1 / 9

Carlo Umilta

Localization of Cognitive Functions in the Brain Does Allow One to Distinguish Between Psychological Theories. Carlo Umilta. לא קל לקבוע האם תיאוריה מיוצגת ברמה הפסיכולוגית בלבד. ההפרדה בין מחקרי לוקליזציה למחקרים שמבחינים בין תיאוריות פסיכולוגיות מתחרות היא מלאכותית.

baker-diaz
Download Presentation

Carlo Umilta

An Image/Link below is provided (as is) to download presentation Download Policy: Content on the Website is provided to you AS IS for your information and personal use and may not be sold / licensed / shared on other websites without getting consent from its author. Content is provided to you AS IS for your information and personal use only. Download presentation by click this link. While downloading, if for some reason you are not able to download a presentation, the publisher may have deleted the file from their server. During download, if you can't get a presentation, the file might be deleted by the publisher.

E N D

Presentation Transcript

  1. Localization of Cognitive Functions in the Brain Does Allow One to Distinguish Between Psychological Theories Carlo Umilta

  2. לא קל לקבוע האם תיאוריה מיוצגת ברמה הפסיכולוגית בלבד. • ההפרדה בין מחקרי לוקליזציה למחקרים שמבחינים בין תיאוריות פסיכולוגיות מתחרות היא מלאכותית. מובאות שתי דוגמאות מתחום הקשב לשימוש בלוקליזציה ובדימות תפקודי להבחנה בין תיאוריות. השגות על הבסיס התיאורטי של Coltheart

  3. ממצא: הזנחת צד מתרחשת בשיעור גבוה הרבה יותר בפגיעות פריאטליות ימניות (הזנחת צד שמאל) מאשר בפגיעות פריאטליות שמאליות (הזנחת צד ימין). neglect

  4. תיאוריות פסיכולוגיות: • Heliman: קיימים שני מנגנוני קשב להפניית קשב ימינה ומנגנון יחיד להפניית קשב שמאלה. • Bisiach & Vallar:הגרידאנט של ייצוג המרחב הינו תלול יותר בהמסיפרה שמאל מאשר בהמיספרה ימין. • Kinsborne: ה-bias לקשב ימינה, שנגרם ע"י המיספרה שמאל, חזק יותר מה-bias לקשב שמאלה, שנגרם ע"י המיספרה ימין. neglect

  5. בדימות תפקודי נצפתה עליה באקטיבציה פריאטלית בילטרלית בהפניית קשב ימינה ועליה באקטיבציה פריאטלית ימנית בהפניית קשב שמאלה. ממצאי הדימות תומכים במודל של Heliman. neglect

  6. קשב אנדוגני- מופנה למרחב בתהליכי top-down • קשב אקסוגני- נתפס על ידי גירוי בולט בתהליכי bottom-up האם מדובר במנגנון יחיד שיכול להיות מופעל אנדונגנית ואקסוגנית או בשני מנגנונים נפרדים? Endogenous vs. Exogenous attention

  7. סמן אקסוגני מביא תחילה להגברת הקשב לאזור במרחב שהוא מסמן ובהמשך לאינהיביציה באזור זה. סמן אנדוגני סמן אקסוגני Endogenous vs. Exogenous attention

  8. מדימות תפקודי עולה, כי אכן קיימות שתי מערכות קשב נפרדות: • קשב אנדוגני- dorsal parieto-frontal • קשב אקסוגני- ventral parieto-frontal FEF IPs/SPL TPJ (IPL/STG) Endogenous vs. Exogenous attention VFC (IFg/MFg) Corebtta & Shulman, 2002

  9. קיימות בעיות בפירוש התוצאות: • לעיתים הסמן ה"אקסוגני" הוא אינפורמטיבי לגבי מיקום מרחבי, ואז הממצא המוחי שמתקבל הוא ערבוב של הפעלה אקסוגנית ואנדוגנית. • יש צורך בפאזת האינהיבציה כדי לקבוע שאכן מדובר בגירוי אקסוגני. אך לא ניתן למדוד אינהיביציה בדימות תפקודי! • חפיפה בין הרשת שקשורה להפנית קשב מרחבית לרשת שקשורה בסקאדות. עם זאת, הדוגמאות מראות שניתן להשתמש בדימות מוחי ובלוקליזציה להשוואה בין תיאוריות פסיכולוגיות מתחרות! Endogenous vs. Exogenous attention חזרה לראשי

More Related