לפני 100 שנה 1908-2008

1. לפני 100 שנה 1908-2008

2. חבצלת כתב עת עברי שיצא לאור לעיתים כירחון, לעיתים כשבועון ולעיתים כדו שבועון בשנת 1863, ובין השנים 1868-1911 בירושלים. גליונות מעטים יצאו לאור בספרדית-יהודית (לדינו) וביידיש. עורכו הראשי ומי שקבע את הקו המנחה של העיתון היה ישראל דב פרומקין, אך כתבו בו רבים ממשכילי וחכמי ירושלים והפזורה. העיתון עבר תמורה משמעותית בקו שהציג בשנת 1882 ג ישראל דב פרומקין

3. עד שנת 1882, העיתון ייצג את השקפותיהם של תושבי ירושלים החסידים והספרדים וגילה נטייה חיובית אל ההשכלה המתונה. העיתון תמך ביש ובה של ארץ ישראל והתנגד לבסס את קיום הישוב היהודי בארץ על החלוקה. מאמרים רבים נכתבו בנושא הישוב היהודי בארץ ישראל בכלל ובירושלים בפרט. התיחסות מיוחדת היתה לפעולותיהם של משה מונטיפיורי והחברה לישוב ארץ ישראל. לעיתים פרסם העיתון גם דינים וחשבונות של מוסדות שונים בישוב הישן. 16 באפריל 1882

4. כן כלל העיתון ידיעות על הישוב היהודי בארצות הסמוכות לארץ ישראל והוביל קו תקיף של התנגדות למסיון. בעניני חינוך נקט העיתון קו משכילי מובהק וקרא לעריכת רפורמות לכיוון הפרודוקטיביזציה. בשנת 1882 ערך את העיתון משך זמן קצר אליעזר בן יהודה. הוא כלל בו מאמרים על השפה העברית ודברי עידוד ותמיכה במושבות העליה הראשונה שנוסדו אז. חבצלת – 30 באפריל 1882

5. מקץ שנה זאת, כשפרומקין חזר לערוך את העיתון, חלה רגרסיה בהשקפתו. הוא החל מתקרב להשקפות חרדי הישוב הישן שהתנגדו לציונות. בהתאם לכך התנגד העיתון לעליה חפוזה לארץ ישראל ,ביקר את מעשי פקידות הברון במושבות, וניהל פולמוסים עזים בעד השבתת העבודה בשנת השמיטה. בעיתון פורסמו גם יצירות ספרותיות: חלקן תורגמו מן העיתונות היהודית -גרמנית או האנגלית, לעיתים פורסמו תיאורי מסעות ,נוף וסטירות.

6. מחיר הפרסומות ושכר לרוכשי מינויים מחיר המנוי לשנה 5688=1908

7. בית מלון חדש ברחובות! צרפת שולחת יותר כוחות למרוקו תרומה גדולה של האדון יעקב שיף

8. נשללת מהמורים היהודים הזכות לקבל פנסיה נש אנטישמיות ברוסיה

9. סוף סוף סבון כביסה לעניין!!

10. בית מלון לשרים, רוזנים ולנסיכי ארץ בירושלים! שמעון? פרס מלמד נגינה בכינור

11. כיצד מספרים על המצאת החשמל של אדיסון

12. העיתון חבצלת מתחדש!!! חדשות על פי טעלעגראמים (מברקים) וע"פ העיתונים הגדולים גיליון יום שישי: עשיר במיוחד!

13. עכשיו כדאי לעזוב את "ידיעות" ואת "הארץ" ולרכוש מנוי ל"חבצלת"

14. 4507 יהודים היגרו מאודסה, ביניהם 306 רווקים ו 301 רווקות...

15. הבן האבוד...

16. מבצע: מטפחת משי ב7 גרוש, שתי ב12 גרוש!!! מורה פרטי לאנגלית, הנהלת חשבונות וספרי מסחר (בוכהאלטעריע...)

17. נא לשלם עבור המנוי... המלצה על קבלן הגון... נסיעה לים המלח: 15 פרוטות במחלקה ראשונה

18. האמת לאמיתה: אתרוגים כשרים!

19. עלילת דם אין מה לעשות באמריקה...

20. חג פורים

21. מורה לבוכהאלטעריע...

22. העגלון וה"גענעראל" נפצעו! אין שום חדש: שביתת פועלי החשמל בפריס

23. מקימים בתי ספר ליהודי אתיופיה שכר נאה לרב שחיתן את רוטשילד... מפלים לרעה את האסירים היהודים

24. האגיטאטורים היהודים הרבולוציונרים

25. שינו ברישום בתעודות המומרים מנסים לאסור על הסוחרים היהודים לשבות בשבת

26. תיירים מכל העולם, וגם עולים מבוכארה. דבר כזה עוד לא נראה! תייר הביא עימו "אויטומוביל" ומטייל בו בארץ...

27. ישראל דב פרומקין ישראל דב פרומקין (כג בחשון ה'תרי"א, 1850 - יד באייר ה'תרע"ד, 1914) מחלוצי העיתונות העברית בארץ ישראל. פרומקין עלה לירושלים עם הוריו ואחיו בכ"ג בכסלו תר"ך, 1860, בגיל 9, ממוהליב שבחבל וילנה, בן למשפחה של חסידי חב"ד. כשמלאו לו 15 שנה, פרומקין נישא לבתו של ר' ישראל ב"ק, מי שהקים את בית-הדפוס הראשון בא"י בעת החדשה. אשתו זו נפטרה בצעירותה, לאחר שנולדו להם בנות ובן אחד - אברהם. י"ד פרומקין נישא בשנית לבילקה, אחותו של אפרים כהןרייס , מנהל בית ספר למל. להם נולדו הבנים זלמן, גד, רוזה ויצחק.

28. בַ‏"ק ייסד בשנת 1863 את העיתון העברי החלוצי "חבצלת", אך לא התמיד בהוצאתו לאור. פרומקין ירש את בית-הדפוס מחותנו, ובשנת 1868 חידש את הוצאת העיתון והתמיד בה עד שנת 1911. י"ד פרומקין התגורר בצפון העיר העתיקה, בשכנות לבית המופתי הירושלמי. כיוון שבתהלוכת נבי מוסא נשאו המוסלמים דגל, אותה לקחו מבית המופתי, נקרא הרחוב בשם: "רחוב הדגל". בפי היהודים נקרא מקום מושבו "חצר החבצלת", על-שם בית הדפוס, והעיתון שהודפס בו.

29. על אף שפרומקין היה חסיד חב"ד, שימש העיתון במה לתומכי "ההשכלה" בהם אליעזר בן יהודה, שערך בעיתון זה מוסף בשם "מבשרת ציון". המתנגדים במחנה החרדי, ערכו באותה העת עיתונים מתחרים בשם "הלבנון" ו"יהודה וירושלים". בהמשך דרכו שב פרומקין והתחבר לאנשי "הישוב הישן" בירושלים. יחד עם יחיאל מיכל פינס, אשר עבר דרך אידאולוגית דומה, נהל מאבקים נגד בן יהודה בשנותיה האחרונות של המאה ה-19. גם בנו, גד, פרסם מאמרים בעיתון תחת הכינוי גפ"ן, שהוא נוטריקון של שמו.

30. פרט לעבודתו העיתונאית היה פרומקין פעיל ציבור וסייע רבות לנזקקים. פרומקין סייע לאנשי עליית "אעלה בתמר" שהגיעו לכפר השילוח, וארגן את הקרן 'להצלת נדחי ישראל' על מנת לסייע להם להקים משכנות קבע. פעילות נוספת של פרומקין היתה ניסיונו לארגן את התישבות היהודים בנבי סמואל.לשם כך נרכשה חלקת אדמה ובשנת 1895 ניסו שלושה עשר יהודים תימנים מירושלים לעבד את האדמה הסמוכה לנבי סמואל. אך ניסיון זה לא עלה יפה. הוא הקים גם את "בית מושב זקנים הכללי" בירושלים. אחד מן העולים בכפר השילוח בצילום מראשית המאה ה-20

31. אחיו החורג, מיכאל לוי רודקינסון, כתב ספרים על חסידות, הוציא לאור את העיתונים העבריים "הקול" ואחר כך "אספת חכמים", והיה הראשון להוציא תרגום ומבוא היסטורי לתלמוד הבבלי באנגלית. בנו, גד פרומקין, היה השופט העליון היהודי הראשון בימי המנדט הבריטי.

32. מקורות: "חבצלת" באתר הספרייה הלאומית: http://jnul.huji.ac.il/dl/newspapers/havazelet/html/havazelet.htm ישראל דב פרומקין קלריטה ואפרים הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו: www.clarita-efraim.com נשמח לתגובות