Download
1 / 34
340 likes | 564 Views
מצוינות בישראל לקראת שנת ה-60 למדינה. דיון: מהי מצוינות בשבילי?. מהי מצוינות. כלים להערכת מצוינות. מצוינות הישגית לעומת מצוינות ערכית. האם כלל ניתן לדמיין מצוינות ללא תחרות?. ניהול איכות ומצוינות – דגם ה EFQM.
E N D
דיון: מהי מצוינות בשבילי? • מהי מצוינות. • כלים להערכת מצוינות. • מצוינות הישגית לעומת מצוינות ערכית. • האם כלל ניתן לדמיין מצוינות ללא תחרות?
ניהול איכות ומצוינות – דגם ה EFQM • EFQM הוא שמה של הקרן האירופית לניהול איכות (ראשי תיבות של European Foundation for Quality Management ). הקרן היא ארגון חברים שלא למטרות רווח. היא הוקמה בשנת 1998 במטרה לקדם מצוינות בארגונים.
בשנת 1999 פותח מודל המצוינות של ה- EFQM ככלי לקידום המצוינות בארגונים עסקיים והותאם גם לארגונים במינהל הציבורי. הוא אומץ על ידי נציבות שירות המדינה בישראל ומיושם על ידי גופים שונים כמו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מע"ץ, רשויות מקומיות, בתי-חולים, משרדי ממשלה (ובכלל זה משרד החינוך התרבות והספורט) ועוד.
לפי המודל, כדי להגיע למצוינות, לניהול מעולה של הארגון ולהשגת תוצאות, על הארגון לאמץ מערך של שמונה עקרונות יסוד שבבסיס המודל ולפעול לאורם. • העקרונות הם:
אחריות לתוצאות • אחריות ציבורית • מיקוד בלקוח • פיתוח שותפויות • מנהיגות ודבקות במטרה • חדשנות, למידה ושיפור מתמיד • ניהול באמצעות תהליכים ועובדות • התפתחות ומעורבות העובדים
המצוינות – פנים רבות לה • בספרות המקצועית מבחינים במצוינות של ארגונים ובמצוינות של היחיד.
מצוינות ארגונית • תומס סרג'ובאני (1995, Sergiovanni) טוען שהמצוינות היא רבת ממדים, הוליסטית. בחיי היום-יום קל להבחין בה, אך קשה מאוד להצביע על הגורם שעושה את הדבר מצוין. סרג'ובאני מציין את הדברים שאפשר להבחין בהם כשנפגשים עם בתי-ספר מצוינים: • יש במקום תחושה של תכלית ויעד המאחדת את האנשים לעמול למען מטרה משותפת. • קיימת משמעות בעבודה ובחיים בכלל. • המורים והתלמידים פועלים יחד בתנופה. • ההישגים זוכים להכרה מלאה. • "מצוינות היא כל אלה ויותר מזה", מסכם סרג'ובאני.
מצוינות של היחיד • ס' קובי (1996) דן בספרו "שבעת ההרגלים של אנשים אפקטיביים במיוחד" בשאלה מה על הפרט לעשות כדי להגיע למצוינות. לפי קובי נקודת המוצא כדיל הגיע למצוינות באה מתוך עמדה שלפיה היחיד נוטל אחריות על הצלחתו ופועל מתוך מיקוד שליטה פנימי.
את הרגל העל, שהוא הבסיס או המפתח לרכישת הרגלי המצוינות, קובי מכנה "השחז את המסור". לפי זה האנשים המצוינים משכללים כל הזמן את הכלים. הם מקפידים ללמוד ומיישמים את הידע הנרכש. פעולה זאת של למידה והתנסות היא פעולה מתמדת ושיטתית ולא מעשה חד-פעמי. • נוסף לכך יש לפתח את ששת ההרגלים, המתחלקים להרגלים תוך-אישיים ובין-אישיים.
שלושת ההרגלים התוך אישיים שאדם קונה, לומד ומתאמן בהם: • ההרגל הראשון - להיות פרואקטיבי ולא ריאקטיבי: התנהגותנו היא פועל יוצא של החלטותינו ולא של התנאים שבהם אנו נתונים. יש לנו היכולת להכפיף רגשות לערכים ובידינו האפשרות לגרום לדברים שיתרחשו. המצוינים לוקחים אחריות על עצמם ועל חייהם. הם יוזמים ופועלים מתוך תחושת שליטה על המתרחש.
ההרגל השני - להשתמש במוח כסימולטור: המצוינים משתמשים במוח כסימולטור. הם יוצרים במחשבתם מצבים רצויים, תמונות מוחשיות של ראייה קדימה. הם יוצרים חזון בר מימוש, שאולי לפי שעה קשה ליישמו, אך הוא הכיוון שיש לשאוף אליו.
ההרגל השלישי - לנהל את עצמך: להפעיל את הרצון העצמאי במטרה לבחור ולקבל החלטות, לנקוט יזמה ולבנות סדרי עדיפויות.
שלושת ההרגלים הבין אישיים: • ההרגל הראשון - לגלות אמפתיה : המצוינים יודעים מה חשוב לזולת. • ההרגל השני - ליצור מצבים של הצלחה לכל הצדדים: המצוינים מקפידים על השגת מצב של מנצח - מנצח, רווח לכל הצדדים מתוך אמונה שאין צורך בצד מפסיד כדי שיהיה צד מנצח, ואפשר להגיע למצב של ניצחון, רווח והצלחה לכל אחד. • ההרגל השלישי – לקחת אחריות על יחסים: המצוינים לוקחים אחריות על איכות היחסים החברתיים שנוצרים ושהם יוצרים.
אינטליגנציות מרובות • תאוריית האינטליגנציות המרובות פותחה בידי הווארד גארדנר. לטענתו האינטליגנציה האנושית מכילה סדרות רבות של כשרים שכליים, ולהן שלושה תפקידים מרכזיים: איתור קיומן של בעיות, הצגת שאלות בקשר לבעיות אלה ופתירתן.
לפי התאוריה הממצאים שתומכים בקיומן של מספר אינטליגנציות נפרדות הם: • פגיעה מוחית שגורמת להפרעה קוגניטיבית ספציפית, כששאר התפקודים נשארים תקינים. • אנשים בעלי כישרון יוצא דופן בתחום מסוים ובו בלבד. • פעולות שכליות מרכזיות שמאפיינות תחום התנהגות אחד בלבד.
שש האינטליגנציות המובחנות לפי תאוריה זו הן: • אינטליגנציה מילולית – היכולת להבין מילים ומשפטים, רגישות לדקויות של משמעות, מודעות לשימושים אפשריים בלשון, כושר שכנוע, כושר הסבר, יכולת כתיבה, חשיבה הגיונית – מילולית.
אינטליגנציה לוגית–מתמטית: היכולת להבין מערכות פורמליות ומופשטות, היכולת להבין סמלים, להציבם בשרשראות ולהפעיל עליהם פעולות חשיבה שונות, היכולת לזהות תבניות כמותיות, היכולת לטפל במספרים, משתנים, פונקציות.
אינטליגנציה מרחבית: היכולת לתפוס את העולם החזותי בצורה מדויקת, היכולת לבצע עיבודים, שינויים והתאמות בתפיסה החזותית, היכולת לשחזר, לדמיין ולתפעל חלקים מהעולם החזותי גם בלי לראותם בפועל, היכולת להבין מפות ורישומים גאומטריים, והיכולת להעריך אסתטיקה חזותית.
אינטליגנציה מוזיקלית: היכולת לזהות רכיבי יסוד במוזיקה, היכולת להבין מסרים שמועברים באמצעות הרכיבים האלה והיכולת לחבר מסרים שמועברים באמצעותם.
אינטליגנציה גופנית: היכולת לשלוט בתנועות הגוף בצורה מיומנת, מובחנת ומבוקרת, על מנת להביע מסרים שונים ועל מנת לבצע פעולות שונות, היכולת לטפל בעצמים במיומנות וביעילות.
אינטליגנציה אישית: • רכיב תוך אישי הוא היכולת לזהות ולאבחן רגשות של העצמי ולהבין את הסיבות והמניעים להתנהגות העצמי. • רכיב בין אישי הוא היכולת לאמוד אנשים אחרים ולעמוד על מצב רוחם, מזגם, רגשותיהם, מניעיהם וכוונותיהם.
בשנים האחרונות מדבר גארדנר על שתי אינטליגנציות אפשריות נוספות: • אינטליגנציה מוסרית: היכולת לפעול באופן ייחודי בתחום המוסרי תוך הבנת המשמעויות המוסריות של מעשים על כל רובדיהן. אנשים אלו קולטים בחדות משמעויות ערכיות של ה"טוב והרע" ובולטים ביכולתם לשפוט אותם בדחף להנחיל ערכים ולעצב מציאויות לאורן.
אינטליגנציה נטורליסטית: הקשורה בהכרת הטבע, החי והצומח, קצבי צמיחתם ואורחות חייהם, וביכולת הסתגלות לטבע ולסובב. בעלי אינטליגנציה זו קשובים לסביבה הטבעית על כל רזיה ומסוגלים לחוש שינויים קרבים ולהתאים עצמם אליהם.
אתר חינוך למצוינות http://html.macam.ac.il/mtsooyan/
התוספת של איינשטיין למודל של גרדנר: אינטליגנציה מיסטית היכולת לתפוס ולהעריך את המסתורין העצום שעומד בבסיס ההוויה.
התפיסה המיסטית המיוחדת של איינשטיין • עוד מנעוריו היה איינשטיין בעל רגש דתי ומיסטי עמוק, ועל פי עדותו, היה עומד נפעם בכל רגע ורגע אל מול המסתורין המופלא של הקיום. • רגש מיסטי זה, ותחושת האחדות הבסיסית של הבריאה כולה, הנחו אותו במחקרו המדעי, והיוו את הבסיס לאינטואיציה הפיסיקלית המופלאה שלו.
מאמרותיו: • "המציאות אינה אלא אשליה, אמנם בעלת עקביות מדהימה." • "בשתי דרכים ניתן לאדם לחיות: כאילו דבר אינו מופלא, כאילו הכל הוא פלא עצום." • "החיפוש אחר האמת והיופי הוא תחום הפעילות היחיד שבו ניתן לנו להישאר כילדים למשך כל חיינו." • "הדבר היפה ביותר שאותו אנו עשויים לחוות הוא המסתורין. זהו המקור לכל מדע או אמנות אמיתיים." • "הדבר הבלתי מובן ביותר ביקום היא העובדה כי אנחנו בכלל מסוגלים להבין משהו."
"היקום הוא מקום מוזר: מוזר הרבה יותר מכפי שאנו יכולים להעלות על דעתנו..."
