Download
1 / 35
790 likes | 2.72k Views
מלחמת העולם הראשונה 1914-1918. המלחמה נמשכת בין - 28/8/1914-11/11/1918 . יורש העצר האוסטרו הונגרי פרנץ פרדיננד נרצח על ידי קנאי לאומני סרבי, ובזה נפתח רצף אירועים שהוביל למלחמת העולם הראשונה. הבריתות הלוחמות. הבריתות בתמונות. רוסיה-בריטניה-צרפת.
E N D
מלחמת העולם הראשונה 1914-1918 • המלחמה נמשכת בין - 28/8/1914-11/11/1918 . • יורש העצר האוסטרו הונגרי פרנץ פרדיננד נרצח על ידי קנאי לאומני סרבי, ובזה נפתח רצף אירועים שהוביל למלחמת העולם הראשונה. • הבריתות הלוחמות
הבריתות בתמונות רוסיה-בריטניה-צרפת פרדיננד הראשון-בולגריה מהמת ה-5 האמפ' העות' פרנץ יוזף-אוסטריה וליהלם ה-2 גרמניה
"כדור השלג" שהוביל לטרגדיה-הסכמים ובריתות מחלקים את אירופה- סכסוכים בין כמה ממדינות אירופה בשלהי המאה ה-19, הן ביבשת עצמה והן בשטחי שלטונן באסיה ואפריקה, הובילו להיווצרותה של מערכת בריתות מדינתיות. הבריתות נועדו למנוע מלחמות ולהעניק בטחון למדינות, אך בפועל חילקו את אירופה לשני גושים יריבים ששרר ביניהם מתח רב. בשנת- 1871 מוקמת על ידי ראש ממשלת פרוסיה- ביסמרק, מדינה גרמנית מאוחדת, חזקה ועוצמתית והדבר מביא לערעור מאזן הכוחות באירופה. לכך הוסיפה העובדה שגרמניה יזמה ברית עם המעצמה האוסטרו-הונגרית בשנת-1879. הייתה זו ברית צבאית שנועדה לסמן למעצמות אירופה ובייחוד לרוסים שלא כדי להם ליצור עימותים מיותרים עם השתיים. בשנת-1882 הצטרפה איטליה לברית וכך נוצרה- "הברית המשולשת". בתגובה על השינויים הללו הרוסים חתמו על הסכם צבאי עם צרפת בשנת-1893 לפיו שתי המדינות התחייבו לסייע זה לזו במצב של תוקפנות גרמנית, במהרה הצטרפה בריטניה לברית זו,וכך נוצרה "ההסכמה המשולשת"...
גרמניה נולדת איחוד גרמניה-1871 אוטו פון ביסמרק
מדינות ההסכמה מול מדינות המרכז-1914
הסיבות לפרוץ המלחמה • רעיון הלאומיות- א. התעוררות של עמים באירופה (בעיקר באזור הבלקן) הדורשים שחרור ועצמאות ! ב. תחרות בין מעצמות ממניעי "יוקרה לאומית" על שליטה באותם עמים ושטחים • התפוררות האימפריה העות'מאנית- היחלשותה מובילה להתעוררות עמים בשטחה ולהגברת הרצון של מעצמות אירופה להשתלט על שטחיה. • מרוץ חימוש: המעצמות השקיעו סכומי ענק בהתחמשות ופיתוח אמצעי לחימה חדישים, משקולי יוקרה וחשש של כל מעצמה משכנתה המתחזקת • המרוץ האימפריאליסטי- תחרות פנים אירופאית על שליטה בשטחים חוץ אירופאים (אסיה,אפריקה...) • יריבויות היסטוריות: לדוג'- צרפת-גרמניה- ויכוח עתיק יומין על שליטה בחבל הארץ בגבולן- אלזסולורין. גרמניה-בריטניה- יריבות מתמשכת על שליטה ימית. איטליה-אוסטריה- איטליה דורשת שטחים שהיו בשליטה אוסטרית ועוד'. • לידתן של מדינות חדשות (לאומנות)- איטליה וגרמניה קמו במחציתה השנייה של המאה-19 ומעוניינות לגדול ולהתעצם על חשבון שכנותיהן. • הקש ששבר את גב הגמל- רציחתו של יורש העצר האוסטרו הונגרי פרנץ פרדיננד בידי מתנקש לאומני סרבי
אזור הבלקן- חבית אבק השרפה של אירופה ההתנקשות ביורש העצר האוסטרו הונגרי- פרנץ פרדיננד אזור הבלקן
מוקדי מתיחות ערב המלחמה אלזס לורן-שטח המריבה בין גרמניה לצרפת האימפריה העות'מאנית מאות 19-20
השתלשלות האירועים הטרגית • רצח יורש העצר האוסטרי: הארכידוכס פרדיננד יורש העצר נרצח בסריבו, ממשלת אוסטריה האשימה את סרביה באחריות לרצח, הקיסר הגרמני מבטיח תמיכה בלתי מסויגת באוסטרים, האוסטרים רואים בסרבים סכנה עקב הקרבה שלהם לשלטון הצאר הרוסי. • אוסטריה מכריזה מלחמה על סרביה, למרות שסרביה קיבלה את רוב התנאים שהוצבו באולטימטום., משלב זה מתלהטת המלחמה במהירות. • רוסיה מתערבת: רוסיה מגיבה בגיוס חלקי, מאחר שאינה מוכנה להפקיר את בעלת בריתה סרביה.
גרמניה רואה בצעדים הרוסים איום על בעלת בריתה אוסטרו הונגריה. גרמניה מזהירה את הרוסים לא להתערב ובתגובה מכריזים הרוסים על גיוס מלא. • צרפת נכנסת למלחמה בעל כורחה: גרמניה מבינה שלא תוכל להלחם בשתי חזיתות ובהתאם ל-"תוכנית שליפן" הם מחליטים לתקוף קודם את צרפת. כדי לנצל את הזמן שייקח לרוסים להתארגן. • בריטניה שמחויבת בברית הגנה עם צרפת,רואה בכיבוש בלגיה ע"י גרמניה איום.
הפלישה הגרמנית לצרפת דרך בלגיה בהתאם לתוכנית שליפן • .
מאפייני המלחמה • מלחמה טוטאלית - מלחמה כוללת,בה מטשטש ההבדל בין חזית לעורף.המלחמה מטביעה את חותמה על כל תחומי החיים. • הפעלה אוטומטית של מערכת הבריתות הבן-גושית- במהרה ניצבו שני הגושים של מדינות אירופה זה מול זה. מדינות המרכז (גרמניה+אוסטרו-הונגריה+האימפריה העות'מאנית+בולגריה),ומולם מדינות ההסכמה. (רוסיה+צרפת+אנגליה). במהלך המלחמה הצטרפו מדינות נוספות לבריתות השונות. • מלחמת חפירות ומגננה- המלחמה במערב אירופה התחוללה בעיקר על אדמותיהן של בלגיה צרפת שגרמניה פלשה אליהן. המלחמה הייתה מלחמת חפירות נייחת, מלחמת התשה אכזרית וממושכת כששום צד לא מצליח להשיג הכרעה. המטרה המרכזית במלחמה מסוג זה, הייתה לשרוד
מלחמת חפירות-עמידה במקום אחרי שנתיים של לחימה קיפאון הלחימה בחזית-חיילים בחפירה
מלחמת חפירותבמשך שבועות וחודשים שהו הלוחמים במחפורות במלחמה סטאטית שגבתה קורבנות כבדים
מאפייני המלחמה המשך... המלחמה מתפשטת אל מחוץ לאירופה- קרב גליפולי : חיילים ניוזילנדיים ואוסטרלים כנגד העות'מנים על אדמת טורקייה. אזור בגדאד- חיילים בריטים והודים כנגד העות'מאנים. באפריקה- קרב בין המעצמות והמושבות שבשליטתן. המזה"ת- במזה"ת- מדינות ההסכמה מביסות את העות'מאנים לאחר קרבות קשים.בשנת 1916 חתמו הצרפתים והבריטים על הסכם "סייקס-פיקו" בנוסף כבשו הברטים את חצי האי סיני וב-1917-1918 את א"י (ב-1917 "הצהרת בלפור"...) . המלחמה תורמת למהפכה ברוסיה- המצב בחזיתות המדינות השונות חמור וברוסיה במיוחד. מיליוני חיילים נהרגו,שטחים אבדו והאזרחים סבלו מרעב והמורל נמוך מאוד. התסיסה שהייתה בקרב איכרים ופועלים הלכה וגברה בזמן המלחמה וכך גבר גם חוסר האמון בשלטון הצאר. ב-2/1917 מהפכה-הצאר ניקולאי ה-2 הודח וקמה ממשלה דמוקרטית זמנית.ב-10/1917 התחוללה מהפכה כמעט ללא אלימות ולנין והבולשביקים תפסו את השלטון. ב-3/1918נחתם הסכם שלום עם גרמניה, ורוסיה פרשה מהמלחמה.
המאפינים בתמונות מעצמות ההסכמה משתלטות על המזרח התיכון 1916-1918 מהפכות ברוסיה 1917
מאפייני המלחמה המשך ארה"ב מצטרפת מאוחר למלחמה- באפריל 1917, כשנתיים וחצי אחרי פרוץ המלחמה, הצטרפה לצידן של מדינות ההסכמה.עד אז שמרה ארה"ב על מדיניות ניטראלית. מלחמת הצוללות, כנגד כלי שייט,אשר גרמניה החלה בה ב-1917, היוותה זרז להצטרפות ארה"ב למלחמה.להצטרפותה היה גם מניע כלכלי- מלחמת הצוללות פגעה בסחר הימי ובכך פגעה בקשרי המסחר של ארה"ב עם אירופה.המהפכה הדמוקרטית של 2/1917, ברוסיה, היוותה סיבה נוספת להצטרפות האמריקאית. בנוסף ארה"ב עלתה על מזימה גרמנית ליצירת שיתוף פעולה עם מדינת מקסיקו שכנתה של ארה"ב. שימוש בטכנולוגיות לחימה חדישות- בתחילת המלחמה חיל הפרשים היה חייל מרכזי וחשוב, במהלך המלחמה החל השימוש בטנקים,צוללות ומטוסים. התותחים והמרגמות היו כלי נשק חשובים ביותר במלחמת החפירות והמטוסים הופעלו לצרכי תקיפה,סיור וריגול. הטנקים ב-1917, היוו גורם מכריע בקרבות היבשה. במלחמה הופעלו לראשונה כלי נשק המוניים כמו מקלעים אוטומטים וחומרים כימיים (הצבא הגרמני). התעמולה- כל אחת מהמדינות עשתה שימוש בכלי זה כדי לחזק את אוכלוסייתה ואת לוחמיה ולערער את רוחו וכוחו של האויב. התעמולה התבטאה בהפצת שמועות, פרסום ידיעות, הפצת קריקטורות והשלכת כרוזים ממטוסים לחפירות האויב ועוד'.
דוגמה לכרזות תעמולה כרזת גיוס בריטית כרזת גיוס אמריקאית
הקרב על הסום • הקרב אל הסום: 1 ביולי 1916, פתחו הכוחות הבריטים על נהר הסום במתקפה גדולה במטרה להקל על הלחץ שהופעל בורדן על ידי הגרמנים, גם בקרב זה השתמשו הצדדים בכמויות עצומות של ארטילריה, בריטניה השתמשה בפעם הראשונה בטנק להתקפה על קווי הגרמנים. בעלות הברית ניסו לפרוץ את קווי הגרמנים בכוח אדיר, אולם המפקדים לא השתמשו באופן נבון בטנק, המערכה על הסום נמשכה עד אוקטובר 1916 ועלתה יותר קורבנות מקרב וורדן אם כי לא השיגה יותר. תוצאות הקרב 500,000 גרמנים הרוגים, 200,000 צרפתים הרוגים ו 400,000 בריטים הרוגים.
מאפייני המלחמה המשך העורף בימי המלחמה- 1. כלכלת מלחמה- המלחמה התאפיינה בגיוס של החזית והעורף גם יחד למאמץ המלחמתי. החיילים גויסו לתקופה בלתי מוגבלת וכך נעדרו מעבודתם חלק גדול מהעובדים בחקלאות ובתעשייה. במדינות רבות נוצר מחסור במזון ובתחמושת.המלחמה דרשה מהמדינות השונות כמעט את כל משאביהן (משאבים תעשייתיים וחקלאיים וכו"א) בכלכלת מלחמה- הייצור מוגבר והוא מתרכז בצרכי המלחמה (תחמושת וכל י נשק). בגלל הייצור המוגבר לצורכי מלחמה מידרדר מצב האוכלוסייה בעורף- תוצרת מעטה ומחירים גבוהים. 2. שוק שחור- מדינות רבות נאלצו לקבוע לתושביהן הקצבות מזון-ולכן נוצר מסחר שהתקיים בניגוד לחוק ובמחירים גבוהים מן המחירים שקבעה המדינה. 3. תפקיד האישה- התארכות המלחמה וגיוס הגברים לזמן ארוך, הביאו לכניסתם של נשים לתחומי העיסוק הגבריים המסורתיים-הוקם חיל עזר של נשים,אחיות צבאיות, נהגות אמבולנסים וכו'. נשים החלו לעבוד בתעשייה הכבדה (מתכת, תחמושת ונשק). נשים החלו לעסוק בחקלאות ובעבודות פקידות ובתחבורה הציבורית- טשטש בין מקצוע גברי לנשי.
מאפייני המלחמה המשך ריכוז סמכויות בידי המדינה על חשבון חירויות האזרח- הממשל מרכז בידיו סמכויות רבות מהמקובל על מנת לשלוט באופן מוחלט במשאבים הלאומים. השלטונות קובעים את סדרי העדיפויות, הם מכוונים את שוק העבודה, קוצבים את המצרכים, מפקחים על המחירים. תלות האזרח במדינה כמעט מוחלטת. חירויות האזרח מצטמצמות לעומת סמכויות השלטון שהולכות ומתרחבות.
קרב ורדן קרב ורדן מתנהל בפברואר 1916, ורדן היה מבצר 240 ק"מ מזרחית לפאריז, המטרה הגרמנית הייתה לשבור את המצב הסטאטי של מלחמת החפירות, מול המבצר רוכזו 19 דיביזיות ומערך אדיר של ארטילריה כל אלה התרכזו למרגלות המבצר. בקרב השתתפו יותר מ 2 מיליון חיילים, הגרמנים התקדמו מספר קילומטרים אך בסופו של דבר נהדפו הגרמנים. תוצאות הקרב: 330,000 גרמנים נהרגו ו 350,000 צרפתים נהרגו, מאות אלפים נפצעו. אחת ההיסטוריונים תאר את וארדן כקרב הנוראי ביותר בהיסטוריה.
ביטויי מלחמת העולם הראשונה בתחומי החיים השונים
תוצאות המלחמה,הסדרי השלום והשלכותיהם: • המחיר הכבד שגבתה המלחמה- 1. אבידות ונפגעים-במלחמה השתתפו כ 83 מיליון חיילים מגויסיים. כ 8.5 מיליון נהרגו, 21.2 מיליון נפצעו, נעדרים ושבויים כ 7.7 מיליון. בסך הכול נפגעו כ-57.6% מהמגויסים. דור שלם של אנשים צעירים- בריטים, צרפתים, גרמנים ואחרים נספה מן העולם. בקרב החיילים ששרדו עלו רגשות אכזבה ומרירות. רבים מהחיילים חשו כי המדינאים והמפקדים הוליכו אותם שולל, וכי אימי המלחמה- אובדן החברים, הפציעות וסבל המשפחות היו לשווא. 2. המלחמה הסתיימה בניצחונן של מדינות ההסכמה (בריטניה,צרפת וארה"ב) דור שלם של אנשים צעירים- בריטים, צרפתים, גרמנים ואחרים נספה מן העולם. בקרב החיילים ששרדו עלו רגשות אכזבה ומרירות. רבים מהחיילים חשו כי המדינאים והמפקדים הוליכו אותם שולל, וכי אימי המלחמה- אובדן החברים, הפציעות וסבל המשפחות היו לשווא. • 3. "הדור האבוד"- בקרב הלוחמים עוררה המלחמה תחושות מנוגדות: מצד אחד- כעס על המחיר האישי הכבד ששולם ועל התבוסה הלאומית הכואבת ולכן שאיפה לנקמה ומצד שני- הבנה לגבי חוסר התועלת במלחמות ורצון למנוע מלחמתו עתידיות (פספיזם).
תוצאות המלחמה המשך חילוקי דעות בין מנהיגי המעצמות המנצחות - ב-1/1919, בארמון ורסאי,צרפת, המנצחות לדון בהסכם השלום: וודרונילסון האמריקאי, לויד ג'ורג' הבריטי, ג'ורג' קלמנסו הצרפתי וויטאוריו אורלנדו האיטלקי. עתה משנגמרה המלחמה, התעוררו בקרב בנות הברית חילוקי דעות בנוגע למדיניות שיש לנהוג עם המדינות המובסות: 1. הנשיא וילסון שפרסם ב-1/1918 את המסמך הידוע בשם "14 הנקודות של ווילסון" , (מסמך את העקרונות-חופש וביטחון לכל, שיש למלא על מנת שישרור שלום בעולם). ווילסון שאף לשלום ללא נקם וללא השפלת המדינות המפסידות. 2. קלמנסוהצרפתי, לעומתו דרש את הענשת גרמניה על תוקפנותה ועל החלשתה ככוח צבאי ופוליטי. וזאת במגמה שבשום מצב בעתיד תוכל גרמניה לסכן את צרפת. 3. לויד ג'ורג' הבריטי, התנגד למגמה זו ודרש הסכם פשרה, שכן התנגד להעצמת צרפת ולהחלשת גרמניה. הוא חשש משבירת האיזון בין המדינות והציע ליצור ולשמור על מאזן כוחות בין מעצמות אירופה. עם זאת כן דרש להטיל על גרמניה לשלם פיצויים על הנזקים והסבל שגרמה במלחמה. 4. אורלנדו האיטלקי, הציג אינטרסים איטלקים מובהקים, לפיהם דרש שתמולא ההבטחה שניתנה לאיטליה עם כניסתה למלחמה שהיא תקבל בסופה שטחים מאוסטרו-הונגריה.
חוזה ורסאי • החתימה על חוזה ורסאי • מפגש של נציגי 4 הגדולות-1919
תוצאות המלחמה המשך, חוזה ורסאי הסכם ורסאי: לאחר משא ומתן ארוך בין 4 הגדולות, נוסח חוזה ורסאי- אשר היה רחוק מרוח 14 הנקודות של נילסון. גרמניה נאלצה לחתום על המסמך בטקס חתימה חגיגי שנערך באמון ורסאי ב-28/6/1919( באולם המראות, אותו אולם בו הוכתר ב-1971, קיסר גרמניה המאוחדת). הגבלות חמורות מוטלות ל גרמניה- חוזה ורסאי הטיל על גרמניה ועל בעלות בריתה את האחריות והאשמה של המלחמה. נקבע כי גרמניה ושותפותיה אחריות על כל האבדות,הנזקים וההפסדים שנגרמו למדינות השונות ולעמיהן, שכן המלחמה נכפתה על בנות ברית ההסכמה והמדינות הידידותיות, על ידי גרמניה ושותפותיה שינויים טריטוריאליים- חבל אלזס-לורן יוחזר ע"י הגרמנים לצרפת, אזור הריין יהיה מפורז ללא יחידות צבא, חבל הסאר, העשיר במכרות, שהיה בידי גרמניה יופקד בידיים בינ"ל ל-15 שנה במהלכן תפוקת מכרות הפחם תהיה של צרפת. במזרח פינתה גרמניה את צבאה מאדמת רוסיה ובשטחים שהתפנו קמו מדינות עצמאיות (פינלנד, המדינות הבלטיות- ליטא לטבייה ואסטוניה). גרמניה איבדה שטחים גם לטובת פולין.
המשך תוצאות המלחמה-החלטות חוזה ורסאי הגבלות צבאיות חמורות- המטה הצבאי של גרמניה פורק, נאסר גיוס חובה ולגרמניה הותר להחזיק צבא של עד-100 אלף חיילים בלבד אשר הועמדו תחת פיקוח המדינות המנצחות. הצי הגרמני צומצם והותר לגרמניה להחזיק 14 אונות בלבד. נאסר להקים ביצורים ולרכוש צוללות,מטוסים ונשק כבד. הפיצוי הכספי- היה כבד מאוד על הגרמנים. הוחלט שגרמניה תשלם פיצויים התחלתיים של 5 מיליארד דולר וכי ב-1921 ידונו מחדש בשאלת הפיצויים. הגבלות מדיניות- על הגרמנים הוטלו הגבלות מסוג זה בכדי לנוע מגרמניה להתחזק. נאסר עליה לכרות ברית עם אוסטריה ונאסר על מיעוטים גרמניים במדינות חדשות (כמו פולין וצ'כוסלובקיה), להעלות תביעות להגדרה עצמית ולאוטונומיה. ארגון בינ"ל לשמירת השלום והביטחון- ב-1/1920 הוקם חבר הלאומים, ארגון בינ"ל ראשון מסוגו, אשר נועד לשמור על בטחון ושלום העולם ולהיות ערב לשלמותן הטריטוריאלית של המדינות השונות. המדינות שהצטרפו אליו התחייבו ליישב סכסוכים בדרכי שלום בלבד! (הסנט האמריקאי לא אישר את חוזה ורסאי ולכן ארה"ב מעולם לא הייתה חברה בארגון זה). חבר הלאומים היווה את הבסיס לארגון האומות המאוחדות (האו"ם) שהוקם ב- 6/1945, לאחר סיום מלה"ע ה-2.
סיכום כללי של תוצאות והשלכות המלחמה 9 מיליון הרוגים 23 מיליון פצועים 300 מיליון דולר נזקים. קריסת האימפריות הותיקות ( רוסיה, טורקיה, הקיסרות הגרמנית, אוסטרו-הונגריה) הטלת אשמת המלחמה על גרמניה- סנקציות/מגבלות קשות כנגדה ( כלכלית וטריטוריאלית : :צמצום בכוח הצבאי ובייצור נשק, פיצויים במיליארדים למעצמות הברית, ויתור על שטחים-פולין ואחרות). הקמת מוסד בין לאומי- חבר הלאומים, במטרה שיפקח על מדיניות של שלום וימנע עימותים בין מדינות.. הקמת משטרי מנדטים ( לדוגמא במזרח התיכון- בישראל, ירדן,סוריה, לבנון וכו') הקמת 9 מדינות חדשות- יוגוסלביה, הונגריה, אוסטריה, פולין צ'כוסלובקיה, פינלנד ו-3 הבלטיות (ליטא לטבייה ואסטוניה). שינוי מהפכני במשטרי מדינות: ברוסיה ממשטר הצאר למשטר קומוניסטי, בגרמניה ואוסטריה ממשטרי קיסרים למשטרים דמוקרטים, באיטליה- עליית הפאשיזם. הסדר בכלכלי לו הייתה רגילה אירופה שנים רבות- השתנה! עתה לא עוד סחר חופשי בין אירופה לכלל העולם ובינה לבין עצמה, מכסי מגן והסתגרות המדינות בתוך עצמן, מסחר דליל מאוד ומחויבויות כספים גדולות מאוד בעיקר לארצות הברית. תוצאה חברתית- המעמד הנמוך, מעמד הפועלים זוקף קומתו על חשבון ירידת מעמדות כמו האצולה והאריסטוקרטיה. ההמון מחזק את הרצון בדמוקרטיות. מעמד האישה מתחזק בזכות פעולתה בעורף-במלחמה. מערכות חינוך במדינות רבות נפתחו לחלקים גדולים באוכלוסיה. דמוקרטיות חדשות שקמו בעקבות הסכם ורסאי (למעט צ'כוסלובקיה) לא החזיקו מעמד. החלשות דמוקרטיות כמו בריטניה וצרפת- המשאבים שהופנו לצרכי המלחמה אזלו ונגרמה עצירה בצמיחה הכלכלית שהסתמכה על "כלכלת שלום". מאוחר מידי להחזיר הגלגל אחורה שוב לכלכלת שלום. מפעלים נסגרים, עסקים מתמוטטים, אבטלה גבוהה וההתמרמרות כלפי הפוליטיקאים גוברת, הם נתפסים כמושחתים ואשמים במלחמה ובמצב החדש.
