200 likes | 429 Views
תכנון בעזרת תרחישים Scenario Planning. “… לילה ירד, והברברים לא הגיעו. וכמה מאנשינו בספר הודיעו שהברברים לא קיימים יותר. אז מה יקרה לנו עכשיו, כשאין ברברים? הרי ככלות הכל, איתם ידענו מה לעשות.”. קונסטנטין קוופי (1863 - 1933). העיוור והפיל מראות בתרחיש שיטת עבודה לפתוח ופריצות דרך.
E N D
“… לילה ירד, והברברים לא הגיעו. וכמה מאנשינו בספר הודיעו שהברברים לא קיימים יותר. אז מה יקרה לנו עכשיו, כשאין ברברים? הרי ככלות הכל, איתם ידענו מה לעשות.” קונסטנטין קוופי (1863 - 1933)
העיוור והפילמראות בתרחיששיטת עבודה לפתוח ופריצות דרך
הכל סיפורים • התחילו להבחין בין… • מה שיקרהpredetermined elements • מה שיכול לקרות uncertainties “מה שיקרה” - משותף לכל תרחיש אפשרי. “מה שיכול לקרות” - קובע את השוני בין התרחישים השונים. סביב כל תרחיש נבנה סיפור שלם היוצר תמונה קוהרנטית של עתיד אפשרי
תכנון מונחה תרחישים • תכנון מונחה תרחישים הינה גישה אשר מתבססת על ניתוח תרחישים ככלי מרכזי לאורך מחזור החיים של המערכת • גישה זו מאגדת בתוכה מגוון עקרונות וכלים המעניקים יכולת ניתוח ועיצוב של מערכות שונות.
מהו תרחיש ? תרחיש הינו תיאור שמכיל את ארבעת האלמנטים הבאים: • שחקנים • רקע על השחקנים והסביבה בה מתרחש האירוע • המטרות והיעדים של השחקנים • רצף של אירועים ופעולות התרחיש יכול להיות מוצג במגוון דרכים ואמצעים: • סיפור בטקסט • סרט וידאו • משחק תפקידים • ועוד..
תרחישים אינם תחזית רגילה זווית הראיה תרחישים תחזית מימד הזמן
מה נדרש מתרחיש? • להתאים לעובדות הידועות. • לתאר סביבת פעולה אפשרית. • להיות אמין, מעניין ומאתגר. • לחשוף את האפשרויות הקיצוניות המסכנות מודל פעולה קיים. • סט תרחישים אמור להציג קשת של “עתידים אפשריים”. • התרחישים הכלולים אמורים להוציא זה את זה. • ארבעה תרחישים אמורים לספק את כל צרכי התכנון.
איך בונים תרחישים? זיהוי סוגיות מפתח בנית תכנית ליבה התאמת תכניות לתרחישים קביעת מטרות בנית תרחישים לימוד והתעדכנות מתמידים
שלב א’ - קביעת מטרות התהליך • עבור מי נבנים התרחישים? • מה טווח הזמן הנדרש? • אילוצים אפשריים בתהליך התכנון. • לוח זמנים.
שלב ב’ - זיהוי סוגיות מפתח זיהוי עוצמות וחולשות מבית איתור הזדמנויות ואיומים בסביבה החיצונית סוגיות מפתח
בחירת הנושאים המרכזיים מידת השפעה בלתי נמנעים אי וודאות קריטית לא משמעותיים מידת אי הוודאות
שלב ג’ - בניית התרחישים • זיהוי מחוללי השינוי הרלבנטיים העיקריים. • יצירת הסכמה על ההשפעה האפשרית של כל אחד מהם. • זיהוי מה שהוא בלתי נמנע ולכן ייכלל בכל התרחישים. • איפה טמונות חוסר הוודאויות ואיך הן קשורות זו לזו. • בנית הסיפורים.
הכנת התרחישים מחייבת לימוד מעמיק • על אף אופיים הסיפורי, התרחישים אמורים להתבסס על מידע אמין - המצב הנוכחי • ותחזיות מקצועיות. • מומחי SHELL מכינים סט תרחישים חדש במשך שלוש שנים שעיקרן מוקדש • ללימוד כל המידע העדכני.
התרחישים אינם נבדלים על פי הסוגיות המיידיות • על מנת להגיע לארבעה תרחישים עיקריים • יש לקבוע את שני המשתנים העיקריים שיגדירו את השוני בין ארבעתם תרחיש ב’ תרחיש א’ משתנה I תרחיש ד’ תרחיש ג’ משתנה II
דוגמה א’ - תרחישים לאינטרנט CENTRALIZED SOCIETY CONSUMERLAND ECOTOPIA I WE I WILL NEW CIVICS FRAGMENTED SOCIETY
דוגמה ב’ - תרחישים למערכת החינוך בארה”ב HIERARCHICAL private ORTHODOXY EXCLUSIVE INCLUSIVE WIRED FOR LEARNING LEARNING SOCIETY PARTICIPATORY
ושוב… הכל סיפורים • הגדרת גבולות התרחישים איננה סוף פסוק. • יש למלא תוכן את התרחיש בעזרת סיפור המתייחס לכל ההיבטים הרלבנטיים לנושא הנדון. • למרות הדמיון בין המשתנים, הסיפור שסופר בתרחישי האינטרנט היה שונה מהסיפור שסופר בתרחישי החינוך. הגשת התרחישים כסיפורים מסייעת לקליטתם על ידי הצרכנים השונים
התרחישים ככלי להשגת הסכמה פוליטית • תהליך מונט פלור בדרום אפריקה הוא רק אחד מכמה תהליכים • פוליטיים ,שנוהלו במקומות שונים בעולם, ושעשו שימוש בתכנון • בעזרת תרחישים. • השיטה נבחרה מתוך הערכה כי היא יכולה לתת למשתתפים כלים • מתאימים יותר ללימוד הסוגיות שעל הפרק מאשר הכלים שבהם • השתמשו עד עתה. • רוב הפרוייקטים מוערכים כפרוייקטים מוצלחים שהייתה להם • השפעה על מקבלי החלטות.
ומה היו הצירים בדרום אפריקה? מבוקרת מידת “ההסכמה הלאומית” נמוכה גבוהה פופוליסטית מדיניות חברתית