ציר הזמן – היסטוריה כללית

1. העת החדשה ימי הביניים העת העתיקה פרהיסטוריה ציר הזמן – היסטוריה כללית תחילת הרנסאנס נפילת האימפריה הרומית הופעת הכתב בשומר המהפכה הצרפתית המהפכה התעשייתית המהפכה האמריקאית

2. ציר הזמן – פרהיסטוריה עד העת העתיקה ______________________________________________________________________ 1200- 3300 - 4000 - תקופת הברזל תקופת הברונזה תקופת הנחושת תקופת האבן (הכלקוליתית) הופעת הכתב בשומר

3. ציר הזמן – העת העתיקה שומר אכד רומא יוון פרס אשור בבל מצרים בניית הפירמידה הגדולה נפילת האימפריה הרומית

4. ציר הזמן – ימי הביניים והרנסאנס ______________________________________________________________________ 1789 1500 1200 ימי הביניים 500 מסעות הצלב המצאת הדפוס התפשטות האסלאם עידן האפלה באירופה המהפכה הצרפתית תחילת הרנסאנס נפילת האימפריה הרומית

5. ציר זמן – העת החדשה המהפכה התעשייתית __________________________________________ 1948 1939-45 1914-18 1848 1789 מלחמת העולם השנייה מלחמת העולם הראשונה אביב העמים הקמת מדינת ישראל המהפכה הצרפתית

6. היסטוריה יהודית _________________________________________________ 1800- תקופת האבות 1300- 965- 586 - 516- 167- 70 הקמת בית המקדש השני מרד החשמונאים יציאת מצרים הקמת בית המקדש הראשון חורבן בית המקדש הראשון חורבן בית המקדש השני

7. תקופת בית ראשון תקופת בית ראשון – תקופת בית המקדש הראשון, החל מהקמתו על ידי שלמה המלך ועד חורבנו ע"י מלך בבל, נבוכדנאצר. לאחר מלכות שלמה נחלק העם היהודי בארץ ישראל לשתי ממלכות: ממלכת יהודה-כללה את שבטי יהודה ובנימין, ובירתה ירושלים. ממלכת ישראל-כללה את יתר עשרת השבטים, ובירתה שומרון. בשנת 722 לפנה"ס החריב סנחריב, מלך אשור, את שומרון, הגלה את תושביה ופיזר אותם ברחבי ממלכתו. גלות זו נקראת גלות אשור. חורבן בית המקדש הפילוג גלות בבל גלות אשור לשתי ממלכות הקמת בית המקדש _______________________________________________________________________ 586 - 722 - 922 - 965 -

8. אשור עתידה להגיע מהמזרח ולכבוש את ישראל גבולות ממלכת יהודה וישראל לא היו קבועים, אלא השתנו בהתאם למלכי הממלכות ולעמים אשר חיו בסביבה. במפה זו מוצגים שטחי הממלכות בשנת 800 לפנה"ס. בגלות אשור אבדו לעם ישראל עשרה משניים עשר השבטים שהרכיבו אותו. עד היום הם נקראים: עשרת השבטים האבודים

10. גלות בבל גלות יהויכין- בשנת 612 לפנה"ס הפכה בבל לאימפריה החזקה ביותר באזור. מלך יהודה יהויקים סרב לקבל את עול המסים שהטילה עליו בבל ומרד בה. כתגובה, עלה מלך בבל, נבוכדנאצר, על ירושלים והטיל עליה מצור. בזמן המצור מת המלך, ובנו יהויכין נכנע. הבבלים החליטו להגלות לבבל עשרת אלפים יהודים בראשות יהויכין, אנשי הצבא, הכוהנים והשרים.

11. גלות בבל נבוכדנאצר המליך על יהודה את צדקיהו, אשר כרת ברית עם מצרים ומרד בבבל. כתגובה חזר נבוכדנאצר לירושלים הטיל עליה מצור וכבש אותה בשנת 586 לפנה"ס. לאחר הכיבוש הוא החריב את העיר והחריב את בית המקדש והגלה מיהודה כ- 80,000 איש, רובם ממשפחות עשירות ומיוחסות. לאחר החורבן נותרו ביהודה ההרוסה יהודים, בעיקר עניים וחסרי אמצעים. נבוכדנאצר הפקיד על יהודה את גדליה בן אחיקם. גדליה נרצח כעבור זמן קצר, ומפחד נקמת הבבלים, יהודים רבים נסו למצרים.

12. היהודים בגלות בבל בניגוד לבני עשרת השבטים שאיבדו את זיקתם לדת היהודית, גולי בבל שמרו על זיקתם הלאומית-דתית, ולא התבוללו עם העמים הנכרים אשר התגוררו בבבל. היהודים בבבל מעמדמצב כלכליעמדות בתחום הדת

13. היהודים בבבל - מעמד • אוטונומיה דתית- בניגוד לאשורים, הבבלים לא ביקשו למחוק את הזהות של הגולים, אלא העניקו ליהודים אוטונומיה דתית מלאה ושמרו על מבנה ההנהגה המסורתי של הקהילה. • כיבוד מעמד המלך יהויכין-מלך יהודה, יהויכין, אשר הוגלה כ 11 שנים לפני החורבן, זכה מהבבלים להכרה במעמדו. הוא נהנה מזכויות השמורות למלך וייצג את העם היהודי כלפי הרשויות. • שמירת מעמדם של הכוהנים, הלויים והזקנים למרות שבית המקדש חרב, נשמר מעמדם של עובדי בית המקדש: הכוהנים והלויים, הדבר מעיד גם על האוטונומיה שניתנה ליהודים וגם על הרצון של היהודים עצמם לשמור על מבנה הקהילה, כהכנה לקראת שיבת ציון בעתיד.

14. היהודים בבבל- מצב כלכלי רוב היהודים שהוגלו לבבל היו ממעמד כלכלי גבוה יחסית, בייחוד הגולים הראשונים מגלות יהויכין, והדבר התבטא במצבם הכלכלי בבבל. • תנאי מחייה טובים-עקב עושרה של הארץ והמדיניות הבבלית, זכו היהודים לתנאי מחייה טובים. לצד חובה לשלם מסים, היהודים קיבלו מהבבלים זכויות ורבים רכשו קרקעות, נהפכו לסוחרים או עבדו כפקידים. • השתלבות במנהל הבבלי-מקורות היסטוריים מעידים כי היו יהודים אשר שירתו בחצר המלכות ומילאו תפקידים חשובים במנהל הבבלי. • ניצלו את פוריות הארץ-רובם המוחלט של היהודים גלו לארם נהריים, האזור בין הנהרות פרת והחידקל. האדמה באזור זה הייתה פורייה מאד, והאזור עצמו היווה נתיב מסחר חשוב מאד. היהודים ניצלו את הקשרים בינם לבין עצמם כדי לזכות בנתח מסחר הולך וגדל.

15. היהודים בבבל- עמדותיהם בתחום הדת גלות בבל העמידה את היהודים בפני מספר אתגרים: כיצד לשמר את אמונתם באל אחד, בקרב עמים עובדי אלילים? כיצד לשמור על זהותם הלאומית רחוק מארצם ואדמתם? כיצד ניתן למלא את החלל שנוצר עם חורבן בית המקדש?

16. כיצד לשמר את אמונתם באל אחד, בקרב עובדי אלילים? עבודת אלילים אמונה בכוחות טבע רבים. לכל כוח (גשם, שמש, רוח וכו') יש אל האחראי עליו. כל אל מיוצג ע"י פסל או סמל. על האדם להקריב קורבנות לכל אל ואל על מנת לזכות ממנו לעושר וברכה. מטרת עבודת האלילים לשכך את כעס האלים ולפייס אותם. מונותיאיזם אמונה באל אחד העולם נברא ע"י אל אחד קדמון ונצחי, מושלם, אינסופי ולא גשמי. האל הוא מקור כל התופעות המתרחשות בעולם. תפקיד האדם בעולם הוא לעבוד את האל ולעשות את רצונו. עבודת האל נועדה למלא את רצון האל ולא את רצון האדם. האל במרכז והאדם משרת אותו האלים הם בעצם כלי בשירות האדם

17. כיצד לשמור על זהותם הלאומית רחוק מארצם? מהי זהות לאומית? תחושת השתייכות לעם מסוים בעל שפה, תרבות, ומוצא משותפים. אחד התנאים להצלחת שימור הזהות הלאומית הוא ישיבה משותפת של העם בארצו. כך נוצרו כל העמים בעולם. כאשר גלה העם היהודי נוצרה בעיה אדירה: העם התפזר בארץ אחרת (בבל) ועמד בפני התבוללות עם עמים אחרים. בכל ההיסטוריה אין דוגמא אחרת לעם אשר שמר על זהותו בלאומית מחוץ למולדתו!

18. כיצד ניתן למלא את החלל שנוצר עם חורבן בית המקדש? עם חורבן בית המקדש פסקה עבודת הקורבנות. הדבר יצר חלל אדיר משום שעבודת הקורבנות סימלה את הקשר היומיומי בין העם היהודי לבין האל. לאחר החורבן נוצר צורך למלא את החלל הזה במשהו אחר. על שלושה דברים העולם עומד- על התורה ועל העבודה ועל גמילות-חסדים הכוונה לעבודת הקורבנות

19. 3

20. היהודים בבבל- עמדותיהם בתחום הדת • תפיסת החורבן כעונש על עבודת אלילים חורבן בית המקדש נתפס כאירוע שאינו מקרי אלא כעונש מידי האל. העם נענש על עבודת האלילים, אשר פרחה בקרבו בתקופת בית ראשון, ולכן הדרך הטובה ביותר לקרב את החזרה לארץ ישראל היא לחזק את האמונה באל אחד. • מונותיאיזם כאמצעי להגדרה עצמית התחזקות האמונה באל אחד נועדה גם על מנת להתבדל משאר העמים באזור, אשר היו עובדי אלילים. המונותיאיזם אפשר ליהודים להגדיר את עצמם ולהעניק להם תחושת עליונות דתית.

21. היהודים בבבל- עמדותיהם בתחום הדת • נבואות נחמה בגלות בבל פעלו בקרב היהודים נביאים, ובראשם ירמיהו ויחזקאל. הם עודדו את העם לחזור בתשובה, לכפר על חטאיהם ולהתכונן לחזור לארץ ישראל. הנביאים התייחסו לגלות כמצב זמני, וטענו שהגאולה תלויה בשמירה על חוקי התורה. • בתי כנסת ולימוד תורה - הוקמו בתי כנסת אשר נועדו לשמש כתחליף זמני לבית המקדש. במקום הקרבנות שאסור היה להקריב הותקנו תפילות, וכך נמשכה העבודה הדתית. - החל תהליך גיבוש כתבי הקודש. - גברה החשיבות של לימוד התורה כאמצעי לשמירת הייחוד הדתי והלאומי של היהודים. - עלה מעמד הסופרים: אנשים בקיאים בתורה, אשר העתיקו ספרי התורה, ושימשו גם כמסבירים ומלמדים עבור העם.

22. יש להבין! הכמיהה לחזור לארץ ישראל ולבנות את בית המקדש חיזקה את הקשר בין היהודים לבין התורה והמצוות. דווקא בימי גלות בבל, התגברה האדיקות הדתית וחל שינוי חשוב בתודעה של העם. לאחר החורבן, העם הבין כי האמונה שלו באל אחד אינה תלויה בישיבתו בארץ אלא אוניברסאלית- גם בעודו יושב בבבל, בקרב עובדי אלילים וללא בית מקדש, ניתן להמשיך ולעבוד את האל.