השימוש באלכוהול ממצאי מחקר 2005

השימוש באלכוהול ממצאי מחקר 2005 ועדת הכנסת למאבק בנגע הסמים 21/12/2005

השימוש באלכוהול בקרב מבוגרים בשנה האחרונה - נתונים באחוזים כשני שליש שותים משקה אלכוהולי כל שהוא. שיעור גבוה יותר שותה יין (שלא במסגרת טקס דתי), יחסית לשתיית בירה. הנתונים דומים לממצאי הסקר הקודם. בנתוני שתיית יין בשבוע האחרון ובחודש האחרון חלה עליה של כ- 4% יחסית לסקר הקודם. מעניין לציין, כי 22% מדווחים, כי השתכרו לפחות פעם אחת בשנה האחרונה. 18% מדווחים, כי שתו לפחות פעם אחת בחודש האחרון, 5 מנות משקה בתוך שעות אחדות.

השימוש באלכוהול בקרב מבוגרים בשנה האחרונה – נתונים משלימים ב-%

השימוש באלכוהול בקרב בני נוער בשנה האחרונה - נתונים באחוזים מעניין לציין כי: כ- 25% מדווחים, כי השתכרו לפחות פעם אחת בשנה האחרונה. כ- 19%, כי שתו לפחות פעם אחת בחודש האחרון 5 מנות משקה בתוך שעות אחדות.

השימוש באלכוהול בקרב בני נוער בשנה האחרונה – נתונים משלימים ב-%

על הקשר בין שימוש בסמים לשתיית אלכוהול מבוגרים: 15.1% מקרב אלה ששותים אלכוהול הודו כי הם משתמשים בסמים. לעומתם רק 1.7% מתוך אלה שלא שותים אלכוהול משתמשים בסמים. נוער: 16.9% מקרב אלה ששותים אלכוהול הודו כי הם משתמשים בסמים. לעומתם רק 3.0% מתוך אלה שלא שותים אלכוהול משתמשים בסמים.

הערכות ארגון הבריאות העולמי בתחום האלכוהול

ארגון הבריאות העולמי WHO ארגון הבריאות העולמי בג'נבה הוא הגוף היחיד בעולם העוסק בכל החומרים הפסיכו- אקטיביים האסורים ושאינם אסורים על-פי חוק

“Public Health Problems Caused by Harmful Use of Alcohol” בשנת 2002 פרסם הארגון דו"ח על מצב הבריאות בעולם על-פיו צריכת האלכוהול מהווה גורם שלישי כסיבה למחלות במדינות מפותחות לאחר עישון סיגריות ולחץ דם גבוה. בשנת 2005 התקבלה החלטה הקוראת למדינות העולם לפתח מדיניות לאומית ואסטרטגיה יעילה להפחתת נזקי השימוש באלכוהול.

מדיניות בתחום האלכוהול מדיניות בתחום האלכוהול מוגדרת במובן הרחב ככל מאמץ מגמתי או החלטה סמכותית מצד הממשלה או קבוצות חוץ ממשלתיות שמטרתן למזער או למנוע את ההשלכות של שתיית אלכוהול. קבוצות המעורבות בתעשיית ייצור האלכוהול הן בעלות השפעה על קובעי המדיניות. ברוב המקרים מדיניות האלכוהול היא תוצר של אינטרסים, ערכים ואידיאולוגיות מתחרות.

מדיניות בתחום האלכוהול המדיניות בתחום האלכוהול מתחלקת ל 3 קטגוריות: 1. מדיניות המכוונת לאוכלוסיה שמטרתה להשפיע על רמת צריכת האלכוהול בכלל האוכלוסיה: באמצעות תמחור ומיסוי מוצרי אלכוהול, פרסומות ומתן חסויות על ידי יצרניות האלכוהול, מגבלות על נגישות השגת האלכוהול, קביעת גיל מינימום בחוק לרכישת מוצרי אלכוהול ולצריכתם, ויסות מידת הצפיפות של המקומות בהם ניתן לרכוש אלכוהול וכן ויסות הימים ושעות המכירה של מוצרי אלכוהול, מגבלות לגבי שתיית אלכוהול באירועים ובמקומות ציבוריים.

מדיניות בתחום האלכוהול 2. מדיניות המכוונת לפתרון בעיות ספציפיות: לדוגמא, נהיגה תחת השפעת אלכוהול – בדיקות רנדומאליות של נהגים 3. מדיניות המכוונת להתערבות טיפולית ביחידים עם בעיות הנובעות מצריכת אלכוהול

דירוג סוגי מדיניות בתחום האלכוהול • נבחנו 32 סוגי מדיניות בתחום האלכוהול על-פי 4 קריטריונים: • הוכחה לגבי מידת יעילות המדיניות. • חיזוק התמיכה המחקרית במדיניות. • מידת בחינת המדיניות במגוון רחב של מדינות ותרבויות. • המחיר היחסי של יישום המדיניות במונחי זמן, משאבים ותקציב.

אופציות המדיניות בתחום האלכוהול הנחשבות ליעילות ביותר • 1.קביעת גיל מינימום לרכישת מוצרי אלכוהול • 2.מונופול של המדינה על מכירה קמעונאית של משקאות אלכוהוליים • 3.מגבלות על שעות וימי מכירה של מוצרי אלכוהול • 4.מגבלות על מידת הצפיפות של מקומות המורשים למכור אלכוהול • 5.הטלת מיסים על מוצרי אלכוהול

אופציות המדיניות בתחום האלכוהול הנחשבות ליעילות ביותר • 6. בדיקות רנדומאליות של רמת האלכוהול בדם • 7. הורדת רמת האלכוהול המותרת בדם • 8. התליית רישיונות נהיגה • 9. מתן רישיון נהיגה באופן הדרגתי לנהגים חדשים • 10.התערבות טיפולית קצרת טווח במצבי שתיינות ושכרות מסוכנים חמשת המדדים האחרונים מתייחסים לשתיית אלכוהול ונהיגה

סוגיות לדיון • מגבלות על מכירה קמעונאית ומידת אכיפתן • האם קיימת מגבלה לגבי שעות המכירה? • האם קיימת מגבלה לגבי ימי המכירה? • האם קיימת מגבלה לגבי מקומות המכירה? • האם קיימת מגבלה לגבי מידת הצפיפות של מקומות מכירה? • מהי רמת האכיפה של המגבלות?

סוגיות לדיון • מגבלות גיל לרכישת משקה אלכוהולי • האם קיימת מגבלת גיל לרכישה במקומות המיועדים לרכישה בלבד (כמו סופרמרקטים, חנויות ועוד)? • האם קיימת מגבלת גיל לרכישה במקומות המיועדים לצריכה (פאבים, ברים, מסעדות)? • מגבלות על צריכת אלכוהול במקומו ציבוריים • האם קיימות מגבלות על צריכת אלכוהול במוסדות רפואיים? במוסדות חינוך? במשרדי הממשלה? בתחבורה הציבורית? במקומות פתוחים (פארקים, רחוב) באירועי ספורט? במקומות בילוי לשעות הפנאי? במקומות עבודה?

הערכות הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול ומשרדי הממשלה הנוגעים בנושא

החלטת הממשלה • ביום כ"ז אייר – 5/6/05, החליטה ממשלת ישראל על העברת הטיפול בתחום האלכוהול לידי הרשות • הלאומית למלחמה בסמים. • 2. בבסיס ההחלטה: הצורך להוביל מדיניות לאומית תוך תאום כלל המשרדים והגורמים הרלוונטיים • המטפלים בנושא. • 3. על בסיס תוכנית עבודה המורכבת מהתחומים הבאים: • מחקר, מניעה, טיפול ושיקום, הכשרת כוח אדם • עבודה בקהילה, קו חם, מרכז מידע, אכיפה, חקיקה

אלכוהול – רקע כללי אלכוהול (אתנול, אתיל – אלכוהול) מוגדר כסם השייך למשפחת החומרים המדכאים.המשקה נספג במהירות ברקמות בעלות תכולת מים גבוהה כדוגמת המוח וזו הסיבה לדיווח "עלה לי מהר לראש".האלכוהול עשוי להשפיע על תהליכים פסיכולוגיים ופיסיולוגיים הקשורים בביצועים גופניים – הגברת פעילותה של "זרוע החירום" במערכת העצבים ובה בעת קיימת פגיעה פסיכומוטורית. ממחקרים נלמד, כי בעקבות שתיית אלכוהול, חלה ירידה בזמן התגובה (זמן ארוך יותרנדרש על מנת להגיב לגירוי מסוים), נפגמו מיומנויות הקשורות לשיווי משקל והתגלו קשיים קואורדינטיביים בביצוע מיומנויות מוטוריות. האלכוהול גורם נזקים גופניים נרחבים כמו: שחמת הכבד, ניוון של המוח, פגיעות מערכתיות בכלי דם, בעצבים פריפרים ועוד.

הקשר בין אלכוהול לאלימות קורבן האלימות – ברוב המקרים קורבנות האלימות השכיחים ביותר הם בני הזוג, ברוב המקרים בת הזוג של הגבר השתיין. ילדי השתיין נמצאים במקום השני ברשימת קורבנות האלימות, והם אלה שסופגים את נחת זרועו של השתיין וחשופים לאלימות מילולית קשה. בסקר שנערך,ביחידה לטיפול בנפגעי אלכוהול ציינו 73% מבין הנשאלים כי נהגו באלימות פיזית כלפי בת זוגם, ו – 68% ציינו כי נהגו באלימות מילולית קשה. 17% מבין הנשאלים ציינו כי נהגו באלימות פיזית כלפי ילדיהם, 40% נהגו כלפיהם באלימות מילולית. קורבנות אחרים לאלימות השתיין הם חברים לבילוי, עוברי אורח תמימים הנקלעים למקומות פורענות. לעיתים גם אנשי טיפול ועובדי ציבור.

הקשר בין אלכוהול לאלימות מקום האלימות – מרבית אירועי האלימות מתרחשים בבית. בישראל שלא כמו ברוב ארצות המערב, השתייה הביתית היא הנפוצה ביותר. אירועי האלימות מתרחשים בין כותלי הבית אם משום שהבית הוא מקום השתייה המועדף או משום שהשתיין מוצא בבית את קורבן האלימות הנוח לו ביותר. אופי האלימות – האלימות השכיחה ביותר היא האלימות האקטיבית, זו המתבטאת בהתפרעויות, במכות ובמקרים הקשים יותר בפגיעה מינית ואף בגרימת מוות. האלימות הפסיבית, זו המתבטאת בהיעדרות, פוגעת בצורה חמורה ילדים הזקוקים להורה כשהוא נמצא בעולם אחר.

סטטוס מצב קיים – תחום הטיפול המענים הטיפוליים הניתנים כיום והמתחלקים בין משרדי הרווחה והבריאות הנותנים מענה חלקי ביותר לבעיה קיימת. בצד אוכלוסייה של כ – 50,000 מכורים לאלכוהול מספקת המערכת: = 30 מיטות למטרת גמילה. = 15 מיטות בהוסטל. = שירותי מרפאה אזוריים – טיפול אמבולטורי לכ – 1200 איש.

סטטוס מצב קיים – תחום השיקום מערכת השיקום התעסוקתי לנפגעי אלכוהול אינה קיימת. כאן נדרשת הבנה, כי מטופל, מכור, שסיים הליך ארוך ויקר על מנת להיגמל מצריכת האלכוהול, נדרש לתעסוקה, ע"מ לחזור לחיים חדשים. ללא כך – הסיכוי כי יחזור למעגל צריכת האלכוהול, גבוה ביותר וכל העבודה שהושקעה עד כה למעשה ירדה לטמיון. תחום זה ניבחן כיום בכל העולם המערבי לאחר שהובהר כי תחום הטיפול, ללא שיקום משלים, אינו אפקטיבי דיו.

סטטוס מצב קיים – תחום המניעה החינוך למניעת השימוש לרעה בסמים ובאלכוהול, מעצם מהותו, קשור בשמירה על ערך החיים וערך האדם הנברא בצלם, על רוחו, כבודו, חירותו ועצמאותו. מטרת החינוך היא לטפח ולפתח בצעיר כישורים וערכים שיסייעו לו לקבל החלטה שקולה ומבוססת לחיות חיים ערכיים ובריאים ללא שימוש לרעה בחומרים פסיכואקטיביים שונים כגון סמים ואלכוהול. תוכנית המניעה הינה התפתחותית (א' – יב') ומהווה חלק בלתי נפרד מתוכנית הלימודים הכללית ומתוכניות לרווחתו הנפשית של התלמיד. הנושאים הכלולים בה בנויים על בסיס עקרונות המניעה, מותאמים לסביבה בה חי התלמיד, לשלב ההתפתחותי שלו, לרקע התרבותי שבו גדל ולהשפעת "עידן האינטרנט" וכד'.

סטטוס מצב קיים – תחוםהקהילה תחום פיתוח בקהילה הינו נדבח חשוב ביותר במסגרת הטמעה והעברה של כלל הנושאים הקשורים לסוגיית האלכוהול (כמו גם סמים). למעשה – ללא פעילות אינטנסיבית בקהילה הרי שכל פעילות אחרת הינה פעילות חלקית ובסופו של דבר לא מגיעה ליעד המבוקש, למעגל הראשון = ההורים והסביבה הקרובה הן של בני הנוער והן של המשפחה. תחום הקהילה כולל גם את מקומות העבודה, משפחות הנפגעים, חינוך בלתי פורמאלי, ובניית ת"ע אפקטיבית לתאום כלל הגורמים הרלוונטיים בקהילה על מנת לחסוך במשאבים, לרכז פעילות ולעבוד בצמוד לת"ע השנתית כפי שמותווה כיום בתחום הסמים – על ידי הרשות הלאומית למלחמה בסמים. תחום הקהילה מהווה למעשה את זרוע הביצוע של הגופים המייצרים מדיניות ובונים את תוכניות המניעה, טיפול שיקום – זוהי הפוקציה שעליה לתאם ולהוביל את העבודה במסגרת היישובית בכפוף לראש העיר/רשות, ולמנכ"ל הרשות הלאומית למלחמה בסמים.

האסטרטגיה המוצעת כאמור, ליקטו, למדנו, וחקרנו כל דרך אפשרית על מנת להציג אסטרטגיית פעולה בבסיסה: התבססות והתאמה לאמצעים קיימים בכל תחומי הפעילות בנושא המאבק בנגע הסמים, הן ברשות הלאומית והן במשרדי הממשלה הרלוונטיים. אפשרות יישום במינימום עלות ובמקסימום תועלת. מטרת על: לבנות קהילה בריאה ובטוחה יותר על-ידי הפחתה למינימום של הנזקים הנגרמים מצריכת אלכוהול ליחיד, למשפחה ולחברה תוך הכרה ביתרונות הפוטנציאלים לבריאות ומהחינה חברתית של צריכת אלכוהול.

מטרות הפחתה של מספר מקרי המוות הקשורים לשימוש בלתי מושכל באלכוהול (misuse). הפחתת מקרי הפגיעות והמחלות הכרוניות הקשורים לשימוש בלתי מושכל באלכוהול. הפחתת מקרים של פגיעה בסדר הציבורי, אלימות, אלימות בבית ועבירות נוספות הקשורות לשימוש בלתי מושכל באלכוהול. הפחתת רמת הנזק הכלכלי לחברה הקשור לשימוש בלתי מושכל באלכוהול.

הנחות יסוד בבניית האסטרטגייה • התערבות בין משרדית – על מנת להתערב בצורה יעילה ומקיפה בבעיית השימוש לרעה באלכוהול נדרש תיאום ושילוב בין התערבות שיקומית / טיפולית, התערבות חינוכית / מניעתית והתערבות חוקית / משפטית. • 2. התערבות מערכתית – מאחר ומחלת ההתמכרות נתפסת כמחלה משפחתית שבה לא רק תפקודו של המכור נפגע אלא גם תפקודה של כלל המערכת המשפחתית והחברתית, נדרש תהליך טיפולי המתייחס הן לרמת הפרט, הן לרמת המשפחה והן לקבוצות השתייכות רחבות יותר

הנחות יסוד בבניית האסטרטגייה 3. הצעת חוק רישוי ופיקוח – הטיפול יעשה בהתאם לחוק רישוי ופיקוח על מוסדות לטיפול בנפגעי אלכוהול וחומרים ממכרים, עפ"י המלצת וועדת החקיקה. (הרחבה של חוק הרישוי למוסדות לטיפול בנפגעי סמים) 4. שמירת הרצף הטיפולי – מספר מערכות מטפלות ומגישות סיוע לנפגעי האלכוהול: מערכות הבריאות, הרווחה, הקליטה, התעסוקה, המוסד לביטוח לאומי ומערכת אכיפת החוק. האחריות להבטחת הרצף הטיפולי תעשה באמצעות case manager – עובד סוציאלי משרותי הרווחה או ממרכז הטיפול בקהילה המטפל בנפגע האלכוהול לאורך כל שלבי התהליך הטיפולי.

הנחות יסוד בבניית האסטרטגייה 5. חינוך למניעה – ההתערבות היעילה והמשלמת ביותר היא מניעת שימוש לרעה באלכוהול ע"י חינוך, הסברה ושינוי עמדות בשלבים מוקדמים ככל שניתן. חינוך למניעה צריך להיעשות באמצעות מערכת החינוך הפורמאלית והבלתי פורמאלית. 6. קיימות מערכות דומות הנדרשות להתאמה בתחום הסמים ועל כן בצד חיסכון בעלויות ניתן לבנות תוכנית עבודה אחת אפקטיבית, הניתנת למעקב והערכה ברמה ארצית.

התחומים העיקריים באמצעותם תמומשנה מטרות האסטרטגיה: 1.מתן מידע לקהילה – חינוך, מניעה ומודעות. 2.הגנת קבוצות בסיכון גבוה. 3.מניעת נזקים הנובעים מצריכת אלכוהול בקרב צעירים. 4.שיפור יעילות תהליכי החקיקה והתקנת התקנות. 5.שיווק אחראי ואספקת אלכוהול. 6.תמחור ומיסוי. 7.עידוד סביבת שתייה בטוחה יותר. 8.נהיגה תחת השפעת אלכוהול ונושאים הקשורים לכך. 9.התערבויות טיפוליות של אנשי מקצוע מתחום הבריאות. 10.פיתוח כח עבודה מיומן. 11.מחקר והערכה.

תמחור התוכנית – באלפי ש"ח

סכום החלטות לטווח המיידי • אשור האסטרטגיה ותוכנית הערכות והפעילות. ( במוסדות הרשות). • 2. אישור תוספת התקציב הכולל – סה"כ 19.5מיליון ₪. • 3. חקיקת החוקים הבסיסיים להנעת התהליך. ( מגבלות מכירה ואפס • אלכוהול בדם כתנאי לנהיגה).

השימוש באלכוהול ממצאי מחקר 2005