530 likes | 780 Views
מצגות קלריטה ואפרים. August Macke. אוגוסט מקה 1887-1914 צייר גרמני, מקבוצת "הפרש הכחול", שחבריה היו: קנדינסקי, פרנץ מרק, פאול קליי ואלקסי פון יולנסקי.
E N D
מצגות קלריטה ואפרים August Macke
אוגוסט מקה 1887-1914 צייר גרמני, מקבוצת "הפרש הכחול", שחבריה היו: קנדינסקי, פרנץ מרק, פאול קליי ואלקסי פון יולנסקי. ברגישותו האומנותית היה המעולה שבחבורה. בשנותיו האחרונות יצר חזונות משובבים את הלב, ליריים ומלאי תוגה, של עולם הכרך – נשים הדורות בלבושן וילדים משחקים בפרק.
אשתו של האומן (1909)
אוגוסט מקה, אחד מהחברים הבולטים בקבוצה האקספרסיוניסטית הגרמנית "הפרש הכחול", חי בתקופה הבולטת בהתחדשות באמנויות בארצו, ובו בזמן שהתפתחו בה הנטיות האקספרסיוניסטיות, חדרו לתוכה השפעות התנועות החדשניות מארצות השכנות. מקה ידע לשבץ ביצירותיו את ההיבטים שעניינו אותו מתנועות אלה.
רוב חייו היוצרים חי בבון, למעט תקופות מעטות בהן חי ליד אגם טון, שוויץ, ומספר נסיעות לפריז, איטליה, הולנד וטוניס. בפריז, שאליה נסעה לראשונה ב1907, הכיר את עבודות האימפרסיוניסטים, וזמן קצר לאחר מכן, שהה בברלין בסטודיו של לוויס קורינט. סגנונו האמנותי החל בתוך האימפרסיוניזם . ב1910, הודות לחברו פרנץ מרק הכיר את קנדינסקי והיה חלק מקבוצת "הפרש הכחול" ופעילותיו.
ב1912 פגש בפריז את רובר דלונה, היווה למקה גילוי מפתיע. הקוביזם הכרומטי של הצייר הצרפתי, שאפולינר כינה "אורפיזם", החל לשלוט ביצירותיו באותה תקופה.
Bright Women in front Of the hat shop
האווירה האקזוטית של טוניס, אליה נסע ב1914 יחד עם פול קלי ולואי מולה, השפיע בחוזקה על ציוריו האחרונים לחייו, המלאי אור והנחשבים כיצירות מופת בצבעם. Bazar
אגוסט מקה וחברו פול קליי בביקורם בטוניס ביקור בטוניס
Turkish Cafe I 1914 View of an Alley 1914
The Market In Tunis 1914 The Market In Tunis
Türkisches Café St. Germain bei Tunis .1914
אקספרסיוניזם תנועה אמנותית שפעלה באירופה, בעיקר בגרמניה. תחילתה בימי מלחמת העולם הראשונה ושיאה בשנת 1920. האמנים אשר השתייכו לזרם אמנותי זה, שאפו לבטא (באנגלית - "to express") ביצירותיהם את עולמם הפנימי כפי שהוא משתקף באופן ראייתם את המציאות. בניגוד לזרמים אמנותיים קודמים (אימפרסיוניזם למשל), אשר דגלו בהנצחה "אובייקטיבית" של המציאות (עד כמה שניתן לייחס את מושג האובייקטיביות ליצירה אמנותית), הרי שהאקספרסיוניסטים השליכו על המציאות המתוארת את מצבי רוחם, רגשותיהם והזיותיהם. באמנויות החזותיות בא הדבר לידי ביטוי בשימוש בצבעים עזים וחריפים וביצירת קומפוזיציות קיצוניות עד כדי עיוות המשרה על הצופה תחושת אי-נוחות ומתח.
באמנות הפלסטית האקספרסיוניסטים יצרו מתוך תגובה לשטחיות של הנטורליזם והריאליזם בשלהי המאה התשע-עשרה, ועמדו בתוקף על זכותם להביע יחס רגשי לנושא שלפניהם, מתוך אמונה שהאמנות האמיתית נובעת מתוך דחף פנימי ואי-אפשר לכפות עליה כבלים של מסורת או מוסכמות. אמונה זו הצדיקה את השימוש בכל אמצעי האמנות להבעת רגשות, כגון סילוף דמויות כדי להקנות להן מראה תוקפני, שילובי צבעים אלימים וספיגת מגוון השפעות מאמנות ימה"ב ומאמנות עממית ושבטית
מבשריה של התנועה היו וינסנט ון גוך , פול גוגן ואדוורד מונק , אולם יוצריה העיקריים היו הגרמנים אמני "הגשר" (ארנסט לודוויג קירכנר , קרל שמידט-רוטלוף , אריך הקל , מקס פכשטיין ואוטו מילר ) ואמני קבוצת "הפרש הכחול" (וסילי קנדינסקי , פרנץ מארק, אוגוסט מקה, אלכסיי פון יבלנסקי, פול קליי ואלפרד קובין). התנועה שלטה באמנויות גרמניה בין השנים 1905 - 1925.
לראשונה השתמשו במושג "אקספרסיוניזם" ב-1911 כדי לתאר תערוכה של ציורים פוביסטיים וציורים קוביסטיים מוקדמים ב"סצסיון" של ברלין. רק כעבור זמן מה נעשה בו שימוש לתיאורה של אמנות גרמנית, בתערוכת "הגשר" בגלרית שטורם בברלין. מהתנועה הושפעו רבים, ביניהם ז'ורז' בראק ופבלו פיקסו , שיצרו ציורים אקספרסיוניסטים בתקופות מסויימות בחייהם.