קבוצת עבודה בנושא כח אדם ותשתיות מאי 2011

1. קבוצת עבודה בנושא כח אדם ותשתיות מאי 2011 כנס מצפה רמון לשיוויון בבריאות

2. חברי הצוות

3. חברי הצוות

4. רקע – מאפייני האיזור • אזור גיאוגרפי • דרומית לאשקלון ועד מצפה רמון • לא כולל את איזור אילת והערבה • אוכלוסיית הנגב • 1,000,000 נפש (13% מאוכלוסיית ישראל) • 185,000 תושבים בדואים • מצב סוציואקונומי נמוך בהשוואה לממוצע הארצי

5. רקע – מאפייני האיזור • מצב הבריאות • תוחלת חיים נמוכה בהשוואה לאזורים אחרים • שיעור תמותת תינוקות גבוה • רושם של תוצאי בריאות נמוכים • בהעדר מאגרי מידע ממלכתיים – אין מידע מלא ומוסמך • שיעור גבוה של חולים כרוניים

6. רקע – תשתיות וטכנולוגיות רפואיות • מיטות אישפוז • שיעור מיטות אישפוז כלליות לאוכלוסיה הנמוך בישראל • אין - מיטות שיקום • אין - הוספיס אישפוזי • רפואה דחופה • שיעור עמדות הרפואה הדחופה נמוך ב-50% מהממוצע הארצי • מספר הפניות הרב ביותר לחדר המיון (כ-200,000 לשנה) במרכז הרפואי סורוקה • מערך פריסת האמבולנסים

7. רקע – כח אדם רפואי • שיעור נמוך של רופאים ואחיות לאוכלוסייה • שיעור הרופאים והאחיות נמוך בכשליש מהממוצע הארצי • שיעור נמוך של רופאים מומחים בקהילה • קשיים בגיוס רופאים, אחיות ועובדי רפואה אחרים • תקנים פתוחים למתמחים שאינם מתמלאים • פרישה צפויה של רופאים בקהילה בשנים הקרובות • תחנות לאם ולילד

8. המלצות מרכזיות • נחוץ שיתוף פעולה רב מערכתי והסכמות בין משרדי ממשלה שונים לגיבוש ההמלצות ולמימושן • פיתרון אמיתי ארוך טווח מחייב מהלך לאומי של הגברת האטרקטיביות למחייה בנגב – מהלך המתייחס לתעסוקה, דיור, תחבורה, חינוך ואקדמיה • נדרשת התערבות מקיפה להגדלת כח האדם והתשתיות הרפואיות, הן בקהילה והן בבתי החולים

9. המלצות מרכזיות • הקמת גוף מרכזי שמטרתו קידום בריאות תושבי הנגב • כח משימה בין משרדי בראשות משרד הבריאות, בשיתוף משרדי האוצר, החינוך והרווחה, המשרד לפיתוח הנגב והגליל, הרשויות המקומיות, קופות החולים והמגזר השלישי • שדולת בריאות לנגב בהובלת קופות החולים ובשילוב גורמים פוליטיים מקומיים ונציגי המגזר השלישי גוף זה ייטול על עצמו לשמש כ"כלב שמירה" שיוודא את הקצאת המשאבים ויבטיח שימוש הולם – קידום הבריאות בנגב

10. לפעולה מיידית • במקביל להקמת הגוף והכנת תהליכי עומק להגדרת סטנדרטים נדרש לפעול לאלתר על מנת לצמצם פערי תשתיות וכח אדם על ידי: • הקצאת תקינה ומימונה • פיתוח שירותים וטכנולוגיות במחסור

11. המלצות מרכזיות • הקמת מאגר נתונים ממלכתי שיכלול את הנתונים הבאים: • תשתיות כח אדם ואחרות • צריכת שירותים • בריאות ותחלואה • נתונים אלו יהוו בסיס להגדרת סטנדרטים בתחומי כח אדם ותשתיות נוספות בהתאם למאפייני האוכלוסייה והמרחב הגיאוגרפי

12. המלצות מרכזיות • הרחבת תשתיות הרפואה הפיזיות והטכנולוגיות על-פי הסטנדרטים שנקבעו • הקמת בית חולים כללי נוסף באזור • מיטות אשפוז כללי ושיקום • פריסת שירותי אמבולנסים, נט"ן ושירותים רפואיים לאחר שעות הפעילות • עמדות דיאליזה, מכונים להתפתחות הילד • קביעת יעדים על-פי סטנדרטים מקובלים בהתאם לנתוני המאגר

13. המלצות מרכזיות – כח אדם • הגדלת כוח האדם הרפואי באזור, הן ברפואת הקהילה והן במערך האישפוזי עפ"י הסטנדרטים שנקבעו • רופאים, אחיות ומקצועות הבריאות הנוספים • מתן חבילת תמריצים כספיים ואחרים ומסלולי פיתוח מקצועיים

14. המלצות מרכזיות – כחאדם • מסלול לימודים ייעודי ("שירות לאומי") • בדומה למסלול הצבאי של האוניברסיטה העברית בירושלים • תמריצים כספיים ואחרים לבוגרים שיתחייבו להתגורר ולעבוד בנגב לתקופה שלא תפחת מ-6 שנים • סיוע בשכר לימוד ומתן תמריצים נוספים למי שיסיים את לימודיו וייבחר להתגורר ולעבור באיזור • תעדוף תושבי הנגב בקבלה לבית הספר לרפואה בב"ש וללימודי מקצועות בריאות נוספים

15. המלצות מרכזיות – כח אדם • הרחבת הגדרות התפקיד, הכשרות והרשאות מתאימות לכח אדם סיעודי ומקצועות בריאות נוספים על מנת להנגיש שירותים ולפשט תהליכים ולהקטין את העומס על מצבת הרופאים ההולכת ומדלדלת • הכרה במקצועות נוספים במרחב שבין האחות לרופא עם סמכויות נוספות, דוגמת NP/PA

16. המלצות מרכזיות – כח אדם • שיפור תנאי המתמחים במרכז הרפואי סורוקה והגדלת התקנים להתמחות • התניית קבלה להתמחויות מבוקשות בבתי חולים הנתמכים על-ידי המדינה ב"שנות שירות" בנגב

17. המלצות מרכזיות – תשתיות רפואיות • תוספת מיטות אשפוז במרכז הרפואי סורוקה • הגדלת שיעור המיטות שבמחסור (טיפול נמרץ לסוגיו, שיקום...) • קביעת סטנדרטים לשיעור מיטות בהתאם למאפייני האוכלוסיה • הקמת בית חולים נוסף • חיונית, תתאפשר רק במקביל להגדלה משמעותית של היצע כח האדם הרפואי ומקצועות הבריאות האחרים. • טכנולוגיות ותשתיות נוספות – בהתאם לסטנדרטים שייקבעו