ד"ר גלעדה אבישר

חינוך מיוחד בעידן של סטנדרטיםנייר עמדה לכינוס הארצי תכנון לימודים בעידן של סטנדרטים3 ביולי, 2006האגודה הישראלית לקידום חקר תכניות לימודיםמכללת בית ברל ד"ר גלעדה אבישר

הנחות יסוד • למערכות חינוך מיוחד נבדלות יש צורך בסטנדרטים שונים. • ביישום החלת סטנדרטים על תלמידים בעצ"מ* יש יותר "רווחים" מאשר "הפסדים". • כדי שתלמידים בעצ"מ המשולבים בחינוך הרגיל יוכלו לעמוד בסטנדרטים יש להפעיל מערך של התאמות קוריקולריות. * בעלי צרכים מיוחדים

למערכות חינוך מיוחד נבדלות יש צורך בסטנדרטים שונים כי: מזה כ – 4 עשורים, תלמידים בעצ"מ מקבלים שירותי חינוך במגוון מסגרות שניתן למקמם על קו רצף (המכונה "רצף שירותים" – Cascade of Services ) שילוב מלא הפרדה מלאה

עיקר המחקרים העוסקים בסטנדרטים בחינוך מיוחד מתייחסים לתלמידים בעצ"מ המשולבים בחינוך הרגיל. • "שילוב מלא" (Full Inclusion) לא הוכיח את עצמו כיעיל עבור תלמידים עם נכויות מורכבות וקשות. • יש הבדלים מהותיים בין שתי מערכות חינוך אלה.

חינוך רגיל וחינוך מיוחד – מה ביניהם?

כלומר: • במסגרות החינוך המיוחד הנבדלות לומדים תלמידים עם נכויות מורכבות וקשות הפוגעות באופן משמעותי בתפקודם הכללי וביכולות הלמידה שלהם. • המטרה העיקרית של חינוכם היא להקנות להם מיומנויות יסוד לתפקוד עצמאי ככל האפשר למשל, תקשורת, עיבוד מידע, פתרון בעיות, מיומנויות חברתיות (כמקובל)

ביישום החלת סטנדרטים על תלמידים בעצ"מ יש יותר "רווחים" מאשר "הפסדים" ממצאי מחקרים, בעיקר מארה"ב, למשל: • Furney, K.S. Hasazi, S.B. ClarkqKeefe, K. & Hartnett, J. (2003). A longitudinal analysis of shifring landscapes in special and general education reform. Exceptional Children, 79(1), 81-94. • Ysseldyke, J. Nelson, J.R. Christenson, S. Johnson, D.R. Dennison, A. Triezenberg, H. Sharpe, M. & Hawes, M. (2004). What we know and need to know about the consequences of high-stakes testing for students with disabilities. Exceptional Children, 71(1), 75-94. • Nagle, K. Yunker, C. & Malmgren, K.W. (2006). Students with disabilities and accountability reform. Journal of Disability Policy Studies. 17(1), 28-39.

"רווחים" • שינוי בתפיסת המורים את התלמידים בעצ"מ. • העלאת רף הציפיות מתלמידים בעצ"מ. • חוויות הצלחה במבחנים כלליים לתלמידים בעצ"מ. • הזדמנות ליצירת שפה מקצועית אחידה בין צוותי מורים בחינוך משלב ובין צוותי מורים ומטפלים בחינוך מיוחד (נבדל). • יצירת רצף בהוראה לתלמידים בעצ"מ באשר הם. • יתר גמישות בבתי הספר בכל הנוגע לדרכי הוראה ולדרכי הערכה.

פיתוח תלב"ס במערכות חינוך נבדלות. • יתר שיתוף של תלמידים בעצ"מ בלמידה בבית הספר המשלב. • נגישות לתכנית הלימודים הכללית. • הזדמנות לצוותי תח"י* לעבוד על בסיס נתונים בלתי תלויים. • גיוון בדרכי הוראה בכיתה המשלבת. • הזדמנות לשתף הורים בנתונים אובייקטיביים על יכולות ילדיהם. * תכנית חינוכית יחידנית IEP

"הפסדים" או חששות וקשיים • הישגיהם הנמוכים של תלמידים בעצ"מ מציגים תמונה עגומה על רמת בית הספר. • ההתאמות מרוקנות את המבחנים הכלליים מתוכנם וממשמעותם. • איך, מתי ועל ידי מי תיקבענה ההתאמות? • קשה לתאם בין הסטנדרטים לבין התח"י או מה צריכות להיות הזיקות בין התכנית האישית לבין הצורך לעמוד בסטנדרטים כלליים?

מעצם היות תלמידים אלה בעצ"מ "הם אינם מסוגלים לעמוד בסטנדרטים". • למורים המלמדים בכיתות המשלבות אין את הידע הפדגוגי הנדרש להוראה בכיתה עם מקדם גבוה של שונות. • למורי חינוך מיוחד אין ידע בהוראת מקצועות הלימוד (התכנים). • מנהלי בתי-הספר לא תמיד מבינים בפדגוגיה.

התאמות קוריקולריות • מונח זה מתייחס לשינויים בסביבת הלמידה (תכנים וחומרים), בדרכי ההוראה ובדרכי ההערכה (בחינות ומבחנים כלליים). • התאמות קוריקולריות מאפשרות לתלמידים בעצ"מ לעקוף את תחומי הקושי ולתת ביטוי הולם לידע שרכשו ללא המגבלות הנובעות מהלקות.

התאמות במבחנים • שינויים במימדי הזמן • שינויים במקום הבחינה • שינויים בצורת ההגשה של הבחינה • שינויים בצורת הגשת התשובות • חלופות למבחן • מענה ארגוני

ולסיכום: תכנית לימודים מבוססת סטנדרטים מגדירה מה צריך התלמיד ללמוד. הסטנדרטים מתייחסים לתחומי התוכן, לרמת הביצוע הנדרשת ולהזדמנויות למידה.

לתלמידים בעצ"מ המשולבים בחינוך רגיל יש לאפשר נגישות לתכנית הלימודים ולמבחנים הכלליים. • נגישות מחייבת יישום התאמות קוריקולריות. • יש לפתח סטנדרטים רלבנטיים לתלמידים בעצ"מ בחינוך המיוחד הנבדל. • יש לפעול להתאמת תכניות הכשרה והשתלמות למורים.

תודה על תשומת הלב!

ד"ר גלעדה אבישר