מאינטרנט ככלי תקשורת לאינטרנט ככלי חשיבה הדור השני של האי.לרנינג

1. מאינטרנט ככלי תקשורת לאינטרנט ככלי חשיבה הדור השני של האי.לרנינג • Dr. Asher Idan • the21century.com ד"ר אשר עידן

2. חלק אמה הבעייה עם המצב כיום?הדור הראשון של האי.לרנינג ד"ר אשר עידן

3. תלם – או"פ: אינדקס טיפוסי לאילרנינג 1.0 ד"ר אשר עידן

4. HighLearn בר אילן: עוד אינדקס טיפוסי לאילרנינג מדור ראשון ד"ר אשר עידן

5. מערכות למידה והדרכה כיום:טרנטה עם מנוע סילון ד"ר אשר עידן

6. יש חלקית למשל פורום, אך אין ויקי בלוג מה הלקוחות רוצים ומה חסר בדור הראשון של האי.לרנינג? אין אין אין ד"ר אשר עידן

7. מדייה לא אינטראקטיבית ומילולית ליניארית בסגנון הדפוס: סטגנציה מדיה אינטרקטיבית-ויזואלית: בין 100 ל400% צמיחה ד"ר אשר עידן

8. ד"ר אשר עידן

9. מקלוהן: טכנולוגיה כמגבר של האדם • רמקול מגבר של הקול • פטיש מגבר של היד • גלגל מגבר של הרגל • מה מגבירים האינטרנט והמחשב? ד"ר אשר עידן

10. מקלוהן: טכנולוגיה כמגבר של האדם • האינטרנט כמגבר של התקשורתיותוהחברתיות שלנו • המחשב כמגבר של המוח שלנו עד עתה הגברנו את התקשורתיות והחברתיות שלנו באמצעות גישה מהירה לכתבי עת וספריות, באמצעות פורומים וצ'טים. איך ווב 2.0 "הרשת הסמנטית", מגבירה את המוח שלנו? ד"ר אשר עידן

11. חלק בהפתרון: ווב 2.0 מהצגת מידע להבנת מידע ד"ר אשר עידן

12. מה חסר בדור הראשון?מהם כיווני הפתרון?א. מווב HTML לווב XML, דהיינו מאינטרנט שמציג לנו מידע לאינטרנט שמבין מידעב. מלמידה מבוססת נייר ומבנה ארגוני מודרני, ללמידה דיגיטאלית במבנה ארגוני פוסט-מודרני ד"ר אשר עידן

13. טכנולוגיות שמאפשרות חשיבה פוסטמודרנית 1. מנוע מולטי-פרספקטיבות ד"ר אשר עידן

14. 2. וייקי, בלוג וRSS ד"ר אשר עידן

15. מערכות מגבירות חשיבה: ניהול ידע, תוכן וכרייה גילוי ידע פירוש הבנייה ד"ר אשר עידן

16. מולקולה בסיסית של ניהול ידע ד"ר אשר עידן

17. אילרנינג תקשורתי ללא הגברת מח ד"ר אשר עידן

18. אילרנינג בעזרת מגברי מח: יעילות של פי 250 ד"ר אשר עידן

19. בניית אונטולוגיה 1. סלקציה: לוקחים מסמך מסובך ושולפים ממנו רק את המידע הנחוץ לפי טופס או טמפלט שהוגדר לפי צרכי המשתמש (אדם או רובוט). 2. מילון: מוציאים מהמסמך את מלות המפתח ואת המילים הפחות מובנות לקורא הממוצע ומסבירים אותם באמצעות מילון אחיד לכל קבוצת המשתמשים (בני אדם ורובוטים, כאחת). 3. יצירת טקסונומיה/תיזאורוס: מציירים את הקורלציות ואת הקשרים הלוגיים והמשמעותיים בין המושגים השונים כך שנוצרת הירארכיה הגיונית בין המושגים. בשפת המתכנתים קוראים לזה מוכוונות לאובייקטים. 4. קיטלוג: מילות המפתח לפי קבוצות. 5. אינדוקס: נותנים מספור ושמות לקבוצות השונות. 6. בניית בסיס ידע:KB המורכב מבסיס כללים RB ובסיס משמעויות MB (בסיס המשמעויות הוא קשרי המשמעויות מסעיף 3) 7. עדכון דינאמי: את חמשת הפעולות הקודמות בהתאם להתפתחויות בתחום. העדכון הוא גם ידני וגם אוטומטי באמצעות מנוע גילוי חוקים (שמוזנים לבסיס הכללים מסעיף 6) ובאמצעות מנוע היסק שיכול להסיק משמעות הקשרית מתוך הKB באמצעות הRB והMB. ד"ר אשר עידן

20. BI – Business Intelligence: הפיכת מידע לידע ולתוכן ד"ר אשר עידן

21. מגברי מחקר DNA RNA Protain ד"ר אשר עידן

22. ממנוע חיפוש למנוע הגברת מח File Edit Analyze Help Discover : www.businessweek.com/aerospace Infer : www.businessweek.com/aerospace Discovery 1: Rules The average part of IAI in American contracts is 0.7 percent. Discovery 2: Predictions IAI has 78% chance to participate in this contract. Discovery 3: Trends Partners of Lockheed in manufacturing, win also contracts of services. Discovery 4: Categories Nan. Inference 1: Conclusions IAI should try to participate in this contract. ד"ר אשר עידן

23. Inxight's Taxonomy Navigator מנוע הגילוי באמצעות הויזואליזציה של ד"ר אשר עידן

24. Heat Map Depicting an Item's Recency and Frequency ד"ר אשר עידן

25. Within both the document's content and the interrelationship between each of the domains and documents in the knowledge topography. ד"ר אשר עידן

26. חלק ג: מהי למידה קונקטיביסטיתConnectivism (George Siemens) השפעות: טרנדים חדשים בלמידה: תואר אוניברסיטאי לא יבטיח עבודה כי יהיו מספר קריירות בחיים, גלובליזציה של התחרות על מקומות העבודה, למידה מתמדת LLL. טכנולוגיות אינטרנט: א. מגבירות את המוח ומשנות אותו. ב. הן מוציאות את מירב הלמידה מידי האוניברסיטאות ומשרד החינוך ומעבירה אותם לקהילות ידע, הדרכה בעבודה, למידה באי.מייל, מנועי חיפוש, White Papers של פירמות ועוד. ג. למידת האיך (סדנתית-מסורתית) ולמידת המה (פרונטאלית-מודרנית) מתחלפות בלמידת האיפה (מיומנויות חיפוש ושליפה). ד. מינימום ידיעת תכנים מקסימום עיבוד ותקשורת. התיישנות מואצת של ידע: בתחומים מסוימים מדובר בחודשים, בעוד שקצב פיתוח קורסים באקדמיה ובמערכת החינוך נמדד בשנים. ד"ר אשר עידן

27. בלמידה קונקטיביסטית, הפסיכו-לוגיה (גם הביהביוריסטית וגם הקוגניטיביסטית) פחות חשובה מהנטוורקו-לוגיה • הכשל המרכזי של הפסיכולוגיה (מאז "דה-אנימה" של אריסטו ועד מושג התוכנית בפסיכולוגיה הקוגניטיבית), הוא ראיית נפש האדם כטקסט לפי מודל טכנולוגיית המידע של כתב היד ושל הספר המודפס. • מה קורה כשמחליפים את מודל הטקסט במודל הרשת או הפרקטאל של נפש האדם? הדגש מוסט מהיחיד (אטום הידע) אל הרשת ואל הארגון (שדה הידע). ד"ר אשר עידן

28. קונקטיביזם פירושו, שהידע מאוחסן ונוצר לא בנפש האדם, אלא ברשתות. “In today‘s environment, action is often needed without personal learning. We need to act by drawing information outside of our primary knowledge” P3. מכאן נובעת אי ההבנה של פרופסורים כמו גבי סלומון ומערכת החינוך בכלל בגינויים את "דפקט הפרפר" של ילדי האינטרנט. ד"ר אשר עידן

29. כשהידע נוצר ומאוחסן בעיקר ברשתות, נוצרת לוגיקה חדשה לא קוגניטיביסטית: לוגיקת הכאוס והפרקטלים מהי הוראה כאוטית? • הוראה אינה כמו נהיגה ליניארית ברכבת, מתחנה קבועה לתחנה קבועה: סילבוס, מערך שיעור • הוראה היא כמו נהיגה מאלתרת ותלוית הקשר במכונית, תוך החלפת מסלולי נסיעה לאור הפקקים, הנוף, וכו': אין סילבוס, אין מערך שיעור. הסילבוס ומערך השיעור נקבעים בזמן אמת "בזמן ריצת המערכת" לאור צרכי הלקוחות-התלמידים. ד"ר אשר עידן

30. ניתוח תהליכי של מודל הרכבת של ההוראה מול מודל המכונית של ההוראה ד"ר אשר עידן

31. ד"ר אשר עידן

32. האוניברסיטה של מודל הרכבת ואי.האוניברסיטה של מודל המכונית • הלינוקס והויקיפדיה (וגם הויקי-חדשות והויקי-תיירות) עם כלים כמו וויקי, בלוג וRSS, הם מודלים כאוטיים של ארגון עם תהליכים ארגוניים וניהוליים של מכונית. אלו הם המודלים לאי.אוניברסיטה. • זאת לעומת האוניברסיטה של היום הפועלת לפי מודל הרכבת הן מבחינה פדגוגית והן מבחינה ניהולית. ד"ר אשר עידן

33. חלק דמגמות האי.לרנינג מוכוון החשיבה ד"ר אשר עידן

34. Web 1.0 and Web 2.0 • HTML • Presentation of HyperText and HyperMedia: what we will see • MRL – Machine Readable Language • XML • + Re-Presentation: What we will understand. What it is • MUL – Machine Understandable Language • Ontologies = Taxonomy + Meta KB (Meta RB + Meta MB) • ReCycling: RePurposing and ReUse ד"ר אשר עידן

35. Semantic Grid Semantic Web Richer semantics Classical Web Classical Grid Reacher Network Source: Norman Paton ד"ר אשר עידן

36. שינויים היסטוריים: עבר הווה עתיד ד"ר אשר עידן

37. עבר הווה עתיד ד"ר אשר עידן

38. העולם אחרי 1993מאטומים לביטים • כלכלת הפוליסות,המניותוהתוכניות. כלכלת המידעים • Clicks and portal • ביטים • כלכלת המכוניותוהעגבניות. כלכלתהחומרים • Bricks and mortar • אטומים ד"ר אשר עידן

39. Multitasking ד"ר אשר עידן

40. שלושת השאלות המרכזיותבשינוי: למה? מה? איך? א. במה עדיף אי.לרנינג על השיטות הישנות? למה ב. לאילו תכנים יש יתרון משמעותי באי.לרנינג? מה ג. איך ללמד באי.לרנינג ד"ר אשר עידן

41. אי.לרנינג בכל זמן ומקום (ריבוי) ריבוי העלילות נקודת המוצא של הלומד צוותים מנחה ומנהיג יצרן אקטיבי הערכה מתמשכת דגש על מיומנויות עיבוד וקישור ביית וספר אחדות הזמן והמקום אחדות העלילה נקודת המוצא של המערכת כתה פרונטאלית המורה כמקריא וכשוטר תלמיד כצרכן פסיבי הערכה מבחנית דגש על מלאי תכנים א. למה ללמד באמצעות אי.לרנינג? ד"ר אשר עידן

42. השקעת המשאבים • בצבירת מלאי ומבנים • just in case • ביכולות עיבודותקשורת • just in time ד"ר אשר עידן

43. מיומנויות היסוד לדעת לעבוד בצוות לדעת איך ללמוד לדעת לחשוב אנליטית-מערכתית וביקורתית-יצירתית לדעת להביע אוראלית ודיגיטלית להיות יזם להיות עתידני להיות דיגיטלי (נגרופונטה) להיות רב: רב-לאומי, רב-תרבותי, רב-אינטלגנטי ועוד ד"ר אשר עידן

44. Cisco on E.learning ד"ר אשר עידן

45. אוניברסיטת העתיד ד"ר אשר עידן