ניתוח חוק הבוררות (תיקון מס' 2), התשס"ט 2008

ניתוח חוק הבוררות (תיקון מס' 2), התשס"ט 2008 • המסלול החדש עם ערכאת ערעור וחובת הנמקה • חבל ההצלה למוסד הבוררות \

"מוסד הבוררות נשען על חוק ישן ודרקוני במשך 100 שנה" בשנת 1889 נחקק חוק הבוררות האנגלי. פקודת הבוררות משנת 1929 הועתקה מן החוק האנגלי. חוק הבוררות התשכ"ה- 1968 מרביתו, הועתק מן הפקודה. קיימת בריחה מהליכי בוררות. מוסד הבוררות לא עמד בצפיות.

המצב הנתון נכון לשנת 2007 במהלך שנת 2007 נפתחו למעלה מ– 1,300,000 תיקים בבתי-המשפט בישראל. נכון לשנת 2007 מתקיימות רק 640 בוררויות בשנה בישראל.

מדינת ישראל כמתדיין גדול בבתי המשפט • כב' השופט רובינשטיין בהיותו היועץ המשפטי לממשלה הנחה (בהנחייה מס' 6.1204 שניתנה ב-14.9.03) את כל הגופים הממשלתיים כי המדינה לא תפנה סכסוכים בדרך של בוררות. • ההנחיה עומדת בעינה עד היום, ומהסיבה כי אין ערכאת ערעור בחוק הבוררות.

פסק בוררות ללא זכות ערעורהתוצאה • השופט ריבלין בפרשת כץ (רע"א 7642/02) חוזר וקובע : טעות ביישום הדין המהותי, אינה נמנית עם העילות המצדיקות ביטול בפסק בוררות. המשמעות הינה כי לבורר מותר לטעות! • במספר רב של פסקי דין נאמר, כי בית המשפט לא יושב כערכאת ערעור על החלטות בורר. • בעולם העסקים של היום נדרשים וודאות ובטחון כלומר זכות ערעור(ראה מקרה אלי ארוך נ' כלל). • דעתי היא כי הביקורת היא הבסיס של המשפט.

עורכי-הדין והליך הבוררות • רבים מעורכי-הדין סולדים מהליך הבוררות. • בתי-המשפט מנציחים את הטעות בטענה כי לבורר מותר לטעות. • בתי המשפט לא יושבים כערכאת ערעור על פסק הבורר.

המהפך • באוקטובר 2005 הונחה על שולחן הכנסת הצעת החוק בעניין בוררות עם ערכאת ערעור (הסכמית) אשר גובשה ונוסחה ביוזמת עו"ד ישראל שמעוני והונחה על ידי חבר הכנסת גדעון סער. • ההצעה כללה מסלולים חדשים עם ערכאת ערעור על פסק הבורר וחובת הנמקה. • בנובמבר 2008, עבר התיקון לחוק בקריאה שנייה ושלישית והפך ל"חוק הבוררות (תיקון מס' 2) התשס"ט 2008. (להלן: תיקון מס' 2).

מהפיכת הבוררות עם ערכאת ערעור והנמקה ( בוררות הסכמית) • המסלולים החדשים יביאו לפריחה חדשה בתרבות פיתרון סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט. • המסלולים החדשים יעצימו את מוסד הבוררות ההסכמית ויקטין את העומס מבתי משפט.

שלושת המסלולים החדשים בהליך הבוררות מסלול ראשון: ביטול על פי עילות 24(1) עד 24(10) מסלול שני: ערעור בפני בורר לפי סעיף 21א מסלול שלישי: ערעור ברשות לבית המשפט על פסק הבורר- סעיף 29ב. הצדדים יוכלו לבחור מראש בין שלושת המסלולים:

מסלול 1- בוררות לפי סעיף 24 לחוק כפי שהיה עד היום עם אפשרות לביטול פסק הבורר בעילות מצומצמות הקבועות בסעיף 24 לחוק. בתיקון מס' 2, נוספה חובת הנמקה דיספוזיטיבית (סעיף טו1 לתוספת הראשונה). מסלול זה נועד לדעתנו לאוהבי הסיכונים וחוסר הוודאות.

מסלול 2- בוררות במסלול סעיף 21א • ערעור בפני בורר, לא בית משפט. • חובת הנמקה קוגנטית.

המשך, מסלול 2- בוררות במסלול סעיף 21א • קיימת אפשרות לבטל בבמ"ש את פסק הבורר, רק על פי עילות הביטול הבאות: • סעיף 24 (9)- הפסק מנוגד לתקנת הציבור. - סעיף 24 (10)- קיימת עילה שעל פיה היה בית משפט מבטל פסק דין סופי שאין עליו ערעור עוד.

מסלול 3- בוררות במסלול סעיף 29ב • ערעור ברשות לבית המשפט על פסק הבוררות. • אם נפלה טעות יסודית ביישום הדין אשר יש בה כדי לגרום לעיוות דין בפסק הבוררות. • חובת הנמקת פסק הבורר

ניתוח סעיפי החוק

המסלול ה-1 (ישן) סעיף 24 לחוק סעיף 24 לחוק קובע, כי בית המשפט רשאי, על פי בקשת בעל דין לבטל פסק בוררות כולו או חלקו, להשלימו, לתקנו, או להחזירו לבורר מאחת מ-10 העילות הקבועות בסעיף 24.

המשך- המסלול ה-1 סעיף 24 לחוק "הביקורת השיפוטית מוגבלת לעשר עילות אלה, שרק הן מהוות עילות לביטול הפסק." (דברי כב' השופטת דורנר בעניין רע"א 6187/93 לה"ב נ' ורקר) "... בית המשפט אינו יושב כערכאת ערעור על פסק הבוררות". (דברי כבוד השופט אליעזר ריבלין ברע"א 7642/02)

המשך- המסלול ה-1 סעיף 24 לחוק עם חקיקת התיקון החדש, לחוק הבוררות, חל שינוי מהותי במסלול הבוררות לפי סעיף 24 לחוק לפיו הבורר חייב לנמק את פסקו- הוראה זו לא הייתה קיימת ונוספה בסעיף "טו1" לתוספת הראשונה, ההוראה לנמק את הפסק הינה דיספוזיטיבית וניתן לקבוע בהסכמת הצדדים, כי הבורר לא ינמק את פסקו (דבר שאינו רצוי).

מסלול מס' 2 על פי התיקון לחוק החדש

חוק הבוררות (תיקון מס' 2) התשס"ט- 2008 • ערעור בפני בורר- סעיף 21א • (א) "קבעו צדדים להסכם בוררות כי פסק הבוררות ניתן לערעור בפני בורר- • ינמק הבורר את פסק הבוררות הניתן • לערעור • (2) יחולו הוראות התוספת השנייה נוסף על הוראות התוספת הראשונה ככל שאינן סותרות את הוראות התוספת השנייה, והכול אלא אם כן קבעו הצדדים אחרת.

חוק הבוררות (תיקון מס' 2) התשס"ט- 2008 ערעור בפני בורר- סעיף 21א (ב) הוראות חוק זה החלות על הבורר , על הליך בפני בורר ועל פסק בוררות, יחולו בשינויים המחויבים על בורר בערעור ובלבד שפסק הבוררות לעניין ההגדרה "פסק בוררות" יהיה פסק הבוררות בערעור או פסק הבוררות של הבורר הראשון, אם לא הוגש ערעור או בחלוף המועד להגשתו

חוק הבוררות (תיקון מס' 2) התשס"ט- 2008 • ערעור בפני בורר- סעיף 21א(ג) • קבעו צדדים כאמור בסעיף קטן (א) ["קבעו צדדים להסכם בוררות כי פסק הבוררות ניתן לערעור בפני בורר"]- • ניתן להגיש בקשה לביטול פסק הבוררות על פי העילות האמורות בסעיף 24(9) ו-24(10) בלבד. (לבית המשפט). • (2) לא ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט על פסק הבוררות. (רק על סעיפים 24(9) ו-24(10). • הבהרה שלנו (שמעוני) ניתן להגיש את הערעור לערכאת ערעור ו/או להגיש לבית המשפט בקשה לביטול, על פי הסכמת הצדדים מראש, אך לא ניתן להגיש בקשות במקביל לשתי הערכאות.

חוק הבוררות (תיקון מס' 2) התשס"ט- 2008 הבהרה שלנו לסעיף 21א(ג)(1) (עו"ד שמעוני): ניתן להגיש את בקשת הערעור לערכאת הערעור . ו/או להגיש לבית המשפט בקשה לביטול. הצדדים להסכם יכולים להתנות מראש את הליך הערעור ו/או הביטול. בכך, שלא ניתן להשתמש בהליך ערעור וגם ביטול (לפי 24(9) ו-24(10)), אלא בהליך אחד בלבד ו/או לחילופין, יכולים להתנות מראש שהצדדים יכולים להשתמש בשני ההליכים גם יחד כאמור ערעור בפני בורר והליך בקשת ביטול. לפי סעיף 21א(ב) אם לא הוגש ערעור לפני בורר, לאחר שלושים ימים, פסק הבוררות יהיה סופי.

עיקרי התוספת השניה (סעיף 21א לחוק) התוספת לסעיף 21א נוספה עם תיקון מס' 2 ותפקידה לקבוע את תנאי הבוררות שיחולו על בוררות במסלול סעיף 21א. א. ישיבות הבוררות יתועדו בפרוטוקול או בדרך אחרת שקבעו הצדדים בהסכם הבוררות; הפרוטוקול ישקף את מהלך הדיון ואת דברי בעלי הדין. ב. הערעור יוגש בתוך 30 ימים מיום שהפסק הומצא לצדדים או מיום שהתמנה הבורר בערעור, לפי המאוחר ויהיה מנומק. בעלי הדין האחרים רשאים להגיש תגובה מנומקת לערעור בתוך 30 ימים מיום שהומצא להם הערעור. המערער רשאי להגיש תגובה בתוך 15 יום. ג. הוגש ערעור, רשאים בעלי הדין האחרים להגיש ערעור שכנגד בתוך 30 ימים מיום שהוגש להם הערעור. בעלי הדין האחרים רשאים להגיש תגובה מנומקת לערעור שכנגד בתוך 15 ימים.

המשך התוספת השניה (סעיף 21א לחוק) ד. הבורר בערעור רשאי לקיים ישיבות בנוכחות הצדדים, לשמוע טיעונים ולבקש סיכומים בכתב. אך אינו רשאי לשמוע עדים. ההכרעה בערעור תהיה על סמך החומר שהיה בפני הבורר הראשון, ועל סמך כתבי הטענות והסיכומים בכתב שהוגשו בערעור. ה.על הבורר בערעור לתת את פסק הבוררות בתוך חודשיים ממועד הסיום של הליך הערעור. ו. הבורר בערעור ינמק את פסק הבוררות.

מסלול מס' 3 על פי התיקון לחוק החדש

חוק הבוררות (תיקון מס' 2) התשס"ט- 2008 סעיף 29ב- ערעור ברשות לבית המשפט על פסק בוררות: סעיף 29ב(א) צדדים להסכם בוררות אשר התנו שעל הבורר לפסוק בהתאם לדין, רשאים להסכים כי ניתן לערער על פסק הבוררות, ברשות בית המשפט, אם נפלה בו טעות יסודית ביישום הדין אשר יש בה כדי לגרום לעיוות דין. ערעור כאמור ידון בשופט אחד, ויחולו עליו ההוראות החלות על ערעור בפני בית המשפט.

חוק הבוררות (תיקון מס' 2) התשס"ט- 2008 " סעיף 29ב(ב) לחוק: הסכימו צדדים להסכם בוררות כי פסק הבוררות ניתן לערעור בפני בית משפט כאמור בסעיף קטן (א), יתועדו ישיבות הבוררות בפרוטוקול והבורר ינמק את פסק הבוררות.

חוק הבוררות (תיקון מס' 2) התשס"ט- 2008 " סעיף 29ב(ג) הוגש ערעור לבית המשפט על פסק הבוררות, לא ייזקק בית המשפט לבקשה לביטול פסק הבוררות, והצדדים יהיו רשאים להעלות בערעור טענות בעניין ביטול פסק הבוררות על פי אחת העילות שבסעיף 24 לחוק.

ניתוח סעיף 29ב • "צדדים להסכם בוררות אשר התנו..."- נדרשת הסכמה מלאה ברורה ומפורשת בכתב, בהסכם הבוררות במיוחד בעניין ערכאת ערעור ובמידה והחליטו הצדדים ללכת רק לערכאת ערעור אחת כלומר ערכאת ערעור בפני בורר או ערכאת ערעור ברשות לבית המשפט ו/או לחילופין לגשת לשתי הערכאות. • "על הבורר לפסוק בהתאם לדין"- הדין הוא דין המדינה.

המשך- ניתוח סעיף 29ב • "לערער ברשות בית המשפט"- הבקשה תוגש כבקשת רשות ערעור על פי התקסד"א ויש להראות כי התקיימו כל התנאים הבאים: 1. "נפלה טעות יסודית ביישום הדין"- טעות יסודית צריכה להיות טעות גלויה וברורה. המושג טעות יסודית לקוח מדיני החוזים ומזכיר את ההוראה המנדטורית, לפיה הפסק יבוטל אם קיימת טעות גלויה על פני הפסק.

המשך- ניתוח סעיף 29ב 2. "עיוות דין"- עיוות דין משמעותו, הכרעה מעוותת בלתי שקולה המקפחת וגורמת עוול. הגדרת המושג עיוות דין אינה קלה ואולי אף איננה אפשרית מפאת קשת הנסיבות, המחליפות גוון ממקרה למקרה ומעניין לעניין.

"יתועדו ישיבות הבוררות בפרוטוקול"- חובת תיעוד באמצעות פרוטוקול בלבד, הוראה קוגנטית. (להבדיל מההוראה בסעיף 21א לפיה יש חובת תיעוד אך אין חובת תיעוד באמצעות פרוטוקול). • "הבורר ינמק את פסק הבוררות"- חובה קוגנטית.

המשך ניתוח סעיף 29ב • אין להגיש בהליך זה בקשה לביטול פסק בוררות

המשך ניתוח סעיף 29ב • התקבל הערעור- "הצדדים יהיו רשאים להעלות בערעור טענות בעניין ביטול פסק הבוררות על פי אחת העילות שבסעיף 24 לחוק"

סיכום בוררות הסכמית על פי תיקון מס' 2 • תאפשר שפיטה הוגנת. • תמנע הנצחת טעויות. • תחזק את האמון במערכת השיפוטית ובכלל במוסד הבוררות. • תמנע מבעלי דין נקיטת פעולות סרק לביטול פסק בורר. • תמנע את החשש של בעלי הדין מפניה לבוררות. • תעניק ודאות בקיים הליך הבוררות.

יתרונות ערכאת הערעור בבוררות ההסכמית • ערכאת הערעור הנה פרטית ולא ציבורית. • ערכאת הערעור תתקיים מחוץ לכותלי בית המשפט. • הצדדים יוכלו לקבוע בהסכם את הרכב הערעור. • הצדדים יקבעו מי יהיה אב בית הדין בערכאת ערעור. • ההחלטה בערעור תהיה סופית ותחייב את בעלי הדין, כמעשה בית דין.

חובת ההנמקה בבוררות ההסכמית • המחוקק הכיר בחשיבותה של ההנמקה והוסיף את סעיף "טו1" לתוספת הראשונה. וכלל חובת הנמקה בבוררות לפי סעיף 21א ו-29ב. • לדעתנו, ההנמקה יוצרת מצב של ניתוח אנליטי אשר עובר בראשו של הבורר בזמן כתיבת ההחלטה. • דרך הנמקת הפסק, החלטתו של הבורר תהיה שקולה יותר ונכונה יותר.

המשך- חובת ההנמקה בבוררות ההסכמית • רע"א 6886/03 "עניין הדרן" – בית המשפט הורה לבורר לכתוב נימוקים לפסק. הבורר התיישב לכתוב את נימוקיו והגיעה לתוצאה שונה מהחלטתו הראשונה הלא מנומקת. • חובת הנמקה היא מיסודות ההליך המשפטי • חובת הנמקה כמנגנון בקרה עצמית. • ההנמקה תגרום סילוק חשד למשוא פנים.

פניה ליועץ המשפטי לממשלה • עם חקיקת תיקון חוק הבוררות. • אנו פונים ליועץ המשפטי לממשלה לבדוק את ביטול ההנחיה שניתנה על ידי קודמו. • ההנחיה מנעה העברת סכסוכים למוסד הבוררות . • התיקון לחוק הבוררות החדש לא יסכן את כספי המדינה • העברת סכסוכים ממשלתיים למוסד הבוררות יקטין משמעותית את העומס מבתי המשפט. • ויחזק את מוסד הבוררות.

חוק הבוררות (תיקון מס' 2), התשס"ט-2008 תודה על ההקשבה! עו"ד ישראל שמעוני, בורר

ניתוח חוק הבוררות (תיקון מס' 2), התשס"ט 2008