A. Amit MD, D. Beck MD, O. Lavi MD, R. Bar-Shalom MD, Z. Keidar MD, PhD, and O. Israel MD

Hybrid PET/CT Imaging with F-18 Fluoro-deoxyglucose (FDG) in the Management of Patients with Cervical and Ovarian Cancer A. Amit MD, D. Beck MD, O. Lavi MD, R. Bar-Shalom MD, Z. Keidar MD, PhD, and O. Israel MD Rambam Medical Center, Hacarmel Medical Center Technion – Faculty of Medicine Haifa, Israel

PET & PET-CT 1996-2004 • PET- 21788 • PET/CT- 424 • PET& female neoplasms- 171 • PET/CT & female neoplasms –54 • 2000-2001: 9 studies • 2003-2004: 29 studies • Trend: combination of diagnostic modalities

Background • CT diagnosis of gynecological malignancies relies on the detection of abnormal masses or enlarged organs. However, this is not necessarily an indicator of malignancy. • PET imaging is based on increased glucose utilization by malignant cells, but lacks anatomical landmarks. • PET/CT provides combined metabolic and structural information in a simultaneous session with highly accurate co-registration in cancer imaging .

Materials and Methods • Injection of 10 - 15mCi FDG after 4 hrs fasting • Whole body PET & CT were performed consecutively on a single PET/CT device 50 min following the iv injection of the tracer

Hybrid Imaging Technical Benefits • Identical positioning • Similar breathing motion • Similar bladder and bowel content • No shifting of organs • No need for fiducial markers • No need for complicated algorithms • No long computation time Hawkeye Discovery VH Discovery LS

שימוש של הדמיה משולבת בגינקולוגיה אונקולוגית • סרטן הרחם- במקום\כעזרה לדרוג כירורגי- התועלת לא ברורה וכנראה לא כדאית • סרטן שחלה- מחלה ראשונית- מידע לפני ניתוח? מחלה חוזרת- בדיקת התאמה לניתוח • סרטן צוואר רחם – לפני ניתוח ראשון לפני קרינה לאפיון חזרת המחלה

סרטן שחלה -מחלה שחוזרת • האם בכלל יש מקום ניתוח חוזר לחולות עם חזרה של המחלה ? • מבחינת survival לא נבדק !!! • כפליאציה – מקובל • יש הגיון להגיע להפחתה מלאה אם אפשר מתוך הנחה שיש בכך תועלת מבחינת שליטה על המחלה • ניתוח מיותר פוגע באיכות חיי החולות

מטרת העבודה בחולות עם סרטן שחלה חוזר: • לבדוק את היכולת של PET\CT לאתר את הנשים שמתאימות להפחתה שניה מוצלחת מגבלות העבודה: בחולות שה PET\CT קבע שאינן מתאימות לניתוח דיוק הבדיקה נקבע על סמך מעקב בלבד

קבוצת המחקר-חולות שמועמדות לניתוח • מצב תפקודי מצוין • עליה בערכי הסמן • CT – תקין\ מחלה מקומית- עד 2 נגעים ללא מימת • תסמינים ועדות למחלה מקומית ללא עלית סמן • ההנחה- ניתן להגיע להפחתה חוזרת מלאה

32 חולות עם חשד לחזרת המחלה • גיל ממוצע 55 (36-78) • STAGE 1- 3 חולות 2- 4 חולות 3- 24 חולות 4- 1 חולה סוג: 30 עם סרטן אפיתליאלי, 1-גרנולוזה, 1-BL

32 חולות עם חשד לחזרת המחלה • הפחתה אופטימלית בניתוח ראשון- 21 (67%) • סיבת פניה: עלית סמן-27 תסמינים- 5 • DFI ממוצע- 36 חודשים טווח- 6-180 חודשים

תוצאות: 18 נשים עם מחלה מפושטת- לא נותחו • 5 נשים DOD • אישה אחת NED אחרי טיפול • 13 נשים AWD (לרובן ממצא שהופיע ב CT)

תוצאות:14נשים עם עדות למחלה מקומית או ללא עדות למחלה • 11 נשים נותחו מהן 9 הגיעו להפחתה מלאה (82%) • אלו שהגיעו להפחתה מלאה- 5 NED , 4 AWD • עבודות קודמות- 41% (obstet-gynecol 2002( • כאשר הבדיקה הצביעה על מחלה מקומית הניתוח אישר זאת בכל המקרים אם כי עדיין היו ממצאים שלא זוהו על ידי הבדיקה • מסקנה: PET/CT יכול לעזור באיתור חולות שמתאימות להפחתה שניה

מעבודות קודמות: גורמים שמנבאים את הצלחת הניתוח • מחלה איטית (זמן ארוך מאבחון עד חזרה) • חולה שמגיבה היטב לכמותרפיה • מצב תפקודי טוב • חולות צעירות או כאלה שיכולות להתמודד עם סבוכים (פקקת,דליפת אנסטמוזות וכו) • חולות שההפחתה הראשונית הייתה מכסימלית

בחירת מועמדות לניתוח מקבוצת המחקר הנוכחית לפי קריטריונים קודמים • הפחתה אופטימלית בניתוח ראשון • DFI לפחות 24 חודש • מחלה ממוקמת

בחירת מועמדות לניתוח מקבוצת המחקר הנוכחית לפי קריטריונים קודמים • 8 מועמדות לניתוח • 7 נשים מתוך הקבוצה שנבחרה לניתוח וחולה נוספת מתוך הקבוצה שנפסלה לניתוח על ידי ה PET • 4 נשים שנבחרו לניתוח היו נפסלות (ל2 מהן לא הושגה הפחתה מכסימלית( • הערך המוסף של ה PET כנראה שולי!

באילו מקרים הבדיקה כשלה? • סרטן אפיתליאלי- 2 מקרים של ממצא משמעותי בלוטות לימפה • גרנולוזה • BL

סרטן צוואר הרחם בעיות שקשורות באבחנה • אין אמצעי אבחנה טובים להערכת מחלה ראשונית ברמה של פרמטריום ובלוטות (הרמז הטוב ביותר לכך נמצא בשעורי ההקרנות לאחר ניתוח) • אין אמצעי אבחנה טובים להערכת מקום וממדי הישנות ועדיין מסתמכים על אנמנזה ובדיקה גופנית

סרטן צוואר הרחםמטרות העבודה לבדוק את יכולת PET\CT : • לגלות מחלה מחוץ לצוואר הרחם בחולות שמועמדות לניתוח • לאתר מחלה חוץ אגנית כדי לשקול קרינה בטנית או טיפול כימי • לאתר מיקום של חזרת המחלה (אקסנטרציה מול קרינה) • מגבלות: מעקב בחולות עם מחלה מפושטת

נשים שמועמדות לניתוח (20) • הבדיקה החמיצה 2 חולות עם מחלה בצוואר הרחם (רגישות- 90%) • ל8 נשים היו בלוטות חיוביות בהיסטולוגיה, 5 מהן הוחמצו בבדיקת ה PET (רגישות 38%) • לאישה אחת PET הדגים בלוטה שלא נמצאה בבדיקה פתולוגית (SPEC – 95%) • בדיקה חיובית-הסתברות גבוהה למחלה בבלוטות בדיקה שלילית- לא שוללת מחלת בלוטות

חולות לשלילת מחלה חוץ אגנית(37) • 21 נשים ללא עדות למחלה בבלוטות 12 מהן במעקב 9-NED (לפי רישום-לא נפטרו) • 16 נשים עם עדות למחלה בבלוטות 10 מהן במעקב 2- NED • לפי מעקב ל PET יכולת סבירה לאתר מחלה בבלוטות במחלה מתקדמת

נשים עם חשד קליני ו\או הוכחה לחזרה של המחלה (29) • מחלה מפושטת – 13 נשים 8 מהן DOD , 5 נשים AWD • 7 נשים עם מחלה מוקדית כולן טופלו עד כה 5NED . בחולה אחת- חזרה מקומית , אחת DOD • 9 נשים ללא מחלה לפי הבדיקה 2- עדות היסטולוגית למחלה מיקרוסקופית 3- התקדמות קלינית של המחלה 4NED

המשך תוצאות –סרטן צוואר רחם • הבדיקה איתרה 21 נשים עם מחלה מטסטטית מתוכן רק חולה אחת ברמיסיה קלינית • לבדיקה היה יתרון ביחס לבדיקות הנפרדות ב43% מהמקרים (מיקום נגעים ואפיונם)???

סרטן צוואר רחם – 84 חולות • ב34 חולות ניתן היה לבצע התאמה בין בדיקת PET/CT ובין בדיקה היסטופתולוגית של נגעים מחוץ לצוואר הרחם • SENSITIVITY – 56% • SPECIFICITY – 95% • PPV – 83% • NPV – 70%

מסקנות -סרטן צוואר רחם • הבדיקה טובה יותר באפיון מחלה מטסטטית מאשר מחלה ראשונית • הבדיקה לא מגלה מחלה מיקרוסקופית ורגישותה נמוכה בנגעים קטנים מ 1.5 סמ • FALSE POSITIVE נמוך יחסית ובמקרה של "צביעה ברורה" ההסתברות למחלה גבוהה • ההתאמה הקלינית חשובה ביותר ואין לזנוח אותה

מסקנות-המשך116 חולות –סרטן שחלה וצוואר • הבדיקה יכולה לעזור למנוע ניתוחים מיותרים • כפי שמסתמן בקבוצת החולות הנוכחית הרגישות איננה מספיק גבוהה ועלינו להשתמש בבדיקות נוספות ובהערכה קלינית לפני קבלת החלטות טיפוליות חשובות

Thank You

A. Amit MD, D. Beck MD, O. Lavi MD, R. Bar-Shalom MD, Z. Keidar MD, PhD, and O. Israel MD

A. Amit MD, D. Beck MD, O. Lavi MD, R. Bar-Shalom MD, Z. Keidar MD, PhD, and O. Israel MD

Presentation Transcript

Anil Verma, MD, Jalal Ghali, MD, Alessandra Meris, MD, J. Malcolm O. Arnold, MD, Mikhail Bourgoun, MD, Eric Velazquez,

Daniele Tognetto MD, Pia Leon MD, Paolo Cecchini MD, Silvia Rinaldi MD, Giuseppe Ravalico MD

Tianhong Pan, MD, PhD; Wenjie Xie, MD; Pawan Rawal,MD Joseph Jankovic, MD; Weidong Le, MD, PhD

Marie Csete MD, PhD Amy Alvarez MD Eric Nielsen MD Douglas Morris MD Thomas Heffron MD Andrei Stieber MD AORTIC STENOS

PIERRE TOURNEUX, MD, PHD, THAMEUR RAKZA, MD, ANTOINE BOUISSOU, MD, GÉRARD KRIM, MD, AND LAURENT STORME, MD, PHD

François Schiele , MD, PhD, Nicolas Meneveau , MD, PhD,

A Kheirkhah MD, A Izadi MD, R Nazari MD H Hashemi MD, M Jabbarvand MD, H Hashemian MD

Michael R. Folkert, MD PhD, Samuel Singer, MD, Murray F. Brennan, MD,

Alexander I. Kraev , MD Andrew Nguyen, MD R Anthony Perez-Tamayo, MD PhD Gregg Landis, MD

D. Newman MD CCFP, C. Nowry MD CCFP, R. Vairavanathan MD CCFP(EM), and D. Telner MD CCFP

Renato Ambrósio Jr., MD, PhD Ruiz Alonso, MD; Allan Luz, MD; Daniela Jardim, MD;

Ahmet ALANAY, MD Cagatay OZTURK, MD Meric ENERCAN, MD Ibrahim ORNEK, MD Mehmet TEZER, MD

Azmi HAMZAOGLU, MD Cagatay OZTURK, MD Ahmet ALANAY, MD Mehmet TEZER, MD Selhan KARADERELER, MD

Robert R. Althoff, MD, PhD; James J. Hudziak, MD; Frank C. Verhulst, MD, PhD;

R Mehanna MD 1 ; AG Machado MD, PhD 2 ; S Oravivattanakul MD 2 ; G Genc MD 2 ; SE Cooper MD, PhD 2

Tianhong Pan, MD, PhD; Wenjie Xie, MD; Pawan Rawal,MD Joseph Jankovic, MD; Weidong Le, MD, PhD

Mara B. Antonoff MD Jonathan D’ Cunha MD, PhD

Szabolcs Péter , MD, PhD Peter Weber, MD, PhD

Don Davis, MD, Peter Ness, MD, Surekha Maddula, MD, Liliana Werner, MD, PhD, Nick Mamalis, MD

George O. Waring IV, MD Daniel S. Durrie, MD Miranda Bishara, MD

Dora-Lisa Juhnke, MD; James P. Beck, MD; Sujee Jeyapalina, PhD; Horst H. Aschoff, MD