מתקני התפלה בישראל

משרד האוצר החשב הכללי מתקני התפלה בישראל ביה"ס להנדסה - אוניברסיטת ת"א 18 בינואר 2010

פריסת מתקני ההתפלה בישראל גליל מערבי (50) חדרה (127) שורק (150) פלמחים (45) אשדוד (100) אשקלון (120) - מתקן בתכנון - מתקן קיים

כמות המים המותפלים (מיליוני מ"ק)

תהליך ההתפלה בישראל • אוסמוזה הפוכה - הפעלת לחץ על תמיסה עם ריכוז מומסים גבוה (מי-ים) בכדי לגרום למים לעבור דרך ממבראנה חדירה למחצה ולהפוך לתמיסה עם ריכוז מומסים נמוך מאוד (מי מוצר). 4

PPP - מאפיינים תקופת זיכיון ארוכה (20-35 שנה) שיתוף פעולה בין המגזר הפרטי למגזר הציבורי תשתית הכוללת היקף משמעותי של שירות או תפעול PPP פעילויות המגזר הפרטי - תכנון, הקמה, מימון, תפעול, תחזוקה, מכירת שירות / מוצר ניצול היתרונות היחסיים של המגזרים השונים ע"י חלוקת סיכונים נכונה ביניהם

השחקנים העיקריים ומבנה ההתקשרות ממשלה - מזמין העבודה חברת מטרה (SPC( גורם מממן בעלי מניות חוזה תכנון והקמה שירותי תפעול (EPC) חוזה תפעול שירותי תפעול (O&M ( 6

חלוקת סיכונים בין המגזר הציבורי לפרטי חלוקה אופטימאלית של הסיכונים מעבירה כל סיכון לגורם בעל היתרון בניהול באותוסיכון מגזר פרטי:מגזר ציבורי: • סיכוני הקמה (לרבות לו"ז ועלויות הקמה) • סיכוני תפעול (לרבות גביה) • סיכונים טכנולוגיים • שינויי חקיקה (למעט מפלה) • סיכונים פיננסיים • סיכונים פוליטיים • פינויים והפקעות • ארכיאולוגיה משותף: סיכוני ביקוש כוח עליון סיכוני תכנון ראשוני

תשתית ארגונית - "המדינה" רשות ממונה וועדת מכרזים בינמשרדית ועדת היגוי חברה ייעודית משרד האוצר משרד התשתיות הלאומיות רשות המים ענבל - אגף הפרויקטים WDA, JPTA, CTA 1 2 חוצה ישראל, נת"ע המכרז ניהול הסכם הזיכיון יועצים מקצועיים יועצים פיננסים יועצים משפטיים 8

מאפייני ההתקשרויות במתקני ההתפלה • הזוכה מתחייב לתכנן, לממן, להקים ולתפעל את מתקן ההתפלה לאורך תקופת הזיכיון, ולהעבירו לידי המדינה בסוף תקופת הזיכיון • המתקן הינו בבעלות המדינה ובסוף התקופה מועבר לידיה. למדינה זכות להשתלט על המתקן במקרה של הפרה יסודית של הזכיין • תקופת ההתקשרות • הסכם מימון פיננסי – 12 חודשים • הקמה – 28-34 חודשים • כל תקופת הזיכיון – 25-27 שנים

תהליך בחירת הזוכה (שורק) • עמידה בתנאי סף מחמירים מבחינת איכות המים, איכות המתקן ושמירה על הסביבה • בדיקת איכות ההצעה (20%): • פרק הנדסי – 7.5% • פרק פיננסי – 7.5% • פרק סביבתי – 5% ציון סף – 60 בכל פרק • בדיקת הצעת המחיר (80%):

הצעת המחיר • הצעת המחיר כוללת ארבעה מרכיבים: • תשלום קבוע ( דו חודשי) – אינו מותנה בביקוש אלא בזמינות הייצור בלבד. מיועד לכסות את עלויות ההקמה ועלויות המימון • תשלום משתנה – משולם רק עבור מים שנרכשו ממתקן ההתפלה. מיועד לכסות את העלויות המשתנות בייצור • הצמדה לסל מדדים, בהתאם לבחירת הזכיין • הגנה על שינויים בריביות לטווח קצר וארוך

מתקני ההתפלה בישראל

עלות הקמה ותפעול של מתקן התפלה עלות הקמת מתקן התפלה המספק 100 מלמ"ק מים בשנה – כ- 1.4 מיליארד ש"ח עלות הפעלה שנתית – כ- 200 מליון ₪ עלות כוללת מהוונת – כ- 4 מיליארד ₪

הסיבות העיקריות למחירים הנמוכים בישראל • הקטנת החשיפה של היזמים לסיכונים ע"י מתן התחייבויות ממשלתיות לכיסוי ההשקעה • ניסיון מצטבר מוצלח בעבודה עם ממשלת ישראל • הקמת מתקני התפלה גדולים • הפעלת מערכות השבת אנרגיה חדשניות בעלות יעילות גבוהה • הקמת תחנת כוח מקומית ליצור עצמי ו/או תפעול המתקן במשטר תעו"ז

מתקן התפלה באשדוד • ב- 2001 החליטה הממשלה כי חברת מקורות תקים מתקן להתפלת מי-ים בהיקף של 45 מלמ"ק בשנה באשדוד, ללא מכרז. עד כה החברה לא הצליחה להקים את הפרויקט • ב- 2008 החליטה הממשלה שוב על הקמת הפרויקט בהיקף של 100 מלמ"ק בשנה, כאשר מחיר המים ייקבע ע"י ועדת המכרזים הבין-משרדית להתפלת מי-ים • ועדת המכרזים החליטה כי בהתבסס על המחיר שנקבע בשורק, בהתאמות הנדרשות, מחיר השוק המתאים למתקן אשדוד הינו 2.36 ₪ למ"ק • התאמות בגין יתרון לגודל ועלויות אנרגיה

מתקן התפלה באשדוד (המשך) • מקורות הודיעה כי היא אינה יכולה לעמוד במחיר ודורשת מחיר של 2.86 ₪ למ"ק • המשמעות – נטל על הציבור בסכום של 50 מיליון ₪ בשנה ו- 800 מיליון ₪ לאורך כל חיי הפרויקט, ייקור נוסף של תעריפי המים בעתיד

סיכום • בעשור האחרון נכנסה מדינת ישראל באופן הדרגתי לעידן שבו המקור העיקרי למי שתייה יהיה מי-ים מותפלים • ההחלטה להקים את מתקני ההתפלה באמצעות מכרזים בינלאומיים הביאה לכניסת שחקנים חדשים למשק המים ויצרה תחרות בשוק שנשלט ע"י מונופול ממשלתי • ירידת מחירי המים ממכרז למכרז מעידה על עליה בעוצמת התחרות והאטרקטיביות של מתקני ההתפלה בישראל

תודה

מתקני התפלה בישראל