yigals1@012.il

1. הרצח במונית לצפת ועולה הגרדום הראשון... כתב, צילם וערך:יגאל סגל yigals1@012.net.il הגלעד לזכר שלמה בן יוסף, ראש פינה. יולי 2013

2. מצגת זאת מאוחסנת בשרתי אתר נוסטלגיה אונליין –שימור התרבות הישראליתwww.nostal.co.ilבקרו בארכיון המצגות שבאתר וצפו במצגות רבות נוספות בתחומי שימור התרבות, הנוסטלגיה וההיסטוריה של ישראל.

3. האינפורמציה במצגת מבוססת על המקורות הבאים: "יִזְכּוֹר..." פרשיות חייהם ומותם של הנופלים במלחמת הקוממיות בישראל. זוועה בדרך לצפת

4. הקשר של משפחת סגל לעולה הגרדום הראשון (שלמה בן יוסף) הינו לצערי, "קשר דמים"... קשר שהתחיל "בתקופת המאורעות", בדרך הארוכה של תקומת העם במולדתו וממשיך לגבות את קרבנותיו. יותר מדי דמים... יותר מדי קורבנות שוא... במשך עשרות שנים, ועדיין השקט והשלווה אינם נראים באופק. על כולם, לזיכרם - ברצוני לספר כאן : ===================================

5. נפתלי-צבי סגל (הֶרְשֶל) ובנו, ברוך-דוד סגל (בּוּדֶס) היו בין ששת הנרצחים במונית בדרך לצפת. זה יכול לקרות רק, כאשר לסבא היו שתי נשים ו-10 ילדים, כאשר כולם חיים תחת קורת גג אחת (ובמשפחת סגל ישנם עוד מיקרים כאלה...).

6. החלטת "ועדת פיל" הבריטית, על חלוקת ארץ ישראל. הרקע: "תקופת המאורעות" החלטת החלוקה, אי הסכמת הערבים, הכרזה על המרד הערבי ו"תקופת המאורעות": התקפות פרועות של ערבים ביישוב היהודי. זה הרקע לאירוע הטרגי: במונית נרצחו ארבעה מבני משפחתי (משפ' סגל/כהנא), הנהג ובחורה שישבה לידו. על כולם, לזיכרם ועל ההתפתחויות בעקבות הרצח - ברצוני לספר כאן :

7. ביום שני כ"ה באדר ב' תרצ"ח [28.3.1938] בשעה 1.35 אחר הצהרים, יצאה מונית מחיפה לצפת, מהתחנה שליד קפה 'ישראל' ברחוב העצמאות בעיר התחתית של חיפה (שהייתה תחנת המוצא של כל המוניות והאוטובוסים בחיפה).

8. בשעה 2.30, בהגיעו לסביבות הכפר הערבי סג'ור, בין מג'דל כרום ורמה, מצא הנהג את דרכו חסומה באבנים...

9. וכך התחוללה הזוועה...

10. 28/3/1938 יום שני – כ"ה באדר ב' תרצ"ח. הרצח במונית עיתוני היוםתארו את הזוועה זוועה בדרך צפת – עכו: 4 בני משפחה אחת (סגל וכהנא) – נרצחו במונית.

11. הנהג ונוסעת צעירה שישבה לידו – עדיין נעדרים. ישנם גם ניצולים !החיפוש אחר הרוצחים, נמשך... צפת עטתה אבל כבד. כל החנויות נסגרו, המלאכה שבתה, בבתי-ספר לא לימדו. ב- 7 בבוקר של יום שלישי הובאו הגוויות לצפת בלוויית משמר צבאי.

12. עיתוני היום בארץ ובעולם 30/3/1938 יום רביעי כ"ז באדר-ב' תרצ"ח

13. 30/3/1938 יום רביעי כ"ז באדר-ב' תרצ"ח עיתוני היום על ההלוויה בצפת.

14. מסע ההלוויה יצא מחצר בית הספר 'אליאנס'. מעל גזוזטרת ביתו של מר ענתבי, נישאו ההספדים:

15. תפילת "קדיש" - ברחבת בית הכנסת של האר"י:(הבית של ר' ישראל סגל, נמצא במורד המדרגות, מטרים ספורים מרחבת בית הכנסת). השם ייקום דמם. ת.נ.צ.ב.ה נמשכים החיפושים אחר הנעדרים:

16. בשיחים, בינות הסלעים - נמצאו גופותיהם של הנרצחים !!! ההלוויה בחיפה ומסע ההלוויה יצאלבית-הכנסת המרכזי בהדר הכרמל.

17. לאחר ההספדים, יצאו ארונות הנרצחים לבתי העלמיןבחיפה ובצפת.

18. הקבר של עליזה מוצרי, בבית העלמין בחיפה. הי"ד - ת.נ.צ.ב.ה 28/3/1938 הפרטים על "אלגרה מוצרי" נחשפו בפני רק לאחרונה (לאחר חקירת פרטי אירוע הרצח). אתמול (16.10.2012), הלכתי לחפש את קברה בבית העלמין הישן בחיפה – ואכן מצאתי אותו ! לתדהמתי, גיליתי שהקבר של אלגרה, נמצא במרחק של כמה עשרות מטרים מהקבר של הורי - תרצה ומשה סגל... עשרות שנים שאני חולף ליד הקבר ולא יודע על קיומו... מעתה, אפקוד את הקבר, בכל פעם שאבוא לכאן. זו הבטחה !!!

19. ההלוויה של בכור שחרור בצפת

20. קורות חיים – אלגרה (עליזה) מוצרי (20) אלגרה נולדה בשנת 1918 בחיפה למלכה ויעקבמוצרי (מוסרי). מלכה לבית סילס ילידת צפת דור ששי בארץ. יעקב נולד בשנת 1885 במצריים, שם הכיר את בת דודו - מלכה סילס, הם נישאו, עלו  לארץ והתיישבו בחיפה. משפחת סילס הייתה משפחה עשירה, יעקב ומלכהמוצרי גרו ברחוב השומר 11 בחיפה השייך למשפחת סילס ושם נולדו גם כל ילדיהם. סיפרו כי יעקב מוצרי היה בקשר עם מחתרת ניל"י, שהתורכים איפשרו לו לראות את שרה אהרונסון לפני ששמה קץ לחייה (הוא זה שהסליק לה את האקדח). ליעקב הייתה במרכז המסחרי הישן בעיר התחתית בחיפה - חנות ל'רוקחות טבעית' וגלנטריה ובית מרקחת בשם 'חפציבה' במרכז המסחרי החדש בבית הקרנות שברחוב הרצל. יעקב היה איש משכיל, מפורסם וידוע בעיר (כונה ע"י הערבים בשם סיידנא יאקוב, בפי האנגלים מיסטר ג'ייקוב ואצלינו - חכםיעקב). הילדים וגם עליזה היא אלגרה למדו ברשת 'אליאנס'. בסיום לימודיה, אלגרה עבדה כאחות-חובשת במרפאה של ד"ר פאול מוזס, רנטגנולוג.

21. קורות חיים – אלגרה מוצרי (המשך) "מנעוריה ניכרה בה נטייה להתנדבות, וכך הצטרפה לשורות 'ההגנה' והייתה פעילה בשורותיה", כך נכתב בספר 'יזכור' של משרד-הביטחון. אלגרה התארסה לקצין המשטרה יליד ירושלים היהודי רפאל מקס בן חנניה, ששירת במשטרת סאסא (משפחת מקס/אלמקייס ממרוקו, גרובחיפהסמוך למשפחתמוצרי). רפאל מקס ואלגרהמוצרי החליטו שלאחר החתונה יקבעו את מקום מושבם בצפת. את מועד חתונתם קבעו ליום ראשון של תחילת ניסן והיא עזבה את מקום עבודתה לרגל נישואיה הקרבים. ביום שני כ"ה באדר ב' תרצ"ח [28.3.1938] עלתה אלגרה למונית, בדרכה מחיפה לצפת, כדי לשכור לה ולרפאל דירת מגורים בצפת... אלגרה התיישבה ליד הנהג, בכור שחרור. בכביש עכו- צפת, ליד הכפר הערבי סג'ור, בין מג'דל-כרום לרמה, נעצרה המונית במחסום אבנים, ופורעים ערבים פתחו באש על הנוסעים מטווח קצר. ארבעה אנשים נרצחו בו במקום. בכור שחרור ואלגרה, הצליחו להימלט לשדה, אך נתפסו ונרצחו באכזריות על-ידי הפורעים. גופותיהם נמצאו רק כעבור יומיים.

22. קורות חיים – אלגרה מוצרי (המשך) אלגרה מוצרי (בת 20), הובאה למנוחות בבית העלמין הישן האזרחי בחיפה – בחלקת חברי ההגנה. הניחה הורים חמש אחיות ושני אחים. "אלגרה כבר הייתה מקודשת לרפאלמקס, לכן רפאל ישב "שבעה" עם המשפחה כבעלה". אחרית דבר אחרי רצח אלגרה - הוריה, יעקב ומלכה נפגעו קשות נפשית ועסקי המשפחה התדרדרו. "יעקב הסתגר וכמעט לא יצא מביתו, אלא לבית - הכנסת". רפאל מקס היה מאורס לאלגרה משזו נרצחה, בקש מהוריה את ידה של אחותה ונישא לקליר היא אורה, שהייתה צעירה מאלגרה ב- 4 שנים. אחרי קום המדינה המשיך רפאל להיות שוטר במשטרת ישראל - דמות ידועה "שוטר תנועה רכוב על אופנוע 'הארלי דוידסון' אחד מראשוני שוטרי התנועה בחיפה".

23. מי יודע פרטים: היכן נמצאת היום; או מה עלה בגורלה ? רבקה כהנאבתצפורה ומרדכי - כהנא בתה הקטנה של ציפורה (הצעירה מששת ילדיהם) שניצלה בנס מהרצח כאשר גופת אמה כיסתה אותה והפורעים חשבוה למתה. אירוע הרצח ב- 1938,"ילידת 1935" מה עלה בגורלה ??? היכן היא כיום ??? לפני כחודשיים (8/2012) שמעתי, שעלתה לשידור ברדיו: אשה שסיפרה שהיא בת משפחה של אותה "הילדה" שנותרה בחיים מ'הרצח במונית בדרך לצפת' !!! (כנראה בת למשפחת כהנא. שישה ילדים היו לציפורה. זו משפחה גדולה. נדמה לי שסיפרה שהיא מאיזור חיפה). נשמח ליצור קשר, עם כל מי שיודע פרטים !!!

24. ובארץ, ימים קשים...והימים, ימי מאורעות דמים... והנהגת היישוב נוקטת ב-"הבלגה"... 1936 - 1938 כנופיות ערביות שהסתתרו בהרים תקפו כלי רכב יהודיים ורצחו יהודים. אוטובוסים הותקפו ובין הנוסעים היו הרבה פצועים והרוגים. מראה האוטובוסים הערביים של אבו עוסמאן, הנוסעים בשלווה וללא חשש, הרתיח את חברי פלוגת בית"ר בראש פינה, והם דרשו פעולות נגד. מזה ימים התכוננו למעשה תגמול. הם לא יכלו להשלים עם הרעיון שהיישוב מופקר בידי פורעים וסכנה אורבת ליהודים בלבד, בכבישי הארץ.

25. תכנון פעולת הנגד...

26. גזר הדין: נחשול של זעם והתמרמרותבארץ... הרחוב היהודי בעולם - מזועזע...

27. נעשו מאמצים גדולים לבטל את רוע הגזירה: נכבדי הציבור בארץ. יהדות פולין וארגונים יהודיים. הפגנות ברחבי הארץ.

28. "למות או לכבוש את ההר" מניין שאב את הכוח ???

29. בהצביעו על הדברים שרשם בקיר התא, אמר:

30. שלמה בן יוסףהי"ד

31. ראש בית"ר, זאב ז'בוטינסקי למפקד גדוד הגליל ולמפקד פלוגת בית"ר בראש פינה:

32. ראש בית"ר, זאב ז'בוטינסקיתקף את "ההבלגה" כדאי לזכור שכבר ב-1938 (עשר שנים לפני פרוץ מלחמת-השחרור), הבין שלמה בן יוסף, שתהיה מלחמה על הארץ וכינה אותה: "מלחמת השחרור" !

33. מדבריו של ז'בוטינסקי, על מדיניות השלטון הבריטי: * ז'בוטינסקי הבין, את מה שלא הבינו אז, מנהיגי האימפריה הבריטית: אין שום ספק, שההתנגדות האקטיבית של לוחמי המחתרות – גרמה להסתלקותם של הבריטים מארץ ישראל (ואין באמירה זו המעטה מתרומתם הגדולה של לוחמי "ההגנה" במאבק נגד השלטון הבריטי!).

34. לוחם מחתרת, משורר יהודי, מייסדו ומפקדו הראשון של האירגון: "לוחמי חירות ישראל" (לח"י). כינויו המחתרתי היה "יאיר". האירגון נרדף ע"י הבולשת הבריטית, שראתה בחיסול פעילתו - מטרה עליונה. ב-1942 ניתפס ע"י הבולשת ונרצח בירייה בעת מעצרו. שיר מדהים של "יאיר", המתאר את כל שאירע עד הוצאתו לגרדום של שלמה בן יוסף.

35. ב- יצאתי עם חתני, אייל הלוי – לאיזור ראש פינה, לחפש את האנדרטה, את הקבר שלשלמה בן יוסף,ואת המערה בה הסתתרו ונתפסו שלשת חברי בית"ר.היה ברור שמיקום האנדרטה, בכביש הישן, במעלה הדרך מראש פינה לצפת (כביש 8900).הגענו למיצפור המשקיף על הכנרת, הגולן והחרמון ! ו...האנדרטה ניצבת ממש לפנינו, ממול למיצפור (ניתן לראותה מהכביש). 5.11.2012

36. אנדרטת שלמה בן יוסף יצחק דנציגר, 1957.

38. אנדרטת שלמה בן יוסף הפסל: יצחק דנציגר (1957)

39. "למות או לכבוש את ההר" ז'בוטינסקי .

40. ליד האנדרטה 5.11.2012

41. המשכנו במורד הדרך, בכביש הישן לראש פינה (כביש 8900), ומצאנו את: מערת שלמה בן יוסף במערה זו נתפסו חברי קבוצת בית"ר ע"י הבריטים,ב -21 לאפריל, 1938.

43. הגלעד, בתוך המערה בה נתפסו חברי קבוצת בית"ר ע"י הבריטים,ב -21 לאפריל, 1938.

44. המשכנו במורד אותה הדרך, בכביש הישן (כביש 8900) לבית העלמין של המושבה הגלילית, ראש פינה. בחלקו העליון של בית הקברות מצאנו את: רחבת הקבר של שלמה בן יוסף בבית הקברות בראש פינה.

45. 29/6/1938 חלקת הקבר של שלמה בן יוסף ת.נ.צ.ב.ה הקבר במורד ההר... בבית העלמין של המושבה הגלילית, ראש פינה.

46. סיפרתי כאן על "קשר הדמים"... של משפחת סגל לעולה הגרדום הראשון, שלמה בן יוסף ואני חוזר לארועי המשפחה. לצערי, הקשר שהתחיל 'בתקופת המאורעות' בדרך הארוכה של תקומת העם במולדתו, המשיך לגבות את קרבנותיו. 1938 עשר שנים לאחר מכן, החלה: מלחמת השחרור,ימים קשים בארץ... 1948 ואירועים עצובים פוקדים שוב את משפחתנו... ערב חורפי אחד, הבית התמלא בשכנים ובני משפחה רבים. שמעתי קולות בכי של אמי ואחותי, והמולה גדולה שררה בבית (אני בן 8). מאוחר יותר הבנתי שהורי קיבלו את הידיעה שבן דודי, אריה סגל – נהרג. אריה - הבן של אליהו(אחי אבי)ודודה פנינה (בת דודה של אמי) - מקרית חיים. אריה נפל בקרב על משלטי מנרה (קרבות שייח' עבד) (כבר אז היה בדרגת קצין, דמות ידועה בפלמ"ח, שכינויו: אריה הג'ינג'י). אריה נפל ב-23/10/1948 בן 21 . אריה היה החלל השני במשפחה * שנפל 'במלחמת הקוממיות' של ישראל (לאחר קום המדינה). כל המשפחה כאבה מאד את האסון. יהי זכרו ברוך.*יוסבר בהמשך... אריה סגל, בן אליהו ופנינה.

47. אריה סגל, בן אליהו ופנינה. מלחמת השחרור, ימים קשים בארצנו... אריה נפל בקרב על משלטי מנרה בצפון ב-23/10/1948 בן 21 . נטמן בבית הקברות הצבאי בראש פינה. יהי זכרו ברוך. ליד הקבר, בטכס הלווייה. מימין: עליזה, חיה, הדוד יוסף ואליהו משמאל: הדוד דוד (אח של אליהו), פנינה, הדוד דוויד (אח של פנינה).

48. משפחת אליהו ופנינה סגל,לפני המלחמה. עם אריה, חיה ועליזה.

49. כשהגענו לאיזור היום והמשכנו במורד אותה הדרך, בכביש הישן (כביש 8900), ידעתישנחלוף ליד:בית הקברות הצבאי של ראש פינה, מקום קבורתו של בן דודי – אריה סגל. תכננתי כמובן, לפקוד את הקבר (ביקרתי כאן לראשונה בעת שרותי הצבאי בפיקוד הצפון, שם שהיתי תקופות ארוכות על הר כנען). 5.11.2012 מעניין, שכל המקומות האלה, הקשורים ומשולבים זה בזה, בצורה טרגית כזו – נמצאים כולם באותו האיזור, כל כך קרובים אחד למשנהו, ממש נושקים זה לזה... שורות, שורות של קברים... 44 בחורים נפלו בקרב על משלטי מנרה.בבית הקברות הצבאי, בראש פינה.

50. חלקת הקבר של אריה סגל ת.נ.צ.ב.ה בית העלמין הצבאי, בראש פינה. 23/10/1948