכלי 7 ו-8

9. מסיימי דוקטורט בהצטיינות - רקע מוצא ההורים בקרב המשיבים שנולדו בישראל אשכול חברתי כלכלי בזמן התיכון

10. מסיימי דוקטורט / בהצטיינות 1995-2005 שיעור הנשים שסיימו בהצטיינות 22.4% שיעור הנשים שסיימו דוקטורט 37.6%

11. מסיימי דוקטורט בהצטיינות - תחומים שיעור הנשים שסיימו בהצטיינות – מתימטיקה, פיזיקה, מדעי המחשב, הנדסה – 18% שיעור הנשים שסיימו בהצטיינות – ביולוגיה וכימיה – 33%

12. סביבת העבודה – תקופת הדוקטורט

13. פוסט דוקטורט נשים - 45: 69% בחו"ל (31) 6.7% בישראל (3) 24.3 לא (11) שנתיים בפוסט (שכיח) גברים -170: 76.5% בחו"ל (130) 4.1% בישראל (7) 19.4 לא (33) 4 שנים בפוסט (שכיח)

14. פוסט דוקטורט –שיקולים (בקרב הממשיכים לפוסט)

15. פוסט דוקטורט – קשיים (בקרב הממשיכים לפוסט בחו"ל)

16. משרה אקדמית בתקן- מי?

18. משרה אקדמית בתקן- מה השיקולים?

19. מדוע לא קריירה אקדמית?

20. שלבי התקדמות בקריירה

21. סיכום חלקי ושאלות פתוחות... • אי שיוויון גולש לסיום בהצטיינות – הצורך לעבוד תוך כדי? • אי שיוויון גולש למשרה אקדמית בתקן - ?? • מדוע הפער בין נשים וגברים בשיעורי קבלת דוקטורט בהצטיינות? • מנחה כדמות מפתח בכלל, ובעיקר עבור נשים (הזדמנות!!) • פוסט בחו"ל (תכניות סיוע) • גיל וקצב התקדמות – שיקוף של יכולת או של תנאים? • דפוסי הקמת משפחה דומים בקרב נשים וגברים (נישואין 28, לידה ראשונה 32)