תנועות אוכלוסייה במזה"ת מוצא ויעד

תנועות אוכלוסייה במזה"תמוצא ויעד ערך : דן זיו נאוה צינורי

1. הגירה בתוך מדינות. • .א. נוודות – הגירה עונתית והסיבות להצטמצמותה. • סוגי נוודות: • 1. סיבובית – אופקית. • 2. אנכית – בין הר לעמק.

נוודות – הגירה עונתית והסיבות להצטמצמותה 2 • הסיבות להצטמצמות התרבות הנוודית. • הסיבות כרוכות במעבר מאורח חיים מסורתי-נוודי להתיישבות קבע. • 1. קביעת גבולות סגורים בין מדינות,הביאה להפסקת המעבר החופשי והנדידה בחלק מהאזורים. • 2. בניית דרכי תחבורה מודרניות: איבוד פרנסת מלווי שיירות. • 3. אינטרס של המדינות לקַבֵע נוודים. • 4. פיתוח שטחים ונישול הבדווים משטחי נדידתם ,כמו בישראל . • 5. פיתוח עירוני , כמו: במדינות המפרץ הפרסי, ירדן, סוריה. • 6. פיתוח פרנסות מודרניות כמו: חקלאות, בנייה, שכירי חרב בצבאות. • התוצאה: חברה במשבר, בין מסורת למודרניזציה.

.ב. הגירה סיבובית -עונתית . • הגירה סיבובית – עונתית בתורכיה – מהכפר לאתרי התיירות ומכפרי הקבע למשכנות הרועים בהרים. • תורכיה: הפיכת אזורים כפריים – חקלאיים עם נוודות משק בעלי חיים לאתרי תיירות. • לדוגמא, אזור הקצ'קר בתורכיה.

הגירה מהכפר אל העיר • הגירה פנימית : תנועת אוכלוסייה ממקום למקום בתחומי המדינה. • מן הכפר אל העיר – הזרם העיקרי. • זו גם תנועה מהשוליים הלאומיים אל המרכז,הגלעין,של המדינה. • הגורמים להגירה מהכפר לעיר

השפעות ההגירה הפנימית • ההשפעה על הכפר: • עזיבת הגברים והישארותם של נשים, קשישים וילדים. • התרוקנות הכפר מאוכלוסייה "חזקה". • המבנה כלכלי-חברתי בכפר מתפורר. • הגדלת הפער בין הכפרים לבין העיר. הכפר נחלש עוד יותר בהשוואה לעיר (לגלעין). • החקלאות נשארת לא מפותחת עם רווחיות נמוכה. פחות השקעות הון בחקלאות וקושי להכניס שיפורים, צמצום שווקים. המשק החקלאי נשאר בעיקר בידי נשים.

כפר במצרים

ההשפעה על העיר: "עיור יתר" • צפיפות אוכלוסייה, מחסור בדיור. • יצירת שכונות עוני ופלישה לשטחים ציבוריים, חקלאיים ובכלל ("עיר עליונה", "עיר המתים") • מחסור במקומות עבודה, התפתחות תעסוקה בלתי פורמאלית ואבטלה. • קריסת התשתיות העירוניות. • הוצאות ממשלתיות רבות על הרחבת כוחות המשטרה בניסיון לשמור על הסדר בעיר.

במצריים - קהיר–גידול ובעיות • גידול אוכלוסייה עצום, מ- 7.6% מאוכלוסיית מצריים בשנת 1927 ל 29% מאוכלוסיית המדינה בשנת 2006 18-19 מליון. • בעיות: • 1. מחסור בדיור והיווצרות שכונות עוני. מגורים בבתי קברות "עיר המתים", מגורים על גגות "העיר העליונה", מבנים ארעיים מחומרים קלים ולא מבודדים. • 2. בעיות בתעסוקה: אבטלה גלויה וסמויה. עיסוק רב ברוכלות, סבלות, ו"כלכלת בזאר". • 3. תשתיות חסרות או לקויות: רפואה חינוך, חשמל, תחבורה, מים, ביוב, מטרדים אקולוגיים (זיהום מים, אוויר, קרקע, ריח, רעש) • תוצאות: אי שביעות רצון גדולה והתנגדות לשלטון בשל יאוש, עוני קשה,שהם בסיס לצמיחת תנועות איסלמיות קנאיות.

דרכי התמודדות עם בעיית ההגירה • פיתוח מפרץ סואץ – באזורי קידוחי הנפט. תוצאות דלות בתחום פיזור האוכלוסייה. • פיתוח חופי סיני–לתיירות, הישגים קטנים בתחום משיכת האוכלוסיה. • יישוב נאות מדבר ושקעים במדבר המערבי "יישוב העמק הגדול" . כישלון גדול, התיישבו פחות מ- 10% מהמתוכנן, עקב דלדלול במקורות הנילוס.

דרכי התמודדות- המשך • הקמת 13 ערים חדשות סביב קהיר בשנות ה-70, במרחק של 30 -70 ק"מ. תוכנית יקרה, ויש קשיים רבים באכלוס התושבים, רק 250 אלף תושבים. • פיתוח ערי תעלת סואץ ותעלת המים המתוקים: • 1. פיתוח הערים: פורט סעיד, איסמעליה, סואץ. הערים הצליחו באופן יחסי, ומתפרנסות משירותים לתעלה, עיבוד מחצבים הפקת נפט ותיירות. • 2. פיתוח אזור חקלאי - תעלת המים המתוקים– פיתוח אזור חקלאי בעורף ערי התעלה, מי הנילוס – פיתרון לאלפי חקלאיים מעמק נילוס. בשנת 2007 התגוררו 2.7.מיליון איש בערים ו- 900 אלף חקלאיים. הפרויקט נחשב להצלחה.

ממלכת ירדן - עמאן • גידול הגירה עצום משנת 1930 -10 אלפים לשנת 2005 - 1.2 מליון. • גורמי הגידול: • ראשית התפתחות העיר מכפר לצומת דרכים ("הרכבת החיג'אזית) על ידי התורכים בזמן מלחמת העולם הראשונה. • שימשה כהתיישבות קבע של בדווים. • גדלה מאד מהגירת פלסטינאים לאחר מלחמת השחרור וששת הימים. • פיתוח תעשיות "כבדות "בעיר זרקא • חזרת מגורשים ממדינות המפרץ לירדן לאחר מלחמת המפרץ. • פיתוח תיירות – בעקבות חתימה על השלום עם ישראל .

ממלכת ירדן – עמאן - המשך • בעיות: • 1. מדינה ענייה עם קשיים בפיתוח. • 2. הגירה בגלים שהשלטון לא יכול היה לתת להם פתרונות. • דרכי התמודדות • בשנת 1986 הוכנה תוכנית מתאר: התוצאה, פיתוח החלק המערבי החדש יותר של העיר באופן מודרני ובאיכות גבוהה: ניקיון, תשתיות, הפרדת שימושי קרקע – הרחקת תעשייה ממגורים. • בניית מרכזי שירות ציבורי עירוני: בתי חולים, בתי מלון, מרכז מסחרי, מסעדות.. • בנייה של 2 כבישים טבעתיים המקשרים את אזורי עיר הבירה לכל כבישי המדינה. סביב כבישים האלו התפתחו מרכזי שירותים ומסחר.

מונחים ומושגים • (התכונן לכתוב על מושגים אלו,עם דוגמאות ) • תנועות הגירה: סיבובית, עונתית, מהכפר אל העיר. • נוודות, גורמי משיכה להגירה, גורמי דחיפה להגירה, עיור יתר, מקום מוצא להגירה, מקום יעד להגירה.

מעגל העוני במרחב הכפרי והשלכותיו • על מעגל העוני במרחב העירוני

2.הגירה בין מדינות • 2.א. גורמים כלכליים להגירה בין מדינות המזרח התיכון • ולהגירה אל מדינות מדינות מחוץ למזרח התיכון. • הגירה חיצונית : תנועת אוכלוסייה ממדינה למדינה. • תנועות הגירה עיקריות בהווה – לפי סוגי המהגרים • *משכילים עובדי כפיים "עובדים שחורים" - למערב • * אנשי מקצוע עובדי כפיים - למדינות הנפט

סוגי הגירה • סוגי הגירה – לפי רצון / מהכרח. • הגירה מרצון: • במטרה לשפר את רמת החיים • הגירה של משכילים ואנשי מקצוע • הגירת עובדי כפיים • הגירה של יהודים לישראל • הגירה מאולצת : • אנשים המגורשים או הבורחים מבתיהם • בריחה מאזורי לחימה • בריחה בשל רדיפות • הגירה סביבתית

2.א.הגורמים להגירה בין-לאומית – לפי תחומים

דוגמאות להגירה בינלאומית והשפעותיה • - גורמי המשיכה להגירת מצרים ופלסטינאים אל מדינות המפרץ הפרסי. • - גורמי הדחיפה להגירה סיבובית של תורכים לגרמניה. • - השפעת ההגירה על הכלכלה, והחברה בארצות המוצא.

תוצאות ההגירה הבין לאומית • במדינות המוצא: • הורדת שיעורי האבטלה • שיפור המצב הכלכלי של המשפחות • ירידה בשיעורי ילודה • כשהמהגרים חוזרים –ידע מתקדם, הון כלכלי, ניסיון רב וטכנולוגיות חדישות. • "בריחת מוחות" • משפחות חד הוריות • יצירת תלות במדינות היעד

תוצאות ההגירה הבינלאומית- המשך • במדינות היעד • תרומה לצמיחה הכלכלית של המדינה המארחת • מאגר של כוח עבודה זול • הגדלת הצריכה • הגדלת שיעור הבוגרים באוכלוסייה • הגירה לא חוקית • יצירת מתחים והתפרצויות אלימות • חיים בצפיפות, עוני וללא זכויות

2.ב. גורמים פוליטיים להגירה • . • - הגירת משכילים ומתנגדי שלטון ממדינות שאינן דמוקרטיות למדינות המערב, דוגמאות: סוריה ועירק.

תנועות אוכלוסייה במזה"ת מוצא ויעד