כ"ט בנובמבר 1947 החלטה 181 של חבר הלאומים למה זה חשוב גם היום ?

1. כ"ט בנובמבר 1947 החלטה 181 של חבר הלאומים למה זה חשוב גם היום ?

2. נחזור אחורה בכמה שנים... ב-2 בנובמבר, 1917, אישר הקבינט הבריטי את הצהרת בלפור, בה דובר על הקמת "בית לאומי יהודי" בשטח שיהפוך לימים למנדט הבריטי בארץ ישראל. "ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, ותשתדל במיטב מאמציה להקל על השגת מטרה זו, בתנאי ברור שלא ייעשה שום דבר העלול לפגוע בזכויות האזרחיות והדתיות של עדות לא יהודיות בארץ ישראל או בזכויות ובמעמד המדיני של יהודים בכל ארץ אחרת." הבריטים מקבלים את המנדט על שטחי ארץ ישראל במטרה להכשיר את הקרקע למצב בו יהיו זו לצד זו 2 מדינות, האחת לערבים והשנייה ליהודים. חבר הלאומים כולל סעיף בכתב המנדט העוסק באחריות ממשלת בריטניה ליישום "הצהרת בלפור". סעיף 4 של כתב המנדט קובע הכרה בסוכנות היהודית כגוף ציבורי לשם התייעצות ושיתוף עם השלטונות בארץ ישראל באותם עניינים כלכליים, חברתיים ואחרים הנוגעים להקמת הבית הלאומי היהודי ולאינטרסים של היישוב היהודי בארץ ישראל. …הבריטים באים, אבל לא ממהרים לעזוב.

3. כ"ט בנובמבר • רק 30 שנה אחרי הצהרת בלפור !!! • ביום י"ז בכסלו תש"ח , 29 בנובמבר 1947 זוכה העם היהודי להכרה בינלאומית!!! עצרת האומות המאוחדות (האו"ם) מחליטה על סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל, ועל הקמת שתי מדינות עצמאיות בארץ ישראל – מדינה יהודית ומדינה ערבית. 1917 – 1947 מה קרה באותן שנים שהביא את חבר הלאומים להחלטה שלעם היהודי יש זכות טבעית למדינה?

4. ההצעה נתקבלה… ברוב של 33 קולות, 13 נגד, 10 נמנעו ומדינה אחת נעדרה. בעד:אוסטרליה, אוקראינה, אורוגוואי, איסלנד, אקוודור, ארצות הברית, בוליביה, בלארוס, בלגיה, ברזיל, ברית המועצות, גואטמלה, הרפובליקה הדומיניקנית, דנמרק, דרום אפריקה, האיטי, הולנד, ונצואלה, לוקסמבורג, ליבריה, נורבגיה, ניו זילנד, ניקרגואה, פולין, הפיליפינים, פנמה, פרגוואי, פרו, צ'כוסלובקיה, צרפת, קוסטה ריקה, קנדה, שבדיה. נגד:איראן, אפגניסטן, הודו, טורקיה, יוון, לבנון, מצרים, סוריה, עיראק, ערב הסעודית, פקיסטן, קובה, תימן נמנעו:ארגנטינה, אתיופיה, בריטניה, הונדורס, יוגוסלביה, מקסיקו, סין, צ'ילה, אל סלוודור, קולומביה. נעדרה:תאילנד (אז "סיאם").

5. החלוקה… למעשה, הארץ חולקה לשישה אזורים, שלושה יהודיים ושלושה פלסטיניים, עם נקודות חיבור בין איזור לאזור. ירושלים וסביבותיה (100 קמ"ר לרבות בית לחם) הושארו כמובלעת בינלאומית בחסות נציב מיוחד מטעם האו"ם. מכלל שטחה של ארץ ישראל המנדטורית (כ-26,323 קמ"ר) , נועדו למדינה היהודית 56.74%, כלומר 14,936 קמ"ר, ולמדינה הערבית 42.88%.

6. מפת תכנית החלוקה מדינה יהודית מדינה ערבית פלסטינית ירושלים איזור בינלאומי

7. היהודים מקבלים , הערבים דוחים • קבלת תוכנית החלוקה הייתה החלטה קשה ליהודים, ישובים יהודים רבים נותרו בתחום שהוקצה לפלסטינאים (ביניהם נהרייה ויישובי הגליל המזרחי, המרכזי והתחתון). • הפלסטינאים כעסו, הן בשל עצם העיקרון של חלוקת הארץ, הן משום שהותירה רבים מהם בשטח שהוקצה ליהודים, בעיקר בערים מעורבות כמו חיפה (הערים המעורבות יפו, לוד ורמלה נועדו להיות מובלעות פלסטיניות בשטח המדינה היהודית). • למרות זאת, ניהלה הסוכנות היהודית מאמץ דיפלומטי כבד להעברת ההחלטה בעצרת האו"ם, והפעילה לחצים על נשיא ארה"ב הרי טרומן ועל אישים אחרים בעולם לצורך זה. • קבלת ההחלטה עוררה התפרצות ספונטנית של שמחה ביישוב.

9. למחרת ההחלטה של עצרת האו"ם 29- בנובמבר 1947 פרצה מלחמת העצמאות… ביום ה' באייר תש"ח - 14 במאי 1948 – יום אחד לפני תום המנדט הבריטי בא"י הכריז דוד בן-גוריון על הקמת מדינת-ישראל. מפת מדינת-ישראל עוצבה במלחמה, ולא בעצרת האו"ם. וב- 15במאי 1948 פלשו צבאות מדינות ערב לארץ.

10. בשנת 1949 הסתיימה המלחמה בחתימת הסכמי שביתת-נשק עם סוריה, לבנון, ירדן ומצרים. קווי שביתת-הנשק שנקבעו ב- 1949 היו הגבולות הלכה למעשה ("הקו הירוק") עד 1967.

11. ההכרה הבינלאומית… ב- 11 במאי 1949 מתקבלת ישראל כחברה באו"ם, על בסיס החלטת האו"ם מכ"ט בנובמבר 1947 המכירה בזכותה להתקיים כמדינתו של העם היהודי , מדינה דמוקרטית ושוחרת שלום. תודה על ההקשבה!